הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
יבמות פה
לימוד החודש מוקדש ע”י מישל וביל פוטורניק לכבוד בתם שירה על יום הולדה ה18 ועל סיום לימודיה בתיכון. "את עוסקת תמיד בתורה וחסד – אנו גאים בך!"
הדף היום מוקדש ע"י מישל ולורנס ברקוביץ לזכר נשמת ג'וי רוכווגר בלסם שהיתה חלוצה בקידום לימוד תורה לנשים.
מהיכן נדרש שנשים מצוות כשם שגברים מצווים על יחסים אסורים עם כהנים? האם יש לו צורך בפסוק ייחודי משלו כיוון שהנושא מיועד לאוכלוסיה מצומצמת או שמא ניתן ללמוד אותו מהפסוק בבמדבר ה:ו "איש או אשה כי יעשו בכל חטאות האדם" שממנו נדרש שגברים ונשים שווים לכל איסורים שבתורה? התקיים דיון בין רב פפא לרב הונא בריה דרב יהושע בסוגיה האם בת כהן יכולה להינשא לחלל. רב פפא ניסה להוכיח ממשנה בקידושין על עשרה יוחסין שעלו מבבל שבה רשום מי מותר להתחתן עם מי. שם כתוב חללים עם ישראלים ולווים אך לא כהנים. רב הונא דוחה טענה זו שכן המשנה מתייחסת רק למקרים החלים באופן שווה על גברים ונשים. כוהנים זכר אינם יכולים להתחתן עם חללה, אבל כהנת יכולה להינשא לחלל. שאלו את רב ששת האם אישה יכולה לקבל כתובה מהיבם שלה אם היא נשואה לאיש אסור לה מדין שניות (דרבנן), אבל אחיו (היבם) מותר לה? הוא ענה שמאחר שהכתובה מהיבם היא מהבעל הראשון, במקרה זה, היא לא תוכל לקבל את הכתובה שלה, שכן מי שנישאת למי שאסור לה מדרבנן, לא מקבלת כתובתה. שאל רבי אלעזר את רבי יוחנן אם האסורים להתחתן עם כהן שנישאים לכהן, למרות שהם יכולים לקבל את הכתובה שלהם, האם הם יכולים לקבל מזונות? הגמרא מבהירה בדיוק באיזה מקרה נשאלת השאלה. ואז הם עונים שהיא לא מקבלת מזונות. תשובה זו אינה תואמת ברייתא, אלא מובא הסבר לברייתא. מדוע באיסור דרבנן האשה מפקיעה את הכתובה אבל בנישואין האסורים עם כהן היא מקבלת כתובתה? מובאות שתי תשובות שונות. מהן הנפקא מינות בין שתי הדעות? הגמרא מביאה חמש נפקא מינות שונים, אך מול ארבעת הראשונים מתעוררים קשיים. המשנה דנה בקשרים שונים בין אשה לכהן או לוי או ישראל שלא יזכו אותה באכילת תרומה או מעשר, או אם הייתה כהנת, לא יתיר לה לאכול תרומה או מעשר בבית אביה. הגמרא שואלת מדוע אי אפשר לאכול מעשר – האם לא מותר למי שאינו לוי לאכול מעשר?!
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
והרי טומאה דלאו שאין שוה בכל וטעמא דכתב רחמנא בני אהרן ולא בנות אהרן הא לאו הכי הוה אמינא נשים חייבות מאי טעמא לאו משום דרב יהודה אמר רב
לא דגמרינן מלא יקחו
איכא דאמרי קיחה איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא ליגמר מטומאה קמשמע לן
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע איקלעו להינצבו לאתריה דרב אידי בר אבין בעו מינייהו הוזהרו כשרות להנשא לפסולין או לא
אמר להו רב פפא תניתוה עשרה יוחסין עלו מבבל כהנים לוים וישראלים חללים גרים וחרורים וממזרים נתינים שתוקי ואסופי כהנים לוים ישראלים מותרין לבא זה בזה לוים ישראלים חללים גרים חרורים מותרין לבא זה בזה גירי חרורי וממזרי נתיני שתוקי ואסופי מותרים לבא זה בזה ואילו כהנות לחלל לא קתני
אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע כל היכא דהני נסבי מהני והני נסבי מהני קתני כהן כיון דאילו בעי למינסב חללה אסירא ליה לא קתני אתו לקמיה דרב אידי בר אבין אמר להו דרדקי הכי אמר רב יהודה אמר רב לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים:
שניות מדברי סופרים וכו׳: בעו מיניה בני בירי מרב ששת שניה לבעל ולא שניה ליבם יש לה כתובה מיבם או לא כיון דאמר מר כתובתה על נכסי בעלה הראשון לית לה
או דלמא כיון דאילו לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני אית לה
אמר להו רב ששת תניתוה כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואם היתה שניה לבעל אפילו מיבם אין לה
מכלל דאיכא דאית לה מיבם חסורי מיחסרא והכי קתני כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואי לית לה מראשון תקינו לה משני ואם היתה שניה לבעל אפילו מיבם אין לה:
בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש להן מזונות או אין להן מזונות היכי דמי אילימא דיתבה תותיה בעמוד והוצא קאי מזונות אית לה לא צריכא שהלך הוא למדינת הים ולותה ואכלה מאי
מזוני תנאי כתובה נינהו מדאית לה כתובה אית לה מזוני או דלמא כתובה דלמשקל ומיפק אית לה מזוני דלמא תיעכב גביה לית לה אמר ליה לית לה
והתניא יש לה כי תניא ההיא לאחר מיתה
אית דאמר אמר ליה תניא יש לה הא בעמוד והוצא קאי ואלא התניא יש לה כי תניא ההיא לאחר מיתה
תנו רבנן אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה כתובה פירות מזונות בלאות והיא פסולה וולדה פסול וכופין אותו להוציא שניות מדברי סופרים אין לה כתובה לא פירות לא מזונות ולא בלאות והיא כשירה וולדה כשר וכופין אותו להוציא
אמר רבי שמעון בן אלעזר מפני מה אמרו אלמנה לכהן גדול יש לה כתובה מפני שהוא פסול והיא פסולה וכל מקום שהוא פסול והיא פסולה
קנסו אותו כתובה ומפני מה אמרו שניות מדברי סופרים אין להן כתובה מפני שהוא כשר והיא כשרה וכל מקום שהוא כשר והיא כשרה קנסו אותה כתובה
רבי אומר הללו דברי תורה ודברי תורה אין צריכין חיזוק והללו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חיזוק דבר אחר זה הוא מרגילה וזו היא מרגילתו
דבר אחר מאן קתני לה איכא דאמר רבי שמעון בן אלעזר קתני לה ומה טעם קאמר מה טעם אמרו הוא פסול והיא פסולה קנסו אותו כתובה מפני שהוא מרגילה ומה טעם הוא כשר והיא כשרה קנסו אותה כתובה מפני שהיא מרגילתו
איכא דאמר רבי קתני לה וחלוצה קא קשיא ליה והא חלוצה דרבנן ואית לה כתובה הדר אמר כיון דפסיל לה מדרבנן זה הוא מרגילה וזו היא מרגילתו
מאי איכא בין רבי לרבי שמעון בן אלעזר אמר רב חסדא ממזרת ונתינה לישראל איכא בינייהו
מאן דאמר דאורייתא הא נמי דאורייתא מאן דאמר מפני שהוא מרגילה הא היא מרגלא ליה
ולרבי אליעזר דאמר הרי זה עבד וממזר הא לא מרגלא ליה ולא מידי אלא אמר רב יוסף מחזיר גרושה משניסת איכא בינייהו מאן דאמר דאורייתא הא נמי דאורייתא ומאן דאמר מפני שהוא מרגילה הא היא מרגלא ליה
ולרבי עקיבא דאמר יש ממזר מחייבי לאוין הא לא מרגלא ליה ולא מידי אלא אמר רב פפא בעולה לכהן גדול איכא בינייהו מאן דאמר דאורייתא הא נמי דאורייתא ומאן דאמר מפני שהוא מרגילה הא היא מרגלא ליה
ולרבי אליעזר בן יעקב דאמר יש חלל מחייבי עשה הא לא מרגלא ליה ולא מידי אלא אמר רב אשי מחזיר ספק סוטתו איכא בינייהו
מאן דאמר דאורייתא הא נמי דאורייתא ומאן דאמר מפני שהוא מרגילה הא היא מרגלא ליה ולרבי מתיא בן חרש דאמר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה הא לא מרגלא ליה ולא מידי אלא אמר מר בר רב אשי סוטה ודאי איכא בינייהו:
מתני׳ בת ישראל מאורסת לכהן מעוברת מכהן שומרת יבם לכהן וכן בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה בת ישראל מאורסת ללוי מעוברת מלוי שומרת יבם ללוי וכן בת לוי לישראל לא תאכל במעשר
בת לוי מאורסת לכהן מעוברת מכהן שומרת יבם לכהן וכן בת כהן ללוי לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר:
גמ׳ ותהא זרה זרה מי לא אכלה במעשר אמר רב נחמן אמר שמואל הא מני רבי מאיר היא דאמר מעשר ראשון אסור לזרים דתניא
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
להעמיק בדף
יבמות פה
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
והרי טומאה דלאו שאין שוה בכל וטעמא דכתב רחמנא בני אהרן ולא בנות אהרן הא לאו הכי הוה אמינא נשים חייבות מאי טעמא לאו משום דרב יהודה אמר רב
לא דגמרינן מלא יקחו
איכא דאמרי קיחה איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא ליגמר מטומאה קמשמע לן
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע איקלעו להינצבו לאתריה דרב אידי בר אבין בעו מינייהו הוזהרו כשרות להנשא לפסולין או לא
אמר להו רב פפא תניתוה עשרה יוחסין עלו מבבל כהנים לוים וישראלים חללים גרים וחרורים וממזרים נתינים שתוקי ואסופי כהנים לוים ישראלים מותרין לבא זה בזה לוים ישראלים חללים גרים חרורים מותרין לבא זה בזה גירי חרורי וממזרי נתיני שתוקי ואסופי מותרים לבא זה בזה ואילו כהנות לחלל לא קתני
אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע כל היכא דהני נסבי מהני והני נסבי מהני קתני כהן כיון דאילו בעי למינסב חללה אסירא ליה לא קתני אתו לקמיה דרב אידי בר אבין אמר להו דרדקי הכי אמר רב יהודה אמר רב לא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים:
שניות מדברי סופרים וכו׳: בעו מיניה בני בירי מרב ששת שניה לבעל ולא שניה ליבם יש לה כתובה מיבם או לא כיון דאמר מר כתובתה על נכסי בעלה הראשון לית לה
או דלמא כיון דאילו לית לה מראשון תקינו לה רבנן משני אית לה
אמר להו רב ששת תניתוה כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואם היתה שניה לבעל אפילו מיבם אין לה
מכלל דאיכא דאית לה מיבם חסורי מיחסרא והכי קתני כתובתה על נכסי בעלה הראשון ואי לית לה מראשון תקינו לה משני ואם היתה שניה לבעל אפילו מיבם אין לה:
בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש להן מזונות או אין להן מזונות היכי דמי אילימא דיתבה תותיה בעמוד והוצא קאי מזונות אית לה לא צריכא שהלך הוא למדינת הים ולותה ואכלה מאי
מזוני תנאי כתובה נינהו מדאית לה כתובה אית לה מזוני או דלמא כתובה דלמשקל ומיפק אית לה מזוני דלמא תיעכב גביה לית לה אמר ליה לית לה
והתניא יש לה כי תניא ההיא לאחר מיתה
אית דאמר אמר ליה תניא יש לה הא בעמוד והוצא קאי ואלא התניא יש לה כי תניא ההיא לאחר מיתה
תנו רבנן אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה כתובה פירות מזונות בלאות והיא פסולה וולדה פסול וכופין אותו להוציא שניות מדברי סופרים אין לה כתובה לא פירות לא מזונות ולא בלאות והיא כשירה וולדה כשר וכופין אותו להוציא
אמר רבי שמעון בן אלעזר מפני מה אמרו אלמנה לכהן גדול יש לה כתובה מפני שהוא פסול והיא פסולה וכל מקום שהוא פסול והיא פסולה
קנסו אותו כתובה ומפני מה אמרו שניות מדברי סופרים אין להן כתובה מפני שהוא כשר והיא כשרה וכל מקום שהוא כשר והיא כשרה קנסו אותה כתובה
רבי אומר הללו דברי תורה ודברי תורה אין צריכין חיזוק והללו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חיזוק דבר אחר זה הוא מרגילה וזו היא מרגילתו
דבר אחר מאן קתני לה איכא דאמר רבי שמעון בן אלעזר קתני לה ומה טעם קאמר מה טעם אמרו הוא פסול והיא פסולה קנסו אותו כתובה מפני שהוא מרגילה ומה טעם הוא כשר והיא כשרה קנסו אותה כתובה מפני שהיא מרגילתו
איכא דאמר רבי קתני לה וחלוצה קא קשיא ליה והא חלוצה דרבנן ואית לה כתובה הדר אמר כיון דפסיל לה מדרבנן זה הוא מרגילה וזו היא מרגילתו
מאי איכא בין רבי לרבי שמעון בן אלעזר אמר רב חסדא ממזרת ונתינה לישראל איכא בינייהו
מאן דאמר דאורייתא הא נמי דאורייתא מאן דאמר מפני שהוא מרגילה הא היא מרגלא ליה
ולרבי אליעזר דאמר הרי זה עבד וממזר הא לא מרגלא ליה ולא מידי אלא אמר רב יוסף מחזיר גרושה משניסת איכא בינייהו מאן דאמר דאורייתא הא נמי דאורייתא ומאן דאמר מפני שהוא מרגילה הא היא מרגלא ליה
ולרבי עקיבא דאמר יש ממזר מחייבי לאוין הא לא מרגלא ליה ולא מידי אלא אמר רב פפא בעולה לכהן גדול איכא בינייהו מאן דאמר דאורייתא הא נמי דאורייתא ומאן דאמר מפני שהוא מרגילה הא היא מרגלא ליה
ולרבי אליעזר בן יעקב דאמר יש חלל מחייבי עשה הא לא מרגלא ליה ולא מידי אלא אמר רב אשי מחזיר ספק סוטתו איכא בינייהו
מאן דאמר דאורייתא הא נמי דאורייתא ומאן דאמר מפני שהוא מרגילה הא היא מרגלא ליה ולרבי מתיא בן חרש דאמר אפילו הלך בעלה להשקותה ובא עליה בדרך עשאה זונה הא לא מרגלא ליה ולא מידי אלא אמר מר בר רב אשי סוטה ודאי איכא בינייהו:
מתני׳ בת ישראל מאורסת לכהן מעוברת מכהן שומרת יבם לכהן וכן בת כהן לישראל לא תאכל בתרומה בת ישראל מאורסת ללוי מעוברת מלוי שומרת יבם ללוי וכן בת לוי לישראל לא תאכל במעשר
בת לוי מאורסת לכהן מעוברת מכהן שומרת יבם לכהן וכן בת כהן ללוי לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר:
גמ׳ ותהא זרה זרה מי לא אכלה במעשר אמר רב נחמן אמר שמואל הא מני רבי מאיר היא דאמר מעשר ראשון אסור לזרים דתניא
