Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ב׳ בסיון תשפ״ב | 1 יוני 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות פו

המצגת בפורמט pdf

הדף היום מוקדש ע”י דון ניידל לזכר נשמת אמו, זיסה ריסה בת אליה הכהן.

המשנה מבוססת על כך שמי שאינו לוי אינו יכול לאכול מעשר. זה תואם דעתו של רבי מאיר כפי שנמצא בברייתא. מאיפה הוא דורש את זה? מה מפיקים חכמים, החולקים עליו, מאותו פסוק? אולם הגמרא מפקפקת בהבנה שהמשנה מבוססת על רבי מאיר שכן הדבר אינו מסתדר עם  המקרה האחרון במשנה בו אישה לויה מאורסת לכהן או להיפך והאשה אינה יכולה לאכול לא תרומה ולא מעשר. יש לאפשר לכהנת לאכול מעשר שכן כל הכהנים הם גם לויים. רב ששת מסביר את המשפט האחרון במשנה בדרך אחרת – שהיא לא יכולה לתת רשות לשליח להפריש תרומה מהמעשר. מר בריה דרבנא הסביר בדרך אחרת – שהיא לא יכולה לאסוף את המעשר באסם – איפה שמחלקים ללויים. האם זה מתיישב עם שני ההסברים לסוגיה זו בכלל – חששות לייחוד באסם או משום חשש שהיא תמשיך לגבות גם לאחר שתתגרש? יש ויכוח בין רבי עקיבא לרבי אלעזר בן עזריה למי מביאים את התרומה והמעשר – האם המעשר ניתן רק ללוי או שניתן לתת גם לכהן. הם חלוקים בדעתם כיצד לקרוא את הפסוק המתייחס ללויים – האם זה כולל כהנים או לא? מובא סיפור על רבי עקיבא שחסם את רבי אלעזר בן עזריה (שהיה כהן) מלקיחת מעשר בשדה מסוים על ידי הזזת הכניסה לצד בו היה בית קברות. יש ויכוח בין האמוראים מדוע קנסו את הלויים ואיבדו את זכותם לאכול מעשר בתקופת עזרא. מה הייתה הסיבה לכך? ולמי במקומו ניתן המעשר? איך זה מסתדר עם הסיפור המסופר על רבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה? המשנה עוברת על מצב שבו אישה נישאה לכמה גברים (כל אחד לאחר מוות של בעלה הקודם) – כל אחד עם מעמד שונה – וילדה עם כל אחד מהם ילדים – האם בכל נקודה נתונה בסיפור היא יכולה לאכול תרומה, מעשר או לא? מה קורה כשכל אחד מהילדים מת? מה המצב אם היא הייתה בת של כהן?

https://youtu.be/Ajvq2OlGwI0

 

תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי דברי רבי מאיר רבי אלעזר בן עזריה מתירו לכהן מתירו מכלל דאיכא מאן דאסר אלא אימא נותנו אף לכהן

מאי טעמא דרבי מאיר אמר רב אחא בריה דרבה משמיה דגמרא כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה׳ תרומה מה תרומה אסורה לזרים אף מעשר ראשון אסור לזרים אי מה תרומה חייבין עליו מיתה וחומש אף מעשר חייבין עליו מיתה וחומש

אמר קרא ומתו בו כי יחללהו ויסף חמישיתו עליו בו ולא במעשר עליו ולא על מעשר ורבנן מה תרומה טובלת אף מעשר ראשון נמי טובל

וכדתניא רבי יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפילו מעשר עני מנין

תלמוד לומר לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו מה שעריך האמור להלן מעשר עני אף שעריך האמור כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל

ואי מהתם הוה אמינא ללאו אבל מיתה לא קא משמע לן

לישנא אחרינא מעשר ראשון דטביל מדרבי יוסי נפקא אי מההיא הוה אמינא ללאו אבל מיתה לא קא משמע לן

במאי אוקימתא כרבי מאיר אימא סיפא בת לוי מאורסת לכהן ובת כהן ללוי לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר הכא מאי זרות איכא אמר רב ששת מאי אינה אוכלת דקתני אינה נותנת רשות לתרום

מכלל דנשואה נותנת רשות אין והתניא ואכלתם אותו בכל מקום אתם וביתכם לימד על נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום

אתה אומר רשות לתרום או אינו אלא לאכול אמרת תרומה חמורה אוכלת מעשר הקל לא כל שכן אלא לימד על נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום

מר בריה דרבנא אמר לומר שאין חולקין לה מעשר בבית הגרנות הניחא למאן דאמר משום ייחוד אלא למאן דאמר משום גרושה גרושה בת לוי מי לא אכלה במעשר

וליטעמיך גרושה בת כהן מי לא אכלה בתרומה אלא גזירה משום גרושה בת ישראל

אי הכי מאי איריא מאורסת אפילו נשואה נמי איידי דתנא רישא מאורסת תנא נמי סיפא מאורסת

תנו רבנן תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי דברי רבי עקיבא רבי אלעזר בן עזריה אומר

לכהן לכהן ולא ללוי אימא אף לכהן מאי טעמא דרבי עקיבא דכתיב ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם בלוים קא משתעי קרא ואידך כדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי בעשרים וארבעה מקומות נקראו כהנים לוים וזה אחד מהם והכהנים הלוים בני צדוק

ורבי עקיבא הכא לא מצית אמרת דכתיב ואכלתם אותו בכל מקום מי שיכול לאוכלו בכל מקום יצא כהן שאין יכול לאוכלו בבית הקברות ואידך כל היכא דבעי דלא בעי חומה ואי אכיל ליה בטומאת הגוף לא לקי

ההיא גינתא דהוה שקיל רבי אלעזר בן עזריה מעשר ראשון מינה אזל רבי עקיבא אהדריה לפתחא לבי קברי אמר עקיבא בתרמילו ואנא חיי

איתמר מפני מה קנסו לוים במעשר פליגי בה רבי יונתן וסביא חד אמר שלא עלו בימי עזרא וחד אמר כדי שיסמכו כהנים עליו בימי טומאתן

בשלמא למאן דאמר שלא עלו משום הכי קנסינהו אלא למאן דאמר כדי שיסמכו עליו כהנים בימי טומאתן משום כהנים קנסינהו ללוים אלא כולי עלמא קנסא שלא עלו בימי עזרא והכא בהא קמיפלגי מר סבר קנסא לעניים ומר סבר כהנים בימי טומאתן עניים נינהו

בשלמא למאן דאמר קנסא לעניים משום הכי אהדריה רבי עקיבא לפתחא לבי קברי אלא למאן דאמר לכהנים אמאי אהדריה לפתחא לבי קברי הכי קאמר ליה אי דקא אתית בתורת קנסא אית לך ואי קא אתית בתורת חלוקה לית לך

ומנא לן דלא סליקו בימי עזרא דכתיב ואקבצם אל הנהר הבא על אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם אמר רב חסדא בתחלה לא היו מעמידים שוטרים אלא מן הלוים שנאמר ושוטרים הלוים לפניכם עכשיו אין מעמידין שוטרים אלא מישראל שנאמר ושוטרים הרבים בראשיכם

מתני׳ בת ישראל שניסת לכהן תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה ניסת ללוי תאכל במעשר מת ולה הימנו בן תאכל במעשר ניסת לישראל לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר מת ולה הימנו בן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר

מת בנה מישראל תאכל במעשר מת בנה מלוי תאכל בתרומה מת בנה מכהן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

thumbnail יבמות

פרק ט: חומרי עזר למסכת יבמות (פד, פו)

לקראת לימוד מסכת יבמות, צוות הדרן יצרו מצגות להמחיש את המקרים השונים העולים במסכת. לפרק א לפרק ב לפרק ג לפרק ד לפרק ה לפרק ו לפרק ז לפרק ח הורדות לפרק ט: יבמות פד יבמות פו יבמות פז יש להוריד את הקובץ ולפתוח עם קורא קבצים (כדוגמת אדובי אפשר להוריד כאן בחינם) לא לגלול…

יבמות פו

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות פו

תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי דברי רבי מאיר רבי אלעזר בן עזריה מתירו לכהן מתירו מכלל דאיכא מאן דאסר אלא אימא נותנו אף לכהן

מאי טעמא דרבי מאיר אמר רב אחא בריה דרבה משמיה דגמרא כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו לה׳ תרומה מה תרומה אסורה לזרים אף מעשר ראשון אסור לזרים אי מה תרומה חייבין עליו מיתה וחומש אף מעשר חייבין עליו מיתה וחומש

אמר קרא ומתו בו כי יחללהו ויסף חמישיתו עליו בו ולא במעשר עליו ולא על מעשר ורבנן מה תרומה טובלת אף מעשר ראשון נמי טובל

וכדתניא רבי יוסי אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפילו מעשר עני מנין

תלמוד לומר לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו מה שעריך האמור להלן מעשר עני אף שעריך האמור כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל

ואי מהתם הוה אמינא ללאו אבל מיתה לא קא משמע לן

לישנא אחרינא מעשר ראשון דטביל מדרבי יוסי נפקא אי מההיא הוה אמינא ללאו אבל מיתה לא קא משמע לן

במאי אוקימתא כרבי מאיר אימא סיפא בת לוי מאורסת לכהן ובת כהן ללוי לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר הכא מאי זרות איכא אמר רב ששת מאי אינה אוכלת דקתני אינה נותנת רשות לתרום

מכלל דנשואה נותנת רשות אין והתניא ואכלתם אותו בכל מקום אתם וביתכם לימד על נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום

אתה אומר רשות לתרום או אינו אלא לאכול אמרת תרומה חמורה אוכלת מעשר הקל לא כל שכן אלא לימד על נשואה בת ישראל שנותנת רשות לתרום

מר בריה דרבנא אמר לומר שאין חולקין לה מעשר בבית הגרנות הניחא למאן דאמר משום ייחוד אלא למאן דאמר משום גרושה גרושה בת לוי מי לא אכלה במעשר

וליטעמיך גרושה בת כהן מי לא אכלה בתרומה אלא גזירה משום גרושה בת ישראל

אי הכי מאי איריא מאורסת אפילו נשואה נמי איידי דתנא רישא מאורסת תנא נמי סיפא מאורסת

תנו רבנן תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי דברי רבי עקיבא רבי אלעזר בן עזריה אומר

לכהן לכהן ולא ללוי אימא אף לכהן מאי טעמא דרבי עקיבא דכתיב ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם בלוים קא משתעי קרא ואידך כדרבי יהושע בן לוי דאמר רבי יהושע בן לוי בעשרים וארבעה מקומות נקראו כהנים לוים וזה אחד מהם והכהנים הלוים בני צדוק

ורבי עקיבא הכא לא מצית אמרת דכתיב ואכלתם אותו בכל מקום מי שיכול לאוכלו בכל מקום יצא כהן שאין יכול לאוכלו בבית הקברות ואידך כל היכא דבעי דלא בעי חומה ואי אכיל ליה בטומאת הגוף לא לקי

ההיא גינתא דהוה שקיל רבי אלעזר בן עזריה מעשר ראשון מינה אזל רבי עקיבא אהדריה לפתחא לבי קברי אמר עקיבא בתרמילו ואנא חיי

איתמר מפני מה קנסו לוים במעשר פליגי בה רבי יונתן וסביא חד אמר שלא עלו בימי עזרא וחד אמר כדי שיסמכו כהנים עליו בימי טומאתן

בשלמא למאן דאמר שלא עלו משום הכי קנסינהו אלא למאן דאמר כדי שיסמכו עליו כהנים בימי טומאתן משום כהנים קנסינהו ללוים אלא כולי עלמא קנסא שלא עלו בימי עזרא והכא בהא קמיפלגי מר סבר קנסא לעניים ומר סבר כהנים בימי טומאתן עניים נינהו

בשלמא למאן דאמר קנסא לעניים משום הכי אהדריה רבי עקיבא לפתחא לבי קברי אלא למאן דאמר לכהנים אמאי אהדריה לפתחא לבי קברי הכי קאמר ליה אי דקא אתית בתורת קנסא אית לך ואי קא אתית בתורת חלוקה לית לך

ומנא לן דלא סליקו בימי עזרא דכתיב ואקבצם אל הנהר הבא על אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם אמר רב חסדא בתחלה לא היו מעמידים שוטרים אלא מן הלוים שנאמר ושוטרים הלוים לפניכם עכשיו אין מעמידין שוטרים אלא מישראל שנאמר ושוטרים הרבים בראשיכם

מתני׳ בת ישראל שניסת לכהן תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה ניסת ללוי תאכל במעשר מת ולה הימנו בן תאכל במעשר ניסת לישראל לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר מת ולה הימנו בן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר

מת בנה מישראל תאכל במעשר מת בנה מלוי תאכל בתרומה מת בנה מכהן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר

גלול כלפי מעלה