Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ג׳ בסיון תשפ״ב | 2 יוני 2022
  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

יבמות פז

המצגת בפורמט pdf

לימוד השבוע מוקדש ע”י שירה דניאל לזכר נשמת אביה, שלמה יוסף בן חיים שמואל, אשר נפטר ג’ בסיון. “לימוד התורה היה נר לרגליו, והוא הנחילה לי להאיר את דרכי.”

הדף היום מוקדש ע”י משפחת הדרן לכבוד יום הולדתה ה-18 של שירה פוטורניק. את לומדת איתנו כל בוקר ומהווה מקור השראה שכולם. המשיכי ליהנות מהלימוד. 

מניין לומדים שיכולה אישה שנישאה לכהן ולאחר מכן נישאה למישהו אחר, לחזור לאכול תרומה בבית בעלה לאחר מות בעלה השני (וכל בנים שהיו לה איתו), בתנאי שיישאר לה ילד מהנישואים עם הכהן? הלכות אלו נלמדות מדיני בת כהן שיכולה לחזור לבית אביה לאכול תרומה. בת כהן אינה יכולה לחזור לאכול את החזה והירך מהקרבן עם שובה לבית אביה. מובאים חמש דרשות שונות המלמדות הלכה זו. אולם אשה שחוזרת לבית בעלה יכולה לאכול את החזה והירך. אמנם יש ויכוח לגבי נקודה זו כי דין זה נלמד מדין של הבת כהן אז איך אפשר שהדין רחב יותר?  בת כהן מעוברת עם מי שאינו כהן או מחכה לייבום אינה יכולה לחזור לבית אביה לאכול תרומה. הלכות אלו נלמדות מפסוקים. מדוע דין אשה הרה אינו מובן מאליו מקל וחומר שנלמד מתוך הלכות ייבום? הקל וחומר נדחה וזה מסביר מדוע היה צורך בפסוק. למה יש פסוק ללמד שבת כהן לא יכולה לחזור אם יש לה ילדים ועוד אחד אם היא בהריון? הגמרא מצעה אפשרויות של קל וחומר שהיו יכולים ללמוד מתרומה לייבום או להיפך – ואז מוכיח מפסוקים למה הדינים אינו שווים ולא נלמד מקל וחומר. אשה שהלך בעלה במדינת היום ומגיעה לה עדות (|מסוגים שונים של עדויות) שהוא מת והתחתנה והולידה ילדים – מה הדין אם מתברר שהוא באמת היה בחיים?

 

בת כהן שניסת לישראל לא תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן לא תאכל בתרומה ניסת ללוי תאכל במעשר מת ולה הימנו בן תאכל במעשר ניסת לכהן תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה

מת בנה מכהן לא תאכל בתרומה מת בנה מלוי לא תאכל במעשר מת בנה מישראל חוזרת לבית אביה ועל זו נאמר ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל

גמ׳ מת בנה מלוי תאכל בתרומה דהדרא אכלה משום בנה מנלן אמר רבי אבא אמר רב בת ובת

כמאן כרבי עקיבא דדריש ווי אפילו תימא רבנן כולא ובת קרא יתירא הוא

תנו רבנן כשהיא חוזרת חוזרת לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא מאי קרא היא בתרומת הקדשים לא תאכל במורם מן הקדשים לא תאכל רב נחמן אמר רבה בר אבוה מלחם ולא כל לחם פרט לחזה ושוק

מתקיף לה רמי בר חמא אימא פרט להפרת נדרים אמר רבא כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה מה תלמוד לומר והלא מוצאה מכלל אב ומוצאה מכלל בעל

אלא הרי שמסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל ונתארמלה או נתגרשה בדרך היאך אני קורא בה בית אביה של זו או בית בעלה של זו אלא לומר לך כיון שיצאה שעה אחת מרשות האב שוב אינו יכול להפר

רב ספרא אמר מלחם אביה תאכל לחם ולא בשר רב פפא אמר מלחם אביה תאכל לחם הקנוי לאביה פרט לחזה ושוק דמשלחן גבוה קא זכו

ורבא אמר ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו אתה ובניך ובנותיך אתך בזמן שאתך

אמר רב אדא בר אהבה תנא כשהיא חוזרת לבית אביה חוזרת לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק בשביל בנה חוזרת אף לחזה ושוק

אזל רב מרדכי אמרה לשמעתא קמיה דרב אשי אמר מהיכא קא מתרביא מובת מי עדיפא לה מינה התם כתיבי מיעוטי הכא לא כתיבי מיעוטי

בת כהן שניסת לישראל וכו׳ תנו רבנן ושבה אל בית אביה פרט לשומרת יבם כנעוריה פרט למעוברת

והלא דין הוא ומה במקום שלא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוטרה מן הייבום עשה עובר כילוד

מקום שעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוסלה מן התרומה אינו דין שנעשה עובר כילוד

לא מה לי עשה עובר כילוד לענין ייבום שהרי עשה מתים כחיים נעשה עובר כילוד לענין תרומה שלא עשה מתים כחיים תלמוד לומר כנעוריה פרט למעוברת

ואיצטריך למכתב מעוברת ואיצטריך למכתב וזרע אין לה דאי כתב רחמנא וזרע אין לה מעיקרא חד גופא והשתא תרי גופי אבל מעוברת דמעיקרא חד גופא והשתא חד גופא אימא תיכול צריכא ואי כתב רחמנא מעוברת דמעיקרא גופא

סריקא והשתא גופא מליא אבל זרע אין לה דמעיקרא גופא סריקא והשתא גופא סריקא אימא לא צריכא

(סימן אמר ליה לא נעשה מעשיה במיתה נעשה ולא נעשה בולד יבם ותרומה יבום ותרומה סימן)

אמר ליה רב יהודה מדאסקרתא לרבא לא נעשה מתים כחיים לענין יבום מקל וחומר ומה במקום שעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוסלה מן התרומה לא עשה מתים כחיים מקום שלא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוטרה מן הייבום אינו דין שלא נעשה מתים כחיים

תלמוד לומר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום

ונעשה מתים כחיים לענין תרומה מקל וחומר ומה במקום שלא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוטרה מן הייבום עשה מתים כחיים מקום שעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוסלה מן התרומה אינו דין שנעשה מתים כחיים תלמוד לומר וזרע אין לה והא אין לה

ונעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לענין יבום מקל וחומר ומה במקום שלא עשה מתים כחיים לענין תרומה עשה ולד מן הראשון כולד מן השני מקום שעשה מתים כחיים לענין יבום אינו דין שנעשה ולד מן הראשון כולד מן השני תלמוד לומר ובן אין לו והא אין לו

ולא נעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לתרומה מקל וחומר מה במקום שעשה מתים כחיים לפוטרה מן הייבום לא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני מקום שלא עשה מתים כחיים לענין תרומה אינו דין שלא נעשה ולד מן הראשון כולד מן השני תלמוד לומר אין לה והא יש לה

הדרן עלך יש מותרות

מתני׳ האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך וניסת ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה

ואין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות לא על זה ולא על זה ואם נטלה מזה ומזה תחזיר

והולד ממזר מזה ומזה ולא זה וזה מטמא לה ולא זה וזה זכאים לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה

היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה ובת לוי מן המעשר ובת כהן מן התרומה ואין יורשין של זה ויורשין של זה יורשין את כתובתה ואם מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין

רבי יוסי אומר כתובתה על נכסי בעלה הראשון רבי אלעזר אומר הראשון זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה רבי שמעון אומר ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת צרתה ואין הולד ממנו ממזר

ואם ניסת שלא ברשות מותרת לחזור לו ניסת על פי בית דין תצא ופטורה מן הקרבן

לא ניסת על פי בית דין תצא וחייבת בקרבן יפה כח בית דין שפוטרה מן הקרבן הורוה בית דין לינשא והלכה וקלקלה חייבת בקרבן שלא התירוה אלא לינשא

גמ׳ מדקתני סיפא נשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו שלא ברשות בית דין אלא בעדים מכלל דרישא ברשות בית דין ובעד אחד אלמא עד אחד נאמן

ותנן נמי הוחזקו להיות משיאין עד מפי עד ואשה מפי אשה ואשה מפי עבד ומפי שפחה אלמא עד אחד מהימן

ותנן נמי עד אחד אומר אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי פטור טעמא דאמר לא אכלתי הא אישתיק מהימן אלמא עד אחד מהימן מדאורייתא

מנא לן דתניא או הודע אליו חטאתו ולא שיודיעוהו אחרים יכול אף על פי שאינו מכחישו יהא פטור תלמוד לומר או הודע אליו מכל מקום

היכי דמי אילימא דאתו תרי ולא קא מכחיש להו קרא למה לי אלא לאו חד וכי לא קא מכחיש ליה מהימן שמע מינה עד אחד נאמן וממאי דמשום דמהימן דלמא משום דקא שתיק ושתיקה כהודאה דמיא

תדע דקתני סיפא אמרו שנים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי פטור רבי מאיר מחייב אמר רבי מאיר קל וחומר אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל

אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי רישא

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

להעמיק בדף

thumbnail יבמות

פרק י: חומרי עזר למסכת יבמות (פז, צא-צב, צד-צו)

יבמות לקראת לימוד מסכת יבמות, צוות הדרן יצרו מצגות להמחיש את המקרים השונים העולים במסכת. לפרקים נוספים הורדות לפרק י: יבמות פז יבמות צא יבמות צב יבמות צד יבמות צה יבמות צו יש להוריד את הקובץ ולפתוח עם קורא קבצים (כדוגמת אדובי אפשר להוריד כאן בחינם) לא לגלול מטה אלא ללחוץ לדף הבא, או להציג…

יבמות פז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות פז

בת כהן שניסת לישראל לא תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן לא תאכל בתרומה ניסת ללוי תאכל במעשר מת ולה הימנו בן תאכל במעשר ניסת לכהן תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה

מת בנה מכהן לא תאכל בתרומה מת בנה מלוי לא תאכל במעשר מת בנה מישראל חוזרת לבית אביה ועל זו נאמר ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל

גמ׳ מת בנה מלוי תאכל בתרומה דהדרא אכלה משום בנה מנלן אמר רבי אבא אמר רב בת ובת

כמאן כרבי עקיבא דדריש ווי אפילו תימא רבנן כולא ובת קרא יתירא הוא

תנו רבנן כשהיא חוזרת חוזרת לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא מאי קרא היא בתרומת הקדשים לא תאכל במורם מן הקדשים לא תאכל רב נחמן אמר רבה בר אבוה מלחם ולא כל לחם פרט לחזה ושוק

מתקיף לה רמי בר חמא אימא פרט להפרת נדרים אמר רבא כבר פסקה תנא דבי רבי ישמעאל דתנא דבי רבי ישמעאל ונדר אלמנה וגרושה יקום עליה מה תלמוד לומר והלא מוצאה מכלל אב ומוצאה מכלל בעל

אלא הרי שמסר האב לשלוחי הבעל או שמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל ונתארמלה או נתגרשה בדרך היאך אני קורא בה בית אביה של זו או בית בעלה של זו אלא לומר לך כיון שיצאה שעה אחת מרשות האב שוב אינו יכול להפר

רב ספרא אמר מלחם אביה תאכל לחם ולא בשר רב פפא אמר מלחם אביה תאכל לחם הקנוי לאביה פרט לחזה ושוק דמשלחן גבוה קא זכו

ורבא אמר ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו אתה ובניך ובנותיך אתך בזמן שאתך

אמר רב אדא בר אהבה תנא כשהיא חוזרת לבית אביה חוזרת לתרומה ואינה חוזרת לחזה ושוק בשביל בנה חוזרת אף לחזה ושוק

אזל רב מרדכי אמרה לשמעתא קמיה דרב אשי אמר מהיכא קא מתרביא מובת מי עדיפא לה מינה התם כתיבי מיעוטי הכא לא כתיבי מיעוטי

בת כהן שניסת לישראל וכו׳ תנו רבנן ושבה אל בית אביה פרט לשומרת יבם כנעוריה פרט למעוברת

והלא דין הוא ומה במקום שלא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוטרה מן הייבום עשה עובר כילוד

מקום שעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוסלה מן התרומה אינו דין שנעשה עובר כילוד

לא מה לי עשה עובר כילוד לענין ייבום שהרי עשה מתים כחיים נעשה עובר כילוד לענין תרומה שלא עשה מתים כחיים תלמוד לומר כנעוריה פרט למעוברת

ואיצטריך למכתב מעוברת ואיצטריך למכתב וזרע אין לה דאי כתב רחמנא וזרע אין לה מעיקרא חד גופא והשתא תרי גופי אבל מעוברת דמעיקרא חד גופא והשתא חד גופא אימא תיכול צריכא ואי כתב רחמנא מעוברת דמעיקרא גופא

סריקא והשתא גופא מליא אבל זרע אין לה דמעיקרא גופא סריקא והשתא גופא סריקא אימא לא צריכא

(סימן אמר ליה לא נעשה מעשיה במיתה נעשה ולא נעשה בולד יבם ותרומה יבום ותרומה סימן)

אמר ליה רב יהודה מדאסקרתא לרבא לא נעשה מתים כחיים לענין יבום מקל וחומר ומה במקום שעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוסלה מן התרומה לא עשה מתים כחיים מקום שלא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוטרה מן הייבום אינו דין שלא נעשה מתים כחיים

תלמוד לומר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום

ונעשה מתים כחיים לענין תרומה מקל וחומר ומה במקום שלא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוטרה מן הייבום עשה מתים כחיים מקום שעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לפוסלה מן התרומה אינו דין שנעשה מתים כחיים תלמוד לומר וזרע אין לה והא אין לה

ונעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לענין יבום מקל וחומר ומה במקום שלא עשה מתים כחיים לענין תרומה עשה ולד מן הראשון כולד מן השני מקום שעשה מתים כחיים לענין יבום אינו דין שנעשה ולד מן הראשון כולד מן השני תלמוד לומר ובן אין לו והא אין לו

ולא נעשה ולד מן הראשון כולד מן השני לתרומה מקל וחומר מה במקום שעשה מתים כחיים לפוטרה מן הייבום לא עשה ולד מן הראשון כולד מן השני מקום שלא עשה מתים כחיים לענין תרומה אינו דין שלא נעשה ולד מן הראשון כולד מן השני תלמוד לומר אין לה והא יש לה

הדרן עלך יש מותרות

מתני׳ האשה שהלך בעלה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעליך וניסת ואחר כך בא בעלה תצא מזה ומזה וצריכה גט מזה ומזה

ואין לה כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות לא על זה ולא על זה ואם נטלה מזה ומזה תחזיר

והולד ממזר מזה ומזה ולא זה וזה מטמא לה ולא זה וזה זכאים לא במציאתה ולא במעשה ידיה ולא בהפרת נדריה

היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה ובת לוי מן המעשר ובת כהן מן התרומה ואין יורשין של זה ויורשין של זה יורשין את כתובתה ואם מתו אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין

רבי יוסי אומר כתובתה על נכסי בעלה הראשון רבי אלעזר אומר הראשון זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה רבי שמעון אומר ביאתה או חליצתה מאחיו של ראשון פוטרת צרתה ואין הולד ממנו ממזר

ואם ניסת שלא ברשות מותרת לחזור לו ניסת על פי בית דין תצא ופטורה מן הקרבן

לא ניסת על פי בית דין תצא וחייבת בקרבן יפה כח בית דין שפוטרה מן הקרבן הורוה בית דין לינשא והלכה וקלקלה חייבת בקרבן שלא התירוה אלא לינשא

גמ׳ מדקתני סיפא נשאת שלא ברשות מותרת לחזור לו שלא ברשות בית דין אלא בעדים מכלל דרישא ברשות בית דין ובעד אחד אלמא עד אחד נאמן

ותנן נמי הוחזקו להיות משיאין עד מפי עד ואשה מפי אשה ואשה מפי עבד ומפי שפחה אלמא עד אחד מהימן

ותנן נמי עד אחד אומר אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי פטור טעמא דאמר לא אכלתי הא אישתיק מהימן אלמא עד אחד מהימן מדאורייתא

מנא לן דתניא או הודע אליו חטאתו ולא שיודיעוהו אחרים יכול אף על פי שאינו מכחישו יהא פטור תלמוד לומר או הודע אליו מכל מקום

היכי דמי אילימא דאתו תרי ולא קא מכחיש להו קרא למה לי אלא לאו חד וכי לא קא מכחיש ליה מהימן שמע מינה עד אחד נאמן וממאי דמשום דמהימן דלמא משום דקא שתיק ושתיקה כהודאה דמיא

תדע דקתני סיפא אמרו שנים אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי פטור רבי מאיר מחייב אמר רבי מאיר קל וחומר אם הביאוהו שנים לידי מיתה חמורה לא יביאוהו לידי קרבן הקל

אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי רישא

גלול כלפי מעלה