הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
יבמות ט
הדף היום מוקדש ע"י ג'ושוע וג'ניפר לנקין לזכר אחיה אביגדור חי אברהם בן רחל לאה ומאיר צבי, ולכבוד סבתא שלה מרלין קיימן, בתם עדי ולכבוד כל העגונות ביום העגונה הבינלאומי.
הדף היום מוקדש על ידי פרופסור יונתן בן עזרא לכבוד אשתו, רובין זייגר. "אני מאוד גאה בנו שסיימנו סדר מועד ביחד."
רבי וחכמים לומדים כל אחד את הבסיס להלכות משנתנו מפסוקים שונים בתורה. חכמים למדו את זה מויקרא יח מהפסוק לגבי אחות אשתו (מהמילה "עליה"). רבי דרש את זה מהפסוק בדברים כ"ה לגבי ייבום (ולקחה ויבמה). אם כן, מה דורש רבי מהמילה "עליה"? הוא לומד משם דרך גזירה שוה לפסוקים על קרבן פר העלם דבר של ציבור שכדי להיות מחוייב בהבאת קרבן זה, צריך להיות שהקהילה חטאה בעבירה שדינה כרת אם עשו במזיד ואם בשגגה, מביאים קרבן חטאת. מכאן דורשים מפסוקים שונים שהדבר נכון גם לגבי קרבנות חטאת אחרים כגון יחיד הטועה או נשיא, או כהן גדול או מי שחוטא בעבודת זרה (הן ליחיד והן לקהילה). איך כל אחד מאלה נדרש מהפסוקים? מאיפה חכמים לומדים דברים אלו? מה מפיק רבי מהפסוקים בהם השתמשו חכמים? מדוע מונה המשנה 15 מקרים כשהם יכלו למנות 16? רבי הסביר שהמשנה פירטה רק מקרים שאינם נושאי מחלוקת. האם זה באמת נכון? נגד הסבר זה מעלה הגמרא מספר שאלות ועונים עליהם.
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
ולא בעבודה זרה אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת ותנן נמי כל מצוה שבתורה שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת יחיד מביא כשבה או שעירה נשיא מביא שעיר משיח ובית דין מביאין פר
ובעבודה זרה יחיד נשיא ומשיח מביאין שעירה צבור מביאים פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאת מנא הני מילי
דתנו רבנן ונודעה החטאת אשר חטאו עליה רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת
אשכחן צבור משיח מנלן דכתיב במשיח לאשמת העם הרי משיח כצבור
יחיד ונשיא אתיא מצות מצות
ולא בעבודה זרה אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת צבור בעבודה זרה יליף מעיני מעיני
יחיד נשיא ומשיח מואם נפש אחת אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח במשמע ויו מוסיף על ענין ראשון
וילמד תחתון מן העליון
ורבנן האי סברא מנא להו נפקא להו מדמקרי ליה רבי יהושע לבריה תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה
הוקשה כל התורה כולה לעבודה זרה מה עבודה זרה דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת
אשכחן יחיד ונשיא ומשיח בין בעבודה זרה ובין בשאר מצות צבור בעבודה זרה מנין אמר קרא ואם נפש וילמד עליון מתחתון
אלא צבור בשאר מצות מנלן יליף מעיני מעיני ורבי האי תורה אחת מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא לפי שמצינו שחלק הכתוב בין יחידים למרובים
יחידים בסקילה לפיכך ממונן פלט מרובין בסייף לפיכך ממונן אבד
יכול נחלוק בקרבנותיהן תלמוד לומר תורה אחת יהיה לכם
מתקיף לה רב חלקיה מהגרוניא טעמא דכתב רחמנא תורה אחת יהיה לכם הא לאו הכי הוה אמינא נחלק מאי לייתו לייתו פר צבור בשאר מצות הוא דמייתו
כשבה יחיד בשאר מצות הוא דמייתי שעיר נשיא בשאר מצות הוא דמייתי פר לעולה ושעיר לחטאת צבור בעבודה זרה הוא דמייתו ואלא מאי שעירה יחיד נמי היינו קרבנו
איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וצבור בהוראה מייתו פר לעולה ושעיר לחטאת אינהו נמי ניתו איפכא
אי נמי צריך ואין לו תקנה קא משמע לן
אמר ליה לוי לרבי מאי איריא דתני חמש עשרה ליתני שש עשרה אמר ליה כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו
מאי דעתך אמו אנוסת אביו
אמו אנוסת אביו פלוגתא דרבי יהודה ורבנן היא ובפלוגתא לא קא מיירי
ולא והרי איסור מצוה ואיסור קדושה
דפליגי רבי עקיבא ורבנן וקתני
בפרקין קא אמרינן והא בית שמאי מתירין את הצרות לאחין ובית הלל אוסרין
בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה והרי אשת אחיו שלא היה בעולמו
דפליגי רבי שמעון ורבנן וקתני בנולד
ולבסוף ייבם לא פליג רבי שמעון
והאמר רבי אושעיא חלוק היה רבי שמעון אף בראשונה
הא איתותב רבי אושעיא
והאמר רב יהודה אמר רב וכן תני רבי חייא בכולן אני קורא בהן האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה ואחותה שהיא יבמתה חולצת או מתייבמת
ורב יהודה מתרגם מחמותו ואילך אבל שיתא בבי דרישא לא מאי טעמא
כיון דבתו
באונסין משכחת בנשואין לא משכחת לה בנשואין קמיירי באונסין לא קא מיירי
ואביי מתרגם אף בתו מאנוסתו כיון דאשכוחי משכחת לה אי בעיא מן האונסין תהוי [אי בעיא מן הנשואין תהוי] אבל אשת אחיו שלא היה בעולמו לא מאי טעמא
כיון דלרבי שמעון הוא דמשכחת לה לרבנן לא משכחת לה בפלוגתא לא קא מיירי
ורב ספרא מתרגם אף אשת אחיו שלא היה בעולמו ומשכחת לה בשיתא אחים ואליבא דרבי שמעון
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
להעמיק בדף
יבמות ט
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
ולא בעבודה זרה אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת ותנן נמי כל מצוה שבתורה שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת יחיד מביא כשבה או שעירה נשיא מביא שעיר משיח ובית דין מביאין פר
ובעבודה זרה יחיד נשיא ומשיח מביאין שעירה צבור מביאים פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאת מנא הני מילי
דתנו רבנן ונודעה החטאת אשר חטאו עליה רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת
אשכחן צבור משיח מנלן דכתיב במשיח לאשמת העם הרי משיח כצבור
יחיד ונשיא אתיא מצות מצות
ולא בעבודה זרה אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת צבור בעבודה זרה יליף מעיני מעיני
יחיד נשיא ומשיח מואם נפש אחת אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח במשמע ויו מוסיף על ענין ראשון
וילמד תחתון מן העליון
ורבנן האי סברא מנא להו נפקא להו מדמקרי ליה רבי יהושע לבריה תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה
הוקשה כל התורה כולה לעבודה זרה מה עבודה זרה דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת
אשכחן יחיד ונשיא ומשיח בין בעבודה זרה ובין בשאר מצות צבור בעבודה זרה מנין אמר קרא ואם נפש וילמד עליון מתחתון
אלא צבור בשאר מצות מנלן יליף מעיני מעיני ורבי האי תורה אחת מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא לפי שמצינו שחלק הכתוב בין יחידים למרובים
יחידים בסקילה לפיכך ממונן פלט מרובין בסייף לפיכך ממונן אבד
יכול נחלוק בקרבנותיהן תלמוד לומר תורה אחת יהיה לכם
מתקיף לה רב חלקיה מהגרוניא טעמא דכתב רחמנא תורה אחת יהיה לכם הא לאו הכי הוה אמינא נחלק מאי לייתו לייתו פר צבור בשאר מצות הוא דמייתו
כשבה יחיד בשאר מצות הוא דמייתי שעיר נשיא בשאר מצות הוא דמייתי פר לעולה ושעיר לחטאת צבור בעבודה זרה הוא דמייתו ואלא מאי שעירה יחיד נמי היינו קרבנו
איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וצבור בהוראה מייתו פר לעולה ושעיר לחטאת אינהו נמי ניתו איפכא
אי נמי צריך ואין לו תקנה קא משמע לן
אמר ליה לוי לרבי מאי איריא דתני חמש עשרה ליתני שש עשרה אמר ליה כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו
מאי דעתך אמו אנוסת אביו
אמו אנוסת אביו פלוגתא דרבי יהודה ורבנן היא ובפלוגתא לא קא מיירי
ולא והרי איסור מצוה ואיסור קדושה
דפליגי רבי עקיבא ורבנן וקתני
בפרקין קא אמרינן והא בית שמאי מתירין את הצרות לאחין ובית הלל אוסרין
בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה והרי אשת אחיו שלא היה בעולמו
דפליגי רבי שמעון ורבנן וקתני בנולד
ולבסוף ייבם לא פליג רבי שמעון
והאמר רבי אושעיא חלוק היה רבי שמעון אף בראשונה
הא איתותב רבי אושעיא
והאמר רב יהודה אמר רב וכן תני רבי חייא בכולן אני קורא בהן האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה ואחותה שהיא יבמתה חולצת או מתייבמת
ורב יהודה מתרגם מחמותו ואילך אבל שיתא בבי דרישא לא מאי טעמא
כיון דבתו
באונסין משכחת בנשואין לא משכחת לה בנשואין קמיירי באונסין לא קא מיירי
ואביי מתרגם אף בתו מאנוסתו כיון דאשכוחי משכחת לה אי בעיא מן האונסין תהוי [אי בעיא מן הנשואין תהוי] אבל אשת אחיו שלא היה בעולמו לא מאי טעמא
כיון דלרבי שמעון הוא דמשכחת לה לרבנן לא משכחת לה בפלוגתא לא קא מיירי
ורב ספרא מתרגם אף אשת אחיו שלא היה בעולמו ומשכחת לה בשיתא אחים ואליבא דרבי שמעון