Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ג באדר ב׳ תשפ״ב | 16 מרץ 2022
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות ט

הדף היום מוקדש ע"י ג'ושוע וג'ניפר לנקין לזכר אחיה אביגדור חי אברהם בן רחל לאה ומאיר צבי, ולכבוד סבתא שלה מרלין קיימן, בתם עדי ולכבוד כל העגונות ביום העגונה הבינלאומי. 

הדף היום מוקדש על ידי פרופסור יונתן בן עזרא לכבוד אשתו, רובין זייגר. "אני מאוד גאה בנו שסיימנו סדר מועד ביחד." 

רבי וחכמים לומדים כל אחד את הבסיס להלכות משנתנו מפסוקים שונים בתורה. חכמים למדו את זה מויקרא יח מהפסוק לגבי אחות אשתו (מהמילה "עליה"). רבי דרש את זה מהפסוק בדברים כ"ה לגבי ייבום (ולקחה ויבמה). אם כן, מה דורש רבי מהמילה "עליה"? הוא לומד משם דרך גזירה שוה לפסוקים על קרבן פר העלם דבר של ציבור שכדי להיות מחוייב בהבאת קרבן זה, צריך להיות שהקהילה חטאה בעבירה שדינה כרת אם עשו במזיד ואם בשגגה, מביאים קרבן חטאת. מכאן דורשים מפסוקים שונים שהדבר נכון גם לגבי קרבנות חטאת אחרים כגון יחיד הטועה או נשיא, או כהן גדול או מי שחוטא בעבודת זרה (הן ליחיד והן לקהילה). איך כל אחד מאלה נדרש מהפסוקים? מאיפה חכמים לומדים דברים אלו? מה מפיק רבי מהפסוקים בהם השתמשו חכמים? מדוע מונה המשנה 15 מקרים כשהם יכלו למנות 16? רבי הסביר שהמשנה פירטה רק מקרים שאינם נושאי מחלוקת. האם זה באמת נכון? נגד הסבר זה מעלה הגמרא מספר שאלות ועונים עליהם.

המצגת בפורמט PDF

 

ולא בעבודה זרה אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת ותנן נמי כל מצוה שבתורה שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת יחיד מביא כשבה או שעירה נשיא מביא שעיר משיח ובית דין מביאין פר

ובעבודה זרה יחיד נשיא ומשיח מביאין שעירה צבור מביאים פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאת מנא הני מילי

דתנו רבנן ונודעה החטאת אשר חטאו עליה רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת

אשכחן צבור משיח מנלן דכתיב במשיח לאשמת העם הרי משיח כצבור

יחיד ונשיא אתיא מצות מצות

ולא בעבודה זרה אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת צבור בעבודה זרה יליף מעיני מעיני

יחיד נשיא ומשיח מואם נפש אחת אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח במשמע ויו מוסיף על ענין ראשון

וילמד תחתון מן העליון

ורבנן האי סברא מנא להו נפקא להו מדמקרי ליה רבי יהושע לבריה תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה

הוקשה כל התורה כולה לעבודה זרה מה עבודה זרה דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת

אשכחן יחיד ונשיא ומשיח בין בעבודה זרה ובין בשאר מצות צבור בעבודה זרה מנין אמר קרא ואם נפש וילמד עליון מתחתון

אלא צבור בשאר מצות מנלן יליף מעיני מעיני ורבי האי תורה אחת מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא לפי שמצינו שחלק הכתוב בין יחידים למרובים

יחידים בסקילה לפיכך ממונן פלט מרובין בסייף לפיכך ממונן אבד

יכול נחלוק בקרבנותיהן תלמוד לומר תורה אחת יהיה לכם

מתקיף לה רב חלקיה מהגרוניא טעמא דכתב רחמנא תורה אחת יהיה לכם הא לאו הכי הוה אמינא נחלק מאי לייתו לייתו פר צבור בשאר מצות הוא דמייתו

כשבה יחיד בשאר מצות הוא דמייתי שעיר נשיא בשאר מצות הוא דמייתי פר לעולה ושעיר לחטאת צבור בעבודה זרה הוא דמייתו ואלא מאי שעירה יחיד נמי היינו קרבנו

איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וצבור בהוראה מייתו פר לעולה ושעיר לחטאת אינהו נמי ניתו איפכא

אי נמי צריך ואין לו תקנה קא משמע לן

אמר ליה לוי לרבי מאי איריא דתני חמש עשרה ליתני שש עשרה אמר ליה כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו

מאי דעתך אמו אנוסת אביו

אמו אנוסת אביו פלוגתא דרבי יהודה ורבנן היא ובפלוגתא לא קא מיירי

ולא והרי איסור מצוה ואיסור קדושה

דפליגי רבי עקיבא ורבנן וקתני

בפרקין קא אמרינן והא בית שמאי מתירין את הצרות לאחין ובית הלל אוסרין

בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה והרי אשת אחיו שלא היה בעולמו


דפליגי רבי שמעון ורבנן וקתני בנולד

ולבסוף ייבם לא פליג רבי שמעון

והאמר רבי אושעיא חלוק היה רבי שמעון אף בראשונה

הא איתותב רבי אושעיא

והאמר רב יהודה אמר רב וכן תני רבי חייא בכולן אני קורא בהן האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה ואחותה שהיא יבמתה חולצת או מתייבמת

ורב יהודה מתרגם מחמותו ואילך אבל שיתא בבי דרישא לא מאי טעמא

כיון דבתו

באונסין משכחת בנשואין לא משכחת לה בנשואין קמיירי באונסין לא קא מיירי

ואביי מתרגם אף בתו מאנוסתו כיון דאשכוחי משכחת לה אי בעיא מן האונסין תהוי [אי בעיא מן הנשואין תהוי] אבל אשת אחיו שלא היה בעולמו לא מאי טעמא

כיון דלרבי שמעון הוא דמשכחת לה לרבנן לא משכחת לה בפלוגתא לא קא מיירי

ורב ספרא מתרגם אף אשת אחיו שלא היה בעולמו ומשכחת לה בשיתא אחים ואליבא דרבי שמעון

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

thumbnail יבמות

פרק א: חומרי עזר למסכת יבמות (ב-טז)

לקראת לימוד מסכת יבמות, צוות הדרן יצרו מצגות להמחיש את המקרים השונים העולים במסכת. לחומרים לפרק ב לחומרים לפרק ג  לחומרים לפרק ד   הורדות לפרק א: יבמות ב יבמות ח יבמות ט יבמות י יבמות יב יבמות יג יש להוריד את הקובץ ולפתוח עם קורא קבצים (כדוגמת אדובי אפשר להוריד כאן בחינם) לא לגלול…

WhatsApp Image 2022-03-07 at 12.22.48

הקדמה למסכת יבמות

השיעור מוקדש ע"י ולרי אדלר לכבוד האחיינית, ד"ר איילת הופמן ליבזון.  "בדומה לכל מי שכבר למדו את ההקדמות הקודמות של איילת, אני מצפה לשמוע את סקירתה על מסכת יבמות. זה תענוג נוסף עבורי, במסע שלי עם הדרן והדף היומי."

יבמות ט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות ט

ולא בעבודה זרה אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ושגגתו חטאת ותנן נמי כל מצוה שבתורה שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת יחיד מביא כשבה או שעירה נשיא מביא שעיר משיח ובית דין מביאין פר

ובעבודה זרה יחיד נשיא ומשיח מביאין שעירה צבור מביאים פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאת מנא הני מילי

דתנו רבנן ונודעה החטאת אשר חטאו עליה רבי אומר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן דבר שחייבים על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כאן דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת

אשכחן צבור משיח מנלן דכתיב במשיח לאשמת העם הרי משיח כצבור

יחיד ונשיא אתיא מצות מצות

ולא בעבודה זרה אלא על דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת צבור בעבודה זרה יליף מעיני מעיני

יחיד נשיא ומשיח מואם נפש אחת אחד יחיד ואחד נשיא ואחד משיח במשמע ויו מוסיף על ענין ראשון

וילמד תחתון מן העליון

ורבנן האי סברא מנא להו נפקא להו מדמקרי ליה רבי יהושע לבריה תורה אחת יהיה לכם לעושה בשגגה והנפש אשר תעשה ביד רמה

הוקשה כל התורה כולה לעבודה זרה מה עבודה זרה דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת אף כל דבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת

אשכחן יחיד ונשיא ומשיח בין בעבודה זרה ובין בשאר מצות צבור בעבודה זרה מנין אמר קרא ואם נפש וילמד עליון מתחתון

אלא צבור בשאר מצות מנלן יליף מעיני מעיני ורבי האי תורה אחת מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא לפי שמצינו שחלק הכתוב בין יחידים למרובים

יחידים בסקילה לפיכך ממונן פלט מרובין בסייף לפיכך ממונן אבד

יכול נחלוק בקרבנותיהן תלמוד לומר תורה אחת יהיה לכם

מתקיף לה רב חלקיה מהגרוניא טעמא דכתב רחמנא תורה אחת יהיה לכם הא לאו הכי הוה אמינא נחלק מאי לייתו לייתו פר צבור בשאר מצות הוא דמייתו

כשבה יחיד בשאר מצות הוא דמייתי שעיר נשיא בשאר מצות הוא דמייתי פר לעולה ושעיר לחטאת צבור בעבודה זרה הוא דמייתו ואלא מאי שעירה יחיד נמי היינו קרבנו

איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וצבור בהוראה מייתו פר לעולה ושעיר לחטאת אינהו נמי ניתו איפכא

אי נמי צריך ואין לו תקנה קא משמע לן

אמר ליה לוי לרבי מאי איריא דתני חמש עשרה ליתני שש עשרה אמר ליה כמדומה לי שאין לו מוח בקדקדו

מאי דעתך אמו אנוסת אביו

אמו אנוסת אביו פלוגתא דרבי יהודה ורבנן היא ובפלוגתא לא קא מיירי

ולא והרי איסור מצוה ואיסור קדושה

דפליגי רבי עקיבא ורבנן וקתני

בפרקין קא אמרינן והא בית שמאי מתירין את הצרות לאחין ובית הלל אוסרין

בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה והרי אשת אחיו שלא היה בעולמו


דפליגי רבי שמעון ורבנן וקתני בנולד

ולבסוף ייבם לא פליג רבי שמעון

והאמר רבי אושעיא חלוק היה רבי שמעון אף בראשונה

הא איתותב רבי אושעיא

והאמר רב יהודה אמר רב וכן תני רבי חייא בכולן אני קורא בהן האסורה לזה מותרת לזה והאסורה לזה מותרת לזה ואחותה שהיא יבמתה חולצת או מתייבמת

ורב יהודה מתרגם מחמותו ואילך אבל שיתא בבי דרישא לא מאי טעמא

כיון דבתו

באונסין משכחת בנשואין לא משכחת לה בנשואין קמיירי באונסין לא קא מיירי

ואביי מתרגם אף בתו מאנוסתו כיון דאשכוחי משכחת לה אי בעיא מן האונסין תהוי [אי בעיא מן הנשואין תהוי] אבל אשת אחיו שלא היה בעולמו לא מאי טעמא

כיון דלרבי שמעון הוא דמשכחת לה לרבנן לא משכחת לה בפלוגתא לא קא מיירי

ורב ספרא מתרגם אף אשת אחיו שלא היה בעולמו ומשכחת לה בשיתא אחים ואליבא דרבי שמעון

גלול כלפי מעלה