Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

ה׳ בסיון תשפ״ב | 4 יוני 2022
  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

יבמות צ

זה הדף של שבועות. לצפייה בדף של שבת, לחצו כאן.

רב חסדא ממשיך להביא שישה ניסיונות נוספים להוכיח שרבנים יכולים לעקור דבר מן התורה. בכל פעם רבא דוחה את טענתו. הראשון הוא מדין תרומה. השני דם טמא שנזרק על המזבח. בשלישי מובא רשימת הלכות שחכמים גזרו גזירה שמנעה קיום מצווה. המקרים הללו והקודמים נדחו על ידי רבא כיוון שאינם מקרים שבהם הותר איסור אלא הוא רק מונע קיום מצוה – “שב ואל תעשה”. ההוכחה הבאה – אם מבטלים גט באופן שתיקן רבן גמליאל שאין לבטל גט בצורה כזאת, רבן שמעון בן גמליאל אומר שהגט אינו בטל – ובכך מוכיח שוב את כוחם של בתי הדין לעקור דין תורה. רבא דוחה זאת כי במקרה זה, החכמים מפקיעים את הקידושין ולא עוקרים דין תורה. המקור האחרון הוא כמה מקרים שבהם חכמים גזרו עונש מוות או מלקות למי שעבר נגד חוק דרבנן. רבא דחה זאת כיוון שכל מקרה יש בו נסיבות ייחודיות. לאחר מכן, הגמרא ממשיכה ברשימת הדינים שבמשנה (שבמקרה שאשה שמעה שבעלה מת והלכה ונישאה לאחר) המושפעים מכך שהיא לא נחשבת אשתו של אחד מהם ומסבירה כל אחד מהם ומדוע הדין כך.

ואוכלת בגינו תרומה בתרומה דרבנן תא שמע אכל תרומה טמאה משלם חולין טהורים שילם חולין טמאים סומכוס אומר משום רבי מאיר בשוגג תשלומיו תשלומין במזיד אין תשלומיו תשלומין וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה תשלומיו תשלומין וחוזר ומשלם חולין טהורין

והוינן בה במזיד אין תשלומיו תשלומין תבא עליו ברכה דאכל מיניה מידי דלא קחזי ליה בימי טומאתו וקא משלם מידי דקחזי ליה בימי טומאתו

ואמר רבא ואמרי לה כדי חסורי מיחסרא והכי קתני אכל תרומה טמאה משלם כל דהו אכל תרומה טהורה משלם חולין טהורין שילם חולין טמאים סומכוס אומר משום רבי מאיר בשוגג תשלומיו תשלומין במזיד אין תשלומיו תשלומין וחכמים אומרים בין בשוגג בין במזיד תשלומיו תשלומין וחוזר ומשלם חולין טהורין

והא הכא דמדאורייתא תשלומי מעליא הוי דאי מקדש בהו כהן אשה תפסו לה קידושי ואמור רבנן אין תשלומיו תשלומין וקשרינן אשת איש לעלמא

מאי אין תשלומיו תשלומין דקאמר רבי מאיר דבעי למיהדר שלומי חולין טהורין אי הכי סומכוס היינו רבנן

אמר רב אחא בריה דרב איקא קנסו שוגג אטו מזיד איכא בינייהו

תא שמע דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה

והא הכא דמדאורייתא ארצויי מרצה דתניא על מה הציץ מרצה על הדם ועל הבשר ועל החלב שנטמא בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון בין ביחיד בין בצבור ואמרי רבנן לא הורצה וקא הדר מעייל חולין לעזרה

אמר רבי יוסי בר חנינא מאי לא הורצה דקאמר להתיר בשר באכילה אבל בעלים נתכפרו בו

סוף סוף קמתעקרא אכילת בשר וכתיב ואכלו אתם אשר כפר בהם מלמד שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים אמר ליה שב ואל תעשה שאני

אמר ליה בעאי לאותובך ערל הזאה

ואזמל סדין בציצית

וכבשי עצרת ושופר

ולולב השתא דשנית לן שב ואל תעשה לא מיעקר הוא כולהו נמי שב ואל תעשה נינהו

תא שמע אליו תשמעון אפילו אומר לך עבור על אחת מכל מצות שבתורה כגון אליהו בהר הכרמל הכל לפי שעה שמע לו

שאני התם דכתיב אליו תשמעון וליגמר מיניה מיגדר מילתא שאני

תא שמע בטלו מבוטל דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו יכול לא לבטלו ולא להוסיף על תנאו אם כן מה כח בית דין יפה

והא הכא דמדאורייתא בטל גט ומשום מה כח בית דין קא שרינן אשת איש לעלמא מאן דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקידושין

אמר ליה רבינא לרב אשי התינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מאי איכא למימר שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות

תא שמע אמר רבי אלעזר בן יעקב שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך

ושוב מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך מיגדר מילתא שאני

ולא זה וזה מטמאין לה מנלן דכתיב כי אם לשארו הקרוב אליו ואמר מר שארו זו אשתו

וכתיב לא יטמא בעל בעמיו להחלו יש בעל שמיטמא ויש בעל שאין מיטמא הא כיצד מיטמא הוא לאשתו כשרה ואינו מיטמא לאשתו פסולה

ולא זה וזה זכאין במציאתה וכו׳ טעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה כי היכי דלא תיהוי ליה איבה הכא תיהוי ליה איבה ואיבה

ובמעשה ידיה טעמא מאי אמרי רבנן מעשה ידיה לבעלה משום דקאכלה מזוני הכא כיון דמזוני לית לה מעשה ידיה לאו דידיה

ולא מיפר נדריה טעמא מאי אמר רחמנא בעל מיפר כדי שלא תתגנה הכא תתגנה ותתגנה

היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה וכו׳

  • ה לימוד החודש מוקדש ע"י רון ושירה קרבס לע"נ יצחק לייב בן דויד בר הכוהן ומלכה, גרשון פיניה בן יצחק לייב הכוהן ומנוחה שרה ולכבוד הבר מצווה של בנם איתן.

  • הלימוד החודש מוקדש לרפואת נעמה בת יעל אסתר.

  • מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יבמות צ

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יבמות צ

ואוכלת בגינו תרומה בתרומה דרבנן תא שמע אכל תרומה טמאה משלם חולין טהורים שילם חולין טמאים סומכוס אומר משום רבי מאיר בשוגג תשלומיו תשלומין במזיד אין תשלומיו תשלומין וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה תשלומיו תשלומין וחוזר ומשלם חולין טהורין

והוינן בה במזיד אין תשלומיו תשלומין תבא עליו ברכה דאכל מיניה מידי דלא קחזי ליה בימי טומאתו וקא משלם מידי דקחזי ליה בימי טומאתו

ואמר רבא ואמרי לה כדי חסורי מיחסרא והכי קתני אכל תרומה טמאה משלם כל דהו אכל תרומה טהורה משלם חולין טהורין שילם חולין טמאים סומכוס אומר משום רבי מאיר בשוגג תשלומיו תשלומין במזיד אין תשלומיו תשלומין וחכמים אומרים בין בשוגג בין במזיד תשלומיו תשלומין וחוזר ומשלם חולין טהורין

והא הכא דמדאורייתא תשלומי מעליא הוי דאי מקדש בהו כהן אשה תפסו לה קידושי ואמור רבנן אין תשלומיו תשלומין וקשרינן אשת איש לעלמא

מאי אין תשלומיו תשלומין דקאמר רבי מאיר דבעי למיהדר שלומי חולין טהורין אי הכי סומכוס היינו רבנן

אמר רב אחא בריה דרב איקא קנסו שוגג אטו מזיד איכא בינייהו

תא שמע דם שנטמא וזרקו בשוגג הורצה במזיד לא הורצה

והא הכא דמדאורייתא ארצויי מרצה דתניא על מה הציץ מרצה על הדם ועל הבשר ועל החלב שנטמא בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון בין ביחיד בין בצבור ואמרי רבנן לא הורצה וקא הדר מעייל חולין לעזרה

אמר רבי יוסי בר חנינא מאי לא הורצה דקאמר להתיר בשר באכילה אבל בעלים נתכפרו בו

סוף סוף קמתעקרא אכילת בשר וכתיב ואכלו אתם אשר כפר בהם מלמד שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים אמר ליה שב ואל תעשה שאני

אמר ליה בעאי לאותובך ערל הזאה

ואזמל סדין בציצית

וכבשי עצרת ושופר

ולולב השתא דשנית לן שב ואל תעשה לא מיעקר הוא כולהו נמי שב ואל תעשה נינהו

תא שמע אליו תשמעון אפילו אומר לך עבור על אחת מכל מצות שבתורה כגון אליהו בהר הכרמל הכל לפי שעה שמע לו

שאני התם דכתיב אליו תשמעון וליגמר מיניה מיגדר מילתא שאני

תא שמע בטלו מבוטל דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו יכול לא לבטלו ולא להוסיף על תנאו אם כן מה כח בית דין יפה

והא הכא דמדאורייתא בטל גט ומשום מה כח בית דין קא שרינן אשת איש לעלמא מאן דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקידושין

אמר ליה רבינא לרב אשי התינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מאי איכא למימר שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות

תא שמע אמר רבי אלעזר בן יעקב שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לבית דין וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך

ושוב מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך מיגדר מילתא שאני

ולא זה וזה מטמאין לה מנלן דכתיב כי אם לשארו הקרוב אליו ואמר מר שארו זו אשתו

וכתיב לא יטמא בעל בעמיו להחלו יש בעל שמיטמא ויש בעל שאין מיטמא הא כיצד מיטמא הוא לאשתו כשרה ואינו מיטמא לאשתו פסולה

ולא זה וזה זכאין במציאתה וכו׳ טעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה כי היכי דלא תיהוי ליה איבה הכא תיהוי ליה איבה ואיבה

ובמעשה ידיה טעמא מאי אמרי רבנן מעשה ידיה לבעלה משום דקאכלה מזוני הכא כיון דמזוני לית לה מעשה ידיה לאו דידיה

ולא מיפר נדריה טעמא מאי אמר רחמנא בעל מיפר כדי שלא תתגנה הכא תתגנה ותתגנה

היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה וכו׳

גלול כלפי מעלה