יבמות צא

פשיטא בת לוי מן המעשר איצטריכא ליה

ובת לוי מן המעשר מי מיפסלא בזנות והתניא לויה שנשבית או שנבעלה בעילת זנות נותנין לה מעשר ואוכלת אמר רב ששת קנסא:

בת כהן מן התרומה: אפילו בתרומה דרבנן:

ואין יורשיו של זה ויורשיו של זה יורשין כתובתה וכו׳: כתובה מאי עבידתה אמר רב פפא כתובת בנין דיכרין

פשיטא מהו דתימא לדידה דעבדא איסורא קנסוה רבנן לזרעה לא קנסו רבנן קא משמע לן:

אחיו של זה ואחיו של זה חולצין ולא מייבמין: אחיו של ראשון חולץ מדאורייתא ולא מייבם מדרבנן אחיו של שני חולץ מדרבנן ולא מייבם לא מדאורייתא ולא מדרבנן:

רבי יוסי אומר כתובתה על נכסי בעלה וכו׳: אמר רב הונא בתראי מודו לקמאי קמאי לא מודו לבתראי

רבי שמעון מודי ליה לרבי אלעזר דמה ביאה דעיקר איסורא לא קניס וכל שכן מציאתה ומעשה ידיה דממונא הוא ורבי אלעזר לא מודי ליה לרבי שמעון מציאתה ומעשה ידיה דממונא הוא לא קניס אבל ביאה דאיסורא הוא קניס

ותרוייהו מודו ליה לרבי יוסי הני דיתבא תותיה לא קניס וכל שכן כתובה דלמשקל ומיפק קאי ורבי יוסי לא מודי להו כתובה דלמשקל ומיפק הוא דלא קניס אבל הני דיתבא תותיה קניס

רבי יוחנן אמר קמאי מודו לבתראי בתראי לא מודו לקמאי רבי יוסי מודי ליה לרבי אלעזר כתובה דמדידיה לדידה לא קניס וכל שכן מציאתה ומעשה ידיה דמדידה לדידיה

ורבי אלעזר לא מודי ליה מציאתה ומעשה ידיה הוא דמדידה לדידיה לא קניס אבל כתובה דמדידיה לדידה קניס

ותרוייהו מודו ליה לרבי שמעון ומה הני דמחיים לא קנסי ביאה דלאחר מיתה לא כל שכן ורבי שמעון לא מודי להו ביאה הוא דלאחר מיתה לא קניס אבל הני דמחיים קניס:

נשאת שלא ברשות וכו׳: אמר רב הונא אמר רב הכי הלכתא אמר ליה רב נחמן גנבא גנובי למה לך אי סבירא לך כרבי שמעון אימא הלכה כרבי שמעון דשמעתיך כרבי שמעון קאזלה

וכי תימא אי אמינא הלכה כרבי שמעון משמע אפילו בקמייתא אימא הלכה כרבי שמעון באחרונה קשיא

אמר רב ששת אמינא כי ניים ושכיב רב אמרה להא שמעתתא הלכה מכלל דפליגי מאי הוה לה למיעבד מיאנס אנסה

ועוד תניא כל עריות שבתורה אין צריכות הימנו גט חוץ מאשת איש שניסת על פי בית דין על פי בית דין הוא דבעיא גיטא על פי עדים לא בעיא גיטא

מני אילימא רבי שמעון על פי בית דין מי בעיא גט והתניא רבי שמעון אומר עשו בית דין בהוראתן כזדון איש באשה על פי עדים כשגגת איש באשה אידי ואידי לא בעיא גט

אלא לאו רבנן היא

לעולם רבי שמעון היא ותריץ הכי רבי שמעון אומר עשו בית דין בהוראתן ככוונת איש באשה [ובעיא גט] על פי עדים כשלא בכוונת איש באשה [ולא בעיא גט]

רב אשי אמר לענין איסורא קתני והכי קאמר עשו בית דין בהוראתן כזדון איש באשה ומיתסרא על בעלה על פי עדים כשגגת איש באשה ולא מיתסרא על בעלה

רבינא אמר לענין קרבן קתני עשו בית דין בהוראתן כזדון איש באשה ולא מתיא קרבן על פי עדים כשגגת איש באשה ומתיא קרבן

ואיבעית אימא הא קמייתא רבנן היא ותריץ הכי חוץ מאשת איש ושניסת על פי בית דין

מתיב עולא מי אמרינן מאי הוה לה למיעבד והתנן כתב לשם מלכות שאינה הוגנת לשם מלכות מדי לשם מלכות יון לבנין הבית לחורבן הבית היה במזרח וכתב במערב במערב וכתב במזרח

תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה ואמאי לימא מאי הוה לה למיעבד איבעי לה לאקרויי לגיטא

אמר רב שימי בר אשי תא שמע הכונס את יבמתו והלכה צרתה ונשאת ונמצאת זו אילונית תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה ואמאי נימא מאי הוה לה למיעבד איבעי לה לאמתוני

אמר אביי תא שמע כל עריות שאמרו פוטרות צרותיהן הלכו צרות ונישאו ונמצאו אלו אילונית תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה ואמאי נימא מאי הוה לה למיעבד איבעי לה לאמתוני

אמר רבא תא שמע כתב סופר גט לאיש ושובר לאשה וטעה ונתן גט לאשה ושובר לאיש ונתנו זה לזה וזה לזה

ולאחר זמן הרי הגט יוצא מתחת ידי האיש ושובר מתחת ידי האשה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה ואמאי נימא מאי הוה לה למיעבד איבעי לה לאקרויי לגיטא

אמר רב אשי תא שמע שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה ואמאי נימא מאי הוה לה למיעבד איבעי לה לאקרויי לגיטא

אמר רבינא תא שמע כנסה בגט קרח תצא מזה ומזה כו׳ איבעי לה לאקרויי לגיטא

רב פפא סבר למיעבד עובדא במאי הוה לה למיעבד אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא והתניא כל הני מתנייתא

אמר ליה ולאו שנינהו אמר ליה ואשינויי ליקו וליסמוך (ופסק)

אמר רב אשי ולקלא לא חיישינן הי קלא אילימא קלא דבתר נשואין הא אמרה רב אשי חדא זימנא דאמר רב אשי