יבמות צד

דסניא ליה אמר להו רב ששת תניתוה אמרו לה מת בעליך ואחר כך מת בנך ונשאת ואחר כך אמרו לה חילוף היו הדברים תצא והולד ראשון ואחרון ממזר

היכי דמי אילימא תרי ותרי מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני ועוד ממזר ספק ממזר הוא וכי תימא לא דק הא מדקתני סיפא הראשון ממזר והאחרון אינו ממזר שמע מינה דדוקא קתני

אלא לאו חד וטעמא דאתו בי תרי אכחשוה הא לאו הכי מהימן לעולם תרי ותרי וכדאמר רב אחא בר מניומי בעדי הזמה

הכא נמי בעדי הזמה

אמר ליה רב מרדכי לרב אשי ואמרי ליה רב אחא לרב אשי תא שמע אין האשה נאמנת לומר מת יבמי שאנשא ולא מתה אחותי שאכנס לביתה היא ניהי דלא מהימנא הא עד אחד מהימן

וליטעמיך אימא סיפא אין האיש נאמן לומר מת אחי שאייבם את אשתו ולא מתה אשתי שאשא את אחותה הוא ניהו דלא מהימן הא עד אחד מהימן בשלמא גבי אשה משום עיגונא אקילו בה רבנן אלא גבי איש מאי איכא למימר

אלא כי איצטריך לרבי עקיבא איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל ואמר רבי עקיבא יש ממזר מחייבי לאוין אימא חיישא אקלקולא דזרעא ודייקא קא משמע לן (דאקלקולא דידה חיישא אקלקולא דזרעא לא חיישא)

רבא אמר עד אחד נאמן ביבמה מקל וחומר לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כל שכן אמר ליה ההוא מרבנן לרבא היא עצמה תוכיח דלאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא התרת

ואלא איהי מאי טעמא לא מהימנא דכיון דזימנין דסניא ליה לא דייקא ומינסבא עד אחד נמי דכיון דזמנין דסניא ליה לא דייקא ומינסבא:

זה מדרש דרש רבי אלעזר בן מתיא וכו׳: אמר רב יהודה אמר רב הוה ליה לרבי אלעזר למדרש ביה מרגניתא ודרש ביה חספא

מאי מרגניתא דתניא ואשה גרושה מאישה אפילו לא נתגרשה אלא מאישה פסולה לכהונה והיינו ריח הגט דפוסל בכהונה:

מתני׳ מי שהלכה אשתו למדינת הים באו ואמרו לו מתה אשתך ונשא את אחותה ואחר כך באת אשתו מותרת לחזור

לו ומותר בקרובות שניה ושניה מותרת בקרוביו ואם מתה ראשונה מותר בשניה

אמרו לו מתה אשתו ונשא את אחותה ואחר כך אמרו לו קיימת היתה ומתה הולד ראשון ממזר והאחרון אין ממזר רבי יוסי אומר כל שפוסל על ידי אחרים פוסל על ידי עצמו וכל שאין פוסל על ידי אחרים אינו פוסל על ידי עצמו:

גמ׳ ואף על גב דאזיל אשתו וגיסו למדינת הים דאהני הני נשואים דקמיתסרא אשת גיסו אגיסו אפילו הכי אשת גיסו אסירא אשתו שריא

ולא אמרינן מתוך שנאסרה אשת גיסו אגיסו תיאסר אשתו עליו לימא מתניתין דלא כרבי עקיבא דאי רבי עקיבא הויא לה אחות גרושתו

דתניא כל עריות שבתורה אין צריכות הימנו גט חוץ מאשת איש שנשאת על פי בית דין ורבי עקיבא מוסיף אף אשת אח ואחות אשה וכיון דאמר רבי עקיבא בעיא גט ממילא איתסרא עליה דהויא לה אחות גרושתו

ולאו איתמר עלה אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב האי אשת אח היכי דמי כגון שקדש אחיו את האשה והלך למדינת הים ושמע שמת אחיו ועמד ונשא את אשתו דאמרי אינשי הך קמא תנאה הוה ליה בקידושין והאי שפיר נסיב

והאי אחות אשה נמי היכי דמי כגון שקידש את אשה והלכה למדינת הים ושמע שמתה עמד ונשא את אחותה דאמרי אינשי הך קמייתא תנאי הוה ליה בקדושיה והא שפיר נסיב אלא נשואין מי איכא למימר תנאה הוה ליה בנשואין

אמר ליה רב אשי לרב כהנא אי רבי עקיבא ליתני נמי חמותו דהא שמעינן ליה לרבי עקיבא דאמר חמותו לאחר מיתה לאו בשרפה

דתניא באש ישרפו אותו ואתהן אותו ואת אחת מהן דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אותו ואת שתיהן

בשלמא לאביי דאמר משמעות דורשין איכא בינייהו דרבי ישמעאל סבר חדא כתיב ורבי עקיבא סבר תרתי כתיב שפיר

אלא לרבא דאמר חמותו לאחר מיתה איכא בינייהו ליתני נמי חמותו

אמר ליה נהי דמיעטה קרא משרפה מאיסורא מי מיעטה קרא

ותאסר בשכיבה דאחותה מידי דהוה אאשה שהלך בעלה למדינת הים לא דמי אשתו דבמזיד אסירא מדאורייתא בשוגג גזרו בה רבנן