הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
יבמות צח
אם אשה היתה בהריון כשהתגיירה, ז"א שהבן הורתו כשהיה גוי ולידתו כיהודי, עם איזה קרוב משפחה מותר/אסור להתחתן? אם התינוקות של חמש נשים התערבבו בלידתם, וכולם גדלו, נישאו ואחר כך מתו בלי ילדים, ולכולם יש אחים מהאב אך אינם יודעים מי האח של מי, כיצד מתקיימת מצוות ייבום?
פּוֹדְקַסְט (דף-יומי-לנשים): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
הא איסורא איכא הוא הדין דאפילו איסורא נמי ליכא ואיידי דבעי למיתני סיפא אבל חייבין תנא נמי רישא אין חייבין
אמר רבא הא דאמור רבנן אין אב לגוי לא תימא משום דשטופי בזמה דלא ידיע אבל ידיע חיישינן אלא אפילו דידיע נמי לא חיישינן
דהא שני אחין תאומים דטפה אחת היה ונחלקה לשתים וקתני סיפא לא חולצין ולא מייבמין שמע מינה אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה דכתיב בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם
תא שמע דאמר רבי יוסי מעשה בניפטיים הגר שנשא אשת אחיו מאמו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אין אישות לגר ואלא גר דקדיש הכי נמי לא תפסי בה קידושין אלא אימא אין אסור אשת אח לגר מאי לאו דנסבא אח כשהוא גר
לא דנסבא כשהוא גוי כשהוא גוי מאי למימרא מהו דתימא ליגזור כשהוא גוי אטו כשהוא גר קא משמע לן
תא שמע דאמר בן יאסיין כשהלכתי לכרכי הים מצאתי גר אחד שנשא אשת אחיו מאמו אמרתי לו בני מי הרשך אמר לי הרי אשה ושבעה בניה על ספסל זה ישב רבי עקיבא ואמר שני דברים גר נושא אשת אחיו מאמו ואמר ויהי דבר ה׳ אל יונה שנית לאמר שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו שכינה קתני מיהת גר נושא אשת אחיו מאמו מאי לאו דנסבא אחיו כשהוא גר
לא דנסבא כשהוא גוי מאי למימרא מהו דתימא נגזור כשהוא גוי אטו כשהוא גר קא משמע לן
ומי מהימן והאמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו
איבעית אימא מורה ובא היה ואיבעית אימא משום דקאמר הרי אשה ושבעה בניה ואיבעית אימא שאני הכא דקאמר מעשה אחרינא בהדה
אמר מר ויהי דבר ה׳ אל יונה שנית לאמר שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו והא כתיב הוא השיב [את] גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר ה׳ אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא
אמר רבינא על עסקי נינוה קאמר רב נחמן בר יצחק אמר הכי קאמר כדבר ה׳ אשר דבר ביד עבדו הנביא כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה
תא שמע גר שהיה לידתו בקדושה והורתו שלא בקדושה יש לו שאר האם ואין לו שאר האב כיצד נשא אחותו מן האם יוציא מן האב יקיים אחות האב מן האם יוציא
מן האב יקיים אחות האם מן האם יוציא מן האב רבי מאיר אומר יוציא וחכמים אומרים יקיים שהיה רבי מאיר אומר כל ערוה שהיא משום שאר האם יוציא משום האב יקיים
ומותר באשת אחיו מאמו ובאשת אחי אביו ושאר כל העריות מותרות לו לאיתויי אשת האב
נשא אשה ובתה כונס אחת ומוציא אחת לכתחלה לא יכנוס מתה אשתו מותר בחמותו ואיכא דתני אסור בחמותו
קתני מיהת מותר באשת אחיו מאי לאו דנסבה אחיו כשהוא גר לא דנסבה כשהוא גוי מאי למימרא מהו דתימא ליגזור כשהוא גוי אטו כשהוא גר קא משמע לן
אמר מר נשא אשה ובתה כונס אחת ומוציא אחת לכתחלה לא יכנוס השתא אפוקי מפיק לכתחלה מיבעיא התם קאי והכי קאמר הך דאמור רבנן יקיים לכתחלה לא יכנוס
מתה אשתו מותר בחמותו ואיכא דתני אסור בחמותו חדא כרבי ישמעאל וחדא כרבי עקיבא
מאן דאסר כרבי ישמעאל דאמר חמותו לאחר מיתה באיסורא קיימא וגבי גר גזרו ביה רבנן ומאן דשרי כרבי עקיבא דאמר חמותו לאחר מיתה קלשׁ ליה איסורא וגבי גר לא גזרו ביה רבנן:
מתני׳ חמש נשים שנתערבו ולדותיהן הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו ארבעה חולצין לאחת ואחד מייבם אותה
הוא ושלשה חולצין לאחת ואחד מייבם נמצאו ארבע חליצות וייבום לכל אחת ואחת:
גמ׳ ודוקא מיחלץ והדר יבומי אבל יבומי ברישא לא דקפגע ביבמה לשוק
מאי הוא ושלשה חולצין לאחת דלא תימא ליבמינהו חד לכולהו אלא כל חד וחד מייבם חדא דלמא מתרמיא ליה דידיה
מקצתן אחין ומקצתן שאין אחין האחין חולצין ושאין אחין מייבמין מאי קאמר אמר רב ספרא הכי קאמר מקצתן אחין מן האב ומקצתן אחין מן האם אחין מן האם חולצין ואחין מן האב מייבמין
מקצתן כהנים ומקצתן שאינן כהנים כהנים חולצין שאינן כהנים מייבמין מקצתן כהנים ומקצתן אחין מן האם אלו ואלו חולצין ולא מייבמין
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
-
מסכת יבמות מוקדשת ע"י אהבה לייבטג לזכר נשמת סבה וסבתה, ליאו ואסתר אהרן ז"ל
להעמיק בדף
נעל החליצה – דף משלהן 121
מסכת יבמות בדיון על סוג, גודל והקף הנעל הדרושה לחליצה איזה נעל צריך בשביל טקס החליצה נעל
פרק יא: חומרי עזר למסכת יבמות (צז-ק)
יבמות לקראת לימוד מסכת יבמות, צוות הדרן יצרו מצגות להמחיש את המקרים השונים העולים במסכת. לפרקים נוספים הורדות לפרק יא: יבמות צז יבמות צח יבמות צט יבמות ק יש להוריד את הקובץ ולפתוח עם קורא קבצים (כדוגמת אדובי אפשר להוריד כאן בחינם) לא לגלול מטה אלא ללחוץ לדף הבא, או להציג במצב קריאה/פרזנטציה כדי להבין…
יבמות צח
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
הא איסורא איכא הוא הדין דאפילו איסורא נמי ליכא ואיידי דבעי למיתני סיפא אבל חייבין תנא נמי רישא אין חייבין
אמר רבא הא דאמור רבנן אין אב לגוי לא תימא משום דשטופי בזמה דלא ידיע אבל ידיע חיישינן אלא אפילו דידיע נמי לא חיישינן
דהא שני אחין תאומים דטפה אחת היה ונחלקה לשתים וקתני סיפא לא חולצין ולא מייבמין שמע מינה אפקורי אפקריה רחמנא לזרעיה דכתיב בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם
תא שמע דאמר רבי יוסי מעשה בניפטיים הגר שנשא אשת אחיו מאמו ובא מעשה לפני חכמים ואמרו אין אישות לגר ואלא גר דקדיש הכי נמי לא תפסי בה קידושין אלא אימא אין אסור אשת אח לגר מאי לאו דנסבא אח כשהוא גר
לא דנסבא כשהוא גוי כשהוא גוי מאי למימרא מהו דתימא ליגזור כשהוא גוי אטו כשהוא גר קא משמע לן
תא שמע דאמר בן יאסיין כשהלכתי לכרכי הים מצאתי גר אחד שנשא אשת אחיו מאמו אמרתי לו בני מי הרשך אמר לי הרי אשה ושבעה בניה על ספסל זה ישב רבי עקיבא ואמר שני דברים גר נושא אשת אחיו מאמו ואמר ויהי דבר ה׳ אל יונה שנית לאמר שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו שכינה קתני מיהת גר נושא אשת אחיו מאמו מאי לאו דנסבא אחיו כשהוא גר
לא דנסבא כשהוא גוי מאי למימרא מהו דתימא נגזור כשהוא גוי אטו כשהוא גר קא משמע לן
ומי מהימן והאמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו
איבעית אימא מורה ובא היה ואיבעית אימא משום דקאמר הרי אשה ושבעה בניה ואיבעית אימא שאני הכא דקאמר מעשה אחרינא בהדה
אמר מר ויהי דבר ה׳ אל יונה שנית לאמר שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו והא כתיב הוא השיב [את] גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר ה׳ אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא
אמר רבינא על עסקי נינוה קאמר רב נחמן בר יצחק אמר הכי קאמר כדבר ה׳ אשר דבר ביד עבדו הנביא כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה
תא שמע גר שהיה לידתו בקדושה והורתו שלא בקדושה יש לו שאר האם ואין לו שאר האב כיצד נשא אחותו מן האם יוציא מן האב יקיים אחות האב מן האם יוציא
מן האב יקיים אחות האם מן האם יוציא מן האב רבי מאיר אומר יוציא וחכמים אומרים יקיים שהיה רבי מאיר אומר כל ערוה שהיא משום שאר האם יוציא משום האב יקיים
ומותר באשת אחיו מאמו ובאשת אחי אביו ושאר כל העריות מותרות לו לאיתויי אשת האב
נשא אשה ובתה כונס אחת ומוציא אחת לכתחלה לא יכנוס מתה אשתו מותר בחמותו ואיכא דתני אסור בחמותו
קתני מיהת מותר באשת אחיו מאי לאו דנסבה אחיו כשהוא גר לא דנסבה כשהוא גוי מאי למימרא מהו דתימא ליגזור כשהוא גוי אטו כשהוא גר קא משמע לן
אמר מר נשא אשה ובתה כונס אחת ומוציא אחת לכתחלה לא יכנוס השתא אפוקי מפיק לכתחלה מיבעיא התם קאי והכי קאמר הך דאמור רבנן יקיים לכתחלה לא יכנוס
מתה אשתו מותר בחמותו ואיכא דתני אסור בחמותו חדא כרבי ישמעאל וחדא כרבי עקיבא
מאן דאסר כרבי ישמעאל דאמר חמותו לאחר מיתה באיסורא קיימא וגבי גר גזרו ביה רבנן ומאן דשרי כרבי עקיבא דאמר חמותו לאחר מיתה קלשׁ ליה איסורא וגבי גר לא גזרו ביה רבנן:
מתני׳ חמש נשים שנתערבו ולדותיהן הגדילו התערובות ונשאו נשים ומתו ארבעה חולצין לאחת ואחד מייבם אותה
הוא ושלשה חולצין לאחת ואחד מייבם נמצאו ארבע חליצות וייבום לכל אחת ואחת:
גמ׳ ודוקא מיחלץ והדר יבומי אבל יבומי ברישא לא דקפגע ביבמה לשוק
מאי הוא ושלשה חולצין לאחת דלא תימא ליבמינהו חד לכולהו אלא כל חד וחד מייבם חדא דלמא מתרמיא ליה דידיה
מקצתן אחין ומקצתן שאין אחין האחין חולצין ושאין אחין מייבמין מאי קאמר אמר רב ספרא הכי קאמר מקצתן אחין מן האב ומקצתן אחין מן האם אחין מן האם חולצין ואחין מן האב מייבמין
מקצתן כהנים ומקצתן שאינן כהנים כהנים חולצין שאינן כהנים מייבמין מקצתן כהנים ומקצתן אחין מן האם אלו ואלו חולצין ולא מייבמין
