Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״א באייר תשפ״א | 23 אפריל 2021

יומא יב

השיעור היום מוקדש על ידי פרי רוזנפלד לציון 11 שנה לפטירתו של אביה ישעיה זאב, "שהיה מלא גאווה מהישגיהן ולימודן של בנותיו. אהבתו למשפחה ליהדות ולמדינת ישראל הייתה אדירה. אני מתגעגעות אליו"

הגמרא נתנה שלושה הסברים שונים בנוגע לסתירה בין שתי ברייתות באשר לשאלה אם דיני בית מצורע תקפים בבית כנסת. לפי תירוץ אחד, יש להבחין בין עיר גדולה לעיירה קטנה – בית כנסת בעיירה קטנה יכול להיות בית מנוגע מכיוון שהוא נחשב "בבעלות" התושבים בעיר ואילו בעיר גדולה לא. הגמרא מטילה ספק בהנחה זו מברייתא המצביעה על כך שגם בעיר, בית כנסת יכול להיות בית מצורע. השאלה נפתרה אך הגמרא מנסה להבין את הוויכוח בין רבי יהודה לחכמים בברייתא שמבוסס על דיון בנוגע לעיר ירושלים – האם ניתנה בנחלה לשבט מסוים או שנשארה רכוש קהילתי ולא היו לה בעלים? האם מותר להשכיר בית או מיטה בירושלים? הגמרא מעלה שאלה על ההנחה שבעיירה קטנה דיני בית מנוגע תקפים בבית כנסת. מכיוון שאין תירוץ, הגמרא דוחה תשובה זו. אם הכהן הגדול נפסל ביום הכיפורים ומביאים כהן גדול אחר, כיצד מחנכים את הכהן הגדול החדש כי צריך לחנכו על ידי עבודה בשמונה בגדים ובשעת העבודה ש ליום הכיפורים הוא רק לובש ארבעה בגדים? הכהן הגדול ביום כיפור לבש אבנט (חגורה) עשוי מפשתן שהייתה שונה מהחגורה של הכהן הגדול ביום רגיל שהייתה שעטנז (מעורב צמר ופשתן). האם זה זהה למה שכהן רגיל לובש? יש מחלוקת בעניין. אם האבנט היה שונה, אז חניכתו יכול להיעשות על ידי לבישת הבגדים, אבל אם זה היה כמו כהן רגיל, הוא לא היה בולט בשום צורה ויהיה צורך לחנך אותו בדרך אחרת. מה קורה לבגדיו לאחר שסיים להשתמש בהם ביום כיפור. אם כהן גדול נפסל ומישהו תופס את מקומו, מה קורה לכל אחד מהם כאשר הכהן הגדול כבר לא פסול? רבי מאיר ור' יוסי חולקים בנושא זה.

והא דכרכים והא דכפרים

ודכרכים אין מטמא בנגעים והתניא אחוזתכם אחוזתכם מטמאה בנגעים ואין ירושלים מטמאה בנגעים אמר רבי יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקדש בלבד הא בתי כנסיות ובתי מדרשות מטמאין בנגעים ואף על גב דכרכים נינהו אימא אמר רבי יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד

במאי קא מיפלגי תנא קמא סבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים ורבי יהודה סבר ירושלים נתחלקה לשבטים

ובפלוגתא דהני תנאי דתניא מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי הקדשים ורצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי ובנימין הצדיק היה מצטער עליה לבלעה בכל יום

שנאמר חופף עליו כל היום לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה שנאמר ובין כתפיו שכן

והאי תנא סבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים דתניא אין משכירין בתים בירושלים לפי שאינה שלהן רבי אלעזר בר (צדוק) אומר אף לא מטות לפיכך עורות קדשים בעלי אושפזיכנין נוטלין אותן בזרוע אמר אביי שמע מינה אורח ארעא למישבק איניש גולפא ומשכא לאושפיזיה

ודכפרים מי מטמא בנגעים והתניא לאחוזה עד שיכבשו אותה כבשו אותה ולא חלקוה לשבטים חלקו לשבטים ולא חלקו לבית אבות חלקו לבית אבות ואין כל אחד מכיר את שלו מניין

תלמוד לומר ובא אשר לו הבית מי שמיוחד לו יצא אלו שאין מיוחדין לו אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא

ומתקינין לו כהן אחר פשיטא אירע בו פסול קודם תמיד של שחר מחנכין אותו בתמיד של שחר אלא אירע בו פסול אחר תמיד של שחר במה מחנכין אותו

אמר רב אדא בר אהבה באבנט הניחא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול זה הוא אבנטו של כהן הדיוט אלא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול לא זהו אבנטו של כהן הדיוט מאי איכא למימר

אמר אביי לובש שמונה ומהפך בצינורא וכדרב הונא דאמר רב הונא זר שהפך בצינורא חייב מיתה ורב פפא אמר

עבודתו מחנכתו מי לא תניא כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן הכא נמי עבודתו מחנכתו

כי אתא רב דימי אמר אבנטו של כהן הדיוט רבי ורבי אלעזר ברבי שמעון חד אמר של כלאים וחד אמר של בוץ

תסתיים דרבי הוא דאמר של כלאים דתניא אין בין כהן גדול לכהן הדיוט אלא אבנט דברי רבי רבי אלעזר ברבי שמעון אומר אף לא אבנט אימת אי נימא בשאר ימות השנה טובא איכא כהן גדול משמש בשמונה והדיוט בארבעה

אלא לאו ביום הכפורים

אמרי לא לעולם בשאר ימות השנה ובהנך דשוין

כי אתא רבין אמר אבנטו של כהן גדול ביום הכפורים דברי הכל של בוץ בשאר ימות השנה דברי הכל של כלאים לא נחלקו אלא באבנטו של כהן הדיוט בין בשאר ימות השנה בין ביום הכפורים שרבי אומר של כלאים ורבי אלעזר ברבי שמעון אומר של בוץ

אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא על בשרו מה תלמוד לומר ילבש להביא מצנפת ואבנט להרמת הדשן דברי רבי יהודה

רבי דוסא אומר להביא בגדי כהן גדול ביום הכפורים שהן כשרין לכהן הדיוט רבי אומר שתי תשובות בדבר חדא דאבנטו של כהן גדול ביום הכיפורים לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט

ועוד בגדים שנשתמשתה בהן קדושה חמורה תשמש בהן קדושה קלה אלא מה תלמוד לומר ילבש לרבות את השחקין

ואזדא רבי דוסא לטעמיה דתניא והניחם שם מלמד שטעונין גניזה רבי דוסא אומר שלא ישתמש בהן יום הכפורים אחר

תנו רבנן אירע בו פסול ומינו אחר תחתיו ראשון חוזר לעבודתו שני כל מצות כהונה גדולה עליו דברי רבי מאיר

רבי יוסי אומר ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט

אמר רבי יוסי מעשה ביוסף בן אלם בציפורי שאירע בו פסול בכהן גדול ומינוהו תחתיו ואמרו חכמים ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט כהן גדול משום איבה כהן הדיוט משום מעלין בקודש ולא מורידין

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן

להעמיק בדף

דף משלהן- 62 מזוזה

דף משלהן 62 – למה שירה לא נישקה מזוזה בקורונה?

דף משלהן 62 – למה שירה לא נישקה מזוזה בקורונה? ומה הקשר בין מזוזה ומסכת יומא?

יומא יב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא יב

והא דכרכים והא דכפרים

ודכרכים אין מטמא בנגעים והתניא אחוזתכם אחוזתכם מטמאה בנגעים ואין ירושלים מטמאה בנגעים אמר רבי יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקדש בלבד הא בתי כנסיות ובתי מדרשות מטמאין בנגעים ואף על גב דכרכים נינהו אימא אמר רבי יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד

במאי קא מיפלגי תנא קמא סבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים ורבי יהודה סבר ירושלים נתחלקה לשבטים

ובפלוגתא דהני תנאי דתניא מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי הקדשים ורצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי ובנימין הצדיק היה מצטער עליה לבלעה בכל יום

שנאמר חופף עליו כל היום לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה שנאמר ובין כתפיו שכן

והאי תנא סבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים דתניא אין משכירין בתים בירושלים לפי שאינה שלהן רבי אלעזר בר (צדוק) אומר אף לא מטות לפיכך עורות קדשים בעלי אושפזיכנין נוטלין אותן בזרוע אמר אביי שמע מינה אורח ארעא למישבק איניש גולפא ומשכא לאושפיזיה

ודכפרים מי מטמא בנגעים והתניא לאחוזה עד שיכבשו אותה כבשו אותה ולא חלקוה לשבטים חלקו לשבטים ולא חלקו לבית אבות חלקו לבית אבות ואין כל אחד מכיר את שלו מניין

תלמוד לומר ובא אשר לו הבית מי שמיוחד לו יצא אלו שאין מיוחדין לו אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא

ומתקינין לו כהן אחר פשיטא אירע בו פסול קודם תמיד של שחר מחנכין אותו בתמיד של שחר אלא אירע בו פסול אחר תמיד של שחר במה מחנכין אותו

אמר רב אדא בר אהבה באבנט הניחא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול זה הוא אבנטו של כהן הדיוט אלא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול לא זהו אבנטו של כהן הדיוט מאי איכא למימר

אמר אביי לובש שמונה ומהפך בצינורא וכדרב הונא דאמר רב הונא זר שהפך בצינורא חייב מיתה ורב פפא אמר

עבודתו מחנכתו מי לא תניא כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן הכא נמי עבודתו מחנכתו

כי אתא רב דימי אמר אבנטו של כהן הדיוט רבי ורבי אלעזר ברבי שמעון חד אמר של כלאים וחד אמר של בוץ

תסתיים דרבי הוא דאמר של כלאים דתניא אין בין כהן גדול לכהן הדיוט אלא אבנט דברי רבי רבי אלעזר ברבי שמעון אומר אף לא אבנט אימת אי נימא בשאר ימות השנה טובא איכא כהן גדול משמש בשמונה והדיוט בארבעה

אלא לאו ביום הכפורים

אמרי לא לעולם בשאר ימות השנה ובהנך דשוין

כי אתא רבין אמר אבנטו של כהן גדול ביום הכפורים דברי הכל של בוץ בשאר ימות השנה דברי הכל של כלאים לא נחלקו אלא באבנטו של כהן הדיוט בין בשאר ימות השנה בין ביום הכפורים שרבי אומר של כלאים ורבי אלעזר ברבי שמעון אומר של בוץ

אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא על בשרו מה תלמוד לומר ילבש להביא מצנפת ואבנט להרמת הדשן דברי רבי יהודה

רבי דוסא אומר להביא בגדי כהן גדול ביום הכפורים שהן כשרין לכהן הדיוט רבי אומר שתי תשובות בדבר חדא דאבנטו של כהן גדול ביום הכיפורים לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט

ועוד בגדים שנשתמשתה בהן קדושה חמורה תשמש בהן קדושה קלה אלא מה תלמוד לומר ילבש לרבות את השחקין

ואזדא רבי דוסא לטעמיה דתניא והניחם שם מלמד שטעונין גניזה רבי דוסא אומר שלא ישתמש בהן יום הכפורים אחר

תנו רבנן אירע בו פסול ומינו אחר תחתיו ראשון חוזר לעבודתו שני כל מצות כהונה גדולה עליו דברי רבי מאיר

רבי יוסי אומר ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט

אמר רבי יוסי מעשה ביוסף בן אלם בציפורי שאירע בו פסול בכהן גדול ומינוהו תחתיו ואמרו חכמים ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט כהן גדול משום איבה כהן הדיוט משום מעלין בקודש ולא מורידין

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן

Scroll To Top