הדף היומי

י״ב באייר תשפ״א | 24 אפריל 2021

הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

יומא יג

האם אנו פוסקים כרבי מאיר או כרבי יוסי בדיון שלהם לגבי מצבו של הכהן המחליף את הכהן הגדול כאשר הכהן הגדול המקורי חוזר לתפקידו? באילו מקרים רבי יוסי מסכים עם רבי מאיר? הגמרא מתעמקת בדו שיח במשנה בין רבי יהודה לחכמים בנוגע לאישה המחליפה אשתו של הכהן הגדול במקרה שאשתו תמות. מדוע החכמים מבחינים בין אשה מחליפה לבין כהן מחליף? על סמך מה לא מסכים איתם רבי יהודה? הגמרא מסכמת שלדברי רבי יהודה, האישה הנוספת חייבת להתחתן עם הכהן הגדול מקודם – כיצד זה אפשרי כיוון שניתן להבין מהפסוק שאמור להיות לו רק אישה אחת ביום הכיפורים? הגמרא מסכמת שהוא נותן לה גט בתנאי (זה יהיה גט, אם …). אחרי הרבה ניסוי וטעייה, הגמרא קובעת בדיוק מה התנאי צריך להיות וגם מסיקה ששתי הנשים מקבלות גט על תנאי. מדוע אותה הבנה בפסוק אינה תקיפה לגבי יבמה כדי לפטור מי שהיו לו יותר מאשה אחת? חכמים ור' יהודה חולקים לגבי כהן גדול אונן (כשקרוב משפחה נפטר עד הקבורה). מותר לו לעבוד במקדש אך אינו יכול לאכול בשר קדשים. אבל אם הוא לא נמצא במקדש, האם הם מביאים אותו לבית המקדש?

פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה

ראה דף בתלמוד

הלכה כרבי יוסי ומודה רבי יוסי שאם עבר ועבד עבודתו כשרה אמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי יוסי ומודה רבי יוסי שאם מת ראשון שחוזר לעבודתו

פשיטא מהו דתימא הויא ליה צרה מחיים קא משמע לן

רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו ורבנן נמי הא חיישי לשמא אמרי לך רבנן טומאה שכיחא מיתה לא שכיחא

אמרו לו אם כן אין לדבר סוף שפיר קא אמרי ליה לרבי יהודה ורבי יהודה אמר לך למיתה דחדא חיישינן למיתה דתרתי לא חיישינן ורבנן אי איכא למיחש אפילו למיתה דתרין חיישינן

ורבנן נימרו אינהו לנפשייהו אמרי לך רבנן כהן גדול זריז הוא אי זריז הוא למה מתקינין כהן אחר כיון דעבדינן ליה צרה כל שכן דמזדרז טפי

ומי סגי ליה בתקנתא ביתו אמר רחמנא והך לאו ביתו היא דמקדש לה והא כמה דלא כניס לה לאו ביתו היא דכניס לה אם כן הוה ליה שני בתים ורחמנא אמר וכפר בעדו ובעד ביתו ולא בעד שני בתים

דהדר מגרש לה אי מגרש לה הדרא קושיין לדוכתא לא צריכא דמגרש לה על תנאי דאמר לה הרי זה גיטיך על מנת [שתמותי ודילמא לא מייתא והוה ליה שני בתים

אלא דאמר לה הרי זה גיטיך על מנת] שלא תמותי אי לא מיתה מיגרשא לה ואי מיתה הא קיימא הך ודילמא היא לא מיתה והוה ליה גיטא דהאי גיטא ומייתא חברתה וקם ליה בלא בית

אלא דאמר לה על מנת שתמות [אחת מכם] מיתה הא קיימא הך מיתה הך הא קיימא הא ודילמא לא מייתא ולא חדא מינייהו והוה ליה שני בתים

ועוד כי האי גוונא מי הוי גיטא והאמר רבא הרי זה גיטיך על מנת שלא תשתי יין כל ימי חיי וחייכי אין זה כריתות

כל ימי חיי פלוני הרי זה כריתות

אלא דאמר לה הרי זה גיטיך על מנת שלא תמות חברתיך אי לא מיתה חברתה מיגרשא ואי מיתה הא הא קיימא הא ודילמא מייתא חברתה בפלגא דעבודה ואיגלי מלתא

למפרע דגיטא דהא לאו גיטא הוא ועביד ליה עבודה בשני בתים אלא דאמר לה הרי זה גיטיך על מנת שתמות חברתיך ודילמא מייתא חברתה והוה ליה גיטא דהא גיטא וקם ליה בלא בית

אלא דמגרש להו לתרוייהו לחדא אמר לה הרי זה גיטיך על מנת שלא תמות חברתיך ולחדא אמר לה הרי זה גיטיך על מנת שלא תכנסי לבית הכנסת ודילמא לא מייתא חברתה ולא עיילא היא לבית הכנסת והוה ליה גיטא דתרוייהו גיטא וקם ליה בלא בית

אלא לחדא אמר לה הרי זה גיטיך על מנת שלא תמות חברתיך ולחדא אמר לה הרי זה גיטיך על מנת שאכנס אני לבית הכנסת דאי מייתא הא קיימא הא ואי מייתא הא קיימא הא מאי איכא למימר דילמא מייתא חברתה בפלגא דעבודה ועבד ליה עבודה למפרע בשני בתים אי חזי לה דקא בעיא למימת קדים איהו ועייל לבית הכנסת ומשוי לגיטא דהא גיטא למפרע

מתקיף לה רב אסי ואיתימא רב עוירא אלא מעתה שתי יבמות הבאות מבית אחד לא יתייבמו יבמתו יבמתו ריבה

מתקיף לה רבינא ואיתימא רב שרביה אלא מעתה ארוסה לא תתייבם החוצה לרבות את הארוסה

תנו רבנן כהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל רבי יהודה אומר כל היום מאי כל היום אמר רבא לא נצרכה אלא להביאו מתוך ביתו

אמר ליה אביי השתא לרבי יהודה אפוקי מפקינן ליה דתניא היה עומד ומקריב על גבי המזבח ושמע שמת לו מת מניח עבודתו ויוצא דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר יגמור ואת אמרת מייתינן ליה מתוך ביתו

אלא אמר רבא מאי כל היום

הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.