Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ח

הדף היומי

י״ג באייר תשפ״א | 25 אפריל 2021

יומא יד

השיעור היום ניתן במסגרת יום התלמוד הבינלאומי לנשים. יוזמה ששמחנו להיות שותפות אליה ב"הדרן". אם אתן מעוניינות בעוד שיעורים במסגרת היום הזה, מצ"ב קישור https://www.internationalwomenstalmudday.com/schedule

האם ר' יהודה באמת גזר שאסור לכהן אונן לעבוד שמא יאכל קדשים? האם זה לא סותר משנתינו? הכהן גדול היה מתאמן כל יום של שבעת ימים אלו בעבודות שרגילות שהיו עושים במקדש. האם המשנה לא כשיטת ר' עקיבא שטוען שאם מזים מי חטאת (מי פרה אדומה) על מי שטהור, זה מטמא אותו? הגמרא מדייקת מהמשנה שהקטורת היו מקטירים לפני הטבת הנרות. הגמרא מביאה משנה במסכת תמיד וגם ממסכת יומא לג שסותר את זה. איך אפשר לפתור את הסתירה?

 

 

לומר שאינו עובד כל היום גזירה שמא יאכל אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא ומי גזר רבי יהודה שמא יאכל והתנן רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו ואי מייתא אשתו עביד עבודה ולא גזר רבי יהודה שמא יאכל אמר ליה הכי השתא התם כיון דיום הכפורים הוא דכולי עלמא לא קא אכלי הוא נמי לא אתי למיכל הכא דכולי עלמא אכלי הוא נמי אתי למיכל

וכי האי גוונא מי חיילא עליה אנינות והא מיגרשא נהי דאנינות לא חייל עליה אטרודי מי לא מיטריד

מתני׳ כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומיטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגל ושאר כל הימים אם רצה להקריב מקריב שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש

גמ׳ מאן תנא אמר רב חסדא דלא כרבי עקיבא דאי רבי עקיבא הא אמר טהור שנפלה עליו הזאה טמאתו היכי עביד עבודה

דתניא והזה הטהור על הטמא על הטמא טהור ועל הטהור טמא דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים אין הדברים הללו אמורין אלא בדברים המקבלים טומאה

מאי היא כדתנן נתכוון להזות על הבהמה והזה על האדם אם יש באזוב ישנה נתכוון להזות על האדם והזה על הבהמה אם יש באזוב לא ישנה

מאי טעמא דרבי עקיבא נכתוב רחמנא והזה הטהור עליו מאי על הטמא שמע מינה על הטמא טהור ועל הטהור טמא ורבנן האי לדברים המקבלין טומאה הוא דאתא אבל הכא קל וחומר הוא אם על הטמא טהור על הטהור לא כל שכן

ורבי עקיבא היינו דקאמר שלמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ורבנן ההוא למזה ולמזין עליו טהור ונוגע בהן טמא

ומזה טהור והכתיב ומזה מי הנדה יכבס בגדיו מאי מזה נוגע והכתיב מזה והא כתיב נוגע ועוד מזה בעי כיבוס בגדים נוגע לא בעי כבוס בגדים

אלא מאי מזה נושא ונכתוב רחמנא נושא מאי טעמא כתיב מזה הא קא משמע לן דבעינן שיעור הזאה

הניחא למאן דאמר הזאה צריכה שיעור אלא למאן דאמר הזאה אין צריכה שיעור מאי איכא למימר אפילו למאן דאמר הזאה אין צריכא שיעור הני מילי אגבא דגברא אבל במנא צריכה שיעור דתנן כמה יהא בהן ויהא כדי הזאה כדי שיטבול

ראשי גבעולין ויזה אביי אמר אפילו תימא רבי עקיבא דעביד עבודה כוליה יומא ולפניא מדו עליה וטביל ועביד הערב השמש

ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות אלמא קטורת ברישא והדר נרות ורמינהו מי שזכה בדישון מזבח הפנימי ומי שזכה במנורה ומי שזכה בקטורת

אמר רב הונא מאן תנא תמיד רבי שמעון איש המצפה הוא והא איפכא שמעינן ליה דתנן בא לו לקרן מזרחית צפונית נותן מזרחה צפונה מערבית דרומית נותן מערבה דרומה

ותני עלה רבי שמעון איש המצפה משנה בתמיד מזרחית צפונית נותן מזרחה צפונה מערבית דרומית נותן מערבה ואחר כך נותן דרומה

אלא אמר רבי יוחנן מאן תנא סדר יומא רבי שמעון איש המצפה הוא

ורמי סדר יומא אסדר יומא דתנן פייס השני מי שוחט מי זורק מי מדשן מזבח הפנימי ומי מדשן את המנורה ומי מעלה אברים לכבש פייס השלישי חדשים לקטורת בואו והפיסו

אמר אביי לא קשיא כאן בהטבת שתי נרות כאן בהטבת חמש נרות

למימרא דבקטורת מפסיק להו והא אביי מסדר מערכה משמיה דגמרא בדם התמיד מפסיק להו אמרי לא קשיא ההיא לאבא שאול הא לרבנן דתניא לא ייטיב את הנרות ואחר כך יקטיר אלא יקטיר ואחר כך ייטיב אבא שאול אומר מטיב ואחר כך מקטיר

מאי טעמא דאבא שאול דכתיב בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות והדר יקטירנה ורבנן מאי קאמר רחמנא

להעמיק בדף

אורלי גולדקלנג Orly Goldclang

אם שלמה המלך ידע את טעמי המצוות, למה הם לא נכתבו?

כשהגמרא מספרת לנו את הקושי של שלמה בהבנת פרה אדומה, היא מלמדת אותנו את משמעות האמונה יומא דף יד ע"א שלמה המלך כתב בקהלת: "אמרתי אחכמה – והיא רחוקה ממני" (ז, כג). מלך ישראל המבריק מתוודה בספרו המורכב ביותר כי יש דבר אחד שעל אף מאמציו הרבים וכשרונו השכלי המולד, לא הצליח לפענח. מסורת בידי…

יומא יד

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא יד

לומר שאינו עובד כל היום גזירה שמא יאכל אמר ליה רב אדא בר אהבה לרבא ומי גזר רבי יהודה שמא יאכל והתנן רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו ואי מייתא אשתו עביד עבודה ולא גזר רבי יהודה שמא יאכל אמר ליה הכי השתא התם כיון דיום הכפורים הוא דכולי עלמא לא קא אכלי הוא נמי לא אתי למיכל הכא דכולי עלמא אכלי הוא נמי אתי למיכל

וכי האי גוונא מי חיילא עליה אנינות והא מיגרשא נהי דאנינות לא חייל עליה אטרודי מי לא מיטריד

מתני׳ כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומיטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגל ושאר כל הימים אם רצה להקריב מקריב שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש

גמ׳ מאן תנא אמר רב חסדא דלא כרבי עקיבא דאי רבי עקיבא הא אמר טהור שנפלה עליו הזאה טמאתו היכי עביד עבודה

דתניא והזה הטהור על הטמא על הטמא טהור ועל הטהור טמא דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים אין הדברים הללו אמורין אלא בדברים המקבלים טומאה

מאי היא כדתנן נתכוון להזות על הבהמה והזה על האדם אם יש באזוב ישנה נתכוון להזות על האדם והזה על הבהמה אם יש באזוב לא ישנה

מאי טעמא דרבי עקיבא נכתוב רחמנא והזה הטהור עליו מאי על הטמא שמע מינה על הטמא טהור ועל הטהור טמא ורבנן האי לדברים המקבלין טומאה הוא דאתא אבל הכא קל וחומר הוא אם על הטמא טהור על הטהור לא כל שכן

ורבי עקיבא היינו דקאמר שלמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ורבנן ההוא למזה ולמזין עליו טהור ונוגע בהן טמא

ומזה טהור והכתיב ומזה מי הנדה יכבס בגדיו מאי מזה נוגע והכתיב מזה והא כתיב נוגע ועוד מזה בעי כיבוס בגדים נוגע לא בעי כבוס בגדים

אלא מאי מזה נושא ונכתוב רחמנא נושא מאי טעמא כתיב מזה הא קא משמע לן דבעינן שיעור הזאה

הניחא למאן דאמר הזאה צריכה שיעור אלא למאן דאמר הזאה אין צריכה שיעור מאי איכא למימר אפילו למאן דאמר הזאה אין צריכא שיעור הני מילי אגבא דגברא אבל במנא צריכה שיעור דתנן כמה יהא בהן ויהא כדי הזאה כדי שיטבול

ראשי גבעולין ויזה אביי אמר אפילו תימא רבי עקיבא דעביד עבודה כוליה יומא ולפניא מדו עליה וטביל ועביד הערב השמש

ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות אלמא קטורת ברישא והדר נרות ורמינהו מי שזכה בדישון מזבח הפנימי ומי שזכה במנורה ומי שזכה בקטורת

אמר רב הונא מאן תנא תמיד רבי שמעון איש המצפה הוא והא איפכא שמעינן ליה דתנן בא לו לקרן מזרחית צפונית נותן מזרחה צפונה מערבית דרומית נותן מערבה דרומה

ותני עלה רבי שמעון איש המצפה משנה בתמיד מזרחית צפונית נותן מזרחה צפונה מערבית דרומית נותן מערבה ואחר כך נותן דרומה

אלא אמר רבי יוחנן מאן תנא סדר יומא רבי שמעון איש המצפה הוא

ורמי סדר יומא אסדר יומא דתנן פייס השני מי שוחט מי זורק מי מדשן מזבח הפנימי ומי מדשן את המנורה ומי מעלה אברים לכבש פייס השלישי חדשים לקטורת בואו והפיסו

אמר אביי לא קשיא כאן בהטבת שתי נרות כאן בהטבת חמש נרות

למימרא דבקטורת מפסיק להו והא אביי מסדר מערכה משמיה דגמרא בדם התמיד מפסיק להו אמרי לא קשיא ההיא לאבא שאול הא לרבנן דתניא לא ייטיב את הנרות ואחר כך יקטיר אלא יקטיר ואחר כך ייטיב אבא שאול אומר מטיב ואחר כך מקטיר

מאי טעמא דאבא שאול דכתיב בבקר בבקר בהיטיבו את הנרות והדר יקטירנה ורבנן מאי קאמר רחמנא

Scroll To Top