Skip to content

י״ד בתשרי תשפ״ב | 20.09.21 | הדף היומי: ביצה כא - חג ראשון של סוכות, ט"ו בתשרי

הדף היומי

ז׳ בכסלו תשע״ד | 10 נובמבר 2013

יומא ב

מתני׳ שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול

רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו אמרו לו אם כן אין לדבר סוף

גמ׳ תנן התם שבעת ימים קודם שריפת הפרה היו מפרישין כהן השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה ולשכת בית האבן היתה נקראת ולמה נקרא שמה לשכת בית האבן שכל מעשיה בכלי גללים בכלי אבנים ובכלי אדמה

מאי טעמא כיון דטבול יום כשר בפרה דתנן מטמאין היו הכהן השורף את הפרה ומטבילין אותו להוציא מלבן של צדוקין שהיו אומרים במעורבי השמש היתה נעשית

תקינו לה רבנן כלי גללים כלי אבנים וכלי אדמה דלא ליקבלו טומאה כי היכי דלא ליזלזלו בה

מאי שנא צפונה מזרחה כיון דחטאת היא וחטאת טעונה צפונה וכתיב בה אל נכח פני אהל מועד תקינו לה רבנן לשכה צפונה מזרחה כי היכי דלהוי לה היכירא

מאי בירה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מקום היה בהר הבית ובירה שמו וריש לקיש אמר כל המקדש כולו קרוי בירה שנאמר הבירה אשר הכינותי

מנא הני מילי אמר רב מניומי בר חלקיה אמר רבי מחסיא בר אידי אמר רבי יוחנן אמר קרא כאשר עשה ביום הזה צוה ה׳ לעשות לכפר עליכם ׳לעשות׳ אלו מעשי פרה ׳לכפר׳ אלו מעשי יום הכפורים

בשלמא כוליה קרא בפרה לא מתוקם ׳לכפר׳ כתיב ופרה לאו בת כפרה היא אלא אימא כוליה קרא ביום הכפורים כתיב

אמרי יליף ׳צוה׳ ׳צוה׳ כתיב הכא צוה ה׳ לעשות וכתיב התם זאת חקת התורה אשר צוה ה׳ לאמר מה להלן פרה אף כאן פרה ומה כאן פרישה אף להלן פרישה

ואימא צוה [צוה] דיום הכפורים דכתיב ויעש כאשר צוה ה׳ את משה דנין צוה דלפני עשיה מ׳צוה׳ דלפני עשיה ואין דנין צוה דלאחר עשיה מ׳צוה׳ דלפני עשיה

ואימא צוה דקרבנות דכתיב ביום צותו את בני ישראל דנין צוה מ׳צוה׳ ואין דנין צותו מ׳צוה׳

ומאי נפקא מינה והתנא דבי רבי ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה

הני מילי היכא דליכא דדמי ליה אבל היכא דאיכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן

לכפר אלו מעשה יום הכפורים ואימא כפרה דקרבנות

מי ידעינן הי כהן מתרמי דבעי ליה פרישה אמרי אלמה לא ניבעי ליה פרישה לכוליה משמרת בית אב דנין דבר שקבוע לו זמן מדבר שקבוע לו זמן לאפוקי קרבנות דכל יומא איתנהו

ואימא רגלים דנין דבר שנוהג פעם אחת בשנה מדבר הנוהג פעם אחת בשנה לאפוקי רגלים דלאו פעם אחת בשנה נינהו

ואימא רגל אחד וכי תימא לא ידעינן הי מינייהו אי חג המצות הואיל ופתח בו הכתוב תחלה אי חג הסוכות הואיל ומרובה מצותו

אלא דנין פרישת שבעה ליום אחד מפרישת שבעה ליום אחד ואין דנין פרישת שבעה לשבעה מפרישת שבעה ליום אחד

ואימא שמיני דפרישת שבעה ליום אחד הוא דנין דבר שאין קדושה לפניו מדבר שאין קדושה לפניו ואין דנין דבר שיש קדושה לפניו מדבר שאין קדושה לפניו

ולאו קל וחומר הוא השתא דבר שאין קדושה לפניו בעי פרישה דבר שיש קדושה לפניו לא כל שכן אמר רב משרשיא לא הזה כתיב כזה

רב אשי אמר מי איכא מידי דעיקר רגל לא בעי פרישה טפל דידיה בעי פרישה ואפילו למאן דאמר שמיני רגל בפני עצמו הוא הני מילי לענין

להעמיק בדף

דף משלהן- זוגיות 61

שיעור בזוגיות על ידי הכהן הגדול – דף משלהן 61

. למה הכהן גדול צריך לעזוב את ביתו שבוע לפני יום כיפור, בו הוא אמור לכפר על עצמו ועל ביתו. שירה וחמוטל פותחות את מסכת יומא   זוגיות, כהן גדול, נישואין

יומא ב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא ב

מתני׳ שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין ומתקינין לו כהן אחר תחתיו שמא יארע בו פסול

רבי יהודה אומר אף אשה אחרת מתקינין לו שמא תמות אשתו שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו אמרו לו אם כן אין לדבר סוף

גמ׳ תנן התם שבעת ימים קודם שריפת הפרה היו מפרישין כהן השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה צפונה מזרחה ולשכת בית האבן היתה נקראת ולמה נקרא שמה לשכת בית האבן שכל מעשיה בכלי גללים בכלי אבנים ובכלי אדמה

מאי טעמא כיון דטבול יום כשר בפרה דתנן מטמאין היו הכהן השורף את הפרה ומטבילין אותו להוציא מלבן של צדוקין שהיו אומרים במעורבי השמש היתה נעשית

תקינו לה רבנן כלי גללים כלי אבנים וכלי אדמה דלא ליקבלו טומאה כי היכי דלא ליזלזלו בה

מאי שנא צפונה מזרחה כיון דחטאת היא וחטאת טעונה צפונה וכתיב בה אל נכח פני אהל מועד תקינו לה רבנן לשכה צפונה מזרחה כי היכי דלהוי לה היכירא

מאי בירה אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מקום היה בהר הבית ובירה שמו וריש לקיש אמר כל המקדש כולו קרוי בירה שנאמר הבירה אשר הכינותי

מנא הני מילי אמר רב מניומי בר חלקיה אמר רבי מחסיא בר אידי אמר רבי יוחנן אמר קרא כאשר עשה ביום הזה צוה ה׳ לעשות לכפר עליכם ׳לעשות׳ אלו מעשי פרה ׳לכפר׳ אלו מעשי יום הכפורים

בשלמא כוליה קרא בפרה לא מתוקם ׳לכפר׳ כתיב ופרה לאו בת כפרה היא אלא אימא כוליה קרא ביום הכפורים כתיב

אמרי יליף ׳צוה׳ ׳צוה׳ כתיב הכא צוה ה׳ לעשות וכתיב התם זאת חקת התורה אשר צוה ה׳ לאמר מה להלן פרה אף כאן פרה ומה כאן פרישה אף להלן פרישה

ואימא צוה [צוה] דיום הכפורים דכתיב ויעש כאשר צוה ה׳ את משה דנין צוה דלפני עשיה מ׳צוה׳ דלפני עשיה ואין דנין צוה דלאחר עשיה מ׳צוה׳ דלפני עשיה

ואימא צוה דקרבנות דכתיב ביום צותו את בני ישראל דנין צוה מ׳צוה׳ ואין דנין צותו מ׳צוה׳

ומאי נפקא מינה והתנא דבי רבי ישמעאל ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה

הני מילי היכא דליכא דדמי ליה אבל היכא דאיכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן

לכפר אלו מעשה יום הכפורים ואימא כפרה דקרבנות

מי ידעינן הי כהן מתרמי דבעי ליה פרישה אמרי אלמה לא ניבעי ליה פרישה לכוליה משמרת בית אב דנין דבר שקבוע לו זמן מדבר שקבוע לו זמן לאפוקי קרבנות דכל יומא איתנהו

ואימא רגלים דנין דבר שנוהג פעם אחת בשנה מדבר הנוהג פעם אחת בשנה לאפוקי רגלים דלאו פעם אחת בשנה נינהו

ואימא רגל אחד וכי תימא לא ידעינן הי מינייהו אי חג המצות הואיל ופתח בו הכתוב תחלה אי חג הסוכות הואיל ומרובה מצותו

אלא דנין פרישת שבעה ליום אחד מפרישת שבעה ליום אחד ואין דנין פרישת שבעה לשבעה מפרישת שבעה ליום אחד

ואימא שמיני דפרישת שבעה ליום אחד הוא דנין דבר שאין קדושה לפניו מדבר שאין קדושה לפניו ואין דנין דבר שיש קדושה לפניו מדבר שאין קדושה לפניו

ולאו קל וחומר הוא השתא דבר שאין קדושה לפניו בעי פרישה דבר שיש קדושה לפניו לא כל שכן אמר רב משרשיא לא הזה כתיב כזה

רב אשי אמר מי איכא מידי דעיקר רגל לא בעי פרישה טפל דידיה בעי פרישה ואפילו למאן דאמר שמיני רגל בפני עצמו הוא הני מילי לענין

Scroll To Top