Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

כ״א באייר תשפ״א | 3 מאי 2021

יומא כב

כיצד הוקמה מערכת הפייס לצורך תרומת הדשן? בהתחלה, הם לא חשבו שכל כך הרבה כהנים יתעניינו בתפקיד ולכן אמרו שמי שמגיע ראשון יקבל את התפקיד. אולם פעם אחת רצו שני כהנים בכבש המזבח ואחד דחף את השני והוא נפל ושבר רגל. הם לא חשבו שכוהנים יהיו מעוניינים לעשות את העבודה הזו כי זו הייתה עבודה לילית ולכן פחות חשובה. אבל האם אין עבודות לילה אחרות שיש בה הגרלה? אחרים טוענים שזה בגלל שהם לא יוכלו להתעורר בזמן. לאחר שהקימו את הפייס לתרומת הדשן, הכוהנים כבר לא היו מעוניינים לקבל את התפקיד, ולכן הוסיפו עוד כמה תפקידים למי שיזכה בהגרלה ההיא כדי לתמרץ את הכהנים להגיע. בתקופה בה נהגו לרוץ על התפקיד, היכן היה קו הסיום? כשעשו הגרלה היו שולפים אצבעות והכהן סופר אצבעות. זה היה בגלל שאסור היה לספור ראשים – מאיפה זה נלמד? כשמישהו מקבל תפקיד מנהיגות בקהילה, הוא מתעשר. את זה למדו משאול המלך כיוון שספר תחילה את העם בשברי כלי חרס ואחר כך בטלאים. הגמרא משווה את חטאו של שאול המלך לחטאו של דוד המלך. למרות שאול המלך חטא פעם אחת ודוד המלך פעמיים, שאול המלך איבד את המלכות ודוד המלך לא. מדוע שאול המלך נענש בחומרה כה רבה? איזה חטאים אחרים עשה דוד המלך שעליהם הוא כן נענש?

מתני׳ בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם ובזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש כל הקודם את חבירו בארבע אמות זכה ואם היו שניהן שוין הממונה אומר להן הצביעו

ומה הן מוציאין אחת או שתים ואין מוציאין אגודל במקדש

מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חבירו ונפל ונשברה רגלו וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס ארבע פייסות היו שם וזה הפייס הראשון

גמ׳ והא מעיקרא מאי טעמא לא תקינו לה רבנן פייסא מעיקרא סבור כיון דעבודת לילה היא לא חשיבא להו ולא אתו כיון דחזו דקאתו ואתו לידי סכנה תקינו לה פייסא

והרי איברים ופדרים דעבודת לילה היא ותקינו לה רבנן פייסא סוף עבודה דיממא היא

האי נמי תחלת עבודה דיממא היא דאמר רבי יוחנן קידש ידיו לתרומת הדשן למחר אין צריך לקדש שכבר קידש מתחילת עבודה

אימא שכבר קידש מתחילה לעבודה

איכא דאמרי מעיקרא סבור כיון דאיכא אונס שינה לא אתו כיון דחזו דאתו וקאתו נמי לידי סכנה תקינו לה רבנן פייסא והרי איברים ופדרים דאיכא אונס שינה ותקינו לה רבנן פייסא שאני מיגנא ממיקם

ותקנתא להך גיסא הואי תקנתא להאי גיסא הואי דתניא מי שזכה בתרומת הדשן (יזכה) בסידור מערכה ובשני גזירי עצים

אמר רב אשי שתי תקנות הוו מעיקרא סבור לא אתו כיון דחזו דקאתו ואתו נמי לידי סכנה תקינו לה פייסא כיון דתקינו לה פייסא לא אתו אמרי מי יימר דמתרמי לן הדר תקינו להו מי שזכה בתרומת הדשן יזכה בסידור מערכה ובשני גזירי עצים כי היכי דניתו וניפייסו

ובזמן שהן מרובין וכו׳ אמר רב פפא פשיטא לי ארבע אמות דארעא לא רצין ועולין בכבש תנן קמייתא נמי לא רצין ועולין בכבש תנן והדר כל הקודם את חבירו

דביני ביני נמי לא דלא מסיימא מילתא פשיטא לי דגבי מזבח תנן

בעי רב פפא ארבע אמות שאמרו בהדיה אמה יסוד ואמה סובב

או דילמא בר מאמה יסוד ואמה סובב תיקו

ואם היו שניהן שוין הממונה אומר להם הצביעו וכו׳ תנא הוציאו אצבעותיכם למנין ונימנינהו לדידהו מסייע ליה לרבי יצחק דאמר רבי יצחק אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה דכתיב ויפקדם בבזק

מתקיף לה רב אשי ממאי דהאי בזק לישנא דמיבזק הוא ודילמא שמא דמתא הוא כדכתיב וימצאו אדוני בזק אלא מהכא וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים

אמר רבי אלעזר כל המונה את ישראל עובר בלאו שנאמר והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין שנאמר לא ימד ולא יספר

אמר רבי שמואל בר נחמני רבי יונתן רמי כתיב והיה מספר בני ישראל כחול הים וכתיב אשר לא ימד ולא יספר

לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום רבי אמר משום אבא יוסי בן דוסתאי לא קשיא כאן בידי אדם כאן בידי שמים

אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור מתעשר מעיקרא כתיב ויפקדם בבזק ולבסוף כתיב ויפקדם בטלאים ודילמא מדידהו אם כן מאי רבותא דמילתא

וירב בנחל אמר רבי מני על עסקי נחל בשעה שאמר לו ראה הקדוש ברוך הוא לשאול לך והכית את עמלק אמר ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה

ואם אדם חטא בהמה מה חטאה ואם גדולים חטאו קטנים מה חטאו יצאה בת קול ואמרה לו אל תהי צדיק הרבה ובשעה שאמר לו שאול לדואג סוב אתה ופגע בכהנים יצאה בת קול ואמרה לו אל תרשע הרבה

אמר רב הונא כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה שאול באחת ועלתה לו דוד בשתים ולא עלתה לו שאול באחת מאי היא מעשה דאגג והא איכא מעשה דנוב עיר הכהנים אמעשה דאגג כתיב נחמתי כי המלכתי את שאול למלך

דוד בשתים מאי נינהו דאוריה ודהסתה

והא איכא נמי מעשה דבת שבע התם אפרעו מיניה דכתיב ואת הכבשה ישלם ארבעתים ילד אמנון תמר ואבשלום

התם נמי אפרעו מיניה דכתיב ויתן ה׳ דבר (בעם מן הבוקר) ועד עת מועד התם לא אפרעו מגופיה

התם נמי לא אפרעו מגופיה לאיי אפרעו מגופיה דאמר רב יהודה אמר רב ששה חדשים נצטרע דוד ופרשו הימנו סנהדרין ונסתלקה הימנו שכינה דכתיב ישובו לי יראיך ויודעי עדותיך וכתיב השיבה לי ששון ישעך

והא אמר רב קבל דוד לשון הרע כשמואל דאמר לא קבל דוד לשון הרע

ולרב נמי דאמר קבל דוד לשון הרע הא איפרעו מיניה דאמר רב יהודה אמר רב בשעה שאמר לו דוד למפיבושת אמרתי אתה וציבא תחלקו את השדה יצאה בת קול ואמרה לו רחבעם וירבעם יחלקו את המלכות

בן שנה שאול במלכו אמר רב הונא כבן שנה שלא טעם טעם חטא

מתקיף לה רב נחמן בר יצחק ואימא כבן שנה שמלוכלך בטיט ובצואה אחויאו ליה לרב נחמן סיוטא בחלמיה אמר נעניתי לכם עצמות שאול בן קיש הדר חזא סיוטא בחלמיה אמר נעניתי לכם עצמות שאול בן קיש מלך ישראל

אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול מפני שלא היה בו שום דופי דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו שאם תזוח דעתו עליו אומרין לו חזור לאחוריך

אמר רב יהודה אמר רב מפני מה נענש שאול מפני שמחל על כבודו שנאמר ובני בליעל אמרו מה יושיענו זה ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש וכתיב ויעל נחש העמוני ויחן על יבש גלעד וגו׳

ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק כל תלמיד חכם

להעמיק בדף

דף משלהן-64 רצח בבית המקדש ולווית החי

רצח בבית המקדש! – דף משלהן פרק 64

רצח בבית המקדש! ומה זה לווית החי? חמוטל ושירה מבררות דף משלהן פרק 64 עם הרבנית שירה מירוויס מרילי והרבנית חמוטל שובל

אורלי גולדקלנג Orly Goldclang

אם הכוהנים היו כ"כ חרוצים, מדוע היו צריכים תמריצים?

בדיון על עבודת הכוהנים במקדש, מגיעים חכמים למסקנה שמהדהדת הרבה מעבר להקרבת קורבנות יומא דף כב עא-עב המשנה הפותחת את הפרק השני במסכת יומא מספרת כי בתחילה כל כוהן שנמצא במשמרת במקדש יכול היה לבצע את עבודת תרומת הדשן על המזבח. אם הגיע לעבודה יותר מכוהן אחד, הכוהנים התחרו ביניהם על הזכות, ומי שהגיע ראשון…

יומא כב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא כב

מתני׳ בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם ובזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש כל הקודם את חבירו בארבע אמות זכה ואם היו שניהן שוין הממונה אומר להן הצביעו

ומה הן מוציאין אחת או שתים ואין מוציאין אגודל במקדש

מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חבירו ונפל ונשברה רגלו וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס ארבע פייסות היו שם וזה הפייס הראשון

גמ׳ והא מעיקרא מאי טעמא לא תקינו לה רבנן פייסא מעיקרא סבור כיון דעבודת לילה היא לא חשיבא להו ולא אתו כיון דחזו דקאתו ואתו לידי סכנה תקינו לה פייסא

והרי איברים ופדרים דעבודת לילה היא ותקינו לה רבנן פייסא סוף עבודה דיממא היא

האי נמי תחלת עבודה דיממא היא דאמר רבי יוחנן קידש ידיו לתרומת הדשן למחר אין צריך לקדש שכבר קידש מתחילת עבודה

אימא שכבר קידש מתחילה לעבודה

איכא דאמרי מעיקרא סבור כיון דאיכא אונס שינה לא אתו כיון דחזו דאתו וקאתו נמי לידי סכנה תקינו לה רבנן פייסא והרי איברים ופדרים דאיכא אונס שינה ותקינו לה רבנן פייסא שאני מיגנא ממיקם

ותקנתא להך גיסא הואי תקנתא להאי גיסא הואי דתניא מי שזכה בתרומת הדשן (יזכה) בסידור מערכה ובשני גזירי עצים

אמר רב אשי שתי תקנות הוו מעיקרא סבור לא אתו כיון דחזו דקאתו ואתו נמי לידי סכנה תקינו לה פייסא כיון דתקינו לה פייסא לא אתו אמרי מי יימר דמתרמי לן הדר תקינו להו מי שזכה בתרומת הדשן יזכה בסידור מערכה ובשני גזירי עצים כי היכי דניתו וניפייסו

ובזמן שהן מרובין וכו׳ אמר רב פפא פשיטא לי ארבע אמות דארעא לא רצין ועולין בכבש תנן קמייתא נמי לא רצין ועולין בכבש תנן והדר כל הקודם את חבירו

דביני ביני נמי לא דלא מסיימא מילתא פשיטא לי דגבי מזבח תנן

בעי רב פפא ארבע אמות שאמרו בהדיה אמה יסוד ואמה סובב

או דילמא בר מאמה יסוד ואמה סובב תיקו

ואם היו שניהן שוין הממונה אומר להם הצביעו וכו׳ תנא הוציאו אצבעותיכם למנין ונימנינהו לדידהו מסייע ליה לרבי יצחק דאמר רבי יצחק אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה דכתיב ויפקדם בבזק

מתקיף לה רב אשי ממאי דהאי בזק לישנא דמיבזק הוא ודילמא שמא דמתא הוא כדכתיב וימצאו אדוני בזק אלא מהכא וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים

אמר רבי אלעזר כל המונה את ישראל עובר בלאו שנאמר והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין שנאמר לא ימד ולא יספר

אמר רבי שמואל בר נחמני רבי יונתן רמי כתיב והיה מספר בני ישראל כחול הים וכתיב אשר לא ימד ולא יספר

לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום רבי אמר משום אבא יוסי בן דוסתאי לא קשיא כאן בידי אדם כאן בידי שמים

אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור מתעשר מעיקרא כתיב ויפקדם בבזק ולבסוף כתיב ויפקדם בטלאים ודילמא מדידהו אם כן מאי רבותא דמילתא

וירב בנחל אמר רבי מני על עסקי נחל בשעה שאמר לו ראה הקדוש ברוך הוא לשאול לך והכית את עמלק אמר ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה

ואם אדם חטא בהמה מה חטאה ואם גדולים חטאו קטנים מה חטאו יצאה בת קול ואמרה לו אל תהי צדיק הרבה ובשעה שאמר לו שאול לדואג סוב אתה ופגע בכהנים יצאה בת קול ואמרה לו אל תרשע הרבה

אמר רב הונא כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה שאול באחת ועלתה לו דוד בשתים ולא עלתה לו שאול באחת מאי היא מעשה דאגג והא איכא מעשה דנוב עיר הכהנים אמעשה דאגג כתיב נחמתי כי המלכתי את שאול למלך

דוד בשתים מאי נינהו דאוריה ודהסתה

והא איכא נמי מעשה דבת שבע התם אפרעו מיניה דכתיב ואת הכבשה ישלם ארבעתים ילד אמנון תמר ואבשלום

התם נמי אפרעו מיניה דכתיב ויתן ה׳ דבר (בעם מן הבוקר) ועד עת מועד התם לא אפרעו מגופיה

התם נמי לא אפרעו מגופיה לאיי אפרעו מגופיה דאמר רב יהודה אמר רב ששה חדשים נצטרע דוד ופרשו הימנו סנהדרין ונסתלקה הימנו שכינה דכתיב ישובו לי יראיך ויודעי עדותיך וכתיב השיבה לי ששון ישעך

והא אמר רב קבל דוד לשון הרע כשמואל דאמר לא קבל דוד לשון הרע

ולרב נמי דאמר קבל דוד לשון הרע הא איפרעו מיניה דאמר רב יהודה אמר רב בשעה שאמר לו דוד למפיבושת אמרתי אתה וציבא תחלקו את השדה יצאה בת קול ואמרה לו רחבעם וירבעם יחלקו את המלכות

בן שנה שאול במלכו אמר רב הונא כבן שנה שלא טעם טעם חטא

מתקיף לה רב נחמן בר יצחק ואימא כבן שנה שמלוכלך בטיט ובצואה אחויאו ליה לרב נחמן סיוטא בחלמיה אמר נעניתי לכם עצמות שאול בן קיש הדר חזא סיוטא בחלמיה אמר נעניתי לכם עצמות שאול בן קיש מלך ישראל

אמר רב יהודה אמר שמואל מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול מפני שלא היה בו שום דופי דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו שאם תזוח דעתו עליו אומרין לו חזור לאחוריך

אמר רב יהודה אמר רב מפני מה נענש שאול מפני שמחל על כבודו שנאמר ובני בליעל אמרו מה יושיענו זה ויבזוהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש וכתיב ויעל נחש העמוני ויחן על יבש גלעד וגו׳

ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק כל תלמיד חכם

Scroll To Top