Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

כ״ז באייר תשפ״א | 9 מאי 2021
  • לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס

יומא כח

הגמרא הביאה שתי גרסאות שונות לדברי רבי יוחנן האם זר חייב מיתה אם מסדר את המערכה או שני גזירי עצים. וגם יש גרסה שונה לשאלה ששאל רבי זירא על הגרסה המקורית של דברי רבי יוחנן. בבית המקדש, כיצד קבעו מתי החלה השמש לעלות על מנת לאפשר את תחילת הפעילות היומית של המקדש? איזה סוג של בעיות מתעורר בשימוש בצללים או קרני אור שעלולים להיכנס למקדש מבחוץ כדי לקבוע את השעה ביום? תפילת מנחה של אברהם היה מיד לאחר חצות – מדוע אנחנו מאחרים את שעת מנחה? על פי הגמרא, אברהם קיים את כל המצוות, כולל עירוב תבשילין. הכהן הגדול היה מתחיל את יומו ביום כיפור בטבילה במקווה ובקידוש ידיים ורגליים.

והרי אברים ופדרים סוף עבודה דיממא היא והרי תרומת הדשן תחילת עבודה דיממא היא דאמר רבי יוחנן קדש ידיו לתרומת הדשן למחר אינו צריך לקדש שכבר קדש מתחלת עבודה אלא קשיא

אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן זר שסידר שני גזירי עצים חייב הואיל ועבודה תמה היא

מתקיף לה רבא אלא מעתה תבעי פייס ולא בעיא פייס והתניא מי שזכה בתרומת הדשן יזכה בסידור שני גזירי עצים

הכי קאמר יפייסו לה בפני עצמה כדאמרינן

למימרא דעבודה תמה וזר חייב עליה מיתה בעיא פייס אין זר חייב עליה מיתה לא בעיא פייס והרי שחיטה שאני שחיטה דתחילת עבודה דיממא היא

למימרא דעבודה תמה בעי פייס עבודה שיש אחריה עבודה לא בעי פייס והרי אברים ופדרים סוף עבודה דיממא היא הרי תרומת הדשן משום מעשה שהיה

אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי אף אנן נמי תנינא אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה ואילו זמן סידור גזירי עצים לא קתני

הך דלית לה תקנתא קתני הך דאית לה תקנתא לא קתני

הדרן עלך בראשונה

אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה אם הגיע הרואה אומר ברקאי מתיא בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר הן ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהאיר מזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה

הורידו כהן גדול לבית הטבילה זה הכלל היה במקדש כל המיסך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים


גמ׳ תניא רבי ישמעאל אומר ברק ברקאי רבי עקיבא אומר עלה ברקאי נחומא בן אפקשיון אומר אף ברקאי בחברון מתיא בן שמואל (אומר) הממונה על הפייסות אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון רבי יהודה בן בתירא אומר האיר פני כל המזרח עד בחברון ויצאו כל העם איש איש למלאכתו

אי הכי נגה ליה טובא לשכור פועלים קאמרינן

אמר רב ספרא צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי

אמר רב יוסף אנן מאברהם ניקום וניגמר אמר רבא תנא גמר מאברהם ואנן לא גמרינן מיניה דתניא וביום השמיני ימול בשר ערלתו מלמד שכל היום כשר למילה אלא שהזריזין מקדימין למצות שנאמר וישכם אברהם בבקר ויחבוש וגו׳

אלא אמר רבא רב יוסף הא קא קשיא ליה דתנן חל ערבי פסחים להיות בערב שבת נשחט בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה ונשחטיה מכי משחרי כותלי

מאי קושיא ודילמא כותלי דבית המקדש בשש ומחצה משחרי משום דלא מכווני טובא אי נמי שאני אברהם דאיצטגנינות גדולה היתה בלבו אי נמי משום דזקן ויושב בישיבה הוה דאמר רבי חמא ברבי חנינא מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם

היו במצרים ישיבה עמהם שנאמר לך ואספת את זקני ישראל היו במדבר ישיבה עמהם שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה שנאמר ואברהם זקן בא בימים יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר ויהי כי זקן יצחק יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר ועיני ישראל כבדו מזוקן

אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה שנאמר ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו אמר רבי אלעזר שמושל בתורת רבו הוא דמשק אליעזר אמר רבי אלעזר שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים

אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו׳ אמר ליה רב שימי בר חייא לרב ואימא שבע מצות הא איכא נמי מילה ואימא שבע מצות ומילה אמר ליה אם כן מצותי ותורותי למה לי

אמר (רב) ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר תורותי אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה

מתיא בן שמואל אומר וכו׳ והוא אומר הן מאן אמר הן אילימא הך דקאי אאיגרא הוא חלים והוא מפשר אלא הך דקאי אארעא מנא ידע

איבעית אימא הך דקאי אארעא ואיבעית אימא הך דקאי אאיגרא איבעית אימא הך דקאי אאיגרא אמר איהו האיר פני כל המזרח ואמר ליה הך דקאי אארעא עד שבחברון ואמר ליה איהו הן

ואיבעית אימא הך דקאי אארעא אמר איהו האיר פני כל המזרח ואמר ליה עד שבחברון ואמר ליה הן

ולמה הוצרכו לכך וכו׳ ומי מיחליף והתניא רבי אומר אינו דומה תימור של לבנה לתימור של חמה תימור של לבנה מתמר ועולה כמקל תימור של חמה מפציע לכאן ולכאן תנא דבי רבי ישמעאל יום המעונן היה ומפציע לכאן ולכאן אמר רב פפא שמע מינה יומא דעיבא כוליה שמשא

למאי נפקא מינה לשטוחי עורות אי נמי לכדדרש רבא אשה לא תלוש לא בחמה ולא בחמי חמה

אמר רב נחמן זוהמא דשימשא קשי משימשא וסימניך דנא דחלא שברירי דשימשא קשו משימשא וסימניך דילפא


  • לימוד החודש מוקדש ע"י אסתר גרוס לע"נ אביה מני גרוס

להעמיק בדף

דף משלהן- 65- הר הבית

הר הבית – דף משלהן 65: איך חמוטל ושירה חוגגות את יום ירושלים

איך חמוטל ושירה חוגגות את יום ירושלים? ולמה זה קשור לטבילה?

אורלי גולדקלנג Orly Goldclang

ללמוד לעצור כבר כשאנחנו מריחים תהליך מזיק

כמו ריחו של חומץ חריף שלא צריך יותר מסדק קטן כדי לצאת לעולם, כך גם מידות לא ראויות ולא רצויות זקוקות רק לחור קטן שלא נסתם יומא דף כח עב המשנה מספרת כי הממונה – סגן הכוהן הגדול – קורא בבוקר יום הכיפורים לכוהנים לצאת לראות אם הגיע זמן שחיטה של קורבן התמיד של בוקר.…

יומא כח

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא כח

והרי אברים ופדרים סוף עבודה דיממא היא והרי תרומת הדשן תחילת עבודה דיממא היא דאמר רבי יוחנן קדש ידיו לתרומת הדשן למחר אינו צריך לקדש שכבר קדש מתחלת עבודה אלא קשיא

אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן זר שסידר שני גזירי עצים חייב הואיל ועבודה תמה היא

מתקיף לה רבא אלא מעתה תבעי פייס ולא בעיא פייס והתניא מי שזכה בתרומת הדשן יזכה בסידור שני גזירי עצים

הכי קאמר יפייסו לה בפני עצמה כדאמרינן

למימרא דעבודה תמה וזר חייב עליה מיתה בעיא פייס אין זר חייב עליה מיתה לא בעיא פייס והרי שחיטה שאני שחיטה דתחילת עבודה דיממא היא

למימרא דעבודה תמה בעי פייס עבודה שיש אחריה עבודה לא בעי פייס והרי אברים ופדרים סוף עבודה דיממא היא הרי תרומת הדשן משום מעשה שהיה

אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי אף אנן נמי תנינא אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה ואילו זמן סידור גזירי עצים לא קתני

הך דלית לה תקנתא קתני הך דאית לה תקנתא לא קתני

הדרן עלך בראשונה

אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה אם הגיע הרואה אומר ברקאי מתיא בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר הן ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהאיר מזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה

הורידו כהן גדול לבית הטבילה זה הכלל היה במקדש כל המיסך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים


גמ׳ תניא רבי ישמעאל אומר ברק ברקאי רבי עקיבא אומר עלה ברקאי נחומא בן אפקשיון אומר אף ברקאי בחברון מתיא בן שמואל (אומר) הממונה על הפייסות אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון רבי יהודה בן בתירא אומר האיר פני כל המזרח עד בחברון ויצאו כל העם איש איש למלאכתו

אי הכי נגה ליה טובא לשכור פועלים קאמרינן

אמר רב ספרא צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי

אמר רב יוסף אנן מאברהם ניקום וניגמר אמר רבא תנא גמר מאברהם ואנן לא גמרינן מיניה דתניא וביום השמיני ימול בשר ערלתו מלמד שכל היום כשר למילה אלא שהזריזין מקדימין למצות שנאמר וישכם אברהם בבקר ויחבוש וגו׳

אלא אמר רבא רב יוסף הא קא קשיא ליה דתנן חל ערבי פסחים להיות בערב שבת נשחט בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה ונשחטיה מכי משחרי כותלי

מאי קושיא ודילמא כותלי דבית המקדש בשש ומחצה משחרי משום דלא מכווני טובא אי נמי שאני אברהם דאיצטגנינות גדולה היתה בלבו אי נמי משום דזקן ויושב בישיבה הוה דאמר רבי חמא ברבי חנינא מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם

היו במצרים ישיבה עמהם שנאמר לך ואספת את זקני ישראל היו במדבר ישיבה עמהם שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה שנאמר ואברהם זקן בא בימים יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר ויהי כי זקן יצחק יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר ועיני ישראל כבדו מזוקן

אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה שנאמר ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו אמר רבי אלעזר שמושל בתורת רבו הוא דמשק אליעזר אמר רבי אלעזר שדולה ומשקה מתורתו של רבו לאחרים

אמר רב קיים אברהם אבינו כל התורה כולה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו׳ אמר ליה רב שימי בר חייא לרב ואימא שבע מצות הא איכא נמי מילה ואימא שבע מצות ומילה אמר ליה אם כן מצותי ותורותי למה לי

אמר (רב) ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין שנאמר תורותי אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה

מתיא בן שמואל אומר וכו׳ והוא אומר הן מאן אמר הן אילימא הך דקאי אאיגרא הוא חלים והוא מפשר אלא הך דקאי אארעא מנא ידע

איבעית אימא הך דקאי אארעא ואיבעית אימא הך דקאי אאיגרא איבעית אימא הך דקאי אאיגרא אמר איהו האיר פני כל המזרח ואמר ליה הך דקאי אארעא עד שבחברון ואמר ליה איהו הן

ואיבעית אימא הך דקאי אארעא אמר איהו האיר פני כל המזרח ואמר ליה עד שבחברון ואמר ליה הן

ולמה הוצרכו לכך וכו׳ ומי מיחליף והתניא רבי אומר אינו דומה תימור של לבנה לתימור של חמה תימור של לבנה מתמר ועולה כמקל תימור של חמה מפציע לכאן ולכאן תנא דבי רבי ישמעאל יום המעונן היה ומפציע לכאן ולכאן אמר רב פפא שמע מינה יומא דעיבא כוליה שמשא

למאי נפקא מינה לשטוחי עורות אי נמי לכדדרש רבא אשה לא תלוש לא בחמה ולא בחמי חמה

אמר רב נחמן זוהמא דשימשא קשי משימשא וסימניך דנא דחלא שברירי דשימשא קשו משימשא וסימניך דילפא


גלול כלפי מעלה