Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

ב׳ באייר תשפ״א | 14 אפריל 2021

יומא ג – יום הזיכרון

הלימוד היום מוקדש לעילוי נשמת חללי צה"ל שנפלו בעת מילוי תפקידם ובעת שרותם. ולעילוי נשמת כל חללי הטרור בארץ ומחוצה לה שנהרגו על קידוש ה'.

הלימוד בחודש אייר נתרם על ידי חבורת הדף היומי בלונג איילנד לזכרו של אירווין וובר ע"ה, יצחק דב בן אברהם אלתר ורחל. אביה האהוב של חברתנו דבי וובר שרייבר.

הלימוד היום מוקדש על ידי משפחות ריי, כהן ומייבאום לזכר נשמת אמם, אלישבע בת יהודה. בגלל שהיום יום הזיכרון, היא היתה רוצה שנזכיר שהיא אהבה מאוד את הארץ והיתה מאוד גאב בנכדיה ששרתו ומשרתים גם עכשיו בצה"ל. ועל ידי תמרה כץ, לעילוי נשמת סבה שלמה בן יעקב צבי הכהן ודבורה.

הגמרא ממשיכה להקשות על הדרשה מהמילואים ליום הכיפורים שממנה לומדים שמפרישים כהן גדול שבעה ימים קודם החג. למה לא לומדים לשבועות או לראש השנה? הגמרא מביאה דעה אחרת של ר' יוחנן שהדרשה היתה רק ליום הכיפורים ולא לפרה אדומה. איך זה מסתדר עם המשנה בפרה? ריש לקיש מביא דרשה אחרת ולא לומד את הדין מהמילואים אלא מהר סיני.

פזר קשב

אבל לענין תשלומין תשלומין דראשון הוא דהא תנן מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג חוגג והולך כל הרגל כולו ויום טוב האחרון של חג

ואימא עצרת דפרישת שבעה ליום אחד הוא אמר רבי אבא דנין פר אחד ואיל אחד מפר אחד ואיל אחד לאפוקי עצרת דשני אילים נינהו

הניחא למאן דאמר יום הכפורים איל אחד הוא אלא למאן דאמר שני אילים נינהו מאי איכא למימר דתניא רבי אומר איל אחד הוא האמור כאן הוא האמור בחומש הפקודים רבי אליעזר ברבי שמעון אומר שני אילים הם אחד האמור כאן ואחד האמור בחומש הפקודים

אפילו תימא רבי אליעזר ברבי שמעון התם חד לחובת היום וחד למוספין לאפוקי עצרת דתרוייהו חובת היום נינהו

ואימא ראש השנה דפרישת שבעה ליום אחד הוא אמר רבי אבהו דנין פר ואיל שלו מפר ואיל שלו לאפוקי עצרת וראש השנה דציבור נינהו הניחא למאן דאמר קח לך משלך

עשה לך משלך אלא למאן דאמר משל צבור מאי איכא למימר

דתניא קח לך משלך ועשה לך משלך ויקחו אליך משל צבור דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר בין קח לך בין ויקחו אליך משל צבור ומה תלמוד לומר קח לך כביכול משלך אני רוצה יותר משלהם

אבא חנן אמר משום רבי אלעזר כתוב אחד אומר ועשית לך ארון עץ וכתוב אחד אומר ועשו ארון עצי שטים הא כיצד כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום

עד כאן לא פליגי אלא בקיחות דעלמא ועשיות דעלמא קיחות דעלמא קח לך סמים עשיות דעלמא עשה לך שתי חצוצרות כסף אבל הנך פרושי קא מפרש דמשלך הוא במלואים מכדי כתיב ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת למה לי שמע מינה קח לך משלך הוא

ביום הכפורים מכדי כתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת וגו׳ ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת והקריב את פר החטאת אשר לו למה לי שמע מינה האי לו משלו הוא

רב אשי אמר דנין פר לחטאת ואיל לעולה מפר לחטאת ואיל לעולה לאפוקי ראש השנה ועצרת דתרוייהו עולות נינהו

רבינא אמר דנין עבודה בכהן גדול מעבודה בכהן גדול לאפוקי כולהו קושייתין דלאו עבודה בכהן גדול נינהו

ואיכא דאמרי אמר רבינא דנין עבודה תחלה מעבודה תחלה לאפוקי הני דלאו תחלה נינהו מאי תחלה אילימא תחלה בכהן גדול היינו קמייתא אלא עבודה תחלה במקום מעבודה תחלה במקום

כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מתני חדא [רבי יהושע בן לוי] מתני תרתי רבי יוחנן מתני חדא לעשות לכפר אלו מעשה יום הכפורים [ויהושע בן לוי] מתני תרתי לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום הכפורים

רבי יוחנן מתני חדא והא אנן תנן שבעת ימים קודם יום הכפורים ושבעת ימים קודם שריפת הפרה מעלה בעלמא

והא אמר רבי מניומי בר חלקיה אמר רבי מחסיא בר אידי אמר רבי יוחנן כאשר עשה ביום הזה צוה ה׳ לעשות לכפר עליכם לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום הכפורים ההוא דרביה דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום הכפורים

אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן מהיכא קא ילפת לה ממלואים אי מה מלואים כל הכתוב בהן מעכב בהן אף הכא נמי כל הכתוב בהן מעכב בהן

וכי תימא הכי נמי והתנן ומתקינין לו כהן אחר ולא קתני מפרישין וכי תימא מאי מתקינין מפרישין ליתני או אידי ואידי מתקינין או אידי ואידי מפרישין

אמר ליה אלא מר מהיכא יליף לה אמר מסיני דכתיב וישכון כבוד ה׳ על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מכדי כתיב ויקרא אל משה ביום השביעי מאי ששת ימים זה בנה אב שכל הנכנס במחנה שכינה טעון פרישת ששה

והא אנן שבעה תנן מתניתין רבי יהודה בן בתירא היא דחייש

להעמיק בדף

דף משלהן- זוגיות 61

שיעור בזוגיות על ידי הכהן הגדול – דף משלהן 61

. למה הכהן גדול צריך לעזוב את ביתו שבוע לפני יום כיפור, בו הוא אמור לכפר על עצמו ועל ביתו. שירה וחמוטל פותחות את מסכת יומא   זוגיות, כהן גדול, נישואין

יומא ג – יום הזיכרון

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא ג – יום הזיכרון

פזר קשב

אבל לענין תשלומין תשלומין דראשון הוא דהא תנן מי שלא חג ביום טוב הראשון של חג חוגג והולך כל הרגל כולו ויום טוב האחרון של חג

ואימא עצרת דפרישת שבעה ליום אחד הוא אמר רבי אבא דנין פר אחד ואיל אחד מפר אחד ואיל אחד לאפוקי עצרת דשני אילים נינהו

הניחא למאן דאמר יום הכפורים איל אחד הוא אלא למאן דאמר שני אילים נינהו מאי איכא למימר דתניא רבי אומר איל אחד הוא האמור כאן הוא האמור בחומש הפקודים רבי אליעזר ברבי שמעון אומר שני אילים הם אחד האמור כאן ואחד האמור בחומש הפקודים

אפילו תימא רבי אליעזר ברבי שמעון התם חד לחובת היום וחד למוספין לאפוקי עצרת דתרוייהו חובת היום נינהו

ואימא ראש השנה דפרישת שבעה ליום אחד הוא אמר רבי אבהו דנין פר ואיל שלו מפר ואיל שלו לאפוקי עצרת וראש השנה דציבור נינהו הניחא למאן דאמר קח לך משלך

עשה לך משלך אלא למאן דאמר משל צבור מאי איכא למימר

דתניא קח לך משלך ועשה לך משלך ויקחו אליך משל צבור דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר בין קח לך בין ויקחו אליך משל צבור ומה תלמוד לומר קח לך כביכול משלך אני רוצה יותר משלהם

אבא חנן אמר משום רבי אלעזר כתוב אחד אומר ועשית לך ארון עץ וכתוב אחד אומר ועשו ארון עצי שטים הא כיצד כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום

עד כאן לא פליגי אלא בקיחות דעלמא ועשיות דעלמא קיחות דעלמא קח לך סמים עשיות דעלמא עשה לך שתי חצוצרות כסף אבל הנך פרושי קא מפרש דמשלך הוא במלואים מכדי כתיב ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת למה לי שמע מינה קח לך משלך הוא

ביום הכפורים מכדי כתיב בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת וגו׳ ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת והקריב את פר החטאת אשר לו למה לי שמע מינה האי לו משלו הוא

רב אשי אמר דנין פר לחטאת ואיל לעולה מפר לחטאת ואיל לעולה לאפוקי ראש השנה ועצרת דתרוייהו עולות נינהו

רבינא אמר דנין עבודה בכהן גדול מעבודה בכהן גדול לאפוקי כולהו קושייתין דלאו עבודה בכהן גדול נינהו

ואיכא דאמרי אמר רבינא דנין עבודה תחלה מעבודה תחלה לאפוקי הני דלאו תחלה נינהו מאי תחלה אילימא תחלה בכהן גדול היינו קמייתא אלא עבודה תחלה במקום מעבודה תחלה במקום

כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן מתני חדא [רבי יהושע בן לוי] מתני תרתי רבי יוחנן מתני חדא לעשות לכפר אלו מעשה יום הכפורים [ויהושע בן לוי] מתני תרתי לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום הכפורים

רבי יוחנן מתני חדא והא אנן תנן שבעת ימים קודם יום הכפורים ושבעת ימים קודם שריפת הפרה מעלה בעלמא

והא אמר רבי מניומי בר חלקיה אמר רבי מחסיא בר אידי אמר רבי יוחנן כאשר עשה ביום הזה צוה ה׳ לעשות לכפר עליכם לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום הכפורים ההוא דרביה דכי אתא רבין אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יום הכפורים

אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן מהיכא קא ילפת לה ממלואים אי מה מלואים כל הכתוב בהן מעכב בהן אף הכא נמי כל הכתוב בהן מעכב בהן

וכי תימא הכי נמי והתנן ומתקינין לו כהן אחר ולא קתני מפרישין וכי תימא מאי מתקינין מפרישין ליתני או אידי ואידי מתקינין או אידי ואידי מפרישין

אמר ליה אלא מר מהיכא יליף לה אמר מסיני דכתיב וישכון כבוד ה׳ על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מכדי כתיב ויקרא אל משה ביום השביעי מאי ששת ימים זה בנה אב שכל הנכנס במחנה שכינה טעון פרישת ששה

והא אנן שבעה תנן מתניתין רבי יהודה בן בתירא היא דחייש

Scroll To Top