Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility Skip to content

כ״ב במרחשון תשפ״ב | 28.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יט

הדף היומי

ט׳ בסיון תשפ״א | 20 מאי 2021
הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'וש זוסמן לכבוד יום הולדתה ה50 של אשתו רומי. ולכבוד בנם זלי, אשר בעז"ה יסיים מסכת יומא, לראשונה לבדו, לכבוד בר המצווה שלו.
ולרפואת פשע אטל בת שרה.

יומא לט

השיעור היום מוקדש לרפואת פשע אטל בת שרה.

איך התקיים עליית והנחת הגורל? מה עשו בכדי למנוע רמאות? מה עשו בכדי למנוע הרגשה לא נעימה בין הסגן לכהן גדול? זה היה סימן טוב אם עלה הגורל לה' ביד ימין של הכהן הגדול. בברייתות מופיעות תיאורים על ניסים שקרו בזמן שמעון הצדיק ולאחריו כבר לא קרו. כמה פעמים מזכיר הכהן הגדול את השם המפורש ביום הכיפורים ומתי בדיוק? קולות מסויימים מהמקדש וגם ריחות הקטורת היו מגיעים עד יריחו וירושלים. האם עליית הגורל והנחתה מעכבות?

בא למדוד נפט אומר לו מדוד אתה לעצמך בא למדוד אפרסמון אומר לו המתן לי עד שאמדוד עמך כדי שנתבסם אני ואתה

תנא דבי רבי ישמעאל עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר ולא תטמאו בהם ונטמתם בם אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם

תנו רבנן (אל) תטמאו בהם ונטמתם בם אדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה מלמטה מטמאין אותו מלמעלה בעולם הזה מטמאין אותו לעולם הבא

תנו רבנן והתקדשתם והייתם קדושים אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה מלמטה מקדשין אותו מלמעלה בעולם הזה מקדשין אותו לעולם הבא

הדרן עלך אמר להם הממונה

מתני׳ טרף בקלפי והעלה שני גורלות אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך ואם של שם עלה בשמאלו ראש בית אב אומר לו אישי כהן גדול הגבה שמאלך

נתנן על שני השעירים ואומר לה׳ חטאת רבי ישמעאל אומר לא היה צריך לומר חטאת אלא לה׳ והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

גמ׳ למה לי טרף בקלפי כי היכי דלא ניכוין ולישקול

אמר רבא קלפי של עץ היתה ושל חול היתה ואינה מחזקת אלא שתי ידים

מתקיף לה רבינא בשלמא אינה מחזקת אלא שתי ידים כי היכי דלא ליכוין ולישקול אלא של חול נקדשה אם כן הוה לה כלי שרת של עץ וכלי שרת דעץ לא עבדינן ונעבדה דכסף ונעבדה דזהב התורה חסה על ממונן של ישראל

מתניתין דלא כי האי תנא דתניא רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר הסגן וכהן גדול מכניסין ידן בקלפי אם בימינו של כהן גדול עולה הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך ואם בימינו של סגן עולה ראש בית אב אומר לו לכהן גדול דבר מילך

ונימא ליה סגן כיון דלא סליק בידיה חלשא דעתיה

במאי קא מיפלגי מר סבר ימינא דסגן עדיף משמאליה דכהן גדול ומר סבר כי הדדי נינהו

ומאן האי תנא דפליג עליה דרבי יהודה רבי חנינא סגן הכהנים הוא דתניא רבי חנינא סגן הכהנים אומר למה סגן מימינו שאם אירע בו פסול בכהן גדול נכנס סגן ומשמש תחתיו

תנו רבנן ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק היה גורל עולה בימין מכאן ואילך פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל והיה לשון של זהורית מלבין מכאן ואילך פעמים מלבין פעמים אינו מלבין והיה נר מערבי דולק מכאן ואילך פעמים דולק פעמים כבה

והיה אש של מערכה מתגבר ולא היו כהנים צריכין להביא עצים למערכה חוץ משני גזירי עצים כדי לקיים מצות עצים מכאן ואילך פעמים מתגבר פעמים אין מתגבר ולא היו כהנים נמנעין מלהביא עצים למערכה כל היום כולו

ונשתלחה ברכה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים וכל כהן שמגיעו כזית יש אוכלו ושבע ויש אוכלו ומותיר מכאן ואילך נשתלחה מאירה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים וכל כהן מגיעו כפול הצנועין מושכין את ידיהן והגרגרנין נוטלין ואוכלין ומעשה באחד שנטל חלקו וחלק חבירו והיו קורין אותו בן

חמצן עד יום מותו

אמר רבה בר (בר) שילא מאי קרא אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ רבא אמר מהכא למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ אשרו חמוץ ואל תאשרו חומץ

תנו רבנן אותה שנה שמת בה שמעון הצדיק אמר להם בשנה זו הוא מת אמרו לו מניין אתה יודע אמר להם בכל יום הכפורים היה מזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויצא עמי והיום נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ועטוף שחורים נכנס עמי ולא יצא עמי אחר הרגל חלה שבעה ימים ומת

ונמנעו אחיו הכהנים מלברך בשם

תנו רבנן ארבעים שנה קודם חורבן הבית לא היה גורל עולה בימין ולא היה לשון של זהורית מלבין ולא היה נר מערבי דולק

והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן עד שגער בהן רבן יוחנן בן זכאי אמר לו היכל היכל מפני מה אתה מבעית עצמך יודע אני בך שסופך עתיד ליחרב וכבר נתנבא עליך זכריה בן עדוא פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך

אמר רבי יצחק בן טבלאי למה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהן של ישראל

אמר רב זוטרא בר טוביה למה נקרא שמו יער דכתיב בית יער הלבנון לומר לך מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב דאמר רב הושעיא בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאין פירות בזמניהן וכיון שהרוח מנשבת בהן היו נושרין פירותיהן שנאמר ירעש כלבנון פריו ומהן היתה פרנסה לכהונה

וכיון שנכנסו גוים להיכל יבשו שנאמר ופרח לבנון אומלל ועתיד הקדוש ברוך הוא להחזירה לנו שנאמר פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה

נתנן על שני השעירים תנו רבנן עשר פעמים מזכיר כהן גדול את השם בו ביום שלשה בוידוי ראשון ושלשה בוידוי שני ושלשה בשעיר המשתלח ואחד בגורלות

וכבר אמר השם ונשמע קולו ביריחו אמר רבה בר בר חנה מירושלים ליריחו עשרה פרסאות

וציר דלתות ההיכל נשמע בשמונה תחומי שבת עזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח קטורת כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט מריח קטורת

אמר רבי (יוסי בן) דולגאי עזים היו לאבא בהרי (מכמר) והיו מתעטשות מריח הקטורת אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה סח לי זקן אחד פעם אחת הלכתי לשילה והרחתי ריח קטורת מבין כותליה

אמר רבי ינאי עליית גורל מתוך קלפי מעכבת הנחה אינה מעכבת ורבי יוחנן אמר אף עלייה אינה מעכבת

אליבא דרבי יהודה דאמר דברים הנעשין בבגדי לבן מבחוץ לא מעכבא כולי עלמא לא פליגי דלא מעכבא כי פליגי אליבא דרבי נחמיה מאן דאמר מעכבא כרבי נחמיה ומאן דאמר לא מעכבא הני מילי עבודה הגרלה לאו עבודה היא

איכא דאמרי

אליבא דרבי נחמיה דאמר מעכבא כולי עלמא לא פליגי דמעכבא

כי פליגי אליבא דרבי יהודה מאן דאמר לא מעכבא כרבי יהודה ומאן דאמר מעכבא שאני הכא דתנא ביה קרא אשר עלה אשר עלה תרי זימני

מיתיבי מצוה להגריל ואם לא הגריל כשר

בשלמא להך לישנא דאמרת אליבא דרבי יהודה כולי עלמא לא פליגי דלא מעכבא הא מני רבי יהודה היא

הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'וש זוסמן לכבוד יום הולדתה ה50 של אשתו רומי. ולכבוד בנם זלי, אשר בעז"ה יסיים מסכת יומא, לראשונה לבדו, לכבוד בר המצווה שלו.
ולרפואת פשע אטל בת שרה.

להעמיק בדף

תניה רגב

מי למעשה היה שמעון הצדיק?

הכנסת הגדולה פעלה במשך כ 150 שנה, החל משיבת ציון ועד לימי הזוגות. היא מנתה עשרות חברים בכל דור ‏ודור שהרכיבו למעשה את שכבת המנהיגות של ראשית ימי הבית השני, ועדיין, רובם המוחלט של האנשים נטולי ‏זהות אישית, אנחנו לא יודעים מי היו וכיצד פעלו. אחד מיוצאי הדופן הוא שמעון הצדיק, שהיה 'משיירי הכנסת ‏הגדולה"…

גפת בדף היומי

גפת יומא 56 – בשמיה של ירושלים

ברגע השיא של יום הכיפורים מזכירה הגמרא שנוכחות המקדש אינה בירושלים בלבד, ריח הקטורת נישא בכל רחבי הארץ, הוא חוצה מרחב וזמן. אולם נוכחות מקדשית היא גם מסוכנת….הצטרפו ללימוד גפת על בשמיה של ירושלים. בעזרת ה'  בשמיה של ירושלים הפרק החדש שלנו עוסק בנקודת זמן קריטית ביום הכיפורים: העלאת הגורלות של השעירים המכריעים איזה שעיר…

יומא לט

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא לט

בא למדוד נפט אומר לו מדוד אתה לעצמך בא למדוד אפרסמון אומר לו המתן לי עד שאמדוד עמך כדי שנתבסם אני ואתה

תנא דבי רבי ישמעאל עבירה מטמטמת לבו של אדם שנאמר ולא תטמאו בהם ונטמתם בם אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם

תנו רבנן (אל) תטמאו בהם ונטמתם בם אדם מטמא עצמו מעט מטמאין אותו הרבה מלמטה מטמאין אותו מלמעלה בעולם הזה מטמאין אותו לעולם הבא

תנו רבנן והתקדשתם והייתם קדושים אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה מלמטה מקדשין אותו מלמעלה בעולם הזה מקדשין אותו לעולם הבא

הדרן עלך אמר להם הממונה

מתני׳ טרף בקלפי והעלה שני גורלות אחד כתוב עליו לשם ואחד כתוב עליו לעזאזל הסגן בימינו וראש בית אב משמאלו אם של שם עלה בימינו הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך ואם של שם עלה בשמאלו ראש בית אב אומר לו אישי כהן גדול הגבה שמאלך

נתנן על שני השעירים ואומר לה׳ חטאת רבי ישמעאל אומר לא היה צריך לומר חטאת אלא לה׳ והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

גמ׳ למה לי טרף בקלפי כי היכי דלא ניכוין ולישקול

אמר רבא קלפי של עץ היתה ושל חול היתה ואינה מחזקת אלא שתי ידים

מתקיף לה רבינא בשלמא אינה מחזקת אלא שתי ידים כי היכי דלא ליכוין ולישקול אלא של חול נקדשה אם כן הוה לה כלי שרת של עץ וכלי שרת דעץ לא עבדינן ונעבדה דכסף ונעבדה דזהב התורה חסה על ממונן של ישראל

מתניתין דלא כי האי תנא דתניא רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר הסגן וכהן גדול מכניסין ידן בקלפי אם בימינו של כהן גדול עולה הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך ואם בימינו של סגן עולה ראש בית אב אומר לו לכהן גדול דבר מילך

ונימא ליה סגן כיון דלא סליק בידיה חלשא דעתיה

במאי קא מיפלגי מר סבר ימינא דסגן עדיף משמאליה דכהן גדול ומר סבר כי הדדי נינהו

ומאן האי תנא דפליג עליה דרבי יהודה רבי חנינא סגן הכהנים הוא דתניא רבי חנינא סגן הכהנים אומר למה סגן מימינו שאם אירע בו פסול בכהן גדול נכנס סגן ומשמש תחתיו

תנו רבנן ארבעים שנה ששמש שמעון הצדיק היה גורל עולה בימין מכאן ואילך פעמים עולה בימין פעמים עולה בשמאל והיה לשון של זהורית מלבין מכאן ואילך פעמים מלבין פעמים אינו מלבין והיה נר מערבי דולק מכאן ואילך פעמים דולק פעמים כבה

והיה אש של מערכה מתגבר ולא היו כהנים צריכין להביא עצים למערכה חוץ משני גזירי עצים כדי לקיים מצות עצים מכאן ואילך פעמים מתגבר פעמים אין מתגבר ולא היו כהנים נמנעין מלהביא עצים למערכה כל היום כולו

ונשתלחה ברכה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים וכל כהן שמגיעו כזית יש אוכלו ושבע ויש אוכלו ומותיר מכאן ואילך נשתלחה מאירה בעומר ובשתי הלחם ובלחם הפנים וכל כהן מגיעו כפול הצנועין מושכין את ידיהן והגרגרנין נוטלין ואוכלין ומעשה באחד שנטל חלקו וחלק חבירו והיו קורין אותו בן

חמצן עד יום מותו

אמר רבה בר (בר) שילא מאי קרא אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ רבא אמר מהכא למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ אשרו חמוץ ואל תאשרו חומץ

תנו רבנן אותה שנה שמת בה שמעון הצדיק אמר להם בשנה זו הוא מת אמרו לו מניין אתה יודע אמר להם בכל יום הכפורים היה מזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים נכנס עמי ויצא עמי והיום נזדמן לי זקן אחד לבוש שחורים ועטוף שחורים נכנס עמי ולא יצא עמי אחר הרגל חלה שבעה ימים ומת

ונמנעו אחיו הכהנים מלברך בשם

תנו רבנן ארבעים שנה קודם חורבן הבית לא היה גורל עולה בימין ולא היה לשון של זהורית מלבין ולא היה נר מערבי דולק

והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן עד שגער בהן רבן יוחנן בן זכאי אמר לו היכל היכל מפני מה אתה מבעית עצמך יודע אני בך שסופך עתיד ליחרב וכבר נתנבא עליך זכריה בן עדוא פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך

אמר רבי יצחק בן טבלאי למה נקרא שמו לבנון שמלבין עונותיהן של ישראל

אמר רב זוטרא בר טוביה למה נקרא שמו יער דכתיב בית יער הלבנון לומר לך מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב דאמר רב הושעיא בשעה שבנה שלמה בית המקדש נטע בו כל מיני מגדים של זהב והיו מוציאין פירות בזמניהן וכיון שהרוח מנשבת בהן היו נושרין פירותיהן שנאמר ירעש כלבנון פריו ומהן היתה פרנסה לכהונה

וכיון שנכנסו גוים להיכל יבשו שנאמר ופרח לבנון אומלל ועתיד הקדוש ברוך הוא להחזירה לנו שנאמר פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה

נתנן על שני השעירים תנו רבנן עשר פעמים מזכיר כהן גדול את השם בו ביום שלשה בוידוי ראשון ושלשה בוידוי שני ושלשה בשעיר המשתלח ואחד בגורלות

וכבר אמר השם ונשמע קולו ביריחו אמר רבה בר בר חנה מירושלים ליריחו עשרה פרסאות

וציר דלתות ההיכל נשמע בשמונה תחומי שבת עזים שביריחו היו מתעטשות מריח הקטורת נשים שביריחו אינן צריכות להתבשם מריח קטורת כלה שבירושלים אינה צריכה להתקשט מריח קטורת

אמר רבי (יוסי בן) דולגאי עזים היו לאבא בהרי (מכמר) והיו מתעטשות מריח הקטורת אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה סח לי זקן אחד פעם אחת הלכתי לשילה והרחתי ריח קטורת מבין כותליה

אמר רבי ינאי עליית גורל מתוך קלפי מעכבת הנחה אינה מעכבת ורבי יוחנן אמר אף עלייה אינה מעכבת

אליבא דרבי יהודה דאמר דברים הנעשין בבגדי לבן מבחוץ לא מעכבא כולי עלמא לא פליגי דלא מעכבא כי פליגי אליבא דרבי נחמיה מאן דאמר מעכבא כרבי נחמיה ומאן דאמר לא מעכבא הני מילי עבודה הגרלה לאו עבודה היא

איכא דאמרי

אליבא דרבי נחמיה דאמר מעכבא כולי עלמא לא פליגי דמעכבא

כי פליגי אליבא דרבי יהודה מאן דאמר לא מעכבא כרבי יהודה ומאן דאמר מעכבא שאני הכא דתנא ביה קרא אשר עלה אשר עלה תרי זימני

מיתיבי מצוה להגריל ואם לא הגריל כשר

בשלמא להך לישנא דאמרת אליבא דרבי יהודה כולי עלמא לא פליגי דלא מעכבא הא מני רבי יהודה היא

Scroll To Top