Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״א בסיון תשפ״א | 22 מאי 2021

יומא מא

רב חסדא מביא דין בדבר קביעת זוגות של קינים (זוג ציפורים) אחד כעולה ואחד ​​כחטאת – מתי הקביעה תקפה ולא ניתן לשנותו? הגמרא מביאה ברייתא שצוטטה בעמוד הקודם כקושיה נגד רב חסדא. ברייתא אחרת מובאת גם להטיל ספק בדעתו אך כל השאלות הללו נפתרות. המשנה נמשכת בעבודת יום הכיפורים בבית המקדש. הכהן קושר רצועת צמר אדומה (לשון של זהורית) בראש השעיר שישלח לעזאזל ומקים אותו כנגד בית שלוחו. ואז המשנה מספרת על משהו שעושים לשעיר השני אבל לא ברור אם המשמעות היא שקושרים לשון של זהורית סביב צווארו או שמדובר על מיקומה בבית המקדש? הגמרא מסכמת שמדובר בקשירת לשון זהורית. איפה עוד משתמשים ברצועה אדומה ומה ההבדל בין הרצועות בטקסים השונים?

סתם סיפרא מני רבי יהודה וקא תני הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת אלמא הגרלה מעכבא תיובתא דמאן דאמר הגרלה לא מעכבא תיובתא

אמר רב חסדא אין הקינין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן

אמר רב שימי בר אשי מאי טעמא דרב חסדא דכתיב ולקחה ועשה או בלקיחה או בעשייה

מיתיבי ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת

שיכול והלא דין הוא ומה במקום שלא קידש הגורל קידש השם מקום שקידש הגורל אינו דין שיקדש השם

תלמוד לומר ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת

והא הכא דלאו שעת לקיחה ולאו שעת עשייה היא וקתני דקבע

אמר רבא הכי קאמר מה במקום שלא קידש הגורל ואפילו בשעת לקיחה ואפילו בשעת עשייה קידש השם בשעת לקיחה ובשעת עשייה מקום שקידש הגורל שלא בשעת לקיחה ושלא בשעת עשייה אינו דין שיקדש השם בשעת לקיחה ובשעת עשייה

תלמוד לומר ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת

תא שמע מטמא מקדש עני והפריש מעות לקינו והעשיר ואחר כך אמר אלו לחטאתו ואלו לעולתו

מוסיף ומביא חובתו מדמי חטאתו ואין מוסיף ומביא חובתו מדמי עולתו

והא הכא דלאו שעת לקיחה ולאו שעת עשייה היא וקתני דקבע

אמר רב ששת ותסברא והאמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא מטמא מקדש עשיר והביא קרבן עני לא יצא וכיון דלא יצא היכי קבע

אלא מאי אית לך למימר שכבר אמר מעניותו הכא נמי שכבר אמר משעת הפרשה

ולרבי חגא אמר רבי יאשיה דאמר יצא


מאי איכא למימר לא תימא ואחר כך אמר אלא אימא ואחר כך לקח ואמר

לקח מוסיף ומביא חובתו מאי ניהו

דפריק ליה והא אין פדיון לעוף

אמר רב פפא כגון שלקח פרידה אחת אי עולה זבן מוסיף ומביא חובתו מדמי חטאתו והאי עולה אזלא לנדבה אי חטאת זבן אין מוסיף ומביא חובתו מדמי עולתו והאי חטאת אזלא למיתה

גופא אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא מטמא מקדש עשיר והביא קרבן עני לא יצא ורבי חגא אמר רבי הושעיא יצא

מיתיבי מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא עשיר שהביא קרבן עני לא יצא שאני התם דכתיב זאת

אי הכי רישא נמי הא רבי רחמנא תורת והתניא תורת לרבות מצורע עני שהביא קרבן עשיר יכול אפילו עשיר שהביא קרבן עני תלמוד לומר זאת

ונילף מינה מיעט רחמנא ואם דל הוא

מתני׳ קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והעמידו כנגד בית שילוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו

בא לו אצל פרו שניה וסומך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה אומר אנא השם (חטאתי עויתי ופשעתי) לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך אנא השם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך ככתוב בתורת משה עבדך כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

גמ׳ איבעיא להו ולנשחט אקשירה קאי או אהעמדה קאי

תא שמע דתני רב יוסף קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והעמידו כנגד בית שילוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו שלא יתערב זה בזה ולא יתערב באחרים

אי אמרת בשלמא אקשירה קאי שפיר אלא אי אמרת אהעמדה קאי נהי דבחבריה לא מיערב דהאי קטיר ביה והאי לא קטיר ביה באחריני מיהת מיערב אלא לאו שמע מינה אקשירה קאי שמע מינה

אמר רבי יצחק שתי לשונות שמעתי אחת של פרה ואחת של שעיר המשתלח אחת צריכה שיעור ואחת אינה צריכה שיעור ולא ידענא הי מינייהו

אמר רב יוסף ניחזי אנן של שעיר המשתלח דבעי חלוקה בעי שיעור ושל פרה דלא בעי חלוקה לא בעי שיעור

מתקיף לה רמי בר חמא דפרה נמי בעי כובד אמר ליה רבא כובד תנאי היא

ודפרה לא בעי חלוקה איתיביה אביי כיצד הוא עושה כורכן בשירי לשון אימא בזנב לשון

אמר רבי חנין אמר רב עץ ארז ושני תולעת שקלטתן שלהבת כשרה מיתיבי נתהבהב הלשון מביא לשון אחר ומקדש

אמר אביי לא קשיא כאן בקולחת כאן בנכפפת

רבא אומר כובד תנאי היא דתניא למה כורכן כדי שיהיו כולן באגודה אחת דברי רבי רבי אלעזר ברבי שמעון אומר כדי שיהא בהן כובד ויפלו לתוך שריפת הפרה

כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן שלש לשונות שמעתי אחת של פרה ואחת של שעיר המשתלח ואחת של מצורע אחת משקל עשרה זוז ואחת משקל שני סלעים ואחת משקל שקל ואין לי לפרש

כי אתא רבין פירשה משמיה דרבי יונתן


להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יומא מא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא מא

סתם סיפרא מני רבי יהודה וקא תני הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת אלמא הגרלה מעכבא תיובתא דמאן דאמר הגרלה לא מעכבא תיובתא

אמר רב חסדא אין הקינין מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן

אמר רב שימי בר אשי מאי טעמא דרב חסדא דכתיב ולקחה ועשה או בלקיחה או בעשייה

מיתיבי ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת

שיכול והלא דין הוא ומה במקום שלא קידש הגורל קידש השם מקום שקידש הגורל אינו דין שיקדש השם

תלמוד לומר ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת

והא הכא דלאו שעת לקיחה ולאו שעת עשייה היא וקתני דקבע

אמר רבא הכי קאמר מה במקום שלא קידש הגורל ואפילו בשעת לקיחה ואפילו בשעת עשייה קידש השם בשעת לקיחה ובשעת עשייה מקום שקידש הגורל שלא בשעת לקיחה ושלא בשעת עשייה אינו דין שיקדש השם בשעת לקיחה ובשעת עשייה

תלמוד לומר ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת

תא שמע מטמא מקדש עני והפריש מעות לקינו והעשיר ואחר כך אמר אלו לחטאתו ואלו לעולתו

מוסיף ומביא חובתו מדמי חטאתו ואין מוסיף ומביא חובתו מדמי עולתו

והא הכא דלאו שעת לקיחה ולאו שעת עשייה היא וקתני דקבע

אמר רב ששת ותסברא והאמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא מטמא מקדש עשיר והביא קרבן עני לא יצא וכיון דלא יצא היכי קבע

אלא מאי אית לך למימר שכבר אמר מעניותו הכא נמי שכבר אמר משעת הפרשה

ולרבי חגא אמר רבי יאשיה דאמר יצא


מאי איכא למימר לא תימא ואחר כך אמר אלא אימא ואחר כך לקח ואמר

לקח מוסיף ומביא חובתו מאי ניהו

דפריק ליה והא אין פדיון לעוף

אמר רב פפא כגון שלקח פרידה אחת אי עולה זבן מוסיף ומביא חובתו מדמי חטאתו והאי עולה אזלא לנדבה אי חטאת זבן אין מוסיף ומביא חובתו מדמי עולתו והאי חטאת אזלא למיתה

גופא אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא מטמא מקדש עשיר והביא קרבן עני לא יצא ורבי חגא אמר רבי הושעיא יצא

מיתיבי מצורע עני שהביא קרבן עשיר יצא עשיר שהביא קרבן עני לא יצא שאני התם דכתיב זאת

אי הכי רישא נמי הא רבי רחמנא תורת והתניא תורת לרבות מצורע עני שהביא קרבן עשיר יכול אפילו עשיר שהביא קרבן עני תלמוד לומר זאת

ונילף מינה מיעט רחמנא ואם דל הוא

מתני׳ קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והעמידו כנגד בית שילוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו

בא לו אצל פרו שניה וסומך שתי ידיו עליו ומתודה וכך היה אומר אנא השם (חטאתי עויתי ופשעתי) לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך אנא השם כפר נא לעונות ולפשעים ולחטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ובני אהרן עם קדושך ככתוב בתורת משה עבדך כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה׳ תטהרו והן עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

גמ׳ איבעיא להו ולנשחט אקשירה קאי או אהעמדה קאי

תא שמע דתני רב יוסף קשר לשון של זהורית בראש שעיר המשתלח והעמידו כנגד בית שילוחו ולנשחט כנגד בית שחיטתו שלא יתערב זה בזה ולא יתערב באחרים

אי אמרת בשלמא אקשירה קאי שפיר אלא אי אמרת אהעמדה קאי נהי דבחבריה לא מיערב דהאי קטיר ביה והאי לא קטיר ביה באחריני מיהת מיערב אלא לאו שמע מינה אקשירה קאי שמע מינה

אמר רבי יצחק שתי לשונות שמעתי אחת של פרה ואחת של שעיר המשתלח אחת צריכה שיעור ואחת אינה צריכה שיעור ולא ידענא הי מינייהו

אמר רב יוסף ניחזי אנן של שעיר המשתלח דבעי חלוקה בעי שיעור ושל פרה דלא בעי חלוקה לא בעי שיעור

מתקיף לה רמי בר חמא דפרה נמי בעי כובד אמר ליה רבא כובד תנאי היא

ודפרה לא בעי חלוקה איתיביה אביי כיצד הוא עושה כורכן בשירי לשון אימא בזנב לשון

אמר רבי חנין אמר רב עץ ארז ושני תולעת שקלטתן שלהבת כשרה מיתיבי נתהבהב הלשון מביא לשון אחר ומקדש

אמר אביי לא קשיא כאן בקולחת כאן בנכפפת

רבא אומר כובד תנאי היא דתניא למה כורכן כדי שיהיו כולן באגודה אחת דברי רבי רבי אלעזר ברבי שמעון אומר כדי שיהא בהן כובד ויפלו לתוך שריפת הפרה

כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן שלש לשונות שמעתי אחת של פרה ואחת של שעיר המשתלח ואחת של מצורע אחת משקל עשרה זוז ואחת משקל שני סלעים ואחת משקל שקל ואין לי לפרש

כי אתא רבין פירשה משמיה דרבי יונתן


גלול כלפי מעלה