Skip to content

י׳ במרחשון תשפ״ב | 16.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ז - שבת י' בחשון

הדף היומי

י״ב בסיון תשפ״א | 23 מאי 2021
הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'וש זוסמן לכבוד יום הולדתה ה50 של אשתו רומי. ולכבוד בנם זלי, אשר בעז"ה יסיים מסכת יומא, לראשונה לבדו, לכבוד בר המצווה שלו.
ולרפואת פשע אטל בת שרה.

יומא מב

הלימוד השבוע מוקדש ע"י רוברט כהן לעילוי נשמת אמו, הענע בת יצחק נחמיה ז"ל. ולרפואת אשתו פשע אטל בת שרה.

מהן הדעות השונות לגבי גודל הלשון של זהורית הדרושה למצוות שונות בתורה? לגבי שחיטת הפר ליום הכיפורים והפרה האדומה – אחת מותרת בזר ואחת לא. יש ויכוח לגבי איזה מהם מותר/ אסור. מהן ההוכחות לכל דעה? הגמרא מביאה קשיים לכל דעה. עולא קובע שבפרק של פרה אדומה יש כמה חוקים שייחודיים לחלק אחד של התהליך וחלקם רלוונטיים לכל התהליך. עולה מביא דרשות לפסוקים בנושא מבמדבר יט.

של פרה משקל עשרה זוז ושל שעיר המשתלח משקל שני סלעים ושל מצורע משקל שקל

אמר רבי יוחנן פליגי בה רבי שמעון בן חלפתא ורבנן בפרה חד אמר משקל עשרה וחד אמר משקל שקל וסימניך אחד המרבה ואחד הממעיט

אמר ליה רבי ירמיה מדיפתי לרבינא לא בפרה פליגי אלא בשעיר המשתלח פליגי וההוא יומא נח נפשיה דרביא בר קיסי ואנחו בה סימנא רביא [בר] קיסי מכפר כשעיר המשתלח

אמר רבי יצחק שתי שחיטות שמעתי אחת של פרה ואחת של פרו אחת כשרה בזר ואחת פסולה בזר ולא ידענא הי מינייהו

איתמר שחיטת פרה ופרו רב ושמואל חד אמר פרה פסולה פרו כשרה וחד אמר פרו פסולה פרה כשרה

תסתיים דרב הוא דאמר פרה פסולה דאמר רבי זירא שחיטת פרה בזר פסולה ואמר רב עלה אלעזר וחוקה שנינו בה

ורב מאי שנא פרה דכתיב אלעזר וחוקה פרו נמי הא כתיב אהרן וחוקה

שחיטה לאו עבודה היא אי הכי פרה נמי שאני פרה דקדשי בדק הבית היא

ולאו כל דכן הוא אמר רב שישא בריה דרב אידי מידי דהוה אמראות נגעים דלאו עבודה היא ובעיא כהונה

ולשמואל דאמר פרו פסולה מאי שנא פרו דכתיב אהרן וחוקה פרה נמי הא כתיב אלעזר וחוקה שאני התם דכתיב ושחט אותה לפניו שיהא זר שוחט ואלעזר רואה

ורב שלא יסיח דעתו ממנה ושמואל שלא יסיח דעתו מנא ליה נפקא ליה מושרף את הפרה לעיניו

ורב חד בשחיטה וחד בשריפה

וצריכא דאי כתב רחמנא בשחיטה משום דתחילת עבודה היא אבל שריפה אימא לא צריכא ואי כתב רחמנא בשריפה משום דהשתא הוא דמתכשרא פרה אבל שחיטה אימא לא צריכא

למעוטי מאי אילימא למעוטי אסיפת אפרה ומילוי מים לקידוש

למשמרת למי נדה כתיב אלא למעוטי השלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת דלאו גופה דפרה נינהו

איתמר שחיטת פרה בזר רבי אמי אמר כשרה ורבי יצחק נפחא אמר פסולה עולא אמר כשרה ואמרי לה פסולה

מתיב רבי יהושע בר אבא לסיועיה לרב אין לי אלא הזאת מימיה שאין כשרין באשה כבאיש ואין כשרין אלא ביום

מניין לרבות שחיטתה וקבלת דמה והזאת דמה ושריפתה והשלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת תלמוד לומר תורה יכול שאני מרבה אף אסיפת אפרה ומילוי מים וקידוש תלמוד לומר זאת יכול שאני מרבה אף אסיפת אפרה ומילוי מים וקידוש תלמוד לומר זאת

ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו אחר שריבה הכתוב ומיעט אמרת הרי אנו למדין כולן מהזאת מימיה מה הזאת מימיה אינן כשרין באשה כבאיש ואין כשרין אלא ביום אף אני אביא שחיטתה וקבלת דמה והזאת דמה ושריפתה והשלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת

הואיל ואין כשרין באשה כבאיש אין כשרין אלא ביום ומוציא אני אסיפת אפרה ומילוי מים וקידוש הואיל וכשרין באשה כבאיש כשרין נמי ביום ובלילה

והאי מאי תיובתא אילימא מדפסולין באשה פסולין נמי בזר הזאת מימיה תוכיח שפסולין באשה וכשרין בזר

אמר אביי היינו תיובתיה אשה מאי טעמא אלעזר ולא אשה זר נמי אלעזר ולא זר

אמר עולא כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע ומשמע ממילא

ונתתם אותה אל אלעזר הכהן אותה לאלעזר ולא לדורות לאלעזר איכא דאמרי לדורות בכהן גדול ואיכא דאמרי לדורות בכהן הדיוט

בשלמא למאן דאמר לדורות בכהן הדיוט שפיר אלא למאן דאמר לדורות בכהן גדול מנא ליה גמר חוקה חוקה מיום הכפורים

והוציא אותה שלא יוציא אחרת עמה כדתנן לא היתה פרה רוצה לצאת אין מוציאין עמה שחורה שלא יאמרו שחורה שחטו ואין מוציאין עמה אדומה שלא יאמרו שתים שחטו רבי אומר לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר אותה לבדה

ותנא קמא הא כתיב אותה מאן תנא קמא רבי שמעון היא דדריש טעמיה דקרא מאי בינייהו איכא בינייהו

הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'וש זוסמן לכבוד יום הולדתה ה50 של אשתו רומי. ולכבוד בנם זלי, אשר בעז"ה יסיים מסכת יומא, לראשונה לבדו, לכבוד בר המצווה שלו.
ולרפואת פשע אטל בת שרה.

להעמיק בדף

אורלי גולדקלנג Orly Goldclang

מדוע שחיטת קרבן אינה נחשבת לעבודת קודש?

יומא דף מב עא אמר רבי יצחק בעמוד שלפנינו: שמעתי שמועה (מסורת) על שתי שחיטות – האחת של פרה אדומה והאחרת של פר של כהן גדול ביום הכיפורים. על אחת נאמר שהיא כשרה גם אם זר (שאינו כהן) מקריב אותה, והאחרת פסולה בזר. ואינני יודע על מי מהן נאמר כשרה ועל מי פסולה. הגמרא מבהירה…

יומא מב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא מב

של פרה משקל עשרה זוז ושל שעיר המשתלח משקל שני סלעים ושל מצורע משקל שקל

אמר רבי יוחנן פליגי בה רבי שמעון בן חלפתא ורבנן בפרה חד אמר משקל עשרה וחד אמר משקל שקל וסימניך אחד המרבה ואחד הממעיט

אמר ליה רבי ירמיה מדיפתי לרבינא לא בפרה פליגי אלא בשעיר המשתלח פליגי וההוא יומא נח נפשיה דרביא בר קיסי ואנחו בה סימנא רביא [בר] קיסי מכפר כשעיר המשתלח

אמר רבי יצחק שתי שחיטות שמעתי אחת של פרה ואחת של פרו אחת כשרה בזר ואחת פסולה בזר ולא ידענא הי מינייהו

איתמר שחיטת פרה ופרו רב ושמואל חד אמר פרה פסולה פרו כשרה וחד אמר פרו פסולה פרה כשרה

תסתיים דרב הוא דאמר פרה פסולה דאמר רבי זירא שחיטת פרה בזר פסולה ואמר רב עלה אלעזר וחוקה שנינו בה

ורב מאי שנא פרה דכתיב אלעזר וחוקה פרו נמי הא כתיב אהרן וחוקה

שחיטה לאו עבודה היא אי הכי פרה נמי שאני פרה דקדשי בדק הבית היא

ולאו כל דכן הוא אמר רב שישא בריה דרב אידי מידי דהוה אמראות נגעים דלאו עבודה היא ובעיא כהונה

ולשמואל דאמר פרו פסולה מאי שנא פרו דכתיב אהרן וחוקה פרה נמי הא כתיב אלעזר וחוקה שאני התם דכתיב ושחט אותה לפניו שיהא זר שוחט ואלעזר רואה

ורב שלא יסיח דעתו ממנה ושמואל שלא יסיח דעתו מנא ליה נפקא ליה מושרף את הפרה לעיניו

ורב חד בשחיטה וחד בשריפה

וצריכא דאי כתב רחמנא בשחיטה משום דתחילת עבודה היא אבל שריפה אימא לא צריכא ואי כתב רחמנא בשריפה משום דהשתא הוא דמתכשרא פרה אבל שחיטה אימא לא צריכא

למעוטי מאי אילימא למעוטי אסיפת אפרה ומילוי מים לקידוש

למשמרת למי נדה כתיב אלא למעוטי השלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת דלאו גופה דפרה נינהו

איתמר שחיטת פרה בזר רבי אמי אמר כשרה ורבי יצחק נפחא אמר פסולה עולא אמר כשרה ואמרי לה פסולה

מתיב רבי יהושע בר אבא לסיועיה לרב אין לי אלא הזאת מימיה שאין כשרין באשה כבאיש ואין כשרין אלא ביום

מניין לרבות שחיטתה וקבלת דמה והזאת דמה ושריפתה והשלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת תלמוד לומר תורה יכול שאני מרבה אף אסיפת אפרה ומילוי מים וקידוש תלמוד לומר זאת יכול שאני מרבה אף אסיפת אפרה ומילוי מים וקידוש תלמוד לומר זאת

ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו אחר שריבה הכתוב ומיעט אמרת הרי אנו למדין כולן מהזאת מימיה מה הזאת מימיה אינן כשרין באשה כבאיש ואין כשרין אלא ביום אף אני אביא שחיטתה וקבלת דמה והזאת דמה ושריפתה והשלכת עץ ארז ואזוב ושני תולעת

הואיל ואין כשרין באשה כבאיש אין כשרין אלא ביום ומוציא אני אסיפת אפרה ומילוי מים וקידוש הואיל וכשרין באשה כבאיש כשרין נמי ביום ובלילה

והאי מאי תיובתא אילימא מדפסולין באשה פסולין נמי בזר הזאת מימיה תוכיח שפסולין באשה וכשרין בזר

אמר אביי היינו תיובתיה אשה מאי טעמא אלעזר ולא אשה זר נמי אלעזר ולא זר

אמר עולא כל הפרשה כולה משמע מוציא מיד משמע ומשמע ממילא

ונתתם אותה אל אלעזר הכהן אותה לאלעזר ולא לדורות לאלעזר איכא דאמרי לדורות בכהן גדול ואיכא דאמרי לדורות בכהן הדיוט

בשלמא למאן דאמר לדורות בכהן הדיוט שפיר אלא למאן דאמר לדורות בכהן גדול מנא ליה גמר חוקה חוקה מיום הכפורים

והוציא אותה שלא יוציא אחרת עמה כדתנן לא היתה פרה רוצה לצאת אין מוציאין עמה שחורה שלא יאמרו שחורה שחטו ואין מוציאין עמה אדומה שלא יאמרו שתים שחטו רבי אומר לא מן השם הוא זה אלא משום שנאמר אותה לבדה

ותנא קמא הא כתיב אותה מאן תנא קמא רבי שמעון היא דדריש טעמיה דקרא מאי בינייהו איכא בינייהו

Scroll To Top