הדף היומי
יומא מו
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
במידה והשיעור אינו מתנגן, יש ללחוץ על 'הורדה'
אבל מהאי גיסא ומהאי גיסא אימא לא צריכא
אמר רבי אלעזר משום בר קפרא אומר היה רבי מאיר איברי עולה שנתותרו עושה להן מערכה בפני עצמה וסודרן ואפילו בשבת
מאי קא משמע לן תנינא בכל יום היו שם ארבע מערכות אמר רבי אבין לא נצרכה אלא לפסולין
ודוקא שמשלה בהן האור אבל לא משלה בהן האור לא
איכא דאמרי אחד כשירין ואחד פסולין אי משלה בהן האור אין ואי לא לא
ואפילו בשבת תנינא והיום חמש
אמר רב אחא בר יעקב איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דחל יום הכפורים להיות אחר השבת דחלבי שבת קרבין ביום הכפורים אבל באמצע שבת לא קא משמע לן
אמר רבא מאן האי דלא חייש לקמחיה הא בכל יום תנן קשיא
ופליגא דרב הונא דאמר תחילתו דוחה סופו אינו דוחה
גופא אמר רב הונא תמיד תחילתו דוחה סופו אינו דוחה
מאי אינו דוחה רב חסדא אמר דוחה את השבת ואינו דוחה את הטומאה (ורבא) אמר דוחה את הטומאה ואינו דוחה את השבת
אמר ליה אביי (לרבא) לדידך קשיא ולרב חסדא קשיא לדידך קשיא מאי שנא טומאה דכתיב במועדו ואפילו בטומאה שבת נמי במועדו ואפילו בשבת
ולרב חסדא קשיא מאי שנא שבת דכתיב במועדו אפילו בשבת טומאה נמי במועדו ואפילו בטומאה
אמר ליה לא לדידי קשיא ולא לרב חסדא קשיא לדידי לא קשיא סופו כתחילתו
טומאה דתחילתו בר מידחא טומאה הוא סופו נמי דחי שבת דתחילתו לאו בר מידחא שבת הוא סופו נמי לא דחי
לרב חסדא לא קשיא סופו כתחילתו (תחילתו) לית ליה שבת דהותרה היא בציבור סופו נמי דחי
טומאה דדחויה היא בציבור תחלתו דעיקר כפרה דחי סופו דלאו עיקר כפרה לא דחי
איתמר המכבה אש מחתה ומנורה אביי אמר חייב רבא אמר פטור
דכבייה בראשו של מזבח דכולי עלמא לא פליגי דחייב כי פליגי דאחתיה אארעא וכבייה אביי אמר חייב אש המזבח הוא רבא אמר פטור כיון דנתקה נתקה
אלא הא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המוריד גחלת מעל גבי המזבח וכיבה חייב כמאן כאביי
אפילו תימא כרבא התם לא אינתיק למצותה הכא אינתיקה למצותה
איכא דאמרי
דאחתיה אארעא וכבייה דכולי עלמא לא פליגי דפטור כי פליגי דכבייה בראשו של מזבח אביי אמר חייב אש המזבח הוא רבא אמר פטור כיון דנתקה נתקה
אלא הא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המוריד גחלת מעל גבי המזבח וכבה חייב כמאן לא כאביי ולא כרבא התם לא אינתיק למצותה הכא אינתיק למצותה
הדרן עלך טרף בקלפי
להעמיק בדף
יומא מו
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
אבל מהאי גיסא ומהאי גיסא אימא לא צריכא
אמר רבי אלעזר משום בר קפרא אומר היה רבי מאיר איברי עולה שנתותרו עושה להן מערכה בפני עצמה וסודרן ואפילו בשבת
מאי קא משמע לן תנינא בכל יום היו שם ארבע מערכות אמר רבי אבין לא נצרכה אלא לפסולין
ודוקא שמשלה בהן האור אבל לא משלה בהן האור לא
איכא דאמרי אחד כשירין ואחד פסולין אי משלה בהן האור אין ואי לא לא
ואפילו בשבת תנינא והיום חמש
אמר רב אחא בר יעקב איצטריך סלקא דעתך אמינא הני מילי היכא דחל יום הכפורים להיות אחר השבת דחלבי שבת קרבין ביום הכפורים אבל באמצע שבת לא קא משמע לן
אמר רבא מאן האי דלא חייש לקמחיה הא בכל יום תנן קשיא
ופליגא דרב הונא דאמר תחילתו דוחה סופו אינו דוחה
גופא אמר רב הונא תמיד תחילתו דוחה סופו אינו דוחה
מאי אינו דוחה רב חסדא אמר דוחה את השבת ואינו דוחה את הטומאה (ורבא) אמר דוחה את הטומאה ואינו דוחה את השבת
אמר ליה אביי (לרבא) לדידך קשיא ולרב חסדא קשיא לדידך קשיא מאי שנא טומאה דכתיב במועדו ואפילו בטומאה שבת נמי במועדו ואפילו בשבת
ולרב חסדא קשיא מאי שנא שבת דכתיב במועדו אפילו בשבת טומאה נמי במועדו ואפילו בטומאה
אמר ליה לא לדידי קשיא ולא לרב חסדא קשיא לדידי לא קשיא סופו כתחילתו
טומאה דתחילתו בר מידחא טומאה הוא סופו נמי דחי שבת דתחילתו לאו בר מידחא שבת הוא סופו נמי לא דחי
לרב חסדא לא קשיא סופו כתחילתו (תחילתו) לית ליה שבת דהותרה היא בציבור סופו נמי דחי
טומאה דדחויה היא בציבור תחלתו דעיקר כפרה דחי סופו דלאו עיקר כפרה לא דחי
איתמר המכבה אש מחתה ומנורה אביי אמר חייב רבא אמר פטור
דכבייה בראשו של מזבח דכולי עלמא לא פליגי דחייב כי פליגי דאחתיה אארעא וכבייה אביי אמר חייב אש המזבח הוא רבא אמר פטור כיון דנתקה נתקה
אלא הא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המוריד גחלת מעל גבי המזבח וכיבה חייב כמאן כאביי
אפילו תימא כרבא התם לא אינתיק למצותה הכא אינתיקה למצותה
איכא דאמרי
דאחתיה אארעא וכבייה דכולי עלמא לא פליגי דפטור כי פליגי דכבייה בראשו של מזבח אביי אמר חייב אש המזבח הוא רבא אמר פטור כיון דנתקה נתקה
אלא הא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המוריד גחלת מעל גבי המזבח וכבה חייב כמאן לא כאביי ולא כרבא התם לא אינתיק למצותה הכא אינתיק למצותה
הדרן עלך טרף בקלפי
