הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
יומא נו
הלימוד השבוע מוקדש ע"י רוברט ופולה כהן לזכר אביה של פולה חיים אברהם בן אלטר גרשון הכהן. וגם על ידי אילנה סטורץ' לכבוד הולדת נכדה, רעות נועה לג'וליאנה וראובן הבושא כהן. "רעות נועה נקראת על שם נשים בעלות כוח ואומץ. יום אחד היא תדע כי שבוע של לימוד הוקדש ללידתה ואשתף אותה בהישגיה הגדולים של הקהילה היפהפייה של הדרן."
מה הסיבה שרבי יהודה חושב שהיה רק כן אחד לדם של הפר והשעיר? האם זה בגלל שהכהן הגדול לא יקרא את השלטים ועלול לבלבל בין הדמים? ככל הנראה, זה הסיבה, למרות שבמקרה של השופרות במסכת שקלים, זה לא היתה הסיבה לויכוח בינו לבין תנא קמא. בשקלים הנושא היה דאגה שמישהו ימות לאחר שהכניס/ה כספו/ה ולא תהיה שום דרך לתקן את המצב מכיוון שרבי יהודה אינו סובר שיש דין, ייעוד רטרואקטיבי. מאיפה אנו יודעים שרבי יהודה סובר שאין דין ברירה? מדוע שרבי יהודה יחשוב במקרה של הכהן הגדול, איננו יכולים לסמוך על העובדה שהוא יקרא את השלטים, אך במקרה של השופרות, אנו יכולים? מובא מקרה של חזן שתיאר את עבודת הכהן הגדול באופן שהיה גם תואם שיטת רבי יהודה וגם תנא קמא ותיקן אותו רבא. מהיכן אנו לומדים שהזאות הדמים בהיכל על הפרוכת נעשות באותו סדר ובאותה כמות שנעשתה בתוך קודש הקודשים?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
עשרה מעשר ראשון תשעה מעשר שני ומיחל ושותה מיד דברי רבי מאיר
רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין אלמא אין ברירה
ממאי דילמא שאני התם כדקתני טעמא אמרו לו לרבי מאיר אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע ואמר להם לכשיבקע
אלא מדתני איו דתני איו רבי יהודה אומר אין אדם מתנה על שני דברים כאחד
אלא אם בא חכם למזרח עירובו למזרח למערב עירובו למערב אבל לכאן ולכאן לא
והוינן בה מאי שנא לכאן ולכאן דלא דאין ברירה
למזרח ומערב נמי אין ברירה
ואמר רבי יוחנן כשכבר בא חכם
והשתא דאמרינן לרבי יהודה אין ברירה הא כתיבה אית ליה יום הכפורים נמי נעביד תרי ונכתוב עלייהו
משום חולשא דכהן גדול לאו אדעתיה דאי לא תימא הכי בלא כתיבה נמי האי נפיש והאי זוטר
וכי תימא לא מקביל ליה כוליה והאמר רב יהודה השוחט צריך שיקבל את כל דמו של פר שנאמר ואת כל דם הפר ישפוך אל יסוד המזבח
וכי תימא דילמא משתפיך מיניה האי חיור והאי סומק אלא משום חולשא דכהן גדול לאו אדעתיה הכא נמי משום חולשא דכהן גדול לאו אדעתיה
ההוא דנחית קמיה דרבא אמר יצא והניחו על כן שני שבהיכל נטל דם הפר והניח דם השעיר
אמר ליה חדא כרבנן וחדא כרבי יהודה אימא הניח דם השעיר ונטל דם הפר
והזה ממנו על הפרוכת כנגד ארון מבחוץ תנו רבנן וכן יעשה לאהל מועד מה תלמוד לומר כשם שמזה לפני לפנים כך מזה בהיכל
מה לפני לפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם הפר כך מזה בהיכל וכשם שלפני לפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם השעיר כך מזה בהיכל השוכן אתם בתוך טומאתם אפילו בשעת שהן טמאים שכינה עמהם
אמר ליה ההוא צדוקי לרבי חנינא
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
יומא נו
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
עשרה מעשר ראשון תשעה מעשר שני ומיחל ושותה מיד דברי רבי מאיר
רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין אלמא אין ברירה
ממאי דילמא שאני התם כדקתני טעמא אמרו לו לרבי מאיר אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע ואמר להם לכשיבקע
אלא מדתני איו דתני איו רבי יהודה אומר אין אדם מתנה על שני דברים כאחד
אלא אם בא חכם למזרח עירובו למזרח למערב עירובו למערב אבל לכאן ולכאן לא
והוינן בה מאי שנא לכאן ולכאן דלא דאין ברירה
למזרח ומערב נמי אין ברירה
ואמר רבי יוחנן כשכבר בא חכם
והשתא דאמרינן לרבי יהודה אין ברירה הא כתיבה אית ליה יום הכפורים נמי נעביד תרי ונכתוב עלייהו
משום חולשא דכהן גדול לאו אדעתיה דאי לא תימא הכי בלא כתיבה נמי האי נפיש והאי זוטר
וכי תימא לא מקביל ליה כוליה והאמר רב יהודה השוחט צריך שיקבל את כל דמו של פר שנאמר ואת כל דם הפר ישפוך אל יסוד המזבח
וכי תימא דילמא משתפיך מיניה האי חיור והאי סומק אלא משום חולשא דכהן גדול לאו אדעתיה הכא נמי משום חולשא דכהן גדול לאו אדעתיה
ההוא דנחית קמיה דרבא אמר יצא והניחו על כן שני שבהיכל נטל דם הפר והניח דם השעיר
אמר ליה חדא כרבנן וחדא כרבי יהודה אימא הניח דם השעיר ונטל דם הפר
והזה ממנו על הפרוכת כנגד ארון מבחוץ תנו רבנן וכן יעשה לאהל מועד מה תלמוד לומר כשם שמזה לפני לפנים כך מזה בהיכל
מה לפני לפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם הפר כך מזה בהיכל וכשם שלפני לפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם השעיר כך מזה בהיכל השוכן אתם בתוך טומאתם אפילו בשעת שהן טמאים שכינה עמהם
אמר ליה ההוא צדוקי לרבי חנינא
