הדף היומי
יומא נז
אם ההזאות של הפר והשעיר נלמדות על ידי היקש, כיצד נוכל לדרוש היקש נוסף מההזאות בקודש הקדשים להזאות בהיכל כשיש כלל בקדשים שאין לומדים מהיקש דבר שכבר למדו בהיקש? הגמרא מציעה מספר תשובות. האם מזים את הדם בהיכל על הפרוכת או מול הפרוכת, על הרצפה? מה עושים אם הדמים של הפר והשעיר מתערבבים לפני שהכהן הגדול מזה את הדם בקודש הקודשים? מה אם הם מתערבבים לפני שעשה את ההזאות למטה (לאחר שכבר עשה ההזאה למעלה)? מה אם הכהן התבלבל בין הכוסות ולא ידע איזה דם נמצא בכל כוס? אם חלק מהדם התערבב יחד אך חלקם נותרו נפרדים, האם מה שהתערבב נחשב לשיריים או שהוא נחשב “דחוי”? המשנה מסבירה כי השלב האחרון של הזאת הדם הוא לערבב אותם יחד ולתת אותם על ארבעת הקרנות של מזבח הזהב. זהו נושא לוויכוח שכן לפי דעה אחת, הם מונחים בנפרד על פינות המזבח ולא מעורבים. האם ברור שקיים ויכוח תנאי בנושא זה? אולי שתי הדעות מסכימים בנקודה זו?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
השתא ברי טמאים אתון דכתיב טומאתה בשוליה אמר ליה תא חזי מה כתיב בהו השוכן אתם בתוך טומאתם אפילו בזמן שהן טמאין שכינה שרויה ביניהן
וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש
האי הימנו ודבר אחר הוא ולא הוי היקש
הניחא למאן דאמר לא הוי היקש אלא למאן דאמר הוי היקש מאי איכא למימר
מקומות הוא דגמרי מהדדי
אי בעית אימא חוץ מבפנים בחדא זימנא גמר
תנא כשהוא מזה אינו מזה על הפרוכת אלא כנגד הפרוכת אמר רבי אלעזר ברבי יוסי אני ראיתיה ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים של פר ושעיר של יום הכפורים
ודילמא דפר העלם דבר של צבור ושעירי עבודה זרה הוו
דחזא דעבידי כסדרן ותנן נמי גבי פר העלם דבר של צבור כי האי גוונא כשהוא מזה לא היו נוגעין בפרוכת ואם נגעו נגעו
אמר רבי אלעזר ברבי יוסי אני ראיתיה ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים של פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודה זרה ודילמא דפר ושעיר של יום הכפורים נינהו דחזנהו דעבידי שלא כסדרן
נתערבו לו דמים בדמים אמר רבא נותן אחת למעלה ושבע למטה ועולה לו לכאן ולכאן
אמרוה קמיה דרבי ירמיה אמר בבלאי טפשאי משום דדיירי בארעא דחשוכא אמרי שמעתא דמחשכן הא קא יהיב למעלה דשעיר מקמי מטה דפר והתורה אמרה וכלה מכפר את הקדש כלה דם הפר ואחר כך כלה דם השעיר
אלא אמר רבי ירמיה נותן אחת למעלה ושבע למטה לשם הפר וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם השעיר
נתערבו לו דמים בדמים במתנות האחרונות סבר רב פפא קמיה דרבא למימר נותן שבע למטה לשם פר ולשם שעיר וחוזר ונותן אחת למעלה לשם שעיר
אמר ליה רבא עד השתא קרו לן טפשאי והשתא טפשאי דטפשאי דקא מגמרינן להו ולא גמירי והא קא יהיב מטה דשעיר מקמי מעלה דשעיר והתורה אמרה תן למעלה ואחר כך למטה
אלא אמר רבא נותן שבע למטה לשם פר וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם שעיר
נתערבו לו כוסות בכוסות נותן וחוזר ונותן
וחוזר ונותן שלשה פעמים
מקצת דמים נתערבו לו ומקצת דמים לא נתערבו [לו] פשיטא כי יהיב מודאין יהיב
מיהו הנך שירים הוו וליסוד אזלי או דילמא דחויין הוו ואזלי לאמה
אמר רב פפא אפילו למאן דאמר כוס אחד עושה חבירו שירים הני מילי היכא דאי בעי למיתב מצי יהיב אבל האי דאי בעי למיתב לא מצי יהיב לא
אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא אדרבה אפילו למאן דאמר כוס אחד עושה חבירו דחוי הני מילי דדחייה בידים אבל היכא דלא דחייה בידים לא
דתניא למעלה הוא אומר ואת דמו ישפוך ולמטה הוא אומר ואת כל דמה ישפוך
מניין לחטאת שקבל דמה בארבע כוסות ונתן מזה אחת ומזה אחת שכולן נשפכין ליסוד תלמוד לומר ואת כל דמה ישפוך
יכול אפילו נתן ארבע מתנות מאחת מהן תלמוד לומר ואת דמו ישפוך ההוא נשפך ליסוד והן נשפכין לאמה רבי אליעזר ברבי שמעון אומר מניין לחטאת שקבל דמה בארבע כוסות ונתן ארבע מתנות מאחד מהן שכולן נשפכין ליסוד תלמוד לומר ואת כל דמה ישפוך
ולרבי אליעזר ברבי שמעון הא כתיב ואת דמו ישפוך אמר רב אשי למעוטי שירים שבצואר בהמה
עירה דם הפר לתוך דם השעיר תנן כמאן דאמר מערבין לקרנות דאיתמר רבי יאשיה ורבי יונתן חד אמר מערבין וחד אמר אין מערבין
תסתיים דרבי יאשיה הוא דאמר מערבין דאמר אף על גב דלא כתיב יחדיו כמאן דכתיב יחדיו דמי
אפילו תימא רבי יונתן הוא שאני הכא דכתיב אחת
תניא דלא כשנויין ולקח מדם הפר ומדם השעיר שיהיו מעורבין דברי רבי יאשיה
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
יומא נז
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
השתא ברי טמאים אתון דכתיב טומאתה בשוליה אמר ליה תא חזי מה כתיב בהו השוכן אתם בתוך טומאתם אפילו בזמן שהן טמאין שכינה שרויה ביניהן
וכי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש
האי הימנו ודבר אחר הוא ולא הוי היקש
הניחא למאן דאמר לא הוי היקש אלא למאן דאמר הוי היקש מאי איכא למימר
מקומות הוא דגמרי מהדדי
אי בעית אימא חוץ מבפנים בחדא זימנא גמר
תנא כשהוא מזה אינו מזה על הפרוכת אלא כנגד הפרוכת אמר רבי אלעזר ברבי יוסי אני ראיתיה ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים של פר ושעיר של יום הכפורים
ודילמא דפר העלם דבר של צבור ושעירי עבודה זרה הוו
דחזא דעבידי כסדרן ותנן נמי גבי פר העלם דבר של צבור כי האי גוונא כשהוא מזה לא היו נוגעין בפרוכת ואם נגעו נגעו
אמר רבי אלעזר ברבי יוסי אני ראיתיה ברומי והיו עליה כמה טיפי דמים של פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודה זרה ודילמא דפר ושעיר של יום הכפורים נינהו דחזנהו דעבידי שלא כסדרן
נתערבו לו דמים בדמים אמר רבא נותן אחת למעלה ושבע למטה ועולה לו לכאן ולכאן
אמרוה קמיה דרבי ירמיה אמר בבלאי טפשאי משום דדיירי בארעא דחשוכא אמרי שמעתא דמחשכן הא קא יהיב למעלה דשעיר מקמי מטה דפר והתורה אמרה וכלה מכפר את הקדש כלה דם הפר ואחר כך כלה דם השעיר
אלא אמר רבי ירמיה נותן אחת למעלה ושבע למטה לשם הפר וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם השעיר
נתערבו לו דמים בדמים במתנות האחרונות סבר רב פפא קמיה דרבא למימר נותן שבע למטה לשם פר ולשם שעיר וחוזר ונותן אחת למעלה לשם שעיר
אמר ליה רבא עד השתא קרו לן טפשאי והשתא טפשאי דטפשאי דקא מגמרינן להו ולא גמירי והא קא יהיב מטה דשעיר מקמי מעלה דשעיר והתורה אמרה תן למעלה ואחר כך למטה
אלא אמר רבא נותן שבע למטה לשם פר וחוזר ונותן אחת למעלה ושבע למטה לשם שעיר
נתערבו לו כוסות בכוסות נותן וחוזר ונותן
וחוזר ונותן שלשה פעמים
מקצת דמים נתערבו לו ומקצת דמים לא נתערבו [לו] פשיטא כי יהיב מודאין יהיב
מיהו הנך שירים הוו וליסוד אזלי או דילמא דחויין הוו ואזלי לאמה
אמר רב פפא אפילו למאן דאמר כוס אחד עושה חבירו שירים הני מילי היכא דאי בעי למיתב מצי יהיב אבל האי דאי בעי למיתב לא מצי יהיב לא
אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא אדרבה אפילו למאן דאמר כוס אחד עושה חבירו דחוי הני מילי דדחייה בידים אבל היכא דלא דחייה בידים לא
דתניא למעלה הוא אומר ואת דמו ישפוך ולמטה הוא אומר ואת כל דמה ישפוך
מניין לחטאת שקבל דמה בארבע כוסות ונתן מזה אחת ומזה אחת שכולן נשפכין ליסוד תלמוד לומר ואת כל דמה ישפוך
יכול אפילו נתן ארבע מתנות מאחת מהן תלמוד לומר ואת דמו ישפוך ההוא נשפך ליסוד והן נשפכין לאמה רבי אליעזר ברבי שמעון אומר מניין לחטאת שקבל דמה בארבע כוסות ונתן ארבע מתנות מאחד מהן שכולן נשפכין ליסוד תלמוד לומר ואת כל דמה ישפוך
ולרבי אליעזר ברבי שמעון הא כתיב ואת דמו ישפוך אמר רב אשי למעוטי שירים שבצואר בהמה
עירה דם הפר לתוך דם השעיר תנן כמאן דאמר מערבין לקרנות דאיתמר רבי יאשיה ורבי יונתן חד אמר מערבין וחד אמר אין מערבין
תסתיים דרבי יאשיה הוא דאמר מערבין דאמר אף על גב דלא כתיב יחדיו כמאן דכתיב יחדיו דמי
אפילו תימא רבי יונתן הוא שאני הכא דכתיב אחת
תניא דלא כשנויין ולקח מדם הפר ומדם השעיר שיהיו מעורבין דברי רבי יאשיה
