Skip to content

ט״ו במרחשון תשפ״ב | 21.10.21 | הדף היומי: ראש השנה יב

הדף היומי

ב׳ בתמוז תשפ״א | 12 יוני 2021

יומא סב

אם הדם נשפך לפני סיום כל ההזאות, צירך לשחוט בהמה אחרת. מה קורה לבעלי החיים שדמם הוזה? אם זה היה השעיר שמת, יש לעשות הגרלה חדשה – האם כל העזים שעלו בגורל להישלח לעזאזל אכן נשלחות לעזאזל? רב נחמן מסיק שרק אחד נשלח. איזה מהם? שני השעירים אמורים להיות זהים במספר דרכים, אך אם לא, עדיין ניתן להשתמש בהן. מה קורה אם אחד מהם מת? מהיכן דורשים שעליהם להיות זהים אך אם לא, עדיין ניתן להשתמש בהם? אותם דינים חלים גם על שני הכבשים שהובאו למצורע ועל שתי הציפורים המשמשות בתהליך טיהור המצורע ועל שני הכבשים המשמשים לקרבנות מוסף בשבת. מדוע זה לא חל על שני הכבשים של קרבן התמיד?

וכי עדרו שורף מי דמי התם לא כתיב אותו הכא כתיב אותו

איתמר רב פפי משמיה דרבא אמר ראשון משלח ורב שימי משמיה דרבא אמר אחרון משלח בשלמא רב שימי (בר אשי) משמיה דרבא דאמר אחרון משלח קסבר הואיל וגמר בו כפרה אלא רב פפי משמיה דרבא מאי קסבר סבר לה כרבי יוסי דאמר מצוה בראשון

הי רבי יוסי אילימא רבי יוסי דקופות דתנן (רבי יוסי אומר) שלש קופות של שלש שלש סאין שבהם תורמין את הלשכה והיה כתוב עליהם אבג

ותניא אמר רבי יוסי למה כתוב עליהן אבג לידע איזה מהן נתרמה ראשון להביא הימנה ראשון שמצוה בראשון

דילמא בעידנא דאיתחזאי קמייתא לא איתחזאי בתרייתא

אלא רבי יוסי דפסח (דתנן) המפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ואחר כך נמצא הראשון והרי שניהן עומדין אי זה מהן שירצה יקריב דברי חכמים רבי יוסי אומר מצוה בראשון ואם היה שני מובחר ממנו יביאנו

הדרן עלך הוציאו לו

מתני׳ שני שעירי יום הכפורים מצותן שיהיו שניהן שוין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד ואף על פי שאין שוין כשרין לקח אחד היום ואחד למחר כשרין

מת אחד מהם אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני ואם משהגריל מת יביא זוג אחר ויגריל עליהם בתחילה

ויאמר אם של שם מת זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו ואם של עזאזל מת זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה שאין חטאת צבור מתה רבי יהודה אומר תמות

ועוד אמר רבי יהודה נשפך הדם ימות המשתלח מת המשתלח ישפך הדם

גמ׳ תנו רבנן יקח שני שעירי עזים מיעוט שעירי שנים מה תלמוד לומר שני שיהיו שניהן שוים מניין אף על פי שאין שניהן שוין כשירין תלמוד לומר שעיר שעיר ריבה

טעמא דרבי רחמנא הא לא רבי רחמנא הוה אמינא פסולין עיכובא מנא לן

סלקא דעתך אמינא שני שני שני כתיב

והשתא דרבי רחמנא שעיר שעיר שני שני שני למה לי חד למראה וחד לקומה וחד לדמים

תניא נמי הכי גבי כבשי מצורע יקח שני כבשים מיעוט כבשים שנים מה תלמוד לומר שני שיהיו שניהן שוין ומנין שאף על פי שאין שניהן שוין כשירין תלמוד לומר כבש כבש ריבה

טעמא דרבי רחמנא הא לא רבי רחמנא הוה אמינא פסולין עיכובא מנא לן סלקא דעתך אמינא תהיה כתיב

והשתא דרבי רחמנא כבש כבש תהיה למה לי לשאר הויתו של מצורע

(ותנן) נמי גבי מצורע כי האי גוונא צפרים מיעוט צפרים (שנים) מה תלמוד לומר שתי שיהיו שתיהן שוות ומנין שאף על פי שאינן שוות כשרות תלמוד לומר צפור צפור ריבה

טעמא דרבי רחמנא הא לא רבי רחמנא פסולות עכובא מנא לן סלקא דעתך אמינא תהיה כתיב

והשתא דרבי רחמנא צפור תהיה למה לי לשאר הויתו של מצורע

אי הכי גבי תמידין נמי נימא כבשים מיעוט כבשים שנים מה תלמוד לומר שנים שיהיו שניהן שוין ומנין שאף על פי שאין שניהן שוין כשירין תלמוד לומר כבש כבש ריבה ולמצוה הכי נמי דבעינן

ההוא מיבעי ליה לכדתניא שנים ליום כנגד היום

אתה אומר כנגד היום או אינו אלא חובת היום כשהוא אומר את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים הרי חובת היום אמור ומה אני מקיים שנים ליום כנגד היום

כיצד תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שניה ושל בין הערבים היה נשחט על קרן מזרחית צפונית על טבעת שניה

מוספין של שבת ודאי צריכין שיהיו שניהן שוין

תנו רבנן שני שעירי יום הכיפורים ששחטן בחוץ עד שלא הגריל עליהן חייב על שניהם משהגריל עליהן חייב על של שם ופטור על של עזאזל

עד שלא הגריל עליהם חייב על שניהם למאי חזו אמר רב חסדא הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ

ומאי שנא לשעיר הנעשה בפנים דלא דמחוסר הגרלה לשעיר הנעשה בחוץ נמי לא חזי דמחסרי עבודת היום

קסבר רב חסדא אין מחוסר זמן לבו ביום

אמר רבינא השתא דאמר רב חסדא מחוסר הגרלה כמחוסר מעשה דמי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל שלמים ששחטן קודם שנפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר ושחטו פתח אהל מועד בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא נעול

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יומא סב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא סב

וכי עדרו שורף מי דמי התם לא כתיב אותו הכא כתיב אותו

איתמר רב פפי משמיה דרבא אמר ראשון משלח ורב שימי משמיה דרבא אמר אחרון משלח בשלמא רב שימי (בר אשי) משמיה דרבא דאמר אחרון משלח קסבר הואיל וגמר בו כפרה אלא רב פפי משמיה דרבא מאי קסבר סבר לה כרבי יוסי דאמר מצוה בראשון

הי רבי יוסי אילימא רבי יוסי דקופות דתנן (רבי יוסי אומר) שלש קופות של שלש שלש סאין שבהם תורמין את הלשכה והיה כתוב עליהם אבג

ותניא אמר רבי יוסי למה כתוב עליהן אבג לידע איזה מהן נתרמה ראשון להביא הימנה ראשון שמצוה בראשון

דילמא בעידנא דאיתחזאי קמייתא לא איתחזאי בתרייתא

אלא רבי יוסי דפסח (דתנן) המפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ואחר כך נמצא הראשון והרי שניהן עומדין אי זה מהן שירצה יקריב דברי חכמים רבי יוסי אומר מצוה בראשון ואם היה שני מובחר ממנו יביאנו

הדרן עלך הוציאו לו

מתני׳ שני שעירי יום הכפורים מצותן שיהיו שניהן שוין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד ואף על פי שאין שוין כשרין לקח אחד היום ואחד למחר כשרין

מת אחד מהם אם עד שלא הגריל מת יקח זוג לשני ואם משהגריל מת יביא זוג אחר ויגריל עליהם בתחילה

ויאמר אם של שם מת זה שעלה עליו הגורל לשם יתקיים תחתיו ואם של עזאזל מת זה שעלה עליו הגורל לעזאזל יתקיים תחתיו והשני ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה שאין חטאת צבור מתה רבי יהודה אומר תמות

ועוד אמר רבי יהודה נשפך הדם ימות המשתלח מת המשתלח ישפך הדם

גמ׳ תנו רבנן יקח שני שעירי עזים מיעוט שעירי שנים מה תלמוד לומר שני שיהיו שניהן שוים מניין אף על פי שאין שניהן שוין כשירין תלמוד לומר שעיר שעיר ריבה

טעמא דרבי רחמנא הא לא רבי רחמנא הוה אמינא פסולין עיכובא מנא לן

סלקא דעתך אמינא שני שני שני כתיב

והשתא דרבי רחמנא שעיר שעיר שני שני שני למה לי חד למראה וחד לקומה וחד לדמים

תניא נמי הכי גבי כבשי מצורע יקח שני כבשים מיעוט כבשים שנים מה תלמוד לומר שני שיהיו שניהן שוין ומנין שאף על פי שאין שניהן שוין כשירין תלמוד לומר כבש כבש ריבה

טעמא דרבי רחמנא הא לא רבי רחמנא הוה אמינא פסולין עיכובא מנא לן סלקא דעתך אמינא תהיה כתיב

והשתא דרבי רחמנא כבש כבש תהיה למה לי לשאר הויתו של מצורע

(ותנן) נמי גבי מצורע כי האי גוונא צפרים מיעוט צפרים (שנים) מה תלמוד לומר שתי שיהיו שתיהן שוות ומנין שאף על פי שאינן שוות כשרות תלמוד לומר צפור צפור ריבה

טעמא דרבי רחמנא הא לא רבי רחמנא פסולות עכובא מנא לן סלקא דעתך אמינא תהיה כתיב

והשתא דרבי רחמנא צפור תהיה למה לי לשאר הויתו של מצורע

אי הכי גבי תמידין נמי נימא כבשים מיעוט כבשים שנים מה תלמוד לומר שנים שיהיו שניהן שוין ומנין שאף על פי שאין שניהן שוין כשירין תלמוד לומר כבש כבש ריבה ולמצוה הכי נמי דבעינן

ההוא מיבעי ליה לכדתניא שנים ליום כנגד היום

אתה אומר כנגד היום או אינו אלא חובת היום כשהוא אומר את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים הרי חובת היום אמור ומה אני מקיים שנים ליום כנגד היום

כיצד תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית על טבעת שניה ושל בין הערבים היה נשחט על קרן מזרחית צפונית על טבעת שניה

מוספין של שבת ודאי צריכין שיהיו שניהן שוין

תנו רבנן שני שעירי יום הכיפורים ששחטן בחוץ עד שלא הגריל עליהן חייב על שניהם משהגריל עליהן חייב על של שם ופטור על של עזאזל

עד שלא הגריל עליהם חייב על שניהם למאי חזו אמר רב חסדא הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ

ומאי שנא לשעיר הנעשה בפנים דלא דמחוסר הגרלה לשעיר הנעשה בחוץ נמי לא חזי דמחסרי עבודת היום

קסבר רב חסדא אין מחוסר זמן לבו ביום

אמר רבינא השתא דאמר רב חסדא מחוסר הגרלה כמחוסר מעשה דמי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל שלמים ששחטן קודם שנפתחו דלתות ההיכל פסולין שנאמר ושחטו פתח אהל מועד בזמן שהוא פתוח ולא בזמן שהוא נעול

Scroll To Top