הדף היומי
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
יומא סג
השיעור היום מוקדש לעילוי נשמת מנחם מנדל בן לוי יצחק, הרבי מלובאביץ'.
לדברי רב חסדא, אם בעל חיים נחשב "מחוסר מעשה", אם אחד שוחט אותו בחוץ למקדש, לא יהיה חייב כרת מדין שחוטי חוץ. לכן אם שחט קרבן שלמים בחוץ לפני פתיחת דלתות ההיכל, אינו חייב. מובאת סתירה בנוגע להלכת רב חסדא שלגבי השעירים יהיה מחויב בשחוטי חוץ לפני ההגרלה, למרות שהוא חמוסר מעשה, מכיוון שהואיל וראוי להיקרב כקרבן מוסף. האם רב חסדא באמת סובר שאפשר להשתמש בעקרון ההלכתי "הוֹאיל"? היכן טוען רב חסדא כי איננו משתמשים בעקרון זה? אם שוחטים בחוץ פסח שלא בזמן המתאים לו (לא בארבעה עשר בניסן), האם חייבים משום שחוטי חוץ? האם זה תלוי אם הוא שחט לשמה או שלא לשמה? מובאות שלוש דעות. השעיר שנשלח לעזאזל אינו נכלל בדיני שחוטי חוץ, אולם נכלל בדינים אחרים – יש לקדש אותו רק לאחר שמלאו לו שמונה ימים ולא ניתן להביא אותו מבהמה בעלת מום.
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
שחטן בחוץ קודם שנפתחו דלתות ההיכל פטור מאי טעמא מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי
ומי אית ליה לרב חסדא הואיל
והאמר רב חסדא פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה לשמו פטור שלא לשמו חייב
טעמא דשלא לשמו הא סתמא לשמו הוא ופטור ואמאי לימא הואיל וראוי שלא לשמו בפנים
הכי השתא התם בעי עקירה האי לא בעי עקירה
רבה בר שימי מתני להו בדרבה וקשיא ליה דרבה אדרבה ומשני כדשנינן
כי אתא רב דימי אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה בין לשמו בין שלא לשמו פטור
אמר רב דימי אמריתה לשמעתא קמיה דרבי ירמיה בשלמא לשמו דהא לא חזי ליה אלא שלא לשמו אמאי הא חזי שלא לשמו בפנים
ואמר לי עקירת חוץ לאו שמה עקירה
כי אתא רבין אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה בין לשמו בין שלא לשמו חייב
ואפילו לשמו והתנן מחוסר זמן בין בגופו בין בבעלים
ואיזהו מחוסר זמן בבעלים הזב והזבה והיולדת והמצורע
שהקריבו חטאתם ואשמם בחוץ פטורין עולותיהן ושלמיהן בחוץ חייבין
ואמר רב חלקיה בר טובי לא שנו אלא לשמו אבל שלא לשמו חייב
לשמו מיהא פטור אמאי נימא הואיל וראוין שלא לשמו בפנים הכי השתא התם בעי עקירה הכא פסח בשאר ימות השנה שלמים נינהו
רב אשי מתני חייב כדאמרינן רב ירמיה מדפתי מתני פטור קסבר פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה ועקירת חוץ לאו שמה עקירה ופליגא דרב חלקיה בר טובי
אמר מר משהגריל עליהן חייב על של שם ופטור על של עזאזל
תנו רבנן איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה׳
אי קרבן שומע אני אפילו קדשי בדק הבית שנקראו קרבן כענין שנאמר ונקרב את קרבן ה׳ תלמוד לומר ואל פתח אהל מועד לא הביאו כל הראוי לפתח אהל מועד חייב עליו בחוץ כל שאינו ראוי לפתח אהל מועד אין חייבין עליו בחוץ
אוציא אלו שאין ראוין לפתח אהל מועד ולא אוציא פרת חטאת ושעיר המשתלח שהוא ראוי לבוא אל פתח אהל מועד תלמוד לומר לה׳ מי שמיוחדין לה׳ יצאו אלו שאין מיוחדין לשם
ולה׳ להוציא הוא ורמינהו ירצה לקרבן אשה לה׳ אלו אישים
מנין שלא יקדישנו מחוסר זמן תלמוד לומר קרבן לה׳ לרבות שעיר המשתלח
אמר רבא התם מענינא דקרא והכא מענינא דקרא התם דאל פתח לרבות לה׳ להוציא הכא דאשה להוציא לה׳ לרבות
טעמא דרבי רחמנא הא לא רבי הוה אמינא שעיר המשתלח קדוש במחוסר זמן והא אין הגורל קובע אלא בראוי לשם
אמר רב יוסף הא מני חנן המצרי היא דתניא חנן המצרי אומר אפילו דם בכוס מביא חבירו ומזווג לו
אימר דשמעת ליה לחנן המצרי דלית ליה דחויין דלית ליה הגרלה מי שמעת ליה דילמא מייתי ומגריל
אלא אמר רב יוסף הא מני רבי שמעון היא דתניא מת אחד מהן מביא חבירו שלא בהגרלה דברי רבי שמעון
רבינא אמר כגון שהומם וחיללו על אחר
ומנא תימרא דפסיל ביה מומא דתניא ואשה לא תתנו מהם אלו החלבים
אין לי אלא כולן מקצתן מנין תלמוד לומר מהם מזבח זו זריקת דמים לה׳ לרבות שעיר המשתלח
ואיצטריך למיכתב בעל מום ואיצטריך למיכתב מחוסר זמן דאי כתב רחמנא מחוסר זמן משום דלא מטי זמניה אבל בעל מום דמטי זמניה אימא לא ואי כתב רחמנא בעל מום משום דמאיס אבל מחוסר זמן דלא מאיס אימא לא צריכא
-
הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.
להעמיק בדף
אין תוצאות. נסה שוב.
יומא סג
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
שחטן בחוץ קודם שנפתחו דלתות ההיכל פטור מאי טעמא מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי
ומי אית ליה לרב חסדא הואיל
והאמר רב חסדא פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה לשמו פטור שלא לשמו חייב
טעמא דשלא לשמו הא סתמא לשמו הוא ופטור ואמאי לימא הואיל וראוי שלא לשמו בפנים
הכי השתא התם בעי עקירה האי לא בעי עקירה
רבה בר שימי מתני להו בדרבה וקשיא ליה דרבה אדרבה ומשני כדשנינן
כי אתא רב דימי אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה בין לשמו בין שלא לשמו פטור
אמר רב דימי אמריתה לשמעתא קמיה דרבי ירמיה בשלמא לשמו דהא לא חזי ליה אלא שלא לשמו אמאי הא חזי שלא לשמו בפנים
ואמר לי עקירת חוץ לאו שמה עקירה
כי אתא רבין אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן פסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה בין לשמו בין שלא לשמו חייב
ואפילו לשמו והתנן מחוסר זמן בין בגופו בין בבעלים
ואיזהו מחוסר זמן בבעלים הזב והזבה והיולדת והמצורע
שהקריבו חטאתם ואשמם בחוץ פטורין עולותיהן ושלמיהן בחוץ חייבין
ואמר רב חלקיה בר טובי לא שנו אלא לשמו אבל שלא לשמו חייב
לשמו מיהא פטור אמאי נימא הואיל וראוין שלא לשמו בפנים הכי השתא התם בעי עקירה הכא פסח בשאר ימות השנה שלמים נינהו
רב אשי מתני חייב כדאמרינן רב ירמיה מדפתי מתני פטור קסבר פסח בשאר ימות השנה בעי עקירה ועקירת חוץ לאו שמה עקירה ופליגא דרב חלקיה בר טובי
אמר מר משהגריל עליהן חייב על של שם ופטור על של עזאזל
תנו רבנן איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה׳
אי קרבן שומע אני אפילו קדשי בדק הבית שנקראו קרבן כענין שנאמר ונקרב את קרבן ה׳ תלמוד לומר ואל פתח אהל מועד לא הביאו כל הראוי לפתח אהל מועד חייב עליו בחוץ כל שאינו ראוי לפתח אהל מועד אין חייבין עליו בחוץ
אוציא אלו שאין ראוין לפתח אהל מועד ולא אוציא פרת חטאת ושעיר המשתלח שהוא ראוי לבוא אל פתח אהל מועד תלמוד לומר לה׳ מי שמיוחדין לה׳ יצאו אלו שאין מיוחדין לשם
ולה׳ להוציא הוא ורמינהו ירצה לקרבן אשה לה׳ אלו אישים
מנין שלא יקדישנו מחוסר זמן תלמוד לומר קרבן לה׳ לרבות שעיר המשתלח
אמר רבא התם מענינא דקרא והכא מענינא דקרא התם דאל פתח לרבות לה׳ להוציא הכא דאשה להוציא לה׳ לרבות
טעמא דרבי רחמנא הא לא רבי הוה אמינא שעיר המשתלח קדוש במחוסר זמן והא אין הגורל קובע אלא בראוי לשם
אמר רב יוסף הא מני חנן המצרי היא דתניא חנן המצרי אומר אפילו דם בכוס מביא חבירו ומזווג לו
אימר דשמעת ליה לחנן המצרי דלית ליה דחויין דלית ליה הגרלה מי שמעת ליה דילמא מייתי ומגריל
אלא אמר רב יוסף הא מני רבי שמעון היא דתניא מת אחד מהן מביא חבירו שלא בהגרלה דברי רבי שמעון
רבינא אמר כגון שהומם וחיללו על אחר
ומנא תימרא דפסיל ביה מומא דתניא ואשה לא תתנו מהם אלו החלבים
אין לי אלא כולן מקצתן מנין תלמוד לומר מהם מזבח זו זריקת דמים לה׳ לרבות שעיר המשתלח
ואיצטריך למיכתב בעל מום ואיצטריך למיכתב מחוסר זמן דאי כתב רחמנא מחוסר זמן משום דלא מטי זמניה אבל בעל מום דמטי זמניה אימא לא ואי כתב רחמנא בעל מום משום דמאיס אבל מחוסר זמן דלא מאיס אימא לא צריכא
