Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ג בשבט תשע״ד | 14 ינואר 2014
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

יומא סז

תשעים ריס שבעה ומחצה לכל מיל על כל סוכה וסוכה אומרין לו הרי מזון והרי מים ומלוין אותו מסוכה לסוכה חוץ מאחרון שבהן שאינו מגיע עמו לצוק אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו

מה היה עושה חולק לשון של זהורית חציו קשור בסלע וחציו קשור בין שני קרניו ודחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד ולא היה מגיע לחצי ההר עד שנעשה אברים אברים בא וישב לו תחת סוכה אחרונה עד שתחשך ומאימתי מטמא בגדים משיצא חוץ לחומת ירושלים רבי שמעון אומר משעת דחייתו לצוק

גמ׳ תנו רבנן עשר סוכות ושנים עשר מילין היו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר תשע סוכות ועשרה מילין רבי יוסי אומר חמש סוכות ועשרה מילין היו וכולן על ידי עירוב

אמר רבי יוסי סח לי אלעזר בני אם על ידי עירוב יכולני לעשות אפילו שתי סוכות ועשרה מילין

כמאן אזלא הא דתניא חוץ מאחרון שבהן שלא הגיע עמו לצוק אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו כמאן כרבי מאיר

על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים תנא מעולם לא הוצרך אדם לכך אלא שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו

מה היה עושה חולק לשון של זהורית ונקטריה כוליה בסלע כיון דמצוה בשעיר דילמא קדים ומלבין ומיתבא דעתיה

ונקטריה כוליה בין קרניו זמנין דגמיש ליה לרישיה ולאו אדעתיה

תנו רבנן בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח האולם מבחוץ הלבין היו שמחין לא הלבין היו עצבין ומתביישין התקינו שיהיו קושרין על פתח אולם מבפנים ועדיין היו מציצין ורואין הלבין היו שמחין לא הלבין היו עצבין התקינו שיהיו קושרין אותו חציו בסלע וחציו בין קרניו

אמר רבי נחום בר פפא משום רבי אלעזר הקפר בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח אולם מבפנים וכיון שהגיע שעיר למדבר היה מלבין וידעו שנעשית מצותו שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו

לא היה מגיע למחצית ההר איבעיא להו אותן אברים מה הן בהנאה רב ושמואל חד אמר מותרין וחד אמר אסורין

מאן דאמר מותרין

דכתיב במדבר ומאן דאמר אסורין דכתיב גזירה

ומאן דאמר אסורין האי מדבר מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא המדברה המדברה במדבר לרבות נוב וגבעון שילה ובית עולמים

ואידך האי גזירה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא גזירה אין גזירה אלא חתוכה דבר אחר אין גזירה אלא דבר המתגזר ויורד

דבר אחר גזירה שמא תאמר מעשה תהו הוא תלמוד לומר אני ה׳ אני ה׳ גזרתיו ואין לך רשות להרהר בהן

אמר רבא מסתברא כמאן דאמר מותרין לא אמרה תורה שלח לתקלה

תנו רבנן עזאזל שיהא עז וקשה יכול בישוב תלמוד לומר במדבר ומנין שבצוק תלמוד לומר גזירה תניא אידך עזאזל קשה שבהרים וכן הוא אומר ואת אילי הארץ לקח

תנא דבי רבי ישמעאל עזאזל שמכפר על מעשה עוזא ועזאל

תנו רבנן את משפטי תעשו דברים שאלמלא (לא) נכתבו דין הוא שיכתבו ואלו הן עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים וגזל וברכת השם

ואת חוקותי תשמרו דברים שהשטן משיב עליהן ואלו הן אכילת חזיר ולבישת שעטנז וחליצת יבמה וטהרת מצורע ושעיר המשתלח ושמא תאמר מעשה תוהו הם תלמוד לומר אני ה׳ אני ה׳ חקקתיו ואין לך רשות להרהר בהן

אימתי מטמא בגדים תנו רבנן המשלח מטמא בגדים ואין השולח את המשלח מטמא בגדים

יכול משיצא חוץ לחומת עזרה תלמוד לומר המשלח אי המשלח יכול עד שיגיע לצוק תלמוד לומר והמשלח הא כיצד משיצא חוץ לחומת ירושלים דברי רבי יהודה

רבי יוסי אומר עזאזל וכבס עד שהגיע לצוק רבי שמעון אומר והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו זורקו בבת ראש ומטמא בגדים

מתני׳ בא לו אצל פר ושעיר הנשרפין קרען והוציא את אימוריהן נתנן במגיס והקטירן על גבי המזבח

קלען במקלעות והוציאן לבית השריפה ומאימתי מטמאין בגדים משיצאו חוץ לחומת העזרה רבי שמעון אומר משיצית האור ברובן

גמ׳ והקטירן סלקא דעתך אלא אימא להקטירן על גבי מזבח

קלען במקלעות אמר רבי יוחנן כמין קליעה תנא לא היה מנתחן ניתוח בשר עולה אלא עור על גבי בשר מנא הני מילי דתניא רבי אומר נאמר כאן עור ובשר ופרש ונאמר להלן עור ובשר ופרש

  • הלימוד החודש מוקדש ע"י ג'ואנה רום וסטיבן גודלברג לזכר נשמת סורה טמה בת חיים וחנקה

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

גפת יומא 60: הפנים הכפולות של יום הכיפורים

למה מציעים לאיש העיתי לאכול ולשתות בכל סוכה וסוכה בדרכו לצוק? מאחורי שאלה זו מסתתרת מחלוקת ראשונים שחושפת פנים כפולות בעינוי יום הכיפורים. בפרק “שני השעירים” אנחנו עוסקים בצורה אינטנסיבית בתיאור השילוח של השעיר לעזאזל. במשנה מתוארת ההתנהגות המפתיעה של העם המלווה את המשלח בסוכות בדרך לצוק: על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון…

תניה רגב

השעיר לעזאזל

בשקט בשקט, כמעט מאחורי הקלעים, מונחת במסכת יומא תשתית רעיונית לא פשוטה הקשורה בשעיר לעזאזל. ‏כזכור מדובר באחד משני שעירים ש: “מצותן שיהיו שניהן שוין במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד” (יומא ס”ב ‏ע”א), הנשלחים על פי גורל: האחד אל מותו במדבר בעוד שחברו עולה על מזבח ה’ כקרבן. האקראיות הכרוכה ‏בהטלת הגורל בולטת על רקע…

יומא סז

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא סז

תשעים ריס שבעה ומחצה לכל מיל על כל סוכה וסוכה אומרין לו הרי מזון והרי מים ומלוין אותו מסוכה לסוכה חוץ מאחרון שבהן שאינו מגיע עמו לצוק אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו

מה היה עושה חולק לשון של זהורית חציו קשור בסלע וחציו קשור בין שני קרניו ודחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד ולא היה מגיע לחצי ההר עד שנעשה אברים אברים בא וישב לו תחת סוכה אחרונה עד שתחשך ומאימתי מטמא בגדים משיצא חוץ לחומת ירושלים רבי שמעון אומר משעת דחייתו לצוק

גמ׳ תנו רבנן עשר סוכות ושנים עשר מילין היו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר תשע סוכות ועשרה מילין רבי יוסי אומר חמש סוכות ועשרה מילין היו וכולן על ידי עירוב

אמר רבי יוסי סח לי אלעזר בני אם על ידי עירוב יכולני לעשות אפילו שתי סוכות ועשרה מילין

כמאן אזלא הא דתניא חוץ מאחרון שבהן שלא הגיע עמו לצוק אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו כמאן כרבי מאיר

על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים תנא מעולם לא הוצרך אדם לכך אלא שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו

מה היה עושה חולק לשון של זהורית ונקטריה כוליה בסלע כיון דמצוה בשעיר דילמא קדים ומלבין ומיתבא דעתיה

ונקטריה כוליה בין קרניו זמנין דגמיש ליה לרישיה ולאו אדעתיה

תנו רבנן בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח האולם מבחוץ הלבין היו שמחין לא הלבין היו עצבין ומתביישין התקינו שיהיו קושרין על פתח אולם מבפנים ועדיין היו מציצין ורואין הלבין היו שמחין לא הלבין היו עצבין התקינו שיהיו קושרין אותו חציו בסלע וחציו בין קרניו

אמר רבי נחום בר פפא משום רבי אלעזר הקפר בראשונה היו קושרין לשון של זהורית על פתח אולם מבפנים וכיון שהגיע שעיר למדבר היה מלבין וידעו שנעשית מצותו שנאמר אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו

לא היה מגיע למחצית ההר איבעיא להו אותן אברים מה הן בהנאה רב ושמואל חד אמר מותרין וחד אמר אסורין

מאן דאמר מותרין

דכתיב במדבר ומאן דאמר אסורין דכתיב גזירה

ומאן דאמר אסורין האי מדבר מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא המדברה המדברה במדבר לרבות נוב וגבעון שילה ובית עולמים

ואידך האי גזירה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא גזירה אין גזירה אלא חתוכה דבר אחר אין גזירה אלא דבר המתגזר ויורד

דבר אחר גזירה שמא תאמר מעשה תהו הוא תלמוד לומר אני ה׳ אני ה׳ גזרתיו ואין לך רשות להרהר בהן

אמר רבא מסתברא כמאן דאמר מותרין לא אמרה תורה שלח לתקלה

תנו רבנן עזאזל שיהא עז וקשה יכול בישוב תלמוד לומר במדבר ומנין שבצוק תלמוד לומר גזירה תניא אידך עזאזל קשה שבהרים וכן הוא אומר ואת אילי הארץ לקח

תנא דבי רבי ישמעאל עזאזל שמכפר על מעשה עוזא ועזאל

תנו רבנן את משפטי תעשו דברים שאלמלא (לא) נכתבו דין הוא שיכתבו ואלו הן עבודה זרה וגלוי עריות ושפיכות דמים וגזל וברכת השם

ואת חוקותי תשמרו דברים שהשטן משיב עליהן ואלו הן אכילת חזיר ולבישת שעטנז וחליצת יבמה וטהרת מצורע ושעיר המשתלח ושמא תאמר מעשה תוהו הם תלמוד לומר אני ה׳ אני ה׳ חקקתיו ואין לך רשות להרהר בהן

אימתי מטמא בגדים תנו רבנן המשלח מטמא בגדים ואין השולח את המשלח מטמא בגדים

יכול משיצא חוץ לחומת עזרה תלמוד לומר המשלח אי המשלח יכול עד שיגיע לצוק תלמוד לומר והמשלח הא כיצד משיצא חוץ לחומת ירושלים דברי רבי יהודה

רבי יוסי אומר עזאזל וכבס עד שהגיע לצוק רבי שמעון אומר והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו זורקו בבת ראש ומטמא בגדים

מתני׳ בא לו אצל פר ושעיר הנשרפין קרען והוציא את אימוריהן נתנן במגיס והקטירן על גבי המזבח

קלען במקלעות והוציאן לבית השריפה ומאימתי מטמאין בגדים משיצאו חוץ לחומת העזרה רבי שמעון אומר משיצית האור ברובן

גמ׳ והקטירן סלקא דעתך אלא אימא להקטירן על גבי מזבח

קלען במקלעות אמר רבי יוחנן כמין קליעה תנא לא היה מנתחן ניתוח בשר עולה אלא עור על גבי בשר מנא הני מילי דתניא רבי אומר נאמר כאן עור ובשר ופרש ונאמר להלן עור ובשר ופרש

גלול כלפי מעלה