Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״א בתמוז תשפ״א | 21 יוני 2021
הלימוד החודש מוקדש ע"י פרידה כהן ואריק נוסבאום לזכר אביה, מיכאל בן שרגא פייבל הלוי במלאת 27 שנים לפטירתו. הוא היה איש יקר, נעים ומצחיק עם לב רחב.
ולרפואת פשע אטל בת שרה.
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

יומא עא

הדף היום מוקדש ע"י ג'יל שיימס לעילוי נשמת אביה זאב ולול בן ראובן וחוה במלאת שלושים יום לפטירתו. בהודאה גדולה על אהבת התורה שהטמיע בילידיו נכדיו וניניו. וע"י ריבקי ברגר סמסון לעילוי נשמת אביה יהושע השל בן אפרים ישראל הלוי. "הייתה בו אהבת תורה גדולה. לימוד התורה שלו היה השראה עבורי ללמוד. יהי זכרו ברוך."

מתי הוציא אהרן את הכף והמחתה? הברייתא מסבירה שהפסוקים האלו הם לא לפי הסדר. איך יודעים את זה? רב חסדא ורבא מוכיחים את זה – כל אחד ממקום אחר. על שניהם מביאים קושיות ומתרצים. הברייתא גם הסבירה שפסוקים אלו הם היחידים שלא לפי הסדר בפרק הזה, אך גם על זה מקשים. הלא אימורי חטאת מופיעים בפסוק גם שלא לפי הסדר! הגמרא מביאה דרכים שונות להוכיח שאימורי חטאת גם לא מוזכרים לפי הסדר. במקרה והמשלח את השעיר לעזאזל היה פוגש את הכהן גדול לאחר עבודתם, מה היה אומר לו? מה יעשה אדם אם רואה שילדיו עוזבים את התורה? הגמרא מביאה סיפור על כהן גדול שפגש שמעיה ואבטליון לאחר שסיים עבודתו ביום כיפור והעם שליווה אותו הלך במקום ללוות את שמעיה ואבטליון. הכהן גדול כועס ומזכיר להם שהם גרים והם אומרים לו שהם מתנהגים יותר כצאצאי אהרון ממנו כי הם רודפים שלום והוא לא. המשנה משווה בין בגדי כהן הדיוט לבגדי כהן גדול. איזה קריטריונים נדרשים בכדי לשאול באורות ותומים? כמה חוטים היו שזורים יחד בכל חוט של בגדי הכהונה. ואיך דורשים את זה מהפסוקים?

שכל הפרשה כולה נאמרה על הסדר חוץ מפסוק זה

מאי טעמא אמר רב חסדא גמירי חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום

ואי אמרת כסדרן כתיבי לא משכחת לה אלא שלש טבילות וששה קידושין

מתקיף לה רבי זירא ודילמא מפסיק ליה בשעיר הנעשה בחוץ

אמר אביי אמר קרא ויצא ועשה את עולתו מיציאה ראשונה עביד אילו ואיל העם

רבא אמר אמר קרא ופשט את בגדי הבד שאין תלמוד לומר אשר לבש כלום אדם פושט אלא מה שלובש אלא מה תלמוד לומר אשר לבש שלבש כבר

מתקיף לה רבה בר רב שילא ואימא דמפסיק ליה בשעיר הנעשה בחוץ הכתיב ויצא ועשה

וכל הפרשה כולה נאמרה על הסדר והא קראי כתיבי ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה והדר ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת ואילו אנן תנן הרואה את כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפין ואילו אמורי חטאת בתר הכי מקטיר להו

אימא חוץ מפסוק זה ואילך

ומאי חזית דמשבשת קראי שביש מתניתא

אמר אביי אמר קרא והמשלח והשורף מה משלח דמעיקרא אף שורף דמעיקרא

אדרבה מה שורף דהשתא אף משלח דהשתא

והמשלח דמעיקרא משמע רבא אמר אמר קרא יעמד חי עד מתי יהא זקוק לעמוד חי עד שעת כפרה ואימתי שעת כפרה בשעת מתן דמים ותו לא

אתי משלח מצאו בשוק לכהן גדול אומר לו אישי כהן גדול עשינו שליחותך מצאו בביתו אומר לו מחיה חיים עשינו שליחותו

אמר רבה כי מיפטרי רבנן מהדדי בפומבדיתא אמרי הכי מחיה חיים יתן לך חיים ארוכים וטובים ומתוקנין

אתהלך לפני ה׳ בארצות החיים אמר רב יהודה זה מקום שווקים

כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך וכי יש שנים של חיים ויש שנים שאינן של חיים אמר רבי אלעזר אלו שנותיו של אדם המתהפכות עליו מרעה לטובה

אליכם אישים אקרא אמר רבי ברכיה אלו תלמידי חכמים שדומין לנשים ועושין גבורה כאנשים ואמר רבי ברכיה הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין שנאמר אליכם אישים אקרא

ואמר רבי ברכיה אם רואה אדם שתורה פוסקת מזרעו ישא בת תלמיד חכם שנאמר אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו


מריח מים יפריח ועשה קציר כמו נטע

ויום טוב היה עושה לאוהביו תנו רבנן מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית המקדש והוו אזלי כולי עלמא בתריה כיון דחזיונהו לשמעיה ואבטליון שבקוהו לדידיה ואזלי בתר שמעיה ואבטליון

לסוף אתו שמעיה ואבטליון לאיפטורי מיניה דכהן גדול אמר להן ייתון בני עממין לשלם אמרו ליה ייתון בני עממין לשלם דעבדין עובדא דאהרן ולא ייתי בר אהרן לשלם דלא עביד עובדא דאהרן

מתני׳ כהן גדול משמש בשמונה כלים וההדיוט בארבעה בכתונת ומכנסים ומצנפת ואבנט מוסיף עליו כהן גדול חשן ואפוד ומעיל וציץ באלו נשאלין באורים ותומים ואין נשאלין אלא למלך ולאב בית דין ולמי שהציבור צריך בו

גמ׳ תנו רבנן דברים שנאמר בהן שש חוטן כפול ששה משזר שמונה מעיל שנים עשר פרוכת עשרים וארבעה חושן ואפוד עשרים ושמונה

חוטן כפול ששה מנא לן דאמר קרא ויעשו את הכתנת שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר חמשה קראי כתיבי חד לגופיה דכיתנא ניהוו וחד שיהא חוטן כפול ששה וחד שיהיו שזורין וחד לשאר בגדים שלא נאמר בהן שש וחד לעכב

מאי משמע דהאי שש כיתנא הוא אמר רבי יוסי ברבי חנינא דאמר קרא בד דבר העולה מן הקרקע בד בד ואימא עמרא עמרא איפצולי מיפצלא כיתנא נמי איפצולי מפציל כיתנא אגב לקותיה מפציל

רבינא אמר מהכא פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם

אמר ליה רב אשי הא מקמי דאתי יחזקאל מאן אמרה ולטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי הא מקמי דאתי יחזקאל מאן אמרה אלא גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא הכא נמי גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא

משזר שמונה מנא לן דכתיב ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר ויליף משזר משזר מפרוכת מה להלן עשרים וארבעה אף כאן עשרים וארבעה דהוה כל חד וחד תמני

ונילף מחשן ואפוד מה להלן עשרים ושמונה אף כאן עשרים ושמונה דנין דבר שלא נאמר בו זהב מדבר שלא נאמר בו זהב לאפוקי חשן ואפוד שנאמר בהן זהב אדרבה דנין בגד מבגד לאפוקי פרוכת דאהל הוא

אלא דנין מאבנט ודנין בגד ודבר שלא נאמר בו זהב מבגד ודבר שלא נאמר בו זהב ואין דנין דבר שאין בו זהב מדבר שיש בו זהב

רב מרי אמר תעשנו כתיב תעשנו לזה ולא לאחר

רב אשי אמר ועשית כתיב שיהיו כל עשיות שוות והיכי נעביד נעביד תלתא דעשרה עשרה הוו להו תלתין נעביד תרי דתשעה תשעה וחד דעשרה אמר קרא ועשית שיהיו כל עשיותיו שוות

מעיל שנים עשר מנא לן דכתיב ועשית את מעיל האפוד

הלימוד החודש מוקדש ע"י פרידה כהן ואריק נוסבאום לזכר אביה, מיכאל בן שרגא פייבל הלוי במלאת 27 שנים לפטירתו. הוא היה איש יקר, נעים ומצחיק עם לב רחב.
ולרפואת פשע אטל בת שרה.
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יומא עא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא עא

שכל הפרשה כולה נאמרה על הסדר חוץ מפסוק זה

מאי טעמא אמר רב חסדא גמירי חמש טבילות ועשרה קידושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום

ואי אמרת כסדרן כתיבי לא משכחת לה אלא שלש טבילות וששה קידושין

מתקיף לה רבי זירא ודילמא מפסיק ליה בשעיר הנעשה בחוץ

אמר אביי אמר קרא ויצא ועשה את עולתו מיציאה ראשונה עביד אילו ואיל העם

רבא אמר אמר קרא ופשט את בגדי הבד שאין תלמוד לומר אשר לבש כלום אדם פושט אלא מה שלובש אלא מה תלמוד לומר אשר לבש שלבש כבר

מתקיף לה רבה בר רב שילא ואימא דמפסיק ליה בשעיר הנעשה בחוץ הכתיב ויצא ועשה

וכל הפרשה כולה נאמרה על הסדר והא קראי כתיבי ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה והדר ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת ואילו אנן תנן הרואה את כהן גדול כשהוא קורא אינו רואה פר ושעיר הנשרפין ואילו אמורי חטאת בתר הכי מקטיר להו

אימא חוץ מפסוק זה ואילך

ומאי חזית דמשבשת קראי שביש מתניתא

אמר אביי אמר קרא והמשלח והשורף מה משלח דמעיקרא אף שורף דמעיקרא

אדרבה מה שורף דהשתא אף משלח דהשתא

והמשלח דמעיקרא משמע רבא אמר אמר קרא יעמד חי עד מתי יהא זקוק לעמוד חי עד שעת כפרה ואימתי שעת כפרה בשעת מתן דמים ותו לא

אתי משלח מצאו בשוק לכהן גדול אומר לו אישי כהן גדול עשינו שליחותך מצאו בביתו אומר לו מחיה חיים עשינו שליחותו

אמר רבה כי מיפטרי רבנן מהדדי בפומבדיתא אמרי הכי מחיה חיים יתן לך חיים ארוכים וטובים ומתוקנין

אתהלך לפני ה׳ בארצות החיים אמר רב יהודה זה מקום שווקים

כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך וכי יש שנים של חיים ויש שנים שאינן של חיים אמר רבי אלעזר אלו שנותיו של אדם המתהפכות עליו מרעה לטובה

אליכם אישים אקרא אמר רבי ברכיה אלו תלמידי חכמים שדומין לנשים ועושין גבורה כאנשים ואמר רבי ברכיה הרוצה לנסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין שנאמר אליכם אישים אקרא

ואמר רבי ברכיה אם רואה אדם שתורה פוסקת מזרעו ישא בת תלמיד חכם שנאמר אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו


מריח מים יפריח ועשה קציר כמו נטע

ויום טוב היה עושה לאוהביו תנו רבנן מעשה בכהן גדול אחד שיצא מבית המקדש והוו אזלי כולי עלמא בתריה כיון דחזיונהו לשמעיה ואבטליון שבקוהו לדידיה ואזלי בתר שמעיה ואבטליון

לסוף אתו שמעיה ואבטליון לאיפטורי מיניה דכהן גדול אמר להן ייתון בני עממין לשלם אמרו ליה ייתון בני עממין לשלם דעבדין עובדא דאהרן ולא ייתי בר אהרן לשלם דלא עביד עובדא דאהרן

מתני׳ כהן גדול משמש בשמונה כלים וההדיוט בארבעה בכתונת ומכנסים ומצנפת ואבנט מוסיף עליו כהן גדול חשן ואפוד ומעיל וציץ באלו נשאלין באורים ותומים ואין נשאלין אלא למלך ולאב בית דין ולמי שהציבור צריך בו

גמ׳ תנו רבנן דברים שנאמר בהן שש חוטן כפול ששה משזר שמונה מעיל שנים עשר פרוכת עשרים וארבעה חושן ואפוד עשרים ושמונה

חוטן כפול ששה מנא לן דאמר קרא ויעשו את הכתנת שש ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר חמשה קראי כתיבי חד לגופיה דכיתנא ניהוו וחד שיהא חוטן כפול ששה וחד שיהיו שזורין וחד לשאר בגדים שלא נאמר בהן שש וחד לעכב

מאי משמע דהאי שש כיתנא הוא אמר רבי יוסי ברבי חנינא דאמר קרא בד דבר העולה מן הקרקע בד בד ואימא עמרא עמרא איפצולי מיפצלא כיתנא נמי איפצולי מפציל כיתנא אגב לקותיה מפציל

רבינא אמר מהכא פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם

אמר ליה רב אשי הא מקמי דאתי יחזקאל מאן אמרה ולטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי יחזקאל בן בוזי למדנו כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבא אל מקדשי הא מקמי דאתי יחזקאל מאן אמרה אלא גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא הכא נמי גמרא גמירי לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא

משזר שמונה מנא לן דכתיב ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר ויליף משזר משזר מפרוכת מה להלן עשרים וארבעה אף כאן עשרים וארבעה דהוה כל חד וחד תמני

ונילף מחשן ואפוד מה להלן עשרים ושמונה אף כאן עשרים ושמונה דנין דבר שלא נאמר בו זהב מדבר שלא נאמר בו זהב לאפוקי חשן ואפוד שנאמר בהן זהב אדרבה דנין בגד מבגד לאפוקי פרוכת דאהל הוא

אלא דנין מאבנט ודנין בגד ודבר שלא נאמר בו זהב מבגד ודבר שלא נאמר בו זהב ואין דנין דבר שאין בו זהב מדבר שיש בו זהב

רב מרי אמר תעשנו כתיב תעשנו לזה ולא לאחר

רב אשי אמר ועשית כתיב שיהיו כל עשיות שוות והיכי נעביד נעביד תלתא דעשרה עשרה הוו להו תלתין נעביד תרי דתשעה תשעה וחד דעשרה אמר קרא ועשית שיהיו כל עשיותיו שוות

מעיל שנים עשר מנא לן דכתיב ועשית את מעיל האפוד

גלול כלפי מעלה