Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility דלג לתוכן

הדף היומי

י״ב בתמוז תשפ״א | 22 יוני 2021
הלימוד החודש מוקדש ע"י פרידה כהן ואריק נוסבאום לזכר אביה, מיכאל בן שרגא פייבל הלוי במלאת 27 שנים לפטירתו. הוא היה איש יקר, נעים ומצחיק עם לב רחב.
ולרפואת פשע אטל בת שרה.
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

יומא עב

השיעור היום מוקדש ע"י דליה לוי לכבוד יום הולדתה ה50 ולכבוד יום הנישואין של חברי האהובים הרבנית מישל והרב שאול פרבר. ולרפואת נתנאל אילן בן שיינא ציפורה. 

מניין לנו מספר החוטים בשאר הבגדים/בדים ברשימה שראינו בדף עא? האם יש איסור מדאורייתא לקרוע בגדי כהונה? האם יש איסור להוציא את הבדים ומארון ולהוריד את החיבור בין החושן לאפוד? מביאים דרשה על הקרשים שמותארים כ-"עומדים". למה נקראו בגדי כהונה "בגדי שרד"? הגמרא מביאה הרבה דרשות בעניין תלמידי חכמים ו(חלקם נדרשו מפסוקים על הארון) על החשיבות שיפנימו את מה שלומדים ויהיו תוכם כבורם – וילכו בדרך התורה עם יראת שמיים. מה זה מעשה רקם ומעשה חושב?

כליל תכלת ויליף תכלת תכלת מפרוכת מה להלן ששה אף כאן ששה

ונילף משוליו ורמוניו מה להלן שמונה אף כאן שמונה דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מתכשיט כלי

אדרבה דנין גופו מגופו ואין דנין גופו מעלמא היינו דאמרינן לשאר בגדים שלא נאמר בהן שש

פרכת עשרים וארבעה ארבעה דשיתא שיתא לא דינא ולא דיינא

חושן ואפוד עשרים ושמונה מנא לן דכתיב ועשית חשן משפט מעשה חושב כמעשה אפוד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ארבעה דשיתא שיתא עשרין וארבעה זהב ארבעה הא עשרין ותמניא

ואימא זהב נמי ששה אמר רב אחא בר יעקב אמר קרא וקצץ פתילים פתיל פתילים הרי כאן ארבעה

רב אשי אמר אמר קרא לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן היכי נעביד נעביד ארבעה דתרי תרי הוו להו תמניא נעביד תרי דתרי תרי ותרי דחד חד ועשית שיהיו כל עשיותיו שוות

אמר רחבא אמר רב יהודה המקרע בגדי כהונה לוקה שנאמר לא יקרע מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודילמא הכי קאמר רחמנא נעביד ליה שפה כי היכי דלא ניקרע מי כתיב שלא יקרע

אמר רבי אלעזר המזיח חושן מעל האפוד והמסיר בדי ארון לוקה שנאמר לא יזח ולא יסורו מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודילמא כי קאמר רחמנא חדקינהו ועבדינהו שפיר כדי שלא יזח ולא יסורו מי כתיב שלא יזח ושלא יסורו

רבי יוסי ברבי חנינא רמי כתיב בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו וכתיב והובא את בדיו בטבעות הא כיצד מתפרקין ואין נשמטין

תניא נמי הכי בטבעות הארון יהיו הבדים יכול לא יהיו זזין ממקומן תלמוד לומר והובא את בדיו בטבעות אי והובא את בדיו יכול יהיו נכנסין ויוצאין תלמוד לומר בטבעות הארון יהיו הבדים הא כיצד מתפרקין ואין נשמטין

אמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב עצי שטים עומדים שעומדים דרך גדילתן דבר אחר עומדים שמעמידין את צפויין דבר אחר עומדים שמא תאמר אבד סברן ובטל סכויין תלמוד לומר עומדים שעומדין לעולם ולעולמים

אמר רבי חמא בר חנינא מאי דכתיב את בגדי השרד לשרת בקודש


אלמלא בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט

רבי שמואל בר נחמני אמר דבי רבי שמעון תנא בגדים שגורדין אותן כברייתן מכליהן ומשרדין מהן כלום מאי היא ריש לקיש אמר אלו מעשה מחט

מיתיבי בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה מחט אלא מעשה אורג שנאמר מעשה אורג אמר אביי לא נצרכה אלא לבית יד שלהם כדתניא בית יד של בגדי כהונה נארגת בפני עצמה ונדבקת עם הבגד ומגעת עד פיסת היד

אמר רחבה אמר רב יהודה שלש ארונות עשה בצלאל אמצעי של עץ תשעה פנימי של זהב שמונה חיצון עשרה ומשהו

והתניא אחד עשר ומשהו לא קשיא הא כמאן דאמר יש בעביו טפח הא כמאן דאמר אין בעביו טפח ומאי משהו זיר

אמר רבי יוחנן שלשה זירים הן של מזבח ושל ארון ושל שלחן של מזבח זכה אהרן ונטלו של שלחן זכה דוד ונטלו של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבא ויקח שמא תאמר פחות הוא תלמוד לומר בי מלכים ימלוכו

רבי יוחנן רמי כתיב זר וקרינן זיר זכה נעשית לו זיר לא זכה זרה הימנו

רבי יוחנן רמי כתיב ועשית לך ארון עץ וכתיב ועשו ארון עצי שטים מכאן לתלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו

מבית ומחוץ תצפנו אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם

אמר אביי ואיתימא רבה בר עולא נקרא נתעב שנאמר אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים

מכריז רבי ינאי חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד

אמר להו רבא לרבנן במטותא מינייכו לא תירתון תרתי גיהנם

אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב וזאת התורה אשר שם משה זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם מיתה והיינו דאמר רבא דאומן לה סמא דחייא דלא אומן לה סמא דמותא

אמר רבי שמואל בר נחמני רבי יונתן רמי כתיב פקודי ה׳ ישרים משמחי לב וכתיב אמרת ה׳ צרופה זכה משמחתו לא זכה צורפתו ריש לקיש אמר מגופיה דקרא נפקא זכה צורפתו לחיים לא זכה צורפתו למיתה

יראת ה׳ טהורה עומדת לעד אמר רבי חנינא זה הלומד תורה בטהרה מאי היא נושא אשה ואחר כך לומד תורה

עדות ה׳ נאמנה אמר רבי חייא בר אבא נאמנה היא להעיד בלומדיה

מעשה רוקם מעשה חושב אמר רבי אלעזר שרוקמין במקום שחושבין

תנא משמיה דרבי נחמיה רוקם מעשה מחט לפיכך פרצוף אחד חושב מעשה אורג לפיכך שני פרצופות

באלו נשאלין באורים ותומים כי אתא רב דימי אמר בגדים שכהן גדול משמש בהן משוח מלחמה משמש בהן שנאמר ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למי שבא בגדולה אחריו

מתיב רב אדא בר אהבה ואמרי לה כדי יכול יהא בנו של משוח מלחמה משמש תחתיו כדרך שבנו של כהן גדול משמש תחתיו

הלימוד החודש מוקדש ע"י פרידה כהן ואריק נוסבאום לזכר אביה, מיכאל בן שרגא פייבל הלוי במלאת 27 שנים לפטירתו. הוא היה איש יקר, נעים ומצחיק עם לב רחב.
ולרפואת פשע אטל בת שרה.
  • הלימוד החודש מוקדש ע"י לאה גולדפורד לע"נ ציפורה בת יחזקאל, רבקה יודה בת דוד צבי, ברכה ביילה בת ברל, חיים גרשון בן צבי אריה, דבורה רבקה בת טוביה הכהן, אברהם באר בן מרדכי ושרון בת יעקב.

להעמיק בדף

אין תוצאות. נסה שוב.

יומא עב

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא עב

כליל תכלת ויליף תכלת תכלת מפרוכת מה להלן ששה אף כאן ששה

ונילף משוליו ורמוניו מה להלן שמונה אף כאן שמונה דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מתכשיט כלי

אדרבה דנין גופו מגופו ואין דנין גופו מעלמא היינו דאמרינן לשאר בגדים שלא נאמר בהן שש

פרכת עשרים וארבעה ארבעה דשיתא שיתא לא דינא ולא דיינא

חושן ואפוד עשרים ושמונה מנא לן דכתיב ועשית חשן משפט מעשה חושב כמעשה אפוד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ארבעה דשיתא שיתא עשרין וארבעה זהב ארבעה הא עשרין ותמניא

ואימא זהב נמי ששה אמר רב אחא בר יעקב אמר קרא וקצץ פתילים פתיל פתילים הרי כאן ארבעה

רב אשי אמר אמר קרא לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן היכי נעביד נעביד ארבעה דתרי תרי הוו להו תמניא נעביד תרי דתרי תרי ותרי דחד חד ועשית שיהיו כל עשיותיו שוות

אמר רחבא אמר רב יהודה המקרע בגדי כהונה לוקה שנאמר לא יקרע מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודילמא הכי קאמר רחמנא נעביד ליה שפה כי היכי דלא ניקרע מי כתיב שלא יקרע

אמר רבי אלעזר המזיח חושן מעל האפוד והמסיר בדי ארון לוקה שנאמר לא יזח ולא יסורו מתקיף לה רב אחא בר יעקב ודילמא כי קאמר רחמנא חדקינהו ועבדינהו שפיר כדי שלא יזח ולא יסורו מי כתיב שלא יזח ושלא יסורו

רבי יוסי ברבי חנינא רמי כתיב בטבעות הארון יהיו הבדים לא יסורו ממנו וכתיב והובא את בדיו בטבעות הא כיצד מתפרקין ואין נשמטין

תניא נמי הכי בטבעות הארון יהיו הבדים יכול לא יהיו זזין ממקומן תלמוד לומר והובא את בדיו בטבעות אי והובא את בדיו יכול יהיו נכנסין ויוצאין תלמוד לומר בטבעות הארון יהיו הבדים הא כיצד מתפרקין ואין נשמטין

אמר רבי חמא ברבי חנינא מאי דכתיב עצי שטים עומדים שעומדים דרך גדילתן דבר אחר עומדים שמעמידין את צפויין דבר אחר עומדים שמא תאמר אבד סברן ובטל סכויין תלמוד לומר עומדים שעומדין לעולם ולעולמים

אמר רבי חמא בר חנינא מאי דכתיב את בגדי השרד לשרת בקודש


אלמלא בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט

רבי שמואל בר נחמני אמר דבי רבי שמעון תנא בגדים שגורדין אותן כברייתן מכליהן ומשרדין מהן כלום מאי היא ריש לקיש אמר אלו מעשה מחט

מיתיבי בגדי כהונה אין עושין אותן מעשה מחט אלא מעשה אורג שנאמר מעשה אורג אמר אביי לא נצרכה אלא לבית יד שלהם כדתניא בית יד של בגדי כהונה נארגת בפני עצמה ונדבקת עם הבגד ומגעת עד פיסת היד

אמר רחבה אמר רב יהודה שלש ארונות עשה בצלאל אמצעי של עץ תשעה פנימי של זהב שמונה חיצון עשרה ומשהו

והתניא אחד עשר ומשהו לא קשיא הא כמאן דאמר יש בעביו טפח הא כמאן דאמר אין בעביו טפח ומאי משהו זיר

אמר רבי יוחנן שלשה זירים הן של מזבח ושל ארון ושל שלחן של מזבח זכה אהרן ונטלו של שלחן זכה דוד ונטלו של ארון עדיין מונח הוא כל הרוצה ליקח יבא ויקח שמא תאמר פחות הוא תלמוד לומר בי מלכים ימלוכו

רבי יוחנן רמי כתיב זר וקרינן זיר זכה נעשית לו זיר לא זכה זרה הימנו

רבי יוחנן רמי כתיב ועשית לך ארון עץ וכתיב ועשו ארון עצי שטים מכאן לתלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו

מבית ומחוץ תצפנו אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם

אמר אביי ואיתימא רבה בר עולא נקרא נתעב שנאמר אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מאי דכתיב למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין אוי להם לשונאיהן של תלמידי חכמים שעוסקין בתורה ואין בהן יראת שמים

מכריז רבי ינאי חבל על דלית ליה דרתא ותרעא לדרתיה עביד

אמר להו רבא לרבנן במטותא מינייכו לא תירתון תרתי גיהנם

אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב וזאת התורה אשר שם משה זכה נעשית לו סם חיים לא זכה נעשית לו סם מיתה והיינו דאמר רבא דאומן לה סמא דחייא דלא אומן לה סמא דמותא

אמר רבי שמואל בר נחמני רבי יונתן רמי כתיב פקודי ה׳ ישרים משמחי לב וכתיב אמרת ה׳ צרופה זכה משמחתו לא זכה צורפתו ריש לקיש אמר מגופיה דקרא נפקא זכה צורפתו לחיים לא זכה צורפתו למיתה

יראת ה׳ טהורה עומדת לעד אמר רבי חנינא זה הלומד תורה בטהרה מאי היא נושא אשה ואחר כך לומד תורה

עדות ה׳ נאמנה אמר רבי חייא בר אבא נאמנה היא להעיד בלומדיה

מעשה רוקם מעשה חושב אמר רבי אלעזר שרוקמין במקום שחושבין

תנא משמיה דרבי נחמיה רוקם מעשה מחט לפיכך פרצוף אחד חושב מעשה אורג לפיכך שני פרצופות

באלו נשאלין באורים ותומים כי אתא רב דימי אמר בגדים שכהן גדול משמש בהן משוח מלחמה משמש בהן שנאמר ובגדי הקודש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למי שבא בגדולה אחריו

מתיב רב אדא בר אהבה ואמרי לה כדי יכול יהא בנו של משוח מלחמה משמש תחתיו כדרך שבנו של כהן גדול משמש תחתיו

גלול כלפי מעלה