הדף היומי
יומא פ
בדרך כלל השיעור לאכילה הוא כזית אבל הברייתא מביאה יוצא מן הכלל שהוא טומאת אוכלים בכביצה ונלמד משינוי בלשון בפסוקים. מביאים חיזוק לרעיון שכשיש שינוי בלשון יש שיעור שונה מיום כיפור. כיצד יודעים שטומאה דווקא בביצה ולא בשיעור אחר, ולמה דווקא ביצה של תרנגולת. מביאים את דברי רבי אלעזר הקובע שעלינו לרשום שיעורי האיסור אותם אנו אוכלים בעבור בית דין שעתיד לבוא וישנה את השיעורים ואולי נתחייב בקרבן. ממשיכים במחלוקת רבי יוחנן ואחרים האם שיעורים הם הלכה למשה מסיני או לא. שיעור נוסף הנידון הוא "מלא לוגמיו", מה בדיוק הכוונה? "לוגמיו" של מי? הגמרא מביאה הכרעה עקרונית לגבי השאלה הזו – שביום הכיפורים שאלת האכילה והשתייה היא "כדי שתתישב דעתו של אדם" אז למה השיעור לא מבוסס על המידה של אותו אדם? האם השיעור זמן שבן אוכלים שיעור נמדד ביום כיפור בכדי אכילת פרס למרות שכותבת יותר גדולה מכזית? חוזרים למשנה – על מנת לאכול ככותבת לא צריך להיות מאותו הדבר אלא מאכלים מצטרפים. איך מחשיבים רוטב של אוכל – כאוכל או שתייה? האוכל אכילה גסה נחשב כאכילה שאין בה הנאה – האם חייב ביום הכיפורים? מה הדין לזר שאכל תרומה אכילה גסה?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
כל השיעורין כולן בכזית חוץ מטומאת אוכלין ששינה הכתוב במשמען ושינו חכמים בשיעורן וראיה לדבר יום הכפורים מאי שינה הכתוב במשמעו מלא תעונה ומאי שינו חכמים בשיעוריה ככותבת
ומאי ראיה לדבר יום הכפורים דאי מהתם הוה אמינא אורחא דקרא הוא
טומאת אוכלין כביצה מנלן אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר דאמר קרא מכל האוכל אשר יאכל אוכל הבא מחמת אוכל ואיזה זה ביצת תרנגולת ואימא גדי מחוסר שחיטה ואימא בן פקועה טעון קריעה
ואימא ביצת בר יוכני תפסת מרובה לא תפסת תפסת מועט תפסת ואימא ביעתא דציפורתא דזוטר טובא
רבי אבהו דידיה אמר מכל האוכל אשר יאכל אוכל שאתה אוכלו בבת אחת ושיערו חכמים אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת
אמר רבי אלעזר האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור שמא יבא בית דין אחר וירבה בשיעורין
מאי ירבה בשיעורין אי נימא דמחייבי קרבן אכזית קטן והתניא אשר לא תעשינה בשגגה ואשם השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו
לא שב מידיעתו אין מביא קרבן על שגגתו
אלא דלא מחייבי קרבן עד דאיכא כזית גדול
ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא דמחייבי קרבן אכזית קטן מאי ירבה בשיעורין שמא ירבה בקרבנות מחמת שיעורין
אמר רבי יוחנן שיעורין ועונשין הלכה למשה מסיני עונשין מכתב כתיבי אלא הכי קאמר (אמר רבי יוחנן) שיעורים של עונשין הלכה למשה מסיני
תניא נמי הכי שיעורין של עונשין הלכה למשה מסיני אחרים אומרים בית דינו של יעבץ תיקנום והכתיב אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה אלא שכחום וחזרו ויסדום
השותה מלא לוגמיו אמר רב יהודה אמר שמואל לא מלא לוגמיו ממש אלא כל שאילו יסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו והא אנן תנן מלא לוגמיו אימא כמלא לוגמיו
מיתיבי כמה ישתה ויהא חייב בית שמאי אומרים רביעית ובית הלל אומרים מלא לוגמיו רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר כמלא לוגמיו רבי יהודה בן בתירא אומר כדי גמיעה
מי עדיפא ממתניתין דאוקימנא כדי שיראה הכי נמי כדי שיראה אי הכי היינו רבי אליעזר איכא בינייהו מלא לוגמיו דחוק
מתקיף לה רב הושעיא אם כן הוה ליה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל אמר ליה
כי אתשיל בעוג מלך הבשן אתשיל דהוו ליה בית שמאי לחומרא
מתקיף לה רבי זירא מאי שנא אכילה דכל חד וחד בככותבת ומאי שנא שתיה דכל חד וחד בדידיה אמר ליה אביי קים להו לרבנן בככותבת דבהכי מיתבא דעתיה בציר מהכי לא מיתבא בשתיה בדידיה מיתבא דעתיה בדחבריה לא מיתבא דעתיה
מתקיף לה רבי זירא וכל העולם כולו בככותבת ועוג מלך הבשן בככותבת אמר ליה אביי קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה בציר מהכי לא מיתבא דעתיה מיהו כולי עלמא טובא ועוג מלך הבשן פורתא
מתקיף לה רבי זירא בשר שמן בככותבת ולולבי גפנים בככותבת אמר ליה אביי קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה בציר מהכי לא מיתבא דעתיה מיהו בשר שמן טובא לולבי גפנים פורתא
מתקיף לה רבא כזית בכדי אכילת פרס וכותבת בכדי אכילת פרס אמר ליה אביי קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה בטפי מהכי לא מיתבא דעתיה
מתקיף לה רבא (בכותבת) בכדי אכילת פרס חצי פרס בכדי אכילת פרס אמר ליה רב פפא הנח לטומאת גוויה דלאו דאורייתא היא
ומי אמר רב פפא הכי והכתיב ולא תטמאו בהם ונטמתם בם ואמר רב פפא מכאן שטומאת גוויה דאורייתא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא
כל האוכלין אמר רב פפא אכל אומצא ומילחא מצטרף ואף על גב דלאו אכילה היא כיון דאכלי אינשי מצטרפין אמר ריש לקיש ציר שעל גבי ירק מצטרף לככותבת ביום הכפורים פשיטא מהו דתימא משקה הוא קא משמע לן כל אכשורי אוכלא אוכלא הוא
אמר ריש לקיש האוכל אכילה גסה ביום הכפורים פטור מאי טעמא אשר לא תעונה כתיב פרט למזיק
אמר רבי ירמיה אמר ריש לקיש זר שאכל תרומה אכילה גסה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש כי יאכל פרט למזיק אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן זר
להעמיק בדף
הריון ויום כיפור – דף משלהן 71 -מה דין נשים בהריון ומניקות ביום כיפור?
לקראת סוף יום כיפור – מה דין נשים בהריון ומניקות ביום כיפור? מה הגמרא פוסקת, ומה קרה לשירה כשהייתה אמא צעירה ביום כיפור? מוטל ושירה עוסקות בדיני הריונית ומניקה ביום כיפור, ופורשות את הדעות השונות ליחס לנשים אלה מהגמרא ועד ימינו יום כיפור, צום, הריון, הנקה, חיה, מלך
יומא פ
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
כל השיעורין כולן בכזית חוץ מטומאת אוכלין ששינה הכתוב במשמען ושינו חכמים בשיעורן וראיה לדבר יום הכפורים מאי שינה הכתוב במשמעו מלא תעונה ומאי שינו חכמים בשיעוריה ככותבת
ומאי ראיה לדבר יום הכפורים דאי מהתם הוה אמינא אורחא דקרא הוא
טומאת אוכלין כביצה מנלן אמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר דאמר קרא מכל האוכל אשר יאכל אוכל הבא מחמת אוכל ואיזה זה ביצת תרנגולת ואימא גדי מחוסר שחיטה ואימא בן פקועה טעון קריעה
ואימא ביצת בר יוכני תפסת מרובה לא תפסת תפסת מועט תפסת ואימא ביעתא דציפורתא דזוטר טובא
רבי אבהו דידיה אמר מכל האוכל אשר יאכל אוכל שאתה אוכלו בבת אחת ושיערו חכמים אין בית הבליעה מחזיק יותר מביצת תרנגולת
אמר רבי אלעזר האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור שמא יבא בית דין אחר וירבה בשיעורין
מאי ירבה בשיעורין אי נימא דמחייבי קרבן אכזית קטן והתניא אשר לא תעשינה בשגגה ואשם השב מידיעתו מביא קרבן על שגגתו
לא שב מידיעתו אין מביא קרבן על שגגתו
אלא דלא מחייבי קרבן עד דאיכא כזית גדול
ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא דמחייבי קרבן אכזית קטן מאי ירבה בשיעורין שמא ירבה בקרבנות מחמת שיעורין
אמר רבי יוחנן שיעורין ועונשין הלכה למשה מסיני עונשין מכתב כתיבי אלא הכי קאמר (אמר רבי יוחנן) שיעורים של עונשין הלכה למשה מסיני
תניא נמי הכי שיעורין של עונשין הלכה למשה מסיני אחרים אומרים בית דינו של יעבץ תיקנום והכתיב אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה אלא שכחום וחזרו ויסדום
השותה מלא לוגמיו אמר רב יהודה אמר שמואל לא מלא לוגמיו ממש אלא כל שאילו יסלקנו לצד אחד ויראה כמלא לוגמיו והא אנן תנן מלא לוגמיו אימא כמלא לוגמיו
מיתיבי כמה ישתה ויהא חייב בית שמאי אומרים רביעית ובית הלל אומרים מלא לוגמיו רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר כמלא לוגמיו רבי יהודה בן בתירא אומר כדי גמיעה
מי עדיפא ממתניתין דאוקימנא כדי שיראה הכי נמי כדי שיראה אי הכי היינו רבי אליעזר איכא בינייהו מלא לוגמיו דחוק
מתקיף לה רב הושעיא אם כן הוה ליה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל אמר ליה
כי אתשיל בעוג מלך הבשן אתשיל דהוו ליה בית שמאי לחומרא
מתקיף לה רבי זירא מאי שנא אכילה דכל חד וחד בככותבת ומאי שנא שתיה דכל חד וחד בדידיה אמר ליה אביי קים להו לרבנן בככותבת דבהכי מיתבא דעתיה בציר מהכי לא מיתבא בשתיה בדידיה מיתבא דעתיה בדחבריה לא מיתבא דעתיה
מתקיף לה רבי זירא וכל העולם כולו בככותבת ועוג מלך הבשן בככותבת אמר ליה אביי קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה בציר מהכי לא מיתבא דעתיה מיהו כולי עלמא טובא ועוג מלך הבשן פורתא
מתקיף לה רבי זירא בשר שמן בככותבת ולולבי גפנים בככותבת אמר ליה אביי קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה בציר מהכי לא מיתבא דעתיה מיהו בשר שמן טובא לולבי גפנים פורתא
מתקיף לה רבא כזית בכדי אכילת פרס וכותבת בכדי אכילת פרס אמר ליה אביי קים להו לרבנן דבהכי מיתבא דעתיה בטפי מהכי לא מיתבא דעתיה
מתקיף לה רבא (בכותבת) בכדי אכילת פרס חצי פרס בכדי אכילת פרס אמר ליה רב פפא הנח לטומאת גוויה דלאו דאורייתא היא
ומי אמר רב פפא הכי והכתיב ולא תטמאו בהם ונטמתם בם ואמר רב פפא מכאן שטומאת גוויה דאורייתא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא
כל האוכלין אמר רב פפא אכל אומצא ומילחא מצטרף ואף על גב דלאו אכילה היא כיון דאכלי אינשי מצטרפין אמר ריש לקיש ציר שעל גבי ירק מצטרף לככותבת ביום הכפורים פשיטא מהו דתימא משקה הוא קא משמע לן כל אכשורי אוכלא אוכלא הוא
אמר ריש לקיש האוכל אכילה גסה ביום הכפורים פטור מאי טעמא אשר לא תעונה כתיב פרט למזיק
אמר רבי ירמיה אמר ריש לקיש זר שאכל תרומה אכילה גסה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש כי יאכל פרט למזיק אמר רבי ירמיה אמר רבי יוחנן זר
