Skip to content

י״א במרחשון תשפ״ב | 17.10.21 | הדף היומי: ראש השנה ח

הדף היומי

כ״א בתמוז תשפ״א | 1 יולי 2021
הלימוד החודש מוקדש ע"י פרידה כהן ואריק נוסבאום לזכר אביה, מיכאל בן שרגא פייבל הלוי במלאת 27 שנים לפטירתו. הוא היה איש יקר, נעים ומצחיק עם לב רחב.
ולרפואת פשע אטל בת שרה.

יומא פא

הדף היום מקודש על ידי ארלי וקני באהבה גדולה לתמרה כץ. מאחלים לה יום הולדת שמח. תודה שהיית עבורנו השראה ללימוד הדף היומי, ומחכים להעביר את זה לביתנו מילי.

המשנה מגדירה – אוכל ושתיה לא יכולים להצטרף לכדי שיעור אחד שיש בו כדי לאסור. האם דעה זו שנויה במחלוקת תנאים כשם שמופיע בדיני טומאה וטהרה או האם יום כיפור זה שונה בגלל שקשור ליישוב הדעת, והדעה במשנתינו מוסכמת על כולם? יש מחלוקת בנושא גם בין אמוראים ארצישראליים וגם בין אמוראים בבליים. משנה שדנה בשאלה מהו החיוב של האוכל והשותה ביום כיפור כמה פעמים בהעלם אחד. כמה קורבנות צריך להביא? מה אם אכל ועשה מלאכה? ריש לקיש מסביר למה אין אזהרה "לא יאכל" או משהו דומה בחיוב עינוי ביום כיפור. הגמרא מביאה ארבע דעות שונות בנושא שכל אחד דורש בצורה אחרת את האזהרה לעינוי ביום כיפור. תוך כדי הדיון (בכדי לענות על קושי נגד אחת מהשיטות), הגמרא מביאה ברייתא הדורשת מויקרא כג:לב "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש" דיני תוספת יום הכיפורים ותוספת שבת. ברייתא אחרת דורשת משם חיוב אכילה בערב יום כיפור. מה המהות של החיוב אכילה הזו ומה מטרתה? האוכל אוכל שאינו ראוי לאכילה, פטור. מהן דוגמאות למאכלים כאלה? האם האוכל חומץ חייב? רב גידל פטר והעם הלך ביום כיפור הבא ושתו חומץ. כעס עליהם רב גידל כי לא הבינו את דבריו!

 

 

שכוסס שעורים של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש כי יאכל פרט למזיק

אמר רב שיזבי אמר רבי יוחנן זר שבלע שזפין של תרומה והקיאן ואכלן אחר ראשון משלם (את) קרן וחומש שני אין משלם אלא דמי עצים לראשון בלבד

האוכל והשותה אין מצטרפין מאן תנא אמר רב חסדא במחלוקת שנויה ורבי יהושע היא דתנן כלל אמר רבי יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוה מצטרף

טומאתו ולא שיעורו שיעורו ולא טומאתו לא טומאתו ולא שיעורו אין מצטרפין

רב נחמן אמר אפילו תימא רבנן עד כאן לא קא אמרי רבנן התם אלא לענין טומאה דשם טומאה חד היא אבל הכא משום יתובי דעתא הוא והאי לא מיתבא דעתיה

וכן אמר ריש לקיש במחלוקת שנויה ורבי יהושע היא דתנן כלל אמר רבי יהושע כו׳ ורבי יוחנן אמר אפילו תימא רבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין טומאה אבל הכא משום יתובי דעתיה הוא והאי לא קא מיתבא דעתיה

מתני׳ אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת אכל ועשה מלאכה חייב (שני) חטאות אכל אוכלין שאינן ראוין לאכילה ושתה משקין שאינן ראוין לשתיה ושתה ציר או מורייס פטור

גמ׳ אמר ריש לקיש מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי משום דלא אפשר היכי נכתוב נכתוב רחמנא לא יאכל אכילה בכזית נכתוב רחמנא לא תעונה קום אכול משמע

מתקיף לה רב הושעיא נכתוב רחמנא השמר פן לא תעונה אם כן נפישי להו לאוי

מתקיף לה רב ביבי בר אביי נכתוב רחמנא השמר במצות עינוי אם כן השמר דלאו לאו השמר דעשה עשה מתקיף לה רב אשי נכתוב אל תסור מן העינוי קשיא

ותנא מייתי לה מהכא ועניתם את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו יכול יהא ענוש על תוספת מלאכה תלמוד לומר וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה על עיצומו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת מלאכה

יכול לא יהא ענוש כרת על תוספת מלאכה אבל יהא ענוש כרת על תוספת עינוי תלמוד לומר כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה על עיצומו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת עינוי

יכול לא יהא בכלל עונש אבל יהא מוזהר על תוספת מלאכה תלמוד לומר וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה על עיצומו של יום הוא מוזהר ואינו מוזהר על תוספת מלאכה

יכול לא יהא מוזהר על תוספת מלאכה אבל יהא מוזהר על תוספת עינוי ודין הוא ומה מלאכה שנוהגת בשבתות ויום טוב אינו מוזהר עליה עינוי שאינו נוהג בשבתות ויום טוב אינו דין שלא יהא מוזהר עליו

אבל אזהרה לעינוי של יום עצמו לא למדנו מניין לא יאמר עונש במלאכה דגמר מעינוי ומה עינוי שאינו נוהג בשבתות ויום טוב ענוש כרת מלאכה שנוהגת בשבתות וימים טובים לא כל שכן למה נאמר מופנה להקיש ולדון ממנו גזרה שוה נאמר עונש בעינוי ונאמר עונש במלאכה מה מלאכה לא ענש אלא אם כן הזהיר אף עינוי לא ענש אלא אם כן הזהיר

איכא למיפרך מה לעינוי שלא הותר מכללו תאמר במלאכה שהותרה מכללה

אלא לא יאמר עונש בעינוי דגמר ממלאכה מה מלאכה שהותרה מכללה ענוש כרת עינוי שלא הותר מכללו לא כל שכן למה נאמר מופנה להקיש ולדון ממנה גזירה שוה נאמר עונש בעינוי ונאמר עונש במלאכה מה מלאכה ענש והזהיר אף עינוי ענש והזהיר

איכא למיפרך מה למלאכה שכן נוהגת בשבתות וימים טובים תאמר בעינוי שאינו נוהג בשבתות וימים טובים

אמר רבינא האי תנא עצם עצם גמר מופנה דאי לא מופנה איכא למיפרך כדפרכינן

לאיי אפנויי מופנה חמשה קראי כתיבי במלאכה חד לאזהרה דיממא וחד לאזהרה דליליא וחד לעונש דיממא וחד לעונש דליליא וחד לאפנויי למגמר עינוי ממלאכה בין דיממא בין דליליא

רבי ישמעאל תנא נאמר כאן עינוי ונאמר להלן עינוי מה להלן לא ענש אלא אם כן הזהיר אף כאן לא ענש אלא אם כן הזהיר רב אחא בר יעקב אמר יליף שבת שבתון משבת בראשית מה להלן לא ענש אלא אם כן הזהיר אף כאן לא ענש אלא אם כן הזהיר

רב פפא אמר

הוא גופיה שבת איקרי דכתיב תשבתו שבתכם בשלמא רב פפא לא אמר כרב אחא בר יעקב דקרא דכתיב בגופיה עדיף אלא רב אחא בר יעקב מאי טעמא לא אמר כרב פפא

מיבעי ליה לכדתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש יכול יתחיל ויתענה בתשעה תלמוד לומר בערב אי בערב יכול משתחשך תלמוד לומר בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום מכאן שמוסיפין מחול על הקודש

ואין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין תלמוד לומר מערב עד ערב ואין לי אלא יום הכפורים (ימים טובים) מניין תלמוד לומר תשבתו אין לי אלא (ימים טובים שבתות) מנין תלמוד לומר שבתכם הא כיצד כל מקום שנאמר שבות (מכאן ש)מוסיפין מחול על הקודש

ותנא דעצם עצם האי בתשעה לחודש מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתני חייא בר רב מדיפתי דתני חייא בר רב מדיפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי

אכל אוכלין שאין ראוין לאכילה אמר רבא כס פלפלי ביומא דכפורי פטור כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור

מיתיבי היה רבי מאיר אומר ממשמע שנאמר וערלתם ערלתו את פריו איני יודע שעץ מאכל הוא אלא מה תלמוד לומר עץ מאכל עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה פלפלין ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה ואין ארץ ישראל חסרה כלום שנאמר לא תחסר כל בה

לא קשיא הא ברטיבתא והא ביבישתא

אמר ליה רבינא למרימר והאמר רב נחמן האי הימלתא דאתי מבי הנדואי שריא ומברכינן עליה בורא פרי האדמה לא קשיא הא ברטיבתא והא ביבישתא

תנו רבנן אכל עלי קנים פטור לולבי גפנים חייב אלו הן לולבי גפנים אמר רבי יצחק מגדלאה כל שלבלבו מראש השנה ועד יום הכפורים ורב כהנא אמר כל שלשים יום תניא כוותיה דרבי יצחק מגדלאה אכל עלי קנים פטור ולולבי גפנים חייב אלו הן לולבי גפנים כל שלבלבו מראש השנה ועד יום הכפורים

שתה ציר או מורייס פטור הא חומץ חייב מתניתין מני רבי היא דתניא רבי אומר חומץ משיב את הנפש

דרש רב גידל בר מנשה מבירי דנרש אין הלכה כרבי לשנה נפקי כולי עלמא מזגו ושתו חלא שמע רב גידל ואיקפד אמר אימר דאמרי אנא דיעבד לכתחלה מי אמרי אימר דאמרי אנא פורתא טובא מי אמרי אימר דאמרי אנא חי מזוג מי אמרי

הלימוד החודש מוקדש ע"י פרידה כהן ואריק נוסבאום לזכר אביה, מיכאל בן שרגא פייבל הלוי במלאת 27 שנים לפטירתו. הוא היה איש יקר, נעים ומצחיק עם לב רחב.
ולרפואת פשע אטל בת שרה.

להעמיק בדף

גפת בדף היומי

גפת יומא 62: מדוע אוכלים בערב יום כיפורים

מי שאכל בערב יום הכיפורים והתענה ביום הכיפורים שכרו כפול. מדוע? למה האכילה בערב יום הכיפורים מייצרת שכר כפול? לצד רש"י נלמד הפעם את רבינו יונה ושיבולי הלקט ונחשף לפניו המרובות של ערב יום הכיפורים ושל יום הכיפורים עצמו   שיטת רש"י בביאור סיבת האכילה בתשיעי הגמרא בדף פא ע"ב מביאה ברייתא מפי חייא בר…

יומא פא

תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא

יומא פא

שכוסס שעורים של תרומה משלם את הקרן ואינו משלם את החומש כי יאכל פרט למזיק

אמר רב שיזבי אמר רבי יוחנן זר שבלע שזפין של תרומה והקיאן ואכלן אחר ראשון משלם (את) קרן וחומש שני אין משלם אלא דמי עצים לראשון בלבד

האוכל והשותה אין מצטרפין מאן תנא אמר רב חסדא במחלוקת שנויה ורבי יהושע היא דתנן כלל אמר רבי יהושע כל שטומאתו ושיעורו שוה מצטרף

טומאתו ולא שיעורו שיעורו ולא טומאתו לא טומאתו ולא שיעורו אין מצטרפין

רב נחמן אמר אפילו תימא רבנן עד כאן לא קא אמרי רבנן התם אלא לענין טומאה דשם טומאה חד היא אבל הכא משום יתובי דעתא הוא והאי לא מיתבא דעתיה

וכן אמר ריש לקיש במחלוקת שנויה ורבי יהושע היא דתנן כלל אמר רבי יהושע כו׳ ורבי יוחנן אמר אפילו תימא רבנן עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא לענין טומאה אבל הכא משום יתובי דעתיה הוא והאי לא קא מיתבא דעתיה

מתני׳ אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת אכל ועשה מלאכה חייב (שני) חטאות אכל אוכלין שאינן ראוין לאכילה ושתה משקין שאינן ראוין לשתיה ושתה ציר או מורייס פטור

גמ׳ אמר ריש לקיש מפני מה לא נאמרה אזהרה בעינוי משום דלא אפשר היכי נכתוב נכתוב רחמנא לא יאכל אכילה בכזית נכתוב רחמנא לא תעונה קום אכול משמע

מתקיף לה רב הושעיא נכתוב רחמנא השמר פן לא תעונה אם כן נפישי להו לאוי

מתקיף לה רב ביבי בר אביי נכתוב רחמנא השמר במצות עינוי אם כן השמר דלאו לאו השמר דעשה עשה מתקיף לה רב אשי נכתוב אל תסור מן העינוי קשיא

ותנא מייתי לה מהכא ועניתם את נפשותיכם וכל מלאכה לא תעשו יכול יהא ענוש על תוספת מלאכה תלמוד לומר וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה על עיצומו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת מלאכה

יכול לא יהא ענוש כרת על תוספת מלאכה אבל יהא ענוש כרת על תוספת עינוי תלמוד לומר כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה על עיצומו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת עינוי

יכול לא יהא בכלל עונש אבל יהא מוזהר על תוספת מלאכה תלמוד לומר וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה על עיצומו של יום הוא מוזהר ואינו מוזהר על תוספת מלאכה

יכול לא יהא מוזהר על תוספת מלאכה אבל יהא מוזהר על תוספת עינוי ודין הוא ומה מלאכה שנוהגת בשבתות ויום טוב אינו מוזהר עליה עינוי שאינו נוהג בשבתות ויום טוב אינו דין שלא יהא מוזהר עליו

אבל אזהרה לעינוי של יום עצמו לא למדנו מניין לא יאמר עונש במלאכה דגמר מעינוי ומה עינוי שאינו נוהג בשבתות ויום טוב ענוש כרת מלאכה שנוהגת בשבתות וימים טובים לא כל שכן למה נאמר מופנה להקיש ולדון ממנו גזרה שוה נאמר עונש בעינוי ונאמר עונש במלאכה מה מלאכה לא ענש אלא אם כן הזהיר אף עינוי לא ענש אלא אם כן הזהיר

איכא למיפרך מה לעינוי שלא הותר מכללו תאמר במלאכה שהותרה מכללה

אלא לא יאמר עונש בעינוי דגמר ממלאכה מה מלאכה שהותרה מכללה ענוש כרת עינוי שלא הותר מכללו לא כל שכן למה נאמר מופנה להקיש ולדון ממנה גזירה שוה נאמר עונש בעינוי ונאמר עונש במלאכה מה מלאכה ענש והזהיר אף עינוי ענש והזהיר

איכא למיפרך מה למלאכה שכן נוהגת בשבתות וימים טובים תאמר בעינוי שאינו נוהג בשבתות וימים טובים

אמר רבינא האי תנא עצם עצם גמר מופנה דאי לא מופנה איכא למיפרך כדפרכינן

לאיי אפנויי מופנה חמשה קראי כתיבי במלאכה חד לאזהרה דיממא וחד לאזהרה דליליא וחד לעונש דיממא וחד לעונש דליליא וחד לאפנויי למגמר עינוי ממלאכה בין דיממא בין דליליא

רבי ישמעאל תנא נאמר כאן עינוי ונאמר להלן עינוי מה להלן לא ענש אלא אם כן הזהיר אף כאן לא ענש אלא אם כן הזהיר רב אחא בר יעקב אמר יליף שבת שבתון משבת בראשית מה להלן לא ענש אלא אם כן הזהיר אף כאן לא ענש אלא אם כן הזהיר

רב פפא אמר

הוא גופיה שבת איקרי דכתיב תשבתו שבתכם בשלמא רב פפא לא אמר כרב אחא בר יעקב דקרא דכתיב בגופיה עדיף אלא רב אחא בר יעקב מאי טעמא לא אמר כרב פפא

מיבעי ליה לכדתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש יכול יתחיל ויתענה בתשעה תלמוד לומר בערב אי בערב יכול משתחשך תלמוד לומר בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום מכאן שמוסיפין מחול על הקודש

ואין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין תלמוד לומר מערב עד ערב ואין לי אלא יום הכפורים (ימים טובים) מניין תלמוד לומר תשבתו אין לי אלא (ימים טובים שבתות) מנין תלמוד לומר שבתכם הא כיצד כל מקום שנאמר שבות (מכאן ש)מוסיפין מחול על הקודש

ותנא דעצם עצם האי בתשעה לחודש מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתני חייא בר רב מדיפתי דתני חייא בר רב מדיפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי

אכל אוכלין שאין ראוין לאכילה אמר רבא כס פלפלי ביומא דכפורי פטור כס זנגבילא ביומא דכפורי פטור

מיתיבי היה רבי מאיר אומר ממשמע שנאמר וערלתם ערלתו את פריו איני יודע שעץ מאכל הוא אלא מה תלמוד לומר עץ מאכל עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה פלפלין ללמדך שהפלפלין חייבין בערלה ואין ארץ ישראל חסרה כלום שנאמר לא תחסר כל בה

לא קשיא הא ברטיבתא והא ביבישתא

אמר ליה רבינא למרימר והאמר רב נחמן האי הימלתא דאתי מבי הנדואי שריא ומברכינן עליה בורא פרי האדמה לא קשיא הא ברטיבתא והא ביבישתא

תנו רבנן אכל עלי קנים פטור לולבי גפנים חייב אלו הן לולבי גפנים אמר רבי יצחק מגדלאה כל שלבלבו מראש השנה ועד יום הכפורים ורב כהנא אמר כל שלשים יום תניא כוותיה דרבי יצחק מגדלאה אכל עלי קנים פטור ולולבי גפנים חייב אלו הן לולבי גפנים כל שלבלבו מראש השנה ועד יום הכפורים

שתה ציר או מורייס פטור הא חומץ חייב מתניתין מני רבי היא דתניא רבי אומר חומץ משיב את הנפש

דרש רב גידל בר מנשה מבירי דנרש אין הלכה כרבי לשנה נפקי כולי עלמא מזגו ושתו חלא שמע רב גידל ואיקפד אמר אימר דאמרי אנא דיעבד לכתחלה מי אמרי אימר דאמרי אנא פורתא טובא מי אמרי אימר דאמרי אנא חי מזוג מי אמרי

Scroll To Top