הדף היומי
יומא פב
מאיזה גיל חייבים לצום? מהן דיני חינוך הקשורים לצום ביום הכיפורים? המשנה מדברת על “שנה או שנתיים לפני” לגבי צום לשעות. למה כתוב “שנה או שנתיים” – אם שנתיים אז ברור שגם שנה!? רב חסדא מחלק בין בריא לחולה – ילד חזק/חלש. הגמרא לפי רש”י מניחה שהמשנה מדברת על שנה או שנתיים לפני השנה לפני גיל מצוות כי בשנה לפני כבר חייבים לצום מדרבנן והמשנה התייחסה לחינו בשעות. אז לכן מדובר בבת בגיל 9-10. יש שתי גישות שונות על ידי אמוראים ביחס למה החיובים כל שנה והאם יש חיוב מדרבנן לצום יום שלם שנה או שנתיים לפני. הגמרא מנסה להבין את משתינו לפי שתי דעות אלו. מה מותר לעשות לאשה בהריון שמאוד רוצה לאכול ביום כיפור או לאכול אוכל לא כשר? מה לגבי חולה? לפיקוח נפש הכל מותר חוץ משלוש עבירות שייהרג ואל יעבור – עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. מניין לנו ששלושה דברים אלו ייהרג ואל יעבור?
פּוֹדְקַסְט (דף יומי לנשים - עברית): פתח בחלון חדש | הוֹרָדָה
מתני׳ התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים אבל מחנכין אותן לפני שנה ולפני שנתיים בשביל שיהיו רגילין במצות
גמ׳ השתא בפני שתים מחנכין להו בפני שנה מבעיא אמר רב חסדא לא קשיא הא בחולה הא בבריא
אמר רב הונא בן שמונה ובן תשע מחנכין אותו לשעות בן עשר ובן אחת עשרה משלימין מדרבנן בן שתים עשרה משלימין מדאורייתא בתינוקת ורב נחמן אמר בן תשע בן עשר מחנכין אותן לשעות בן אחת עשרה בן שתים עשרה משלימין מדרבנן בן שלש עשרה משלימין מדאורייתא בתינוק ורבי יוחנן אמר השלמה דרבנן ליכא בן עשר בן אחת עשרה מחנכין אותו לשעות בן שתים עשרה משלימין מדאורייתא
תנן התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים אבל מחנכין אותן לפני שנה ולפני שתים בשלמא לרב הונא ורב נחמן לפני שנה ולפני שתים לפני שנה לדבריהן ולפני שתים לדבריהן
אלא לרבי יוחנן קשיא אמר לך רבי יוחנן מאי שנה או שתים סמוך לפירקן
תא שמע דתני רבה בר שמואל תינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים אבל מחנכין אותן שנה או שתים סמוך לפירקן בשלמא לרבי יוחנן ניחא אלא לרב הונא ולרב נחמן קשיא אמרי לך רבנן מאי חינוך נמי דקתני השלמה
ומי קרי לחינוך השלמה והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע אמר רבא בר עולא תרי חנוכי הוו
מתני׳ עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשיב נפשה חולה מאכילין אותו על פי בקיאין ואם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר די
גמ׳ תנו רבנן עוברה שהריחה בשר קודש או בשר חזיר תוחבין לה כוש ברוטב ומניחין לה על פיה אם נתיישבה דעתה מוטב ואם לאו מאכילין אותה רוטב עצמה ואם נתיישבה דעתה מוטב ואם לאו מאכילין אותה שומן עצמו שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים
עבודה זרה מנלן דתניא רבי אליעזר אומר אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך
אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר ובכל מאדך
גילוי עריות ושפיכת דמים מנא לן דתניא רבי אומר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה וכי מה ענין למדנו מרוצח לנערה המאורסה
אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד מה נערה המאורסה ניתן להצילה בנפשו אף רוצח (כו׳) מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה יהרג ואל יעבור
ורוצח גופיה מנא לן סברא היא דההוא דאתא לקמיה (דרבא) אמר ליה אמר לי מרי דוראי קטליה לפלניא ואי לא קטילנא לך אמר ליה נקטלך ולא תקטול מאי חזית דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי
ההיא עוברה דארחא אתו לקמיה דרבי אמר להו זילו לחושו לה דיומא דכיפורי הוא לחושו לה ואילחישא קרי עליה בטרם אצרך בבטן ידעתיך וגו׳ נפק מינה רבי יוחנן
ההיא עוברה דארחא אתו לקמיה דרבי חנינא אמר להו לחושו לה ולא אילחישא קרי עליה
להעמיק בדף
עוברה שהריחה – סוגיות נבחרות (טבת שיעור ג)
ברוכה הבאה לשיעור האחרון בסדרת טבת עם הרבנית זיוית ברלינר! חברותא דפי הגמרא הקדמה: פתחי את הקובץ (לימוד בחברותא) והקציבי כ40 דק ללימוד עצמי. אחר כך, עברי לחלק ב: שיעור: יישר כח!
הריון ויום כיפור – דף משלהן 71 -מה דין נשים בהריון ומניקות ביום כיפור?
לקראת סוף יום כיפור – מה דין נשים בהריון ומניקות ביום כיפור? מה הגמרא פוסקת, ומה קרה לשירה כשהייתה אמא צעירה ביום כיפור? מוטל ושירה עוסקות בדיני הריונית ומניקה ביום כיפור, ופורשות את הדעות השונות ליחס לנשים אלה מהגמרא ועד ימינו יום כיפור, צום, הריון, הנקה, חיה, מלך
יומא פב
תלמוד מהדורת ויליאם דוידסון | מופעל ע"י ספריא
מתני׳ התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים אבל מחנכין אותן לפני שנה ולפני שנתיים בשביל שיהיו רגילין במצות
גמ׳ השתא בפני שתים מחנכין להו בפני שנה מבעיא אמר רב חסדא לא קשיא הא בחולה הא בבריא
אמר רב הונא בן שמונה ובן תשע מחנכין אותו לשעות בן עשר ובן אחת עשרה משלימין מדרבנן בן שתים עשרה משלימין מדאורייתא בתינוקת ורב נחמן אמר בן תשע בן עשר מחנכין אותן לשעות בן אחת עשרה בן שתים עשרה משלימין מדרבנן בן שלש עשרה משלימין מדאורייתא בתינוק ורבי יוחנן אמר השלמה דרבנן ליכא בן עשר בן אחת עשרה מחנכין אותו לשעות בן שתים עשרה משלימין מדאורייתא
תנן התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים אבל מחנכין אותן לפני שנה ולפני שתים בשלמא לרב הונא ורב נחמן לפני שנה ולפני שתים לפני שנה לדבריהן ולפני שתים לדבריהן
אלא לרבי יוחנן קשיא אמר לך רבי יוחנן מאי שנה או שתים סמוך לפירקן
תא שמע דתני רבה בר שמואל תינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים אבל מחנכין אותן שנה או שתים סמוך לפירקן בשלמא לרבי יוחנן ניחא אלא לרב הונא ולרב נחמן קשיא אמרי לך רבנן מאי חינוך נמי דקתני השלמה
ומי קרי לחינוך השלמה והא תניא אי זה חינוך היה רגיל לאכול בשתי שעות מאכילין אותו לשלש בשלש מאכילין אותו בארבע אמר רבא בר עולא תרי חנוכי הוו
מתני׳ עוברה שהריחה מאכילין אותה עד שתשיב נפשה חולה מאכילין אותו על פי בקיאין ואם אין שם בקיאין מאכילין אותו על פי עצמו עד שיאמר די
גמ׳ תנו רבנן עוברה שהריחה בשר קודש או בשר חזיר תוחבין לה כוש ברוטב ומניחין לה על פיה אם נתיישבה דעתה מוטב ואם לאו מאכילין אותה רוטב עצמה ואם נתיישבה דעתה מוטב ואם לאו מאכילין אותה שומן עצמו שאין לך דבר שעומד בפני פקוח נפש חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים
עבודה זרה מנלן דתניא רבי אליעזר אומר אם נאמר בכל נפשך למה נאמר בכל מאדך ואם נאמר בכל מאדך למה נאמר בכל נפשך
אם יש לך אדם שגופו חביב עליו מממונו לכך נאמר בכל נפשך ואם יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר ובכל מאדך
גילוי עריות ושפיכת דמים מנא לן דתניא רבי אומר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה וכי מה ענין למדנו מרוצח לנערה המאורסה
אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד מה נערה המאורסה ניתן להצילה בנפשו אף רוצח (כו׳) מה רוצח יהרג ואל יעבור אף נערה המאורסה יהרג ואל יעבור
ורוצח גופיה מנא לן סברא היא דההוא דאתא לקמיה (דרבא) אמר ליה אמר לי מרי דוראי קטליה לפלניא ואי לא קטילנא לך אמר ליה נקטלך ולא תקטול מאי חזית דדמא דידך סומק טפי דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי
ההיא עוברה דארחא אתו לקמיה דרבי אמר להו זילו לחושו לה דיומא דכיפורי הוא לחושו לה ואילחישא קרי עליה בטרם אצרך בבטן ידעתיך וגו׳ נפק מינה רבי יוחנן
ההיא עוברה דארחא אתו לקמיה דרבי חנינא אמר להו לחושו לה ולא אילחישא קרי עליה
