מה זה ״הדף היומי״?

הדף היומי הוא מיזם ללימוד הש״ס בו לומדים את כל התלמוד הבבלי בשבע וחצי שנים. קצב הלימוד הוא דף אחד ביום, כאשר החלוקה לדפים היא לפי מהדורת וילנא (סה״כ 2711 דפים). הדף היומי מקיף את כל המסכתות שיש עליהן תלמוד בבלי, להוציא למשל את סדר זרעים עליו אין תלמוד בבלי. ישנה חריגה אחת לכך והיא מסכת שקלים, מסכת מהירושלמי שנכנסה לסבב של המיזם.

המהר״ם שפירא היה ההוגה והמייסד את מיזם הדף היומי. הרב היה ממנהיגי יהדות פולין, ואחד ממקימי ישיבת לובלין. עוד בצעירותו הרב נודע כעילוי מובהק, ובגיל 23 התמנה לכהן כרב קהילת גלינא שבגליציה. בהמשך כיהן כרב בסאנוק, פייטרקוב ולובלין. כיהן כחמש שנים בפרלמנט הפולני כנציגה של אגודת ישראל ולקח חלק בוועדה של משרד הדתות הפולני. בשנת 1924 הקים יחד עם רבנים נוספים את ישיבת חכמי לובלין. בנוסף, המהר״ם שפירא הלחין ניגונים רבים. לרב לא היו ילדים והיה נוהג לומד שיש לו שני ילדים; ישיבת לובלין והדף היומי. המהר״ם שפירא נפטר בגיל צעיר בעודו בן 46 עקב מחלת הטיפוס. בשנת 1958 הועלו עצמותיו של הרב מפולין להר המנוחות בירושלים.

מיזם הדף היומי  נוסד ע״י הרב מאיר שפירא מלובלין בשנת 1923 בפולין. מטרת המיזם הייתה להרבות לימוד תורה ואחדות בישראל על ידי יצירת מסגרת לימוד אחת. המהר״ם שפירא סיפר שהבין שדווקא לימוד הגמרא יכול לייצר את האחדות בלימוד, לאחר שלמד את תחילת מסכת ברכות: ״כל אדם יודע שהמשנה נוצרה בארץ ישראל, הגמרא בבבל, רש”י באשכנז, תוספות בצרפת, מהרש”א בליטא, מהר”ם בפולין, ובכל זאת דנים הם כולם בשאלה זהה: ‘תנא אהיכא קאי?’״ ממשיך הרב ואומר: ״אז הבנתי לראשונה את סוד הקיום של אגודת ישראל זו היא שרשרת־אחדות מוזהבת..״.

המהר״ם שפירא מלובלין הכריז על תחילת המיזם לאחר שקיבל תמיכה מרבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) ומהאדמו״ר מגור. המיזם התקבל בהתלהבות רבה בקרב קהילות ישראל, והסבב הראשון של הלימוד החל בראש השנה התרפ״ד. 

סיום הסבב הראשון היה בליל ט״ו בשבט תרצ״א. הסיום נחגג בישיבת לובלין בהובלת המהר״ם שפירא. במהלך הסיום המהר״ם שפירא הקריא את ההדרן בשילוב דברי פילפול, הלכה ואגדה. תלמידי הישיבה חיברו שיר על טקסט ההדרן והירבו בריקודים ושמחה לאורך כל הלילה.

על אף התמיכה הנרחבת שקיבל המיזם מרבנים גדולים, יש עליו מספר ביקורות כשהעקרית היא שהוא מזניח את הלימוד המעמיק ולא מאפשר חזרה על מה שנלמד. כמו כן, ישנן קהילות כמו חסידות סאטמר שמתנגדות למיזם משום שהוא מייצר קשר לאגודת ישראל. מהצד השני, למיזם מעלות רבות כמו למידת כלל הש״ס כולל מסכתות פחות פופולריות, ריבוי הלומדים בישראל ויצירת מחויבות ללומד.

הדף היומי ותשעה באב

כחלק מהלכות אבלות של תשעה באב, ישנו איסור ללמוד תורה ביום זה (למעט סוגיות החורבן). אם כן, כיצד נוהגים לומדי הדף היומי? ישנם הנוהגים ללמוד חצי דף לפני תשעה באב וחצי דף לאחריו, כמו כן יש הנוהגים ללמוד את הדף מיד לאחר צאת הצום.

הדף היומי ומסכת שקלים 

הדף היומי כאמור הוא מיזם בו לומדים את התלמוד הבבלי. יחד עם זאת, חלק מהסבב לימוד מכיל מסכת אחת מהירושלמי- מסכת שקלים. ידוע שבעבר היה בידי מספר ראשונים מסכת שקלים של הבבלי, אולם היא אבדה עם השנים. במקומה, היו מדפיסים בהוצאות התלמוד הבבלי את מסכת שקלים מהירושלמי. נראה שזו הסיבה לכך שמסכת שקלים של הירושלמי נכנסה לסבב הלימוד של הדף היומי. מעניין לציין כי ישנם הבדלים בין הגרסאות של מסכת שקלים שבדפוס התלמוד הירושלמי, לבין זו שבתלמוד הבבלי. למשל, הדפוס הירושלמי הוא בן יג׳ דפים ואילו הבבלי כב׳. בשבעת המחזורים הראשונים של הדף היומי היו לומדים לפי הדפוס הירושלמי, ולכן מס׳ הדפים היה 2702. מהסבב השמיני, הוחלט ללמוד את הדפוס של התלמוד הבבלי, ולכן מספר הדפים הפך להיות 2711.

משניות שנכנסו לסבב הדף היומי

הדף היומי הוא כאמור מיזם של לימוד התלמוד הבבלי. יחד עם זאת, סבב הלימוד כולל שתי מסכתות של משניות: קנים ומידות. למסכתות אלו אין תלמוד בבלי עליהן. לא ברור מדוע דווקא מסכתות אלו נכנסו לסבב ומסכתות אחרות לא (כמו למשל מסכת אבות או מסכתות מסדר זרעים). יש לשער שהסיבה העיקרית היא שמסכתות קנים ומידות הן חלק אינהרנטי מתוכן סדר קודשים, ואי לימודם ישאיר פער בידע על הסדר (להוציא למשל את מסכת אבות ועדויות שאין עליהן בבלי ולא נכנסו לסבב, אולם אינן עוסקות בנושאים ״נזיקיים״ קלאסיים). ייתכן והסיבה היא טכנית; בדפוס המקובל מסכתות אלו הודפסו בצמוד למסכת מעילה, ומיספורן הוא המשך ישיר שלה (הן אינן מתחילות מדף ב׳ אלא ממסיכות את המיספור של המסכת הקודמת).

נשים ודף יומי

כיום אלפי יהודים לומדים את הדף היומי; במסגרת עצמאית, בקבוצות ובשיעורים.  עד היום נחגגו 13 סיומים של הש״ס במסגרת הדף היומי. סיום הש”ס העולמי הראשון לנשים התרחש בירושלים בשנת תש״ף, במעמד 3300 נשים. 

מיזמים נוספים

בעקבות מיזם הדף היומי קמו מיזמי לימוד יומיים נוספים. בשנת 1979 הכריז האדמו״ר מגור על תחילת סבב הדף היומי הירושלמי. אורך הסבב הוא כארבע וחצי שנים. מיזמי לימוד נוספים הם הרמב״ם היומי – לימוד המשנה תורה של הרמב״ם. ולימוד משנה יומית, הלכה יומית ופרק תנ״ך יומי.