ראשונים ואחרונים

החלוקה הידועה של התורה שבעל פה החל מימי המשנה היא: תנאים (חכמי המשנה), אמוראים (חכמי הגמרא), סבוראים, גאונים, ראשונים ואחרונים. אם כן, הראשונים והאחרונים הם החכמים שפעלו לאחר תקופת הגאונים (בהתאמה. יש לציין שלפעמים המילים ״ראשונים״ ו״אחרונים״ מכוונות לחכמים עצמם ולפעמים לתקופה). 

חכמים אלו עסקו בכל תחומי התורה; פירוש התנ״ך, פסיקת הלכה, מענה לשו״תים, מחשבת ישראל ועוד. יחד עם זאת, הכינויים מקושרים בעיקר ביחס ליצירותיהם על הש״ס ולפסיקות הלכה שלהם.

מקובל למקם את הראשונים מבחינה היסטורית החל מהמאה ה-11 ועד המאה ה-15. המעבר מתקופת הגאונים לתקופת הראשונים התרחש לאור ירידת גודלה של יהדות בבל (בה היו מרבית הגאונים) ומעבר של קהילות רבות לאשכנז וספרד. לאורך השנים התפתחו במקביל שני מוקדי יצירה הלכתית ופרשנית מרכזיים; אשכנז (בעיקר גרמניה צרפת ואיטליה) וספרד (כולל צפון אפריקה). ראשונים מוכרים מאשכנז הם לדוגמא רש״י ובעלי התוספות, ומספרד הם למשל הרמב״ם והרמב״ן. 

בעת לימוד דברי הראשונים ניתן לראות שהם לא פעלו לבד ובמנותק  אלא פעלו כחלק ממוקד יצירה גדול. ניתן לראות זאת בכך שלעיתים הם הגיבו לפירושים של חכמים אחרים וכן התייחסו לדברי רבותיהם. למשל, דברי התוספות מרבים להתייחס לפירוש רש״י (בכינוי ״הקונטרס״), ובדברי הריטב״א (ראשון מספרד) ניתן למצוא התייחסויות לרמב״ן ולדברי התוספות.

במהדורת וילנא, במסכתות שונות מודפסים דברי ראשונים רבים: פירוש רש״י והתוספות, רבנו חננאל (ר״ח), רבנו גרשום מאור הגולה (רגמ״ה), פירוש הרא״ש ועוד.

האחרונים הם הרבנים שהמשיכו בפסיקת ההלכה ופירוש הגמרא לאחר תקופת הראשונים. מקובל למקם את האחרונים מבחינה היסטורית החל מהמאה ה-16 ועד ימינו. המעבר מתקופת הראשונים לאחרונים מנומק בכמה סיבות:

1. המצאת הדפוס
2. גירוש ספרד
3. המגפה השחורה שגרמה למותם של מליונים בארצות אשכנז
4. חיבור השולחן ערוך ע״י רבי יוסף קארו במאה ה-16

בתקופה זו עלתה קרנה של שיטת פלפול. שיטת הפלפול היא שיטה ייחודית ללימוד גמרא. שיטה זו החלה כבר בימי התוספות (שהיו כאמור ראשונים), אך התפתחה והשתדרגה מאוד בימי האחרונים בעיקר בארצות אשכנז. שיטה זו מתאפיינת בחשיבה תיאורטית מעמיקה וחדה שלעיתים מנותקת מפסיקת ההלכה או אפילו מהמציאות בכלל. דוגמאות לאחרונים בולטים שנקטו בשיטת הפלפול הן רבי אריה לייב הלר (המכונה ה״קצות״), בפירושו ״קצות החושן״  על חושן משפט, וכן רב חיים מבריסק שפיתח את שיטת בריסק.

דוגמא לחיבור מתקופת האחרונים המודפס על הדף במהדורת וילנא היא גליון הש״ס; קובץ הערות של רבי עקיבא איגר על סוגיות הגמרא שנכתב בתחילת המאה ה19.

ישנן שתי שיטות מקובלות ללימוד גמרא: בקיאות ועיון. לימוד בקיאות הוא לימוד פשט הגמרא. לימוד הבקיאות מתאפיין בקצב יחסית מהיר ובלי פלפולים. נהוג ללמוד בקיאות יחד עם פירוש רש״י ולפעמים עם תוספות. למשל, לימוד הדף היומי נעשה בשיטת הבקיאות. 

לימוד עיון הוא לימוד הגמרא לעומק. הלימוד מתאפיין בקצב איטי (כמה דפי גמרא לאורך חודשים), בהעלאת קושיות על הגמרא ותירוצן. נהוג ללמוד עיון יחד עם ראשונים ואחרונים. הלימוד הקלאסי נעשה ע״י לימוד פשט הסוגייה והבנתה על בוריה, לאחר מכן לימוד הראשונים על הסוגיה, לאחר מכן האחרונים.

רש״י ותוספות 

רש״י ותוספות הם ככל הנראה הראשונים המוכרים ביותר בהקשר של לימוד גמרא. על שני ראשונים אלו הקדשנו דף נפרד; ראו ערך ״רש״י ותוספות״ באתר.

הרמב״ם

רבי משה בן מימון נולד בספרד ב1138, בהמשך עבר לארץ ישראל ומצרים שם נפטר. הרמב״ם נחשב כאחד מגדולי הרבנים בכל הזמנים. היה מגדולי פוסקי ההלכה, פילוסוף ורופא. הרמב״ם כתב את ה״משנה תורה״ (נקרא גם ״היד החזקה״) שהיה חיבור הלכתי מקיף ומהפכני בסדר הקפדני, בשפתו הבהירה ובכך שהכיל הלכות שלא נגעו לתקופה מסוימת (כמו הלכות שעוסקות בבית המקדש). בנוסף, הרמב״ם היה אחד משלושת עמודי ההוראה עליהם הסתמך רבי יוסף קארו בעת כתיבת השולחן ערוך. הרמב״ם כתב חיבורים נוספים שקיבלו מקום חשוב מאוד בלימוד התורה: החל מפירוש למשנה, ספר המצוות ושו״תים, ועד כתבים פילוסופים כמו מורה נבוכים.

רי״ף

רבי יצחק בן יעקב אלפסי נולד בצפון אפריקה בשנת 1038. כמו הרמב״ם גם הרי״ף נחשב מגדולי פוסקי ההלכה בתקופת הראשונים ואחד משלושת עמודי ההוראה עליהם הסתמך השולחן ערוך. חיבורו החשוב ביותר הוא ״הלכות רב אלפס״ שנקרא גם ״ש״ס קטן״.  סגנון החיבור ייחודי באשר הוא העתק של דברי הגמרא לאחר שהרי״ף תימצת את הסוגיה למה שחשוב לעניין ההלכה, ביאר מילים מתוכה, ולבסוף פוסק ממנה הלכה.החיבור נכתב על 24 מסכתות מסדר מועד, נשים ונזיקין.  חיבורו ההלכתי של הרי״ף מודפס ברוב ההוצאות השלמות של הש״ס.

רא״ש

רבי אשר בן יחיאל נולד ב1250 באשכנז ובהמשך עבר לספרד. הרא״ש היה אחד מעמודי ההוראה (ראו לעיל ברמב״ם). נחשב מגדולי פוסקי ההלכה ומפרשי הגמרא. נודע בחיבורו ההלכתי ״פסקי הרא״ש״ אשר זהה לחיבור ההלכתי של הרי״ף, למעט העובדה שהרא״ש כן נהג להכניס פירושים של סוגיות. גם חיבורו ההלכתי של הרא״ש מודפס ברוב ההוצאות השלמות של הש״ס.

רבנו גרשום מאור הגולה

רבנו גרשום חי באשכנז בסוף המאה העשירית ועד תחילת המאה ה-11. כתב פירושים לגמרא, שו״תים, פיוטים ועוד. מפורסם בין היתר בזכות תקנות שתיקן לציבור כמו האיסור לשאת שתי נשים והאיסור לגרש אישה בניגוד לרצונה. בדפוס וילנה ישנן מספר מסכתות בהן הודפס פירוש רבנו גרשום על הדף. 

רמב״ן

רבי משה בן נחמן נולד בספרד בתחילת המאה ה-12. השתתף בוויכוח פומבי מול נציג נוצרי על ענייני אמונה. הוויכוח נגמר באווירה מכובדת אולם כשנתיים לאחר מכן נאלץ הרמב״ן לעזוב את ספרד ולכן עלה לארץ ישראל. הרמב״ן נחשב מחשובי חכמי ספרד, ונודע בעיקר בזכות פירושיו לתורה ולגמרא. כמו כן, היה משורר, מקובל, הוגה מחשבת ישראל ורופא. הרמב״ן כתב חיבורים רבים, החל מהשלמות לרי״ף, חידושים על הש״ס וכולי ועד ספרי הגות כמו דרשות הרמב״ן.

מרן רבי יוסף קארו

רבי יוסף קארו נולד במאה ה15 בספרד, בהמשל עבר לפורטוגל יוון ולבסוף הגיע לארץ ישראל. רבי יוסף קארו, המכונה גם ״מרן״, חיבר את ספר השולחן ערוך. ספר זה נחשב כספר ההלכה החשוב ביותר בעולם ההלכה, ויחד עם המפה (לקמן) כהספר המשפיע ביותר על עיצוב ההלכה עד ימינו. השולחן ערוך מבוסס על ספר ארבעת הטורים, ונסמך הלכתית על המשנה תורה של הרמב״ם, הלכות הרי״ף והלכות הרא״ש. רבי יוסף קארו כתב חיבורים נוספים כמו הבית יוסף והכסף משנה, מרביתם בתחום ההלכה.

הרמ״א

רבי משה איסרליש חי במאה ה16 בפולין. נחשב כגדול פוסקי ההלכה האשכנזים ונודע בעיקר בזכות חיבורו ״המפה״. חיבור זה מהווה השלמה לספר השולחן ערוך, ומכיל התאמות של ההלכה האשכנזית. בנוסף לתקפידו כפוסק חשוב, הרמ״א היה מקובל וכן עסק בפילוסופיה.

הקצות

הרב אריה לב הלר, המכונה ה״קצות״ על שם חיבורו, נולד בגליציה במאה ה-18. היה פרשן ופוסק ונודע כאחרון חריף במיוחד. נודע בעיקר בזכות חיבורו ״קצות החושן״; ספר למדני הלכתי על החלק של חושן משפט שבשולחן ערוך. הספר יושב על השולחן ערוך, אולם מפליג בהעמקה ובפלפול בין סוגיות שונים ודברי ראושנים ואחרונים רבים. כיום מקובל ללמוד את הספר כחלק מתקדם של לימודי עיון בגמרא.

רבי עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר נולד ב1791 בהונגריה. היה פרשן ופוסק ונחשב כסמל החריפות הלמדנית. מחיבוריו החשובים נכללים ספרי השו״ת שחלקם פורסמו בחייו על ידי תלמידיו, חידושיו לש״ס וכן החיבור ״גליון הש״ס״ ש״ (להרחבה ראו ערך: ״מה אלו כל הסימונים בתוך הגמרא״ שבאתר).

רב חיים מבריסק 

רבי חיים הלוי סולובייצ׳יק נולד בוולוז׳ין ב1853. כתב חידושים על הרמב״ם, הגמרא וייסד את שיטת לימוד ״בריסק״. שיטה זו נודעת באנליטיות שבה, וכן במתודת החקירה (יצירת חילוקים תוך שימוש בקטגוריות. למשל: חפצא וגברא). ייחוד נוסף של שיטת בריסק הוא שימת לימוד הרמב״ם במרכז וכן למידת סדר קודשים בעיון (דבר הפחות נפוץ בשיטות אחרות).