הלימוד החודש מוקדש ע”י בט בלקני לכבוד נכדתה, דבורה חנה סרח אייכל.
הלימוד החודש מוקדש לעילוי נשמת הרב ד”ר ריימונד הררי ז”ל, לרגל היארצייט הראשון שלו. בתפקידו כמחנך וכמנהל ישיבה דפלטבוש וכרב קהילה, הוא השפיע על אלפים בחכמתו, בחמימותו, ובמחויבותו הבלתי מתפשרת לתורה.
רוצה להקדיש שיעור?
תקציר
ההמשנה מונה דברים שונים שאסורים בהנאה והם אוסרים במשהו בתערובת (אינם בטלים). הגמרא שואלת ומבארת מדוע יש עוד דברים שאינם נכללים ברשימת המשנה כגון פירות ערלה וכלאי הכרם.
אם יין נסך נופל לתוך בור, כל כמות היין נאסרת. עם זאת, רבי שמעון בן גמליאל פסק שניתן למכור את התערובת, בתנאי שמחיר היין יופחת בהתאם לערך של יין הנסך המעורב בו. יש מחלוקת בין האמוראים האם פוסקים כרבי שמעון בן גמליאל בכל המקרים, או רק במצבים מסוימים—כגון כאשר חבית של יין נסך מתערבת עם חבית של יין מותר, אך לא במקרה שבו כמות קטנה של יין אסור מתערבת בכד או בחבית של יין מותר.
לגבי הכשרת גת ששימש או הוכן על ידי אינו יהודי, תהליך ההכשרה תלוי בחומר שממנו עשויה הגת, וכן בשאלה האם היא הייתה מצופה בזפת.
כלים
הלימוד החודש מוקדש ע”י בט בלקני לכבוד נכדתה, דבורה חנה סרח אייכל.
הלימוד החודש מוקדש לעילוי נשמת הרב ד”ר ריימונד הררי ז”ל, לרגל היארצייט הראשון שלו. בתפקידו כמחנך וכמנהל ישיבה דפלטבוש וכרב קהילה, הוא השפיע על אלפים בחכמתו, בחמימותו, ובמחויבותו הבלתי מתפשרת לתורה.
הלימוד השבוע מוקדש ע”י קרולין הוכשטדטר, אדם דיקר והמשפחה לע”נ פרד הוכשטדטר, אפרים בן קילה וברוך ולכבוד פדיון הבן היום של הנכד הצבר הראשון, זכריה עמי.
הדף היום מוקדש ע”י רחל חפץ לע”נ בעלה, לני חפץ, אריה לייב בן יהודה. "נלקח מוקדם מדי. אבל אני מודה להקב”ה על הזמן שזכינו בחיוך שלו, ברוחב הלב, בחוש ההומור ובאהבה שלו. יהי זכרו ברוך.”
הדף היום מוקדש ע”י אמה רינברג לרפואת בנה יוסף יצחק ניסן בן נחמה לאה אסתר.
עבודה זרה עד
מַתְנִי׳ אֵלּוּ אֲסוּרִין, וְאוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהוּ: יֵין נֶסֶךְ, וַעֲבוֹדָה זָרָה, וְעוֹרוֹת לְבוּבִין,
MISHNA: These following items are themselves forbidden, and any amount of them renders other items with which they become mixed forbidden: Wine used for a libation; and objects of idol worship; and hides with a tear opposite the heart, indicating the idolatrous practice of sacrificing hearts of live animals.
וְשׁוֹר הַנִּסְקָל, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה,
And this halakha also applies to an ox that has been condemned to be stoned (see Exodus 21:28), from which it is prohibited to derive benefit even before its sentence is carried out; and it applies to a heifer whose neck is broken when a person is found killed in an area between two cities and the murderer is unknown (see Deuteronomy 21:1–9), which is likewise forbidden from the time it is taken down to the river to be killed. In these cases, if the animal becomes mixed in a herd of similar animals, all of the animals in the herd are forbidden.
וְצִיפּוֹרֵי מְצוֹרָע, וּשְׂעַר נָזִיר, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וּבָשָׂר בְּחָלָב, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהוּא.
And this halakha also applies to birds designated for the purification of a leper (Leviticus 14:1–6), and the shorn hair of a nazirite (Numbers 6:18), and a firstborn donkey (Exodus 13:13), and meat that was cooked in milk (Exodus 23:19), and the scapegoat of Yom Kippur (Leviticus 16:7–10), and the meat of a non-sacred animal that was slaughtered in the Temple courtyard. All of these are forbidden themselves, and any amount of them renders a mixture forbidden.
גְּמָ׳ תַּנָּא מַאי קָחָשֵׁיב? אִי דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן קָחָשֵׁיב, לִיתְנֵי נָמֵי חֲתִיכוֹת נְבֵילָה! אִי אִיסּוּרֵי הֲנָאָה קָא חָשֵׁיב, לִיתְנֵי נָמֵי חָמֵץ בְּפֶסַח! אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: הַאי תַּנָּא תַּרְתֵּי אִית לֵיהּ — דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן וְאִיסּוּרֵי הֲנָאָה.
GEMARA: According to what criterion does the tanna who teaches this mishna reckon cases? If he reckons based on any item that is counted, i.e., any item that is significant enough to be considered individually, which therefore cannot be nullified in a mixture even in a very large majority of permitted items, let him also teach the case of significant cuts of an unslaughtered animal carcass. And if he reckons based on items from which deriving benefit is prohibited, let him also teach the case of leavened bread on Passover. Rabbi Ḥiyya bar Abba said, and some say it was Rabbi Yitzḥak Nappaḥa who said: This tanna has two criteria. He reckons based on any item that is both counted and from which deriving benefit is prohibited.
וְלִיתְנֵי אֱגוֹזֵי פֶּרֶךְ וְרִימּוֹנֵי בָּדָן, דְּדָבָר שֶׁבְּמִנְיָן וְאִיסּוּרֵי הֲנָאָה הוּא!
The Gemara challenges: But let the tanna teach the cases of perekh nuts, a type of nut that has a brittle shell, and Badan pomegranates, pomegranates from Badan; as these fruits are considered significant, and when they grow during the first three years after the tree was planted [orla], they belong to the category of items that are counted and from which deriving benefit is prohibited.
הָא תְּנָא לֵיהּ הָתָם: הָרָאוּי לְעׇרְלָה — עׇרְלָה, הָרָאוּי לְכִלְאֵי הַכֶּרֶם — כִּלְאֵי הַכֶּרֶם.
The Gemara responds: The Mishna taught that case there, in tractate Orla (3:7), where perekh nuts and Badan pomegranates are listed among the forbidden items that cannot be nullified in a mixture, and it is stated with regard to such items: Those items to which the prohibition of orla applies render the entire mixture forbidden by imparting to it the status of orla, while those to which the prohibition of diverse kinds planted in a vineyard applies render the mixture forbidden by imparting to it the status of diverse kinds planted in a vineyard. Therefore, it is unnecessary to mention those cases here.
וְלִיתְנֵי כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת לְעִנְיַן חָמֵץ בְּפֶסַח! מַאן שָׁמְעַתְּ דַּאֲמַר לַהּ? רַבִּי עֲקִיבָא, הָא תְּנָא לֵיהּ הָתָם: רַבִּי עֲקִיבָא מוֹסִיף אַף כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
The Gemara suggests: But let the tanna teach the case of loaves of a homeowner, each of which is unique and significant, with regard to the prohibition against deriving benefit from leavened bread on Passover. The Gemara explains: Whom did you hear who says that such loaves are not nullified in a mixture? This is taught by Rabbi Akiva, and he taught it there in tractate Orla (3:7): Rabbi Akiva adds to the list the loaves of a homeowner.
״הֲרֵי אֵלּוּ״ לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן וְלָאו אִיסּוּרֵי הֲנָאָה, אִי נָמֵי לְמַעוֹטֵי אִיסּוּר הֲנָאָה וְלֹא דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן.
At the end of the mishna here, the tanna reiterates the halakha stated at its beginning, saying: All of these are forbidden themselves, and any amount of them renders a mixture forbidden. The Gemara asks: The purpose of this reiteration is to exclude what? The Gemara answers: It serves to exclude any item that is counted but from which deriving benefit is not prohibited, or to exclude items from which deriving benefit is prohibited but that are not counted.
מַתְנִי׳ יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, כּוּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: יִמָּכֵר כּוּלּוֹ לְגוֹי, חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ.
MISHNA: In the case of wine used for a libation that fell into a wine cistern, it is prohibited to derive benefit from all of the wine in the cistern, even if the volume of the wine used for a libation was tiny in comparison to the volume of the wine in the cistern. Rabban Shimon ben Gamliel says: All of the wine in the cistern may be sold to a gentile, and the money paid for it is permitted except for the value of the wine used for a libation that is included in it.
גְּמָ׳ אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל חָבִית בְּחָבִיּוֹת, אֲבָל לֹא יַיִן בְּיַיִן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן. וְכֵן אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן. וְכֵן אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן.
GEMARA: Rav says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel in a case where a barrel of wine used for a libation became intermingled with barrels of permitted wine, but not when the wine itself became mixed with permitted wine. And Shmuel says: Even when the wine itself became mixed with permitted wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. And likewise, Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Even when wine became mixed with wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. And likewise, Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Ḥanina says: Even when wine became mixed with wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. And likewise, Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: Even when wine became mixed with wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
אָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, יֵין נֶסֶךְ יַיִן בְּיַיִן — אָסוּר, חָבִית בְּחָבִית — מוּתָּר, סְתָם יַיִן אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן — מוּתָּר.
Rav Naḥman says: The practical halakha is that with regard to wine that was actually used for a libation, wine that became mixed with wine renders the entire mixture forbidden, but if a barrel became intermingled with barrels of permitted wine, it is permitted to sell the barrels in the manner described by Rabban Shimon ben Gamliel. With regard to nondescript wine of gentiles, which is forbidden due to the suspicion that it was used for a libation, even if wine became mixed with wine, it is permitted to sell the mixture in the manner described by Rabban Shimon ben Gamliel.
מַתְנִי׳ גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזְּפָתָהּ גּוֹי, מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה. וְשֶׁל עֵץ, רַבִּי אוֹמֵר: יְנַגֵּב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִקְלוֹף אֶת הַזֶּפֶת. וְשֶׁל חֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה.
MISHNA: In the case of a stone winepress that a gentile lined with pitch and then poured wine onto the pitch to neutralize its flavor, one may cleanse it and it is pure, i.e., wine pressed in it is permitted. And if the winepress is fashioned of wood, Rabbi Yehuda HaNasi says: One may cleanse it, but the Rabbis say: One must peel off the pitch completely. And if the winepress is of earthenware, even if one peeled off the pitch, this press is forbidden.
גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ — לֹא. פְּשִׁיטָא, ״זְפָתָהּ״ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הוּא הַדִּין אֲפִילּוּ דָּרַךְ בָּהּ, וְהַאי דְּקָתָנֵי ״זְפָתָהּ״ — אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא קָתָנֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.
GEMARA: Rava says: The requirement to cleanse the winepress applies specifically if the gentile lined it with pitch. But if he only trod on his grapes in it without lining it with pitch, this is not required. The Gemara asks: Isn’t this obvious? We learned in the mishna that cleansing the winepress is necessary if the gentile lined it with pitch. The Gemara responds: Lest you say that the same is true that it requires cleansing even if he trod on his grapes in it, and the fact that the mishna teaches a case where he lined it with pitch is because the mishna is teaching the manner in which the matter typically occurs, therefore Rava teaches us that this is not the case.
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב. פְּשִׁיטָא, ״זְפָתָהּ״ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ דָּרַךְ בָּהּ, וְהַאי דְּקָתָנֵי ״זְפָתָהּ״ אוֹרְחָא דְמִלְּתָא קָתָנֵי, קָא מַשְׁמַע לַן דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב.
There are those who say that Rava says: Cleansing the winepress is effective specifically if the gentile lined it with pitch. But if he trod on his grapes in it as well, cleansing it is not sufficient to purify the winepress. The Gemara asks: Isn’t this obvious? We learned in the mishna that cleansing the winepress is sufficient if the gentile lined it with pitch. The Gemara responds: Lest you say that the same is true and that cleansing is sufficient even if he trod on his grapes in it, and the fact that the mishna teaches a case where he lined it with pitch is because the mishna is teaching the manner in which the matter typically occurs, therefore Rava teaches us that cleansing the winepress is sufficient specifically if he lined it with pitch, but if he trod on his grapes in it, cleansing it is not sufficient.
כִּי הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי גַּבְרָא (דדכי) [דִּמְדַכֵּי] לִי מַעְצַרְתַּאי, אֲמַר לֵיהּ לְרַב: זִיל בַּהֲדֵיהּ וַחֲזִי דְּלָא מְצַוְּחַתְּ עֲלַי בֵּי מִדְרְשָׁא. אֲזַל חַזְיַיהּ דַּהֲוָה שִׁיעָא טְפֵי, אֲמַר: הָא וַדַּאי בְּנִיגּוּב סַגִּי לַהּ. בַּהֲדֵי דְּקָא אָזֵיל וְאָתֵי, חֲזָא פִּילָא מִתּוּתֵיהּ וַחֲזָא דַּהֲוָה מְלֵא חַמְרָא, אֲמַר: הָא לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב אֶלָּא בְּקִילּוּף, וְהַיְינוּ דַּאֲמַר לִי חַבִּיבִי: חֲזִי דְּלָא מְצַוְּחַתְּ עֲלַי בֵּי מִדְרְשָׁא.
This is similar to an incident involving a certain man who came before Rabbi Ḥiyya and said to him: Give me a man who will purify my winepress that I purchased from a gentile. Rabbi Ḥiyya said to Rav: Go with him and see to it that you conduct yourself in such a manner that will not cause people to complain against me in the study hall. Rav went with him and saw that the winepress was very smooth with pitch. Rav said: Cleansing will certainly be sufficient for this, because it does not absorb the wine. While Rav was going and coming, he saw a crack underneath his feet and saw that it was full of wine. He then said: Cleansing is not sufficient for this; rather, it requires peeling. And this is what my uncle [ḥavivi] meant when he said to me: See to it that you do not cause people to complain against me in the study hall.
תָּנוּ רַבָּנַן: הַגַּת וְהַמַּחַץ וְהַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁל גּוֹיִם, רַבִּי מַתִּיר בְּנִיגּוּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וּמוֹדֶה רַבִּי בְּקַנְקַנִּים שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהֵן אֲסוּרִין. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה? זֶה מַכְנִיסוֹ בְּקִיּוּם, וְזֶה אֵין מַכְנִיסוֹ בְּקִיּוּם. וְשֶׁל עֵץ וְשֶׁל אֶבֶן — יְנַגֵּב, וְאִם הָיוּ מְזוּפָּפִין — אֲסוּרִין.
The Sages taught: With regard to the winepress and its utensils, the ladle and the funnel, which belong to gentiles, Rabbi Yehuda HaNasi permits them by cleansing, and the Rabbis deem them forbidden. And Rabbi Yehuda HaNasi concedes with regard to earthenware jugs belonging to gentiles that they are forbidden. And what is the difference between this case and that case? This jug contains the wine for storage purposes, and that case, involving a ladle and a funnel, involves utensils that do not contain it for storage purposes but only temporarily. And if the winepress or its utensils are fashioned of wood or stone, one must cleanse them, but if they were lined with pitch, they are forbidden, and cleansing is not sufficient to render them permitted.
וְהָתְנַן: גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזְּפָתָהּ גּוֹי — מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה! מַתְנִיתִין דְּלֹא דָּרַךְ בָּהּ, בָּרַיְיתָא דְּדָרַךְ בָּהּ.
The Gemara raises an objection to the last clause of the baraita: But didn’t we learn in the mishna that in the case of a stone winepress that a gentile lined with pitch, one may cleanse it and it is pure? The Gemara answers: The mishna is referring to a case where the gentile did not tread on his grapes in it, whereas the baraita is referring to a case where he trod on his grapes in it.
אָמַר מָר: הַגַּת וְהַמַּחַץ וְהַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁל גּוֹיִם, רַבִּי מַתִּיר בְּנִיגּוּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וְהָאֲנַן תְּנַן: שֶׁל חֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה! אָמַר רָבָא: סֵיפָא דְּמַתְנִיתִין אֲתָאן לְרַבָּנַן.
The Master said above: With regard to the winepress and the ladle and the funnel that belong to gentiles, Rabbi Yehuda HaNasi permits them by cleansing, and the Rabbis deem them forbidden. The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that if the winepress is of earthenware, even if one peeled off the pitch this press is forbidden? Rava said: In the last clause of the mishna we arrive at the opinion of the Rabbis.
דָּרֵשׁ רָבָא: נַעֲוָה אַרְתַּחוּ. רָבָא כִּי הֲוָה מְשַׁדַּר גּוּלְפֵי לְהַרְפַּנְיָא, סָחֵיף לְהוּ אַפּוּמַּיְיהוּ וְחָתֵים לְהוּ אַבִּירְצַיְיהוּ. קָסָבַר: כׇּל דָּבָר שֶׁמַּכְנִיסוֹ לְקִיּוּם, אֲפִילּוּ לְפִי שָׁעָה — גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.
Rava taught: If one has a tank of wine used by gentiles, he must scald it in order to render it permitted for use. When Rava would dispatch empty kegs to Harpanya, he would turn them over, placing them in their sacks on their openings, and seal the sacks on their brims, so that the gentile carriers would not be able to use them for wine. He maintained that with regard to anything that is used to contain wine for storage, even if the wine may be stored in it only temporarily, the Sages decreed that it is forbidden for use as though it had contained wine.
בַּמֶּה מְנַגְּבָן? רַב אָמַר: בְּמַיִם, רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר: בְּאֵפֶר. רַב אָמַר בְּמַיִם — בְּמַיִם וְלֹא בְּאֵפֶר? רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר בְּאֵפֶר — בְּאֵפֶר וְלֹא בְּמַיִם? אֶלָּא
§ The Gemara asks with regard to the cleansing mentioned in the mishna: How does one cleanse a winepress, or utensils used by a gentile for wine? Rav says: One cleans it with water. Rabba bar bar Ḥana says: One cleans it with ashes. The Gemara asks: When Rav says: One cleans it with water, does he mean only with water and not with ashes as well? Furthermore, when Rabba bar bar Ḥana says: One cleans it with ashes, does he mean only with ashes, and not with water as well? Rather, their statements must be understood as follows:
כלים
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
כיצד בני, סמ”ר איתן דישון ז”ל, זיכה אותי בלימוד דף יומי – שירה דישון
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
אני לומדת גמרא כעשור במסגרות שונות, ואת הדף היומי התחלתי כשחברה הציעה שאצטרף אליה לסיום בבנייני האומה. מאז אני לומדת עם פודקסט הדרן, משתדלת באופן יומי אך אם לא מספיקה, מדביקה פערים עד ערב שבת. בסבב הזה הלימוד הוא "ממעוף הציפור”, מקשיבה במהירות מוגברת תוך כדי פעילויות כמו בישול או נהיגה, וכך רוכשת היכרות עם הסוגיות ואופן ניתוחם על ידי חז”ל. בע”ה בסבב הבא, ואולי לפני, אצלול לתוכו באופן מעמיק יותר.
רמת גן, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.
רבבה, ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
רעננה, ישראל
התחלתי כשהייתי בחופש, עם הפרסומים על תחילת המחזור, הסביבה קיבלה את זה כמשהו מתמיד ומשמעותי ובהערכה, הלימוד זה עוגן יציב ביום יום, יש שבועות יותר ויש שפחות אבל זה משהו שנמצא שם אמין ובעל משמעות בחיים שלי….
גמזו, ישראל
ראיתי את הסיום הגדול בבנייני האומה וכל כך התרשמתי ורציתי לקחת חלק.. אבל לקח לי עוד כשנה וחצי )באמצע מסיכת שבת להצטרף..
הלימוד חשוב לי מאוד.. אני תמיד במרדף אחרי הדף וגונבת כל פעם חצי דף כשהילדים עסוקים ומשלימה אח”כ אחרי שכולם הלכו לישון..
ירושלים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי לפני שנתיים, עם מסכת שבת. בהתחלה ההתמדה היתה קשה אבל בזכות הקורונה והסגרים הצלחתי להדביק את הפערים בשבתות הארוכות, לסיים את מסכת שבת ולהמשיך עם המסכתות הבאות. עכשיו אני מסיימת בהתרגשות רבה את מסכת חגיגה וסדר מועד ומחכה לסדר הבא!
מודיעין, ישראל
התחלתי בתחילת הסבב, והתמכרתי. זה נותן משמעות נוספת ליומיום ומאוד מחזק לתת לזה מקום בתוך כל שגרת הבית-עבודה השוטפת.
בית שמש, ישראל
רבנית מישל הציתה אש התלמוד בלבבות בביניני האומה ואני נדלקתי. היא פתחה פתח ותמכה במתחילות כמוני ואפשרה לנו להתקדם בצעדים נכונים וטובים. הקימה מערך שלם שמסובב את הלומדות בסביבה תומכת וכך נכנסתי למסלול לימוד מעשיר שאין כמוה. הדרן יצר קהילה גדולה וחזקה שמאפשרת התקדמות מכל נקודת מוצא. יש דיבוק לומדות שמחזק את ההתמדה של כולנו. כל פניה ושאלה נענית בזריזות ויסודיות. תודה גם למגי על כל העזרה.
נתניה, ישראל
"
גם אני התחלתי בסבב הנוכחי וב””ה הצלחתי לסיים את רוב המסכתות . בזכות הרבנית מישל משתדלת לפתוח את היום בשיעור הזום בשעה 6:20 .הלימוד הפך להיות חלק משמעותי בחיי ויש ימים בהם אני מצליחה לחזור על הדף עם מלמדים נוספים ששיעוריהם נמצאים במרשתת. שמחה להיות חלק מקהילת לומדות ברחבי העולם. ובמיוחד לשמש דוגמה לנכדותיי שאי””ה יגדלו לדור שלימוד תורה לנשים יהיה משהו שבשגרה. "
נתניה, ישראל
הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.
מרכז שפירא, ישראל
התחלתי לפני כמה שנים אבל רק בסבב הזה זכיתי ללמוד יום יום ולסיים מסכתות
רעננה, ישראל
. לא תמיד נהניתי מלימוד גמרא כילדה.,בל כהתבגרתי התחלתי לאהוב את זה שוב. התחלתי ללמוד מסכת סוטה בדף היומי לפני כחמש עשרה שנה ואז הפסקתי.הגעתי לסיום הגדול של הדרן לפני שנתיים וזה נתן לי השראה. והתחלתי ללמוד למשך כמה ימים ואז היתה לי פריצת דיסק והפסקתי…עד אלול השנה. אז התחלתי עם מסכת ביצה וב”ה אני מצליחה לעמוד בקצב. המשפחה מאוד תומכת בי ויש כמה שגם לומדים את זה במקביל. אני אוהבת שיש עוגן כל יום.
בית שמש, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂
מצפה יריחו, ישראל
בסוף הסבב הקודם ראיתי את השמחה הגדולה שבסיום הלימוד, בעלי סיים כבר בפעם השלישית וכמובן הסיום הנשי בבנייני האומה וחשבתי שאולי זו הזדמנות עבורי למשהו חדש.
למרות שאני שונה בסביבה שלי, מי ששומע על הלימוד שלי מפרגן מאוד.
אני מנסה ללמוד קצת בכל יום, גם אם לא את כל הדף ובסך הכל אני בדרך כלל עומדת בקצב.
הלימוד מעניק המון משמעות ליום יום ועושה סדר בלמוד תורה, שתמיד היה (ועדיין) שאיפה. אבל אין כמו קביעות
טל מנשה, ישראל
הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.
מרכז שפירא, ישראל
התחלתי ללמוד לפני 4.5 שנים, כשהודיה חברה שלי פתחה קבוצת ווטסאפ ללימוד דף יומי בתחילת מסכת סנהדרין. מאז לימוד הדף נכנס לתוך היום-יום שלי והפך לאחד ממגדירי הזהות שלי ממש.
ירושלים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי באמצע תקופת הקורונה, שאבא שלי סיפר לי על קבוצה של בנות שתיפתח ביישוב שלנו ותלמד דף יומי כל יום. הרבה זמן רציתי להצטרף לזה וזאת הייתה ההזדמנות בשבילי. הצטרפתי במסכת שקלים ובאמצע הייתה הפסקה קצרה. כיום אני כבר לומדת באולפנה ולומדת דף יומי לבד מתוך גמרא של טיינזלץ.
עתניאל, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי כאשר קיבלתי במייל ממכון שטיינזלץ את הדפים הראשונים של מסכת ברכות במייל. קודם לא ידעתי איך לקרוא אותם עד שנתתי להם להדריך אותי. הסביבה שלי לא מודעת לעניין כי אני לא מדברת על כך בפומבי. למדתי מהדפים דברים חדשים, כמו הקשר בין המבנה של בית המקדש והמשכן לגופו של האדם (יומא מה, ע”א) והקשר שלו למשפט מפורסם שמופיע בספר ההינדי "בהגוד-גיתא”. מתברר שזה רעיון כלל עולמי ולא רק יהודי
נשר, ישראל
התחלתי מחוג במסכת קידושין שהעבירה הרבנית רייסנר במסגרת בית המדרש כלנה בגבעת שמואל; לאחר מכן התחיל סבב הדף היומי אז הצטרפתי. לסביבה לקח זמן לעכל אבל היום כולם תומכים ומשתתפים איתי. הלימוד לעתים מעניין ומעשיר ולעתים קשה ואף הזוי… אך אני ממשיכה קדימה. הוא משפיע על היומיום שלי קודם כל במרדף אחרי הדף, וגם במושגים הרבים שלמדתי ובידע שהועשרתי בו, חלקו ממש מעשי
ראש העין, ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
רעננה, ישראל
עבודה זרה עד
מַתְנִי׳ אֵלּוּ אֲסוּרִין, וְאוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהוּ: יֵין נֶסֶךְ, וַעֲבוֹדָה זָרָה, וְעוֹרוֹת לְבוּבִין,
MISHNA: These following items are themselves forbidden, and any amount of them renders other items with which they become mixed forbidden: Wine used for a libation; and objects of idol worship; and hides with a tear opposite the heart, indicating the idolatrous practice of sacrificing hearts of live animals.
וְשׁוֹר הַנִּסְקָל, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה,
And this halakha also applies to an ox that has been condemned to be stoned (see Exodus 21:28), from which it is prohibited to derive benefit even before its sentence is carried out; and it applies to a heifer whose neck is broken when a person is found killed in an area between two cities and the murderer is unknown (see Deuteronomy 21:1–9), which is likewise forbidden from the time it is taken down to the river to be killed. In these cases, if the animal becomes mixed in a herd of similar animals, all of the animals in the herd are forbidden.
וְצִיפּוֹרֵי מְצוֹרָע, וּשְׂעַר נָזִיר, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וּבָשָׂר בְּחָלָב, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהוּא.
And this halakha also applies to birds designated for the purification of a leper (Leviticus 14:1–6), and the shorn hair of a nazirite (Numbers 6:18), and a firstborn donkey (Exodus 13:13), and meat that was cooked in milk (Exodus 23:19), and the scapegoat of Yom Kippur (Leviticus 16:7–10), and the meat of a non-sacred animal that was slaughtered in the Temple courtyard. All of these are forbidden themselves, and any amount of them renders a mixture forbidden.
גְּמָ׳ תַּנָּא מַאי קָחָשֵׁיב? אִי דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן קָחָשֵׁיב, לִיתְנֵי נָמֵי חֲתִיכוֹת נְבֵילָה! אִי אִיסּוּרֵי הֲנָאָה קָא חָשֵׁיב, לִיתְנֵי נָמֵי חָמֵץ בְּפֶסַח! אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: הַאי תַּנָּא תַּרְתֵּי אִית לֵיהּ — דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן וְאִיסּוּרֵי הֲנָאָה.
GEMARA: According to what criterion does the tanna who teaches this mishna reckon cases? If he reckons based on any item that is counted, i.e., any item that is significant enough to be considered individually, which therefore cannot be nullified in a mixture even in a very large majority of permitted items, let him also teach the case of significant cuts of an unslaughtered animal carcass. And if he reckons based on items from which deriving benefit is prohibited, let him also teach the case of leavened bread on Passover. Rabbi Ḥiyya bar Abba said, and some say it was Rabbi Yitzḥak Nappaḥa who said: This tanna has two criteria. He reckons based on any item that is both counted and from which deriving benefit is prohibited.
וְלִיתְנֵי אֱגוֹזֵי פֶּרֶךְ וְרִימּוֹנֵי בָּדָן, דְּדָבָר שֶׁבְּמִנְיָן וְאִיסּוּרֵי הֲנָאָה הוּא!
The Gemara challenges: But let the tanna teach the cases of perekh nuts, a type of nut that has a brittle shell, and Badan pomegranates, pomegranates from Badan; as these fruits are considered significant, and when they grow during the first three years after the tree was planted [orla], they belong to the category of items that are counted and from which deriving benefit is prohibited.
הָא תְּנָא לֵיהּ הָתָם: הָרָאוּי לְעׇרְלָה — עׇרְלָה, הָרָאוּי לְכִלְאֵי הַכֶּרֶם — כִּלְאֵי הַכֶּרֶם.
The Gemara responds: The Mishna taught that case there, in tractate Orla (3:7), where perekh nuts and Badan pomegranates are listed among the forbidden items that cannot be nullified in a mixture, and it is stated with regard to such items: Those items to which the prohibition of orla applies render the entire mixture forbidden by imparting to it the status of orla, while those to which the prohibition of diverse kinds planted in a vineyard applies render the mixture forbidden by imparting to it the status of diverse kinds planted in a vineyard. Therefore, it is unnecessary to mention those cases here.
וְלִיתְנֵי כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת לְעִנְיַן חָמֵץ בְּפֶסַח! מַאן שָׁמְעַתְּ דַּאֲמַר לַהּ? רַבִּי עֲקִיבָא, הָא תְּנָא לֵיהּ הָתָם: רַבִּי עֲקִיבָא מוֹסִיף אַף כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
The Gemara suggests: But let the tanna teach the case of loaves of a homeowner, each of which is unique and significant, with regard to the prohibition against deriving benefit from leavened bread on Passover. The Gemara explains: Whom did you hear who says that such loaves are not nullified in a mixture? This is taught by Rabbi Akiva, and he taught it there in tractate Orla (3:7): Rabbi Akiva adds to the list the loaves of a homeowner.
״הֲרֵי אֵלּוּ״ לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן וְלָאו אִיסּוּרֵי הֲנָאָה, אִי נָמֵי לְמַעוֹטֵי אִיסּוּר הֲנָאָה וְלֹא דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן.
At the end of the mishna here, the tanna reiterates the halakha stated at its beginning, saying: All of these are forbidden themselves, and any amount of them renders a mixture forbidden. The Gemara asks: The purpose of this reiteration is to exclude what? The Gemara answers: It serves to exclude any item that is counted but from which deriving benefit is not prohibited, or to exclude items from which deriving benefit is prohibited but that are not counted.
מַתְנִי׳ יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, כּוּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: יִמָּכֵר כּוּלּוֹ לְגוֹי, חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ.
MISHNA: In the case of wine used for a libation that fell into a wine cistern, it is prohibited to derive benefit from all of the wine in the cistern, even if the volume of the wine used for a libation was tiny in comparison to the volume of the wine in the cistern. Rabban Shimon ben Gamliel says: All of the wine in the cistern may be sold to a gentile, and the money paid for it is permitted except for the value of the wine used for a libation that is included in it.
גְּמָ׳ אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל חָבִית בְּחָבִיּוֹת, אֲבָל לֹא יַיִן בְּיַיִן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן. וְכֵן אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן. וְכֵן אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן.
GEMARA: Rav says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel in a case where a barrel of wine used for a libation became intermingled with barrels of permitted wine, but not when the wine itself became mixed with permitted wine. And Shmuel says: Even when the wine itself became mixed with permitted wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. And likewise, Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Even when wine became mixed with wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. And likewise, Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Ḥanina says: Even when wine became mixed with wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. And likewise, Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: Even when wine became mixed with wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
אָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, יֵין נֶסֶךְ יַיִן בְּיַיִן — אָסוּר, חָבִית בְּחָבִית — מוּתָּר, סְתָם יַיִן אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן — מוּתָּר.
Rav Naḥman says: The practical halakha is that with regard to wine that was actually used for a libation, wine that became mixed with wine renders the entire mixture forbidden, but if a barrel became intermingled with barrels of permitted wine, it is permitted to sell the barrels in the manner described by Rabban Shimon ben Gamliel. With regard to nondescript wine of gentiles, which is forbidden due to the suspicion that it was used for a libation, even if wine became mixed with wine, it is permitted to sell the mixture in the manner described by Rabban Shimon ben Gamliel.
מַתְנִי׳ גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזְּפָתָהּ גּוֹי, מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה. וְשֶׁל עֵץ, רַבִּי אוֹמֵר: יְנַגֵּב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִקְלוֹף אֶת הַזֶּפֶת. וְשֶׁל חֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה.
MISHNA: In the case of a stone winepress that a gentile lined with pitch and then poured wine onto the pitch to neutralize its flavor, one may cleanse it and it is pure, i.e., wine pressed in it is permitted. And if the winepress is fashioned of wood, Rabbi Yehuda HaNasi says: One may cleanse it, but the Rabbis say: One must peel off the pitch completely. And if the winepress is of earthenware, even if one peeled off the pitch, this press is forbidden.
גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ — לֹא. פְּשִׁיטָא, ״זְפָתָהּ״ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הוּא הַדִּין אֲפִילּוּ דָּרַךְ בָּהּ, וְהַאי דְּקָתָנֵי ״זְפָתָהּ״ — אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא קָתָנֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.
GEMARA: Rava says: The requirement to cleanse the winepress applies specifically if the gentile lined it with pitch. But if he only trod on his grapes in it without lining it with pitch, this is not required. The Gemara asks: Isn’t this obvious? We learned in the mishna that cleansing the winepress is necessary if the gentile lined it with pitch. The Gemara responds: Lest you say that the same is true that it requires cleansing even if he trod on his grapes in it, and the fact that the mishna teaches a case where he lined it with pitch is because the mishna is teaching the manner in which the matter typically occurs, therefore Rava teaches us that this is not the case.
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב. פְּשִׁיטָא, ״זְפָתָהּ״ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ דָּרַךְ בָּהּ, וְהַאי דְּקָתָנֵי ״זְפָתָהּ״ אוֹרְחָא דְמִלְּתָא קָתָנֵי, קָא מַשְׁמַע לַן דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב.
There are those who say that Rava says: Cleansing the winepress is effective specifically if the gentile lined it with pitch. But if he trod on his grapes in it as well, cleansing it is not sufficient to purify the winepress. The Gemara asks: Isn’t this obvious? We learned in the mishna that cleansing the winepress is sufficient if the gentile lined it with pitch. The Gemara responds: Lest you say that the same is true and that cleansing is sufficient even if he trod on his grapes in it, and the fact that the mishna teaches a case where he lined it with pitch is because the mishna is teaching the manner in which the matter typically occurs, therefore Rava teaches us that cleansing the winepress is sufficient specifically if he lined it with pitch, but if he trod on his grapes in it, cleansing it is not sufficient.
כִּי הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי גַּבְרָא (דדכי) [דִּמְדַכֵּי] לִי מַעְצַרְתַּאי, אֲמַר לֵיהּ לְרַב: זִיל בַּהֲדֵיהּ וַחֲזִי דְּלָא מְצַוְּחַתְּ עֲלַי בֵּי מִדְרְשָׁא. אֲזַל חַזְיַיהּ דַּהֲוָה שִׁיעָא טְפֵי, אֲמַר: הָא וַדַּאי בְּנִיגּוּב סַגִּי לַהּ. בַּהֲדֵי דְּקָא אָזֵיל וְאָתֵי, חֲזָא פִּילָא מִתּוּתֵיהּ וַחֲזָא דַּהֲוָה מְלֵא חַמְרָא, אֲמַר: הָא לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב אֶלָּא בְּקִילּוּף, וְהַיְינוּ דַּאֲמַר לִי חַבִּיבִי: חֲזִי דְּלָא מְצַוְּחַתְּ עֲלַי בֵּי מִדְרְשָׁא.
This is similar to an incident involving a certain man who came before Rabbi Ḥiyya and said to him: Give me a man who will purify my winepress that I purchased from a gentile. Rabbi Ḥiyya said to Rav: Go with him and see to it that you conduct yourself in such a manner that will not cause people to complain against me in the study hall. Rav went with him and saw that the winepress was very smooth with pitch. Rav said: Cleansing will certainly be sufficient for this, because it does not absorb the wine. While Rav was going and coming, he saw a crack underneath his feet and saw that it was full of wine. He then said: Cleansing is not sufficient for this; rather, it requires peeling. And this is what my uncle [ḥavivi] meant when he said to me: See to it that you do not cause people to complain against me in the study hall.
תָּנוּ רַבָּנַן: הַגַּת וְהַמַּחַץ וְהַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁל גּוֹיִם, רַבִּי מַתִּיר בְּנִיגּוּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וּמוֹדֶה רַבִּי בְּקַנְקַנִּים שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהֵן אֲסוּרִין. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה? זֶה מַכְנִיסוֹ בְּקִיּוּם, וְזֶה אֵין מַכְנִיסוֹ בְּקִיּוּם. וְשֶׁל עֵץ וְשֶׁל אֶבֶן — יְנַגֵּב, וְאִם הָיוּ מְזוּפָּפִין — אֲסוּרִין.
The Sages taught: With regard to the winepress and its utensils, the ladle and the funnel, which belong to gentiles, Rabbi Yehuda HaNasi permits them by cleansing, and the Rabbis deem them forbidden. And Rabbi Yehuda HaNasi concedes with regard to earthenware jugs belonging to gentiles that they are forbidden. And what is the difference between this case and that case? This jug contains the wine for storage purposes, and that case, involving a ladle and a funnel, involves utensils that do not contain it for storage purposes but only temporarily. And if the winepress or its utensils are fashioned of wood or stone, one must cleanse them, but if they were lined with pitch, they are forbidden, and cleansing is not sufficient to render them permitted.
וְהָתְנַן: גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזְּפָתָהּ גּוֹי — מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה! מַתְנִיתִין דְּלֹא דָּרַךְ בָּהּ, בָּרַיְיתָא דְּדָרַךְ בָּהּ.
The Gemara raises an objection to the last clause of the baraita: But didn’t we learn in the mishna that in the case of a stone winepress that a gentile lined with pitch, one may cleanse it and it is pure? The Gemara answers: The mishna is referring to a case where the gentile did not tread on his grapes in it, whereas the baraita is referring to a case where he trod on his grapes in it.
אָמַר מָר: הַגַּת וְהַמַּחַץ וְהַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁל גּוֹיִם, רַבִּי מַתִּיר בְּנִיגּוּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וְהָאֲנַן תְּנַן: שֶׁל חֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה! אָמַר רָבָא: סֵיפָא דְּמַתְנִיתִין אֲתָאן לְרַבָּנַן.
The Master said above: With regard to the winepress and the ladle and the funnel that belong to gentiles, Rabbi Yehuda HaNasi permits them by cleansing, and the Rabbis deem them forbidden. The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that if the winepress is of earthenware, even if one peeled off the pitch this press is forbidden? Rava said: In the last clause of the mishna we arrive at the opinion of the Rabbis.
דָּרֵשׁ רָבָא: נַעֲוָה אַרְתַּחוּ. רָבָא כִּי הֲוָה מְשַׁדַּר גּוּלְפֵי לְהַרְפַּנְיָא, סָחֵיף לְהוּ אַפּוּמַּיְיהוּ וְחָתֵים לְהוּ אַבִּירְצַיְיהוּ. קָסָבַר: כׇּל דָּבָר שֶׁמַּכְנִיסוֹ לְקִיּוּם, אֲפִילּוּ לְפִי שָׁעָה — גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.
Rava taught: If one has a tank of wine used by gentiles, he must scald it in order to render it permitted for use. When Rava would dispatch empty kegs to Harpanya, he would turn them over, placing them in their sacks on their openings, and seal the sacks on their brims, so that the gentile carriers would not be able to use them for wine. He maintained that with regard to anything that is used to contain wine for storage, even if the wine may be stored in it only temporarily, the Sages decreed that it is forbidden for use as though it had contained wine.
בַּמֶּה מְנַגְּבָן? רַב אָמַר: בְּמַיִם, רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר: בְּאֵפֶר. רַב אָמַר בְּמַיִם — בְּמַיִם וְלֹא בְּאֵפֶר? רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר בְּאֵפֶר — בְּאֵפֶר וְלֹא בְּמַיִם? אֶלָּא
§ The Gemara asks with regard to the cleansing mentioned in the mishna: How does one cleanse a winepress, or utensils used by a gentile for wine? Rav says: One cleans it with water. Rabba bar bar Ḥana says: One cleans it with ashes. The Gemara asks: When Rav says: One cleans it with water, does he mean only with water and not with ashes as well? Furthermore, when Rabba bar bar Ḥana says: One cleans it with ashes, does he mean only with ashes, and not with water as well? Rather, their statements must be understood as follows:
