רוצים להקדיש למידה? התחל כאן:
תקציר
ההמשנה מונה דברים שונים שאסורים בהנאה והם אוסרים במשהו בתערובת (אינם בטלים). הגמרא שואלת ומבארת מדוע יש עוד דברים שאינם נכללים ברשימת המשנה כגון פירות ערלה וכלאי הכרם.
אם יין נסך נופל לתוך בור, כל כמות היין נאסרת. עם זאת, רבי שמעון בן גמליאל פסק שניתן למכור את התערובת, בתנאי שמחיר היין יופחת בהתאם לערך של יין הנסך המעורב בו. יש מחלוקת בין האמוראים האם פוסקים כרבי שמעון בן גמליאל בכל המקרים, או רק במצבים מסוימים—כגון כאשר חבית של יין נסך מתערבת עם חבית של יין מותר, אך לא במקרה שבו כמות קטנה של יין אסור מתערבת בכד או בחבית של יין מותר.
לגבי הכשרת גת ששימש או הוכן על ידי אינו יהודי, תהליך ההכשרה תלוי בחומר שממנו עשויה הגת, וכן בשאלה האם היא הייתה מצופה בזפת.
הלימוד השבוע מוקדש ע”י קרולין הוכשטדטר, אדם דיקר והמשפחה לע”נ פרד הוכשטדטר, אפרים בן קילה וברוך ולכבוד פדיון הבן היום של הנכד הצבר הראשון, זכריה עמי.
הדף היום מוקדש ע”י רחל חפץ לע”נ בעלה, לני חפץ, אריה לייב בן יהודה. "נלקח מוקדם מדי. אבל אני מודה להקב”ה על הזמן שזכינו בחיוך שלו, ברוחב הלב, בחוש ההומור ובאהבה שלו. יהי זכרו ברוך.”
הדף היום מוקדש ע”י אמה רינברג לרפואת בנה יוסף יצחק ניסן בן נחמה לאה אסתר.
עבודה זרה עד
מַתְנִי׳ אֵלּוּ אֲסוּרִין, וְאוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהוּ: יֵין נֶסֶךְ, וַעֲבוֹדָה זָרָה, וְעוֹרוֹת לְבוּבִין,
MISHNA: These following items are themselves forbidden, and any amount of them renders other items with which they become mixed forbidden: Wine used for a libation; and objects of idol worship; and hides with a tear opposite the heart, indicating the idolatrous practice of sacrificing hearts of live animals.
וְשׁוֹר הַנִּסְקָל, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה,
And this halakha also applies to an ox that has been condemned to be stoned (see Exodus 21:28), from which it is prohibited to derive benefit even before its sentence is carried out; and it applies to a heifer whose neck is broken when a person is found killed in an area between two cities and the murderer is unknown (see Deuteronomy 21:1–9), which is likewise forbidden from the time it is taken down to the river to be killed. In these cases, if the animal becomes mixed in a herd of similar animals, all of the animals in the herd are forbidden.
וְצִיפּוֹרֵי מְצוֹרָע, וּשְׂעַר נָזִיר, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וּבָשָׂר בְּחָלָב, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהוּא.
And this halakha also applies to birds designated for the purification of a leper (Leviticus 14:1–6), and the shorn hair of a nazirite (Numbers 6:18), and a firstborn donkey (Exodus 13:13), and meat that was cooked in milk (Exodus 23:19), and the scapegoat of Yom Kippur (Leviticus 16:7–10), and the meat of a non-sacred animal that was slaughtered in the Temple courtyard. All of these are forbidden themselves, and any amount of them renders a mixture forbidden.
גְּמָ׳ תַּנָּא מַאי קָחָשֵׁיב? אִי דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן קָחָשֵׁיב, לִיתְנֵי נָמֵי חֲתִיכוֹת נְבֵילָה! אִי אִיסּוּרֵי הֲנָאָה קָא חָשֵׁיב, לִיתְנֵי נָמֵי חָמֵץ בְּפֶסַח! אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: הַאי תַּנָּא תַּרְתֵּי אִית לֵיהּ — דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן וְאִיסּוּרֵי הֲנָאָה.
GEMARA: According to what criterion does the tanna who teaches this mishna reckon cases? If he reckons based on any item that is counted, i.e., any item that is significant enough to be considered individually, which therefore cannot be nullified in a mixture even in a very large majority of permitted items, let him also teach the case of significant cuts of an unslaughtered animal carcass. And if he reckons based on items from which deriving benefit is prohibited, let him also teach the case of leavened bread on Passover. Rabbi Ḥiyya bar Abba said, and some say it was Rabbi Yitzḥak Nappaḥa who said: This tanna has two criteria. He reckons based on any item that is both counted and from which deriving benefit is prohibited.
וְלִיתְנֵי אֱגוֹזֵי פֶּרֶךְ וְרִימּוֹנֵי בָּדָן, דְּדָבָר שֶׁבְּמִנְיָן וְאִיסּוּרֵי הֲנָאָה הוּא!
The Gemara challenges: But let the tanna teach the cases of perekh nuts, a type of nut that has a brittle shell, and Badan pomegranates, pomegranates from Badan; as these fruits are considered significant, and when they grow during the first three years after the tree was planted [orla], they belong to the category of items that are counted and from which deriving benefit is prohibited.
הָא תְּנָא לֵיהּ הָתָם: הָרָאוּי לְעׇרְלָה — עׇרְלָה, הָרָאוּי לְכִלְאֵי הַכֶּרֶם — כִּלְאֵי הַכֶּרֶם.
The Gemara responds: The Mishna taught that case there, in tractate Orla (3:7), where perekh nuts and Badan pomegranates are listed among the forbidden items that cannot be nullified in a mixture, and it is stated with regard to such items: Those items to which the prohibition of orla applies render the entire mixture forbidden by imparting to it the status of orla, while those to which the prohibition of diverse kinds planted in a vineyard applies render the mixture forbidden by imparting to it the status of diverse kinds planted in a vineyard. Therefore, it is unnecessary to mention those cases here.
וְלִיתְנֵי כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת לְעִנְיַן חָמֵץ בְּפֶסַח! מַאן שָׁמְעַתְּ דַּאֲמַר לַהּ? רַבִּי עֲקִיבָא, הָא תְּנָא לֵיהּ הָתָם: רַבִּי עֲקִיבָא מוֹסִיף אַף כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
The Gemara suggests: But let the tanna teach the case of loaves of a homeowner, each of which is unique and significant, with regard to the prohibition against deriving benefit from leavened bread on Passover. The Gemara explains: Whom did you hear who says that such loaves are not nullified in a mixture? This is taught by Rabbi Akiva, and he taught it there in tractate Orla (3:7): Rabbi Akiva adds to the list the loaves of a homeowner.
״הֲרֵי אֵלּוּ״ לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן וְלָאו אִיסּוּרֵי הֲנָאָה, אִי נָמֵי לְמַעוֹטֵי אִיסּוּר הֲנָאָה וְלֹא דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן.
At the end of the mishna here, the tanna reiterates the halakha stated at its beginning, saying: All of these are forbidden themselves, and any amount of them renders a mixture forbidden. The Gemara asks: The purpose of this reiteration is to exclude what? The Gemara answers: It serves to exclude any item that is counted but from which deriving benefit is not prohibited, or to exclude items from which deriving benefit is prohibited but that are not counted.
מַתְנִי׳ יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, כּוּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: יִמָּכֵר כּוּלּוֹ לְגוֹי, חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ.
MISHNA: In the case of wine used for a libation that fell into a wine cistern, it is prohibited to derive benefit from all of the wine in the cistern, even if the volume of the wine used for a libation was tiny in comparison to the volume of the wine in the cistern. Rabban Shimon ben Gamliel says: All of the wine in the cistern may be sold to a gentile, and the money paid for it is permitted except for the value of the wine used for a libation that is included in it.
גְּמָ׳ אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל חָבִית בְּחָבִיּוֹת, אֲבָל לֹא יַיִן בְּיַיִן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן. וְכֵן אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן. וְכֵן אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן.
GEMARA: Rav says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel in a case where a barrel of wine used for a libation became intermingled with barrels of permitted wine, but not when the wine itself became mixed with permitted wine. And Shmuel says: Even when the wine itself became mixed with permitted wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. And likewise, Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Even when wine became mixed with wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. And likewise, Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Ḥanina says: Even when wine became mixed with wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. And likewise, Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: Even when wine became mixed with wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
אָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, יֵין נֶסֶךְ יַיִן בְּיַיִן — אָסוּר, חָבִית בְּחָבִית — מוּתָּר, סְתָם יַיִן אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן — מוּתָּר.
Rav Naḥman says: The practical halakha is that with regard to wine that was actually used for a libation, wine that became mixed with wine renders the entire mixture forbidden, but if a barrel became intermingled with barrels of permitted wine, it is permitted to sell the barrels in the manner described by Rabban Shimon ben Gamliel. With regard to nondescript wine of gentiles, which is forbidden due to the suspicion that it was used for a libation, even if wine became mixed with wine, it is permitted to sell the mixture in the manner described by Rabban Shimon ben Gamliel.
מַתְנִי׳ גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזְּפָתָהּ גּוֹי, מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה. וְשֶׁל עֵץ, רַבִּי אוֹמֵר: יְנַגֵּב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִקְלוֹף אֶת הַזֶּפֶת. וְשֶׁל חֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה.
MISHNA: In the case of a stone winepress that a gentile lined with pitch and then poured wine onto the pitch to neutralize its flavor, one may cleanse it and it is pure, i.e., wine pressed in it is permitted. And if the winepress is fashioned of wood, Rabbi Yehuda HaNasi says: One may cleanse it, but the Rabbis say: One must peel off the pitch completely. And if the winepress is of earthenware, even if one peeled off the pitch, this press is forbidden.
גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ — לֹא. פְּשִׁיטָא, ״זְפָתָהּ״ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הוּא הַדִּין אֲפִילּוּ דָּרַךְ בָּהּ, וְהַאי דְּקָתָנֵי ״זְפָתָהּ״ — אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא קָתָנֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.
GEMARA: Rava says: The requirement to cleanse the winepress applies specifically if the gentile lined it with pitch. But if he only trod on his grapes in it without lining it with pitch, this is not required. The Gemara asks: Isn’t this obvious? We learned in the mishna that cleansing the winepress is necessary if the gentile lined it with pitch. The Gemara responds: Lest you say that the same is true that it requires cleansing even if he trod on his grapes in it, and the fact that the mishna teaches a case where he lined it with pitch is because the mishna is teaching the manner in which the matter typically occurs, therefore Rava teaches us that this is not the case.
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב. פְּשִׁיטָא, ״זְפָתָהּ״ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ דָּרַךְ בָּהּ, וְהַאי דְּקָתָנֵי ״זְפָתָהּ״ אוֹרְחָא דְמִלְּתָא קָתָנֵי, קָא מַשְׁמַע לַן דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב.
There are those who say that Rava says: Cleansing the winepress is effective specifically if the gentile lined it with pitch. But if he trod on his grapes in it as well, cleansing it is not sufficient to purify the winepress. The Gemara asks: Isn’t this obvious? We learned in the mishna that cleansing the winepress is sufficient if the gentile lined it with pitch. The Gemara responds: Lest you say that the same is true and that cleansing is sufficient even if he trod on his grapes in it, and the fact that the mishna teaches a case where he lined it with pitch is because the mishna is teaching the manner in which the matter typically occurs, therefore Rava teaches us that cleansing the winepress is sufficient specifically if he lined it with pitch, but if he trod on his grapes in it, cleansing it is not sufficient.
כִּי הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי גַּבְרָא (דדכי) [דִּמְדַכֵּי] לִי מַעְצַרְתַּאי, אֲמַר לֵיהּ לְרַב: זִיל בַּהֲדֵיהּ וַחֲזִי דְּלָא מְצַוְּחַתְּ עֲלַי בֵּי מִדְרְשָׁא. אֲזַל חַזְיַיהּ דַּהֲוָה שִׁיעָא טְפֵי, אֲמַר: הָא וַדַּאי בְּנִיגּוּב סַגִּי לַהּ. בַּהֲדֵי דְּקָא אָזֵיל וְאָתֵי, חֲזָא פִּילָא מִתּוּתֵיהּ וַחֲזָא דַּהֲוָה מְלֵא חַמְרָא, אֲמַר: הָא לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב אֶלָּא בְּקִילּוּף, וְהַיְינוּ דַּאֲמַר לִי חַבִּיבִי: חֲזִי דְּלָא מְצַוְּחַתְּ עֲלַי בֵּי מִדְרְשָׁא.
This is similar to an incident involving a certain man who came before Rabbi Ḥiyya and said to him: Give me a man who will purify my winepress that I purchased from a gentile. Rabbi Ḥiyya said to Rav: Go with him and see to it that you conduct yourself in such a manner that will not cause people to complain against me in the study hall. Rav went with him and saw that the winepress was very smooth with pitch. Rav said: Cleansing will certainly be sufficient for this, because it does not absorb the wine. While Rav was going and coming, he saw a crack underneath his feet and saw that it was full of wine. He then said: Cleansing is not sufficient for this; rather, it requires peeling. And this is what my uncle [ḥavivi] meant when he said to me: See to it that you do not cause people to complain against me in the study hall.
תָּנוּ רַבָּנַן: הַגַּת וְהַמַּחַץ וְהַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁל גּוֹיִם, רַבִּי מַתִּיר בְּנִיגּוּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וּמוֹדֶה רַבִּי בְּקַנְקַנִּים שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהֵן אֲסוּרִין. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה? זֶה מַכְנִיסוֹ בְּקִיּוּם, וְזֶה אֵין מַכְנִיסוֹ בְּקִיּוּם. וְשֶׁל עֵץ וְשֶׁל אֶבֶן — יְנַגֵּב, וְאִם הָיוּ מְזוּפָּפִין — אֲסוּרִין.
The Sages taught: With regard to the winepress and its utensils, the ladle and the funnel, which belong to gentiles, Rabbi Yehuda HaNasi permits them by cleansing, and the Rabbis deem them forbidden. And Rabbi Yehuda HaNasi concedes with regard to earthenware jugs belonging to gentiles that they are forbidden. And what is the difference between this case and that case? This jug contains the wine for storage purposes, and that case, involving a ladle and a funnel, involves utensils that do not contain it for storage purposes but only temporarily. And if the winepress or its utensils are fashioned of wood or stone, one must cleanse them, but if they were lined with pitch, they are forbidden, and cleansing is not sufficient to render them permitted.
וְהָתְנַן: גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזְּפָתָהּ גּוֹי — מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה! מַתְנִיתִין דְּלֹא דָּרַךְ בָּהּ, בָּרַיְיתָא דְּדָרַךְ בָּהּ.
The Gemara raises an objection to the last clause of the baraita: But didn’t we learn in the mishna that in the case of a stone winepress that a gentile lined with pitch, one may cleanse it and it is pure? The Gemara answers: The mishna is referring to a case where the gentile did not tread on his grapes in it, whereas the baraita is referring to a case where he trod on his grapes in it.
אָמַר מָר: הַגַּת וְהַמַּחַץ וְהַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁל גּוֹיִם, רַבִּי מַתִּיר בְּנִיגּוּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וְהָאֲנַן תְּנַן: שֶׁל חֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה! אָמַר רָבָא: סֵיפָא דְּמַתְנִיתִין אֲתָאן לְרַבָּנַן.
The Master said above: With regard to the winepress and the ladle and the funnel that belong to gentiles, Rabbi Yehuda HaNasi permits them by cleansing, and the Rabbis deem them forbidden. The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that if the winepress is of earthenware, even if one peeled off the pitch this press is forbidden? Rava said: In the last clause of the mishna we arrive at the opinion of the Rabbis.
דָּרֵשׁ רָבָא: נַעֲוָה אַרְתַּחוּ. רָבָא כִּי הֲוָה מְשַׁדַּר גּוּלְפֵי לְהַרְפַּנְיָא, סָחֵיף לְהוּ אַפּוּמַּיְיהוּ וְחָתֵים לְהוּ אַבִּירְצַיְיהוּ. קָסָבַר: כׇּל דָּבָר שֶׁמַּכְנִיסוֹ לְקִיּוּם, אֲפִילּוּ לְפִי שָׁעָה — גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.
Rava taught: If one has a tank of wine used by gentiles, he must scald it in order to render it permitted for use. When Rava would dispatch empty kegs to Harpanya, he would turn them over, placing them in their sacks on their openings, and seal the sacks on their brims, so that the gentile carriers would not be able to use them for wine. He maintained that with regard to anything that is used to contain wine for storage, even if the wine may be stored in it only temporarily, the Sages decreed that it is forbidden for use as though it had contained wine.
בַּמֶּה מְנַגְּבָן? רַב אָמַר: בְּמַיִם, רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר: בְּאֵפֶר. רַב אָמַר בְּמַיִם — בְּמַיִם וְלֹא בְּאֵפֶר? רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר בְּאֵפֶר — בְּאֵפֶר וְלֹא בְּמַיִם? אֶלָּא
§ The Gemara asks with regard to the cleansing mentioned in the mishna: How does one cleanse a winepress, or utensils used by a gentile for wine? Rav says: One cleans it with water. Rabba bar bar Ḥana says: One cleans it with ashes. The Gemara asks: When Rav says: One cleans it with water, does he mean only with water and not with ashes as well? Furthermore, when Rabba bar bar Ḥana says: One cleans it with ashes, does he mean only with ashes, and not with water as well? Rather, their statements must be understood as follows:
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
Din & Daf: How Should We Understand the Central Role of Blood in the World of Korbanot?
A Daf Of Their Own –Intent and Action
כוונה ומעשה בקורבנות- דף משלהן
האם חייבים לתת צדקה? ולחזור בתשובה?
תשובה אמיתית: מתי היא מתקבלת? ואיך יודעים שהיא נענתה?
Din & Daf: What is the Concept of שלא לשמה All About?
Horayot Daf 2-8 – Daf Yomi: One Week at a Time
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.
מרכז שפירא, ישראל
התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.
חיפה, ישראל
התחלתי ללמוד בסבב הנוכחי לפני כשנתיים .הסביבה מתפעלת ותומכת מאוד. אני משתדלת ללמוד מכל ההסכתים הנוספים שיש באתר הדרן. אני עורכת כל סיום מסכת שיעור בביתי לכ20 נשים שמחכות בקוצר רוח למפגשים האלו.
יהוד, ישראל
אחי, שלומד דף יומי ממסכת ברכות, חיפש חברותא ללימוד מסכת ראש השנה והציע לי. החברותא היתה מאתגרת טכנית ורוב הזמן נעשתה דרך הטלפון, כך שבסיום המסכת נפרדו דרכינו. אחי חזר ללמוד לבד, אבל אני כבר נכבשתי בקסם הגמרא ושכנעתי את האיש שלי להצטרף אלי למסכת ביצה. מאז המשכנו הלאה, ועכשיו אנחנו מתרגשים לקראתו של סדר נשים!
נוקדים, ישראל
התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!
חיפה , ישראל
"התחלתי ללמוד דף יומי במחזור הזה, בח’ בטבת תש””ף. לקחתי על עצמי את הלימוד כדי ליצור תחום של התמדה יומיומית בחיים, והצטרפתי לקבוצת הלומדים בבית הכנסת בכפר אדומים. המשפחה והסביבה מתפעלים ותומכים.
בלימוד שלי אני מתפעלת בעיקר מכך שכדי ללמוד גמרא יש לדעת ולהכיר את כל הגמרא. זו מעין צבת בצבת עשויה שהיא עצומה בהיקפה.”
כפר אדומים, ישראל
My explorations into Gemara started a few days into the present cycle. I binged learnt and become addicted. I’m fascinated by the rich "tapestry” of intertwined themes, connections between Masechtot, conversations between generations of Rabbanim and learners past and present all over the world. My life has acquired a golden thread, linking generations with our amazing heritage.
Thank you.
חשמונאים, Israel
באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות
מודיעין, ישראל
ראיתי את הסיום הגדול בבנייני האומה וכל כך התרשמתי ורציתי לקחת חלק.. אבל לקח לי עוד כשנה וחצי )באמצע מסיכת שבת להצטרף..
הלימוד חשוב לי מאוד.. אני תמיד במרדף אחרי הדף וגונבת כל פעם חצי דף כשהילדים עסוקים ומשלימה אח”כ אחרי שכולם הלכו לישון..
ירושלים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.
זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.
גבעת הראל, ישראל
התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.
חיפה, ישראל
כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !
ירושלים, ישראל
התחלתי ללמוד לפני 4.5 שנים, כשהודיה חברה שלי פתחה קבוצת ווטסאפ ללימוד דף יומי בתחילת מסכת סנהדרין. מאז לימוד הדף נכנס לתוך היום-יום שלי והפך לאחד ממגדירי הזהות שלי ממש.
ירושלים, ישראל
בסוף הסבב הקודם ראיתי את השמחה הגדולה שבסיום הלימוד, בעלי סיים כבר בפעם השלישית וכמובן הסיום הנשי בבנייני האומה וחשבתי שאולי זו הזדמנות עבורי למשהו חדש.
למרות שאני שונה בסביבה שלי, מי ששומע על הלימוד שלי מפרגן מאוד.
אני מנסה ללמוד קצת בכל יום, גם אם לא את כל הדף ובסך הכל אני בדרך כלל עומדת בקצב.
הלימוד מעניק המון משמעות ליום יום ועושה סדר בלמוד תורה, שתמיד היה (ועדיין) שאיפה. אבל אין כמו קביעות
טל מנשה, ישראל
התחלתי ללמוד בסבב הנוכחי לפני כשנתיים .הסביבה מתפעלת ותומכת מאוד. אני משתדלת ללמוד מכל ההסכתים הנוספים שיש באתר הדרן. אני עורכת כל סיום מסכת שיעור בביתי לכ20 נשים שמחכות בקוצר רוח למפגשים האלו.
יהוד, ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
רעננה, ישראל
התחלתי לפני 8 שנים במדרשה. לאחרונה סיימתי מסכת תענית בלמידה עצמית ועכשיו לקראת סיום מסכת מגילה.
רעננה, ישראל
. לא תמיד נהניתי מלימוד גמרא כילדה.,בל כהתבגרתי התחלתי לאהוב את זה שוב. התחלתי ללמוד מסכת סוטה בדף היומי לפני כחמש עשרה שנה ואז הפסקתי.הגעתי לסיום הגדול של הדרן לפני שנתיים וזה נתן לי השראה. והתחלתי ללמוד למשך כמה ימים ואז היתה לי פריצת דיסק והפסקתי…עד אלול השנה. אז התחלתי עם מסכת ביצה וב”ה אני מצליחה לעמוד בקצב. המשפחה מאוד תומכת בי ויש כמה שגם לומדים את זה במקביל. אני אוהבת שיש עוגן כל יום.
בית שמש, ישראל
אני לומדת גמרא כעשור במסגרות שונות, ואת הדף היומי התחלתי כשחברה הציעה שאצטרף אליה לסיום בבנייני האומה. מאז אני לומדת עם פודקסט הדרן, משתדלת באופן יומי אך אם לא מספיקה, מדביקה פערים עד ערב שבת. בסבב הזה הלימוד הוא "ממעוף הציפור”, מקשיבה במהירות מוגברת תוך כדי פעילויות כמו בישול או נהיגה, וכך רוכשת היכרות עם הסוגיות ואופן ניתוחם על ידי חז”ל. בע”ה בסבב הבא, ואולי לפני, אצלול לתוכו באופן מעמיק יותר.
רמת גן, ישראל
"התחלתי ללמוד דף יומי במחזור הזה, בח’ בטבת תש””ף. לקחתי על עצמי את הלימוד כדי ליצור תחום של התמדה יומיומית בחיים, והצטרפתי לקבוצת הלומדים בבית הכנסת בכפר אדומים. המשפחה והסביבה מתפעלים ותומכים.
בלימוד שלי אני מתפעלת בעיקר מכך שכדי ללמוד גמרא יש לדעת ולהכיר את כל הגמרא. זו מעין צבת בצבת עשויה שהיא עצומה בהיקפה.”
כפר אדומים, ישראל
עבודה זרה עד
מַתְנִי׳ אֵלּוּ אֲסוּרִין, וְאוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהוּ: יֵין נֶסֶךְ, וַעֲבוֹדָה זָרָה, וְעוֹרוֹת לְבוּבִין,
MISHNA: These following items are themselves forbidden, and any amount of them renders other items with which they become mixed forbidden: Wine used for a libation; and objects of idol worship; and hides with a tear opposite the heart, indicating the idolatrous practice of sacrificing hearts of live animals.
וְשׁוֹר הַנִּסְקָל, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה,
And this halakha also applies to an ox that has been condemned to be stoned (see Exodus 21:28), from which it is prohibited to derive benefit even before its sentence is carried out; and it applies to a heifer whose neck is broken when a person is found killed in an area between two cities and the murderer is unknown (see Deuteronomy 21:1–9), which is likewise forbidden from the time it is taken down to the river to be killed. In these cases, if the animal becomes mixed in a herd of similar animals, all of the animals in the herd are forbidden.
וְצִיפּוֹרֵי מְצוֹרָע, וּשְׂעַר נָזִיר, וּפֶטֶר חֲמוֹר, וּבָשָׂר בְּחָלָב, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה — הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין וְאוֹסְרִין בְּכׇל שֶׁהוּא.
And this halakha also applies to birds designated for the purification of a leper (Leviticus 14:1–6), and the shorn hair of a nazirite (Numbers 6:18), and a firstborn donkey (Exodus 13:13), and meat that was cooked in milk (Exodus 23:19), and the scapegoat of Yom Kippur (Leviticus 16:7–10), and the meat of a non-sacred animal that was slaughtered in the Temple courtyard. All of these are forbidden themselves, and any amount of them renders a mixture forbidden.
גְּמָ׳ תַּנָּא מַאי קָחָשֵׁיב? אִי דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן קָחָשֵׁיב, לִיתְנֵי נָמֵי חֲתִיכוֹת נְבֵילָה! אִי אִיסּוּרֵי הֲנָאָה קָא חָשֵׁיב, לִיתְנֵי נָמֵי חָמֵץ בְּפֶסַח! אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: הַאי תַּנָּא תַּרְתֵּי אִית לֵיהּ — דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן וְאִיסּוּרֵי הֲנָאָה.
GEMARA: According to what criterion does the tanna who teaches this mishna reckon cases? If he reckons based on any item that is counted, i.e., any item that is significant enough to be considered individually, which therefore cannot be nullified in a mixture even in a very large majority of permitted items, let him also teach the case of significant cuts of an unslaughtered animal carcass. And if he reckons based on items from which deriving benefit is prohibited, let him also teach the case of leavened bread on Passover. Rabbi Ḥiyya bar Abba said, and some say it was Rabbi Yitzḥak Nappaḥa who said: This tanna has two criteria. He reckons based on any item that is both counted and from which deriving benefit is prohibited.
וְלִיתְנֵי אֱגוֹזֵי פֶּרֶךְ וְרִימּוֹנֵי בָּדָן, דְּדָבָר שֶׁבְּמִנְיָן וְאִיסּוּרֵי הֲנָאָה הוּא!
The Gemara challenges: But let the tanna teach the cases of perekh nuts, a type of nut that has a brittle shell, and Badan pomegranates, pomegranates from Badan; as these fruits are considered significant, and when they grow during the first three years after the tree was planted [orla], they belong to the category of items that are counted and from which deriving benefit is prohibited.
הָא תְּנָא לֵיהּ הָתָם: הָרָאוּי לְעׇרְלָה — עׇרְלָה, הָרָאוּי לְכִלְאֵי הַכֶּרֶם — כִּלְאֵי הַכֶּרֶם.
The Gemara responds: The Mishna taught that case there, in tractate Orla (3:7), where perekh nuts and Badan pomegranates are listed among the forbidden items that cannot be nullified in a mixture, and it is stated with regard to such items: Those items to which the prohibition of orla applies render the entire mixture forbidden by imparting to it the status of orla, while those to which the prohibition of diverse kinds planted in a vineyard applies render the mixture forbidden by imparting to it the status of diverse kinds planted in a vineyard. Therefore, it is unnecessary to mention those cases here.
וְלִיתְנֵי כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת לְעִנְיַן חָמֵץ בְּפֶסַח! מַאן שָׁמְעַתְּ דַּאֲמַר לַהּ? רַבִּי עֲקִיבָא, הָא תְּנָא לֵיהּ הָתָם: רַבִּי עֲקִיבָא מוֹסִיף אַף כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת.
The Gemara suggests: But let the tanna teach the case of loaves of a homeowner, each of which is unique and significant, with regard to the prohibition against deriving benefit from leavened bread on Passover. The Gemara explains: Whom did you hear who says that such loaves are not nullified in a mixture? This is taught by Rabbi Akiva, and he taught it there in tractate Orla (3:7): Rabbi Akiva adds to the list the loaves of a homeowner.
״הֲרֵי אֵלּוּ״ לְמַעוֹטֵי מַאי? לְמַעוֹטֵי דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן וְלָאו אִיסּוּרֵי הֲנָאָה, אִי נָמֵי לְמַעוֹטֵי אִיסּוּר הֲנָאָה וְלֹא דָּבָר שֶׁבְּמִנְיָן.
At the end of the mishna here, the tanna reiterates the halakha stated at its beginning, saying: All of these are forbidden themselves, and any amount of them renders a mixture forbidden. The Gemara asks: The purpose of this reiteration is to exclude what? The Gemara answers: It serves to exclude any item that is counted but from which deriving benefit is not prohibited, or to exclude items from which deriving benefit is prohibited but that are not counted.
מַתְנִי׳ יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר, כּוּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: יִמָּכֵר כּוּלּוֹ לְגוֹי, חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁבּוֹ.
MISHNA: In the case of wine used for a libation that fell into a wine cistern, it is prohibited to derive benefit from all of the wine in the cistern, even if the volume of the wine used for a libation was tiny in comparison to the volume of the wine in the cistern. Rabban Shimon ben Gamliel says: All of the wine in the cistern may be sold to a gentile, and the money paid for it is permitted except for the value of the wine used for a libation that is included in it.
גְּמָ׳ אָמַר רַב: הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל חָבִית בְּחָבִיּוֹת, אֲבָל לֹא יַיִן בְּיַיִן. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן. וְכֵן אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן. וְכֵן אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן. וְכֵן אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן.
GEMARA: Rav says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel in a case where a barrel of wine used for a libation became intermingled with barrels of permitted wine, but not when the wine itself became mixed with permitted wine. And Shmuel says: Even when the wine itself became mixed with permitted wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. And likewise, Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says: Even when wine became mixed with wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. And likewise, Rabbi Shmuel bar Naḥmani says that Rabbi Ḥanina says: Even when wine became mixed with wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel. And likewise, Rav Naḥman says that Rabba bar Avuh says: Even when wine became mixed with wine, the halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.
אָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, יֵין נֶסֶךְ יַיִן בְּיַיִן — אָסוּר, חָבִית בְּחָבִית — מוּתָּר, סְתָם יַיִן אֲפִילּוּ יַיִן בְּיַיִן — מוּתָּר.
Rav Naḥman says: The practical halakha is that with regard to wine that was actually used for a libation, wine that became mixed with wine renders the entire mixture forbidden, but if a barrel became intermingled with barrels of permitted wine, it is permitted to sell the barrels in the manner described by Rabban Shimon ben Gamliel. With regard to nondescript wine of gentiles, which is forbidden due to the suspicion that it was used for a libation, even if wine became mixed with wine, it is permitted to sell the mixture in the manner described by Rabban Shimon ben Gamliel.
מַתְנִי׳ גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזְּפָתָהּ גּוֹי, מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה. וְשֶׁל עֵץ, רַבִּי אוֹמֵר: יְנַגֵּב, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יִקְלוֹף אֶת הַזֶּפֶת. וְשֶׁל חֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה.
MISHNA: In the case of a stone winepress that a gentile lined with pitch and then poured wine onto the pitch to neutralize its flavor, one may cleanse it and it is pure, i.e., wine pressed in it is permitted. And if the winepress is fashioned of wood, Rabbi Yehuda HaNasi says: One may cleanse it, but the Rabbis say: One must peel off the pitch completely. And if the winepress is of earthenware, even if one peeled off the pitch, this press is forbidden.
גְּמָ׳ אָמַר רָבָא: דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ — לֹא. פְּשִׁיטָא, ״זְפָתָהּ״ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הוּא הַדִּין אֲפִילּוּ דָּרַךְ בָּהּ, וְהַאי דְּקָתָנֵי ״זְפָתָהּ״ — אוֹרְחָא דְּמִלְּתָא קָתָנֵי, קָא מַשְׁמַע לַן.
GEMARA: Rava says: The requirement to cleanse the winepress applies specifically if the gentile lined it with pitch. But if he only trod on his grapes in it without lining it with pitch, this is not required. The Gemara asks: Isn’t this obvious? We learned in the mishna that cleansing the winepress is necessary if the gentile lined it with pitch. The Gemara responds: Lest you say that the same is true that it requires cleansing even if he trod on his grapes in it, and the fact that the mishna teaches a case where he lined it with pitch is because the mishna is teaching the manner in which the matter typically occurs, therefore Rava teaches us that this is not the case.
אִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רָבָא: דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב. פְּשִׁיטָא, ״זְפָתָהּ״ תְּנַן! מַהוּ דְּתֵימָא: הוּא הַדִּין דַּאֲפִילּוּ דָּרַךְ בָּהּ, וְהַאי דְּקָתָנֵי ״זְפָתָהּ״ אוֹרְחָא דְמִלְּתָא קָתָנֵי, קָא מַשְׁמַע לַן דַּוְקָא זְפָתָהּ, אֲבָל דָּרַךְ בָּהּ לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב.
There are those who say that Rava says: Cleansing the winepress is effective specifically if the gentile lined it with pitch. But if he trod on his grapes in it as well, cleansing it is not sufficient to purify the winepress. The Gemara asks: Isn’t this obvious? We learned in the mishna that cleansing the winepress is sufficient if the gentile lined it with pitch. The Gemara responds: Lest you say that the same is true and that cleansing is sufficient even if he trod on his grapes in it, and the fact that the mishna teaches a case where he lined it with pitch is because the mishna is teaching the manner in which the matter typically occurs, therefore Rava teaches us that cleansing the winepress is sufficient specifically if he lined it with pitch, but if he trod on his grapes in it, cleansing it is not sufficient.
כִּי הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אֲמַר לֵיהּ: הַב לִי גַּבְרָא (דדכי) [דִּמְדַכֵּי] לִי מַעְצַרְתַּאי, אֲמַר לֵיהּ לְרַב: זִיל בַּהֲדֵיהּ וַחֲזִי דְּלָא מְצַוְּחַתְּ עֲלַי בֵּי מִדְרְשָׁא. אֲזַל חַזְיַיהּ דַּהֲוָה שִׁיעָא טְפֵי, אֲמַר: הָא וַדַּאי בְּנִיגּוּב סַגִּי לַהּ. בַּהֲדֵי דְּקָא אָזֵיל וְאָתֵי, חֲזָא פִּילָא מִתּוּתֵיהּ וַחֲזָא דַּהֲוָה מְלֵא חַמְרָא, אֲמַר: הָא לָא סַגִּי לַהּ בְּנִיגּוּב אֶלָּא בְּקִילּוּף, וְהַיְינוּ דַּאֲמַר לִי חַבִּיבִי: חֲזִי דְּלָא מְצַוְּחַתְּ עֲלַי בֵּי מִדְרְשָׁא.
This is similar to an incident involving a certain man who came before Rabbi Ḥiyya and said to him: Give me a man who will purify my winepress that I purchased from a gentile. Rabbi Ḥiyya said to Rav: Go with him and see to it that you conduct yourself in such a manner that will not cause people to complain against me in the study hall. Rav went with him and saw that the winepress was very smooth with pitch. Rav said: Cleansing will certainly be sufficient for this, because it does not absorb the wine. While Rav was going and coming, he saw a crack underneath his feet and saw that it was full of wine. He then said: Cleansing is not sufficient for this; rather, it requires peeling. And this is what my uncle [ḥavivi] meant when he said to me: See to it that you do not cause people to complain against me in the study hall.
תָּנוּ רַבָּנַן: הַגַּת וְהַמַּחַץ וְהַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁל גּוֹיִם, רַבִּי מַתִּיר בְּנִיגּוּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וּמוֹדֶה רַבִּי בְּקַנְקַנִּים שֶׁל גּוֹיִם שֶׁהֵן אֲסוּרִין. וּמָה הֶפְרֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה? זֶה מַכְנִיסוֹ בְּקִיּוּם, וְזֶה אֵין מַכְנִיסוֹ בְּקִיּוּם. וְשֶׁל עֵץ וְשֶׁל אֶבֶן — יְנַגֵּב, וְאִם הָיוּ מְזוּפָּפִין — אֲסוּרִין.
The Sages taught: With regard to the winepress and its utensils, the ladle and the funnel, which belong to gentiles, Rabbi Yehuda HaNasi permits them by cleansing, and the Rabbis deem them forbidden. And Rabbi Yehuda HaNasi concedes with regard to earthenware jugs belonging to gentiles that they are forbidden. And what is the difference between this case and that case? This jug contains the wine for storage purposes, and that case, involving a ladle and a funnel, involves utensils that do not contain it for storage purposes but only temporarily. And if the winepress or its utensils are fashioned of wood or stone, one must cleanse them, but if they were lined with pitch, they are forbidden, and cleansing is not sufficient to render them permitted.
וְהָתְנַן: גַּת שֶׁל אֶבֶן שֶׁזְּפָתָהּ גּוֹי — מְנַגְּבָהּ וְהִיא טְהוֹרָה! מַתְנִיתִין דְּלֹא דָּרַךְ בָּהּ, בָּרַיְיתָא דְּדָרַךְ בָּהּ.
The Gemara raises an objection to the last clause of the baraita: But didn’t we learn in the mishna that in the case of a stone winepress that a gentile lined with pitch, one may cleanse it and it is pure? The Gemara answers: The mishna is referring to a case where the gentile did not tread on his grapes in it, whereas the baraita is referring to a case where he trod on his grapes in it.
אָמַר מָר: הַגַּת וְהַמַּחַץ וְהַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁל גּוֹיִם, רַבִּי מַתִּיר בְּנִיגּוּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. וְהָאֲנַן תְּנַן: שֶׁל חֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַף אֶת הַזֶּפֶת — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה! אָמַר רָבָא: סֵיפָא דְּמַתְנִיתִין אֲתָאן לְרַבָּנַן.
The Master said above: With regard to the winepress and the ladle and the funnel that belong to gentiles, Rabbi Yehuda HaNasi permits them by cleansing, and the Rabbis deem them forbidden. The Gemara asks: But didn’t we learn in the mishna that if the winepress is of earthenware, even if one peeled off the pitch this press is forbidden? Rava said: In the last clause of the mishna we arrive at the opinion of the Rabbis.
דָּרֵשׁ רָבָא: נַעֲוָה אַרְתַּחוּ. רָבָא כִּי הֲוָה מְשַׁדַּר גּוּלְפֵי לְהַרְפַּנְיָא, סָחֵיף לְהוּ אַפּוּמַּיְיהוּ וְחָתֵים לְהוּ אַבִּירְצַיְיהוּ. קָסָבַר: כׇּל דָּבָר שֶׁמַּכְנִיסוֹ לְקִיּוּם, אֲפִילּוּ לְפִי שָׁעָה — גְּזַרוּ בֵּיהּ רַבָּנַן.
Rava taught: If one has a tank of wine used by gentiles, he must scald it in order to render it permitted for use. When Rava would dispatch empty kegs to Harpanya, he would turn them over, placing them in their sacks on their openings, and seal the sacks on their brims, so that the gentile carriers would not be able to use them for wine. He maintained that with regard to anything that is used to contain wine for storage, even if the wine may be stored in it only temporarily, the Sages decreed that it is forbidden for use as though it had contained wine.
בַּמֶּה מְנַגְּבָן? רַב אָמַר: בְּמַיִם, רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר: בְּאֵפֶר. רַב אָמַר בְּמַיִם — בְּמַיִם וְלֹא בְּאֵפֶר? רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר בְּאֵפֶר — בְּאֵפֶר וְלֹא בְּמַיִם? אֶלָּא
§ The Gemara asks with regard to the cleansing mentioned in the mishna: How does one cleanse a winepress, or utensils used by a gentile for wine? Rav says: One cleans it with water. Rabba bar bar Ḥana says: One cleans it with ashes. The Gemara asks: When Rav says: One cleans it with water, does he mean only with water and not with ashes as well? Furthermore, when Rabba bar bar Ḥana says: One cleans it with ashes, does he mean only with ashes, and not with water as well? Rather, their statements must be understood as follows:
