חיפוש

הוריות יד

רוצים להקדיש למידה? התחל כאן:

podcast placeholder
0:00
0:00



תקציר

השיעור של היום יעלה לאחר הסיום הערב. להרשמה לסיום, לחצו כאן.

מהו סיום?

להגיע לדף בספריא, לחצו כאן.

ברייתא מפרטת את הכללים להבעת כבוד לנשיא, לאב בית דין ולחכם – כאשר כל אחד מהם זוכה לכבוד באופן שונה. הבחנה זו נקבעה על ידי רבן שמעון בן גמליאל (הנשיא) ביום שבו רבי נתן (אב בית דין) ורבי מאיר (החכם) לא היו בבית המדרש. מתוך תחושת פגיעה, הם זממו להדיח את רבן שמעון מתפקידו. אך תוכניתם נשמעה במקרה על ידי רבי יעקב בן קרשי והוא עזר לרבן שמעון בן גמליאל להכשילם.

כאשר גילה רבן שמעון את המזימה, הוא גירש אותם מבית המדרש. בתגובה, הם החלו לשלוח שאלות קשות לבית המדרש. כאשר התלמידים שבתוך בית המדרש לא הצליחו להשיב, הם שלחו את התשובות הנכונות מבחוץ. לבסוף, רבי יוסי התערב וטען שאין זה מתקבל על הדעת שהתורה תישאר מחוץ לבית המדרש בעוד שהתלמידים יושבים בתוכו. רבן שמעון הסכים להחזירם – אך קבע קנס: התורה שהם ילמדו לא תיוחס להם בשמם. כך נמסרו דברי רבי מאיר בשם "אחרים” ודברי רבי נתן בשם "יש אומרים”.

מאוחר יותר, שניהם חלמו שעליהם להתפייס עם רבן שמעון. רק רבי נתן פעל לפי החלום, אך רבן שמעון בן גמליאל לא היה נכון באמת להתפייס.

דור לאחר מכן, רבי יהודה הנשיא לימד את בנו, רבי שמעון, דבר תורה של רבי מאיר, אך ייחס אותו ל”אחרים”. כששאל אותו בנו מדוע אינו מזכיר את שמו של רבי מאיר, השיב רבי יהודה שהיו חכמים שניסו לפגוע בכבוד משפחתם. רבי שמעון השיב שהם כבר מתו, ואף לא הצליחו במזימתם. רבי יהודה התרצה והסכים לייחס את הדברים לרבי מאיר – אך בעקיפין, באומרו: משום רבי מאיר אמרו:”

רבן שמעון בן גמליאל וחכמים נוספים גם דנו בשאלה רחבה יותר: האם עדיף להיות סיני – מי שבקיא בהרבה תורה, או עוקר הרים – מי שיש לו כישורי ניתוח חזקים ויכולת "לעקור הרים.” רב יוסף היה סיני, ורבה היה עוקר הרים. אף על פי שחכמי ארץ ישראל המליצו על רב יוסף לראשות הישיבה, הוא בענווה העביר את התפקיד לרבה. רבה עמד בראש הישיבה במשך 22 שנה, ורק לאחר מותו קיבל רב יוסף את התפקיד. במשך כהונתו של רבה, נמנע רב יוסף מלקבל כבוד מתוך הערכה לרבה.

במקרה אחר, אביי, רבא, רבי זירא ורבה בר מתנה למדו יחד והיו זקוקים למנהיג. אביי נבחר, שכן דבריו לא הופרכו, בניגוד לאחרים.

הגמרא מסיימת בשאלה: מי היה גדול יותר – רבי זירא או רבה בר רב מתנה? לכל אחד מהם היו מעלות ייחודיות, והעניין נותר בלתי מוכרע – תיקו.

כלי ה-DAF היומיים של היום:

הוריות יד

לֹא הָיָה קָרֵב. אָמַר לוֹ: מִי הֵם הַלָּלוּ שֶׁמֵּימֵיהֶם אָנוּ שׁוֹתִים וּשְׁמוֹתָם אֵין אָנוּ מַזְכִּירִים? אֲמַר לֵיהּ: בְּנֵי אָדָם שֶׁבִּקְּשׁוּ לַעֲקוֹר כְּבוֹדְךָ וּכְבוֹד בֵּית אָבִיךָ.

it would not be sacrificed. Rabbi Yehuda HaNasi’s son said to him: Who are these Sages whose water we drink but whose names we do not mention? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: They are people who sought to abolish your honor and the honor of your father’s house.

אֲמַר לֵיהּ: ״גַּם אַהֲבָתָם גַּם שִׂנְאָתָם גַּם קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה״! אֲמַר לֵיהּ: ״הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח״. אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִלֵּי הֵיכָא דְּאַהֲנוֹ מַעֲשַׂיְיהוּ, רַבָּנַן לָא אַהֲנוֹ מַעֲשַׂיְיהוּ! הֲדַר אַתְנִי לֵיהּ, אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אִילּוּ הָיָה תְּמוּרָה לֹא הָיָה קָרֵב. אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ רַבִּי דְּעִנְוְותָנָא הוּא (תְּנָא), ״אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר״. ״אָמַר רַבִּי מֵאִיר״ לָא אָמַר.

His son said to him, citing the verse: “Their love as well as their hatred and their envy is long ago perished” (Ecclesiastes 9:6): That was long ago and they have already died. Therefore, there is no harm in mentioning their names. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: But it is also stated: “The enemy are come to an end; the wasted places are forever” (Psalms 9:7). Although the enemies died, the desolation that they created remains. Therefore, although they are dead, their names should not be mentioned. Rabban Shimon said to his father: These matters apply in a case where their actions were effective. In the case of these Sages, their actions were not effective. Rabbi Yehuda HaNasi then taught him: The Sages said in the name of Rabbi Meir: If it was considered a substitute, it would not be sacrificed. Rava said: Even Rabbi Yehuda HaNasi, who is humble, taught: The Sages said in the name of Rabbi Meir. But he did not say directly: Rabbi Meir said.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פְּלִיגוּ בַּהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן, חַד אָמַר: סִינַי עֲדִיף, וְחַד אָמַר: עוֹקֵר הָרִים עֲדִיף.

§ Rabbi Yoḥanan said: Rabban Shimon ben Gamliel and the Rabbis disagreed with regard to this matter. One said: Sinai, i.e., one who is extremely knowledgeable, is preferable; and one said: One who uproots mountains, i.e., one who is extremely incisive, is preferable.

רַב יוֹסֵף סִינַי, רַבָּה עוֹקֵר הָרִים. שְׁלַחוּ לְתַמָּן: אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? שְׁלַחוּ לְהוּ: סִינַי עֲדִיף, דְּאָמַר מָר: הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא, וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא קַבֵּיל רַב יוֹסֵף עֲלֵיהּ. מְלַךְ רַבָּה עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּי שְׁנִין, וַהֲדַר מְלַךְ רַב יוֹסֵף. וְכֹל שְׁנֵי דִּמְלַךְ רַבָּה, רַב יוֹסֵף אֲפִילּוּ אוּמָּנָא לְבֵיתֵיהּ לָא (חֲלֵיף).

The Gemara relates that this is not merely a theoretical dispute; rather, at one point it had practical ramifications. Rav Yosef was Sinai; Rabba was one who uproots mountains. They sent a message from Babylonia to there, Eretz Yisrael: Which takes precedence? They sent in response: Sinai is preferable, as the Master said: Everyone requires the owner of the wheat, i.e., one who is expert in the sources. And even so, Rav Yosef did not accept upon himself the appointment of head of the yeshiva. Rabba reigned for twenty-two years, and then Rav Yosef reigned. The Gemara relates that in all those years that Rabba presided, Rav Yosef did not even call a bloodletter to his home. Rav Yosef did not assume even the slightest air of authority, in deference to Rabba, and would go to seek out the bloodletter rather than expecting that the bloodletter would accommodate him.

אַבָּיֵי וְרָבָא וְרַבִּי זֵירָא וְרַבָּה בַּר מַתְנָה הֲווֹ יָתְבִי וַהֲווֹ צְרִיכִי רֵישָׁא, אָמְרִי: כֹּל דְּאָמַר מִלְּתָא וְלָא מִפְּרִיךְ, לֶהֱוֵי רֵישָׁא. דְּכוּלְּהוּ אִיפְּרִיךְ, דְּאַבָּיֵי לָא אִיפְּרִיךְ. חַזְיֵיהּ רַבָּה לְאַבָּיֵי דִּגְבַהּ רֵישֵׁאּ, אֲמַר לֵיהּ: נַחְמָנִי, פְּתַח וְאֵימָא.

The Gemara relates: Abaye, Rava, Rabbi Zeira, and Rabba bar Mattana were sitting and studying in a group and were in need of a head for their group. They said: Let anyone who will say a matter that is not refuted be the head. Everyone’s statements were refuted, and the statement of Abaye was not refuted. Rabba saw that Abaye raised his head, i.e., he noticed that his statement was not refuted. Rabba said to him: Naḥmani, calling Abaye by his name rather than by his nickname, begin and say your lecture.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי זֵירָא וְרַבָּה בַּר רַב מַתְנָה הֵי מִנַּיְיהוּ עֲדִיף? רַבִּי זֵירָא חָרִיף וּמַקְשֶׁה, וְרַבָּה בַּר רַב מַתְנָה מָתוּן וּמַסֵּיק, מַאי? תֵּיקוּ.

A dilemma was raised before the Sages: Between Rabbi Zeira and Rabba bar Rav Mattana, which of them is preferable? Rabbi Zeira is incisive and raises pertinent difficulties, and Rabba bar Rav Mattana is moderate and not so incisive, but ultimately he draws the appropriate conclusions. What is the conclusion? Which is preferable? The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.

הֲדַרַן עֲלָךְ כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת.

העמקה

רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.

לשיעורי "עוד על הדף” באנגלית – לחצי כאן.

חדשה בלימוד הגמרא?

זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.

פסיפס הלומדות שלנו

גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.

"
גם אני התחלתי בסבב הנוכחי וב””ה הצלחתי לסיים את רוב המסכתות . בזכות הרבנית מישל משתדלת לפתוח את היום בשיעור הזום בשעה 6:20 .הלימוד הפך להיות חלק משמעותי בחיי ויש ימים בהם אני מצליחה לחזור על הדף עם מלמדים נוספים ששיעוריהם נמצאים במרשתת. שמחה להיות חלק מקהילת לומדות ברחבי העולם. ובמיוחד לשמש דוגמה לנכדותיי שאי””ה יגדלו לדור שלימוד תורה לנשים יהיה משהו שבשגרה. "

Ronit Shavit
רונית שביט

נתניה, ישראל

התחלתי מעט לפני תחילת הסבב הנוכחי. אני נהנית מהאתגר של להמשיך להתמיד, מרגעים של "אהה, מפה זה הגיע!” ומהאתגר האינטלקטואלי

Eilat-Chen and Deller
אילת-חן ודלר

לוד, ישראל

התחלתי בתחילת הסבב, והתמכרתי. זה נותן משמעות נוספת ליומיום ומאוד מחזק לתת לזה מקום בתוך כל שגרת הבית-עבודה השוטפת.

Reut Abrahami
רעות אברהמי

בית שמש, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.

זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.

Moriah Taesan Michaeli
מוריה תעסן מיכאלי

גבעת הראל, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש

Ilanit Weil
אילנית ווייל

קיבוץ מגדל עוז, ישראל

התחלתי לפני 8 שנים במדרשה. לאחרונה סיימתי מסכת תענית בלמידה עצמית ועכשיו לקראת סיום מסכת מגילה.

Daniela Baruchim
דניאלה ברוכים

רעננה, ישראל

התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.

Michal Kahana
מיכל כהנא

חיפה, ישראל

אני לומדת גמרא כעשור במסגרות שונות, ואת הדף היומי התחלתי כשחברה הציעה שאצטרף אליה לסיום בבנייני האומה. מאז אני לומדת עם פודקסט הדרן, משתדלת באופן יומי אך אם לא מספיקה, מדביקה פערים עד ערב שבת. בסבב הזה הלימוד הוא "ממעוף הציפור”, מקשיבה במהירות מוגברת תוך כדי פעילויות כמו בישול או נהיגה, וכך רוכשת היכרות עם הסוגיות ואופן ניתוחם על ידי חז”ל. בע”ה בסבב הבא, ואולי לפני, אצלול לתוכו באופן מעמיק יותר.

Yael Bir
יעל ביר

רמת גן, ישראל

בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.

Noa Shiloh
נועה שילה

רבבה, ישראל

התחלתי ללמוד את הדף היומי מעט אחרי שבני הקטן נולד. בהתחלה בשמיעה ולימוד באמצעות השיעור של הרבנית שפרבר. ובהמשך העזתי וקניתי לעצמי גמרא. מאז ממשיכה יום יום ללמוד עצמאית, ולפעמים בעזרת השיעור של הרבנית, כל יום. כל סיום של מסכת מביא לאושר גדול וסיפוק. הילדים בבית נהיו חלק מהלימוד, אני משתפת בסוגיות מעניינות ונהנית לשמוע את דעתם.

Eliraz Blau
אלירז בלאו

מעלה מכמש, ישראל

אני לומדת גמרא כעשור במסגרות שונות, ואת הדף היומי התחלתי כשחברה הציעה שאצטרף אליה לסיום בבנייני האומה. מאז אני לומדת עם פודקסט הדרן, משתדלת באופן יומי אך אם לא מספיקה, מדביקה פערים עד ערב שבת. בסבב הזה הלימוד הוא "ממעוף הציפור”, מקשיבה במהירות מוגברת תוך כדי פעילויות כמו בישול או נהיגה, וכך רוכשת היכרות עם הסוגיות ואופן ניתוחם על ידי חז”ל. בע”ה בסבב הבא, ואולי לפני, אצלול לתוכו באופן מעמיק יותר.

Yael Bir
יעל ביר

רמת גן, ישראל

התחלתי לפני כמה שנים אבל רק בסבב הזה זכיתי ללמוד יום יום ולסיים מסכתות

Sigal Tel
סיגל טל

רעננה, ישראל

התחלתי ללמוד את הדף היומי מעט אחרי שבני הקטן נולד. בהתחלה בשמיעה ולימוד באמצעות השיעור של הרבנית שפרבר. ובהמשך העזתי וקניתי לעצמי גמרא. מאז ממשיכה יום יום ללמוד עצמאית, ולפעמים בעזרת השיעור של הרבנית, כל יום. כל סיום של מסכת מביא לאושר גדול וסיפוק. הילדים בבית נהיו חלק מהלימוד, אני משתפת בסוגיות מעניינות ונהנית לשמוע את דעתם.

Eliraz Blau
אלירז בלאו

מעלה מכמש, ישראל

בתחילת הסבב הנוכחי של לימוד הדף היומי, נחשפתי לחגיגות המרגשות באירועי הסיום ברחבי העולם. והבטחתי לעצמי שבקרוב אצטרף גם למעגל הלומדות. הסבב התחיל כאשר הייתי בתחילת דרכי בתוכנית קרן אריאל להכשרת יועצות הלכה של נשמ”ת. לא הצלחתי להוסיף את ההתחייבות לדף היומי על הלימוד האינטנסיבי של תוכנית היועצות. בבוקר למחרת המבחן הסופי בנשמ”ת, התחלתי את לימוד הדף במסכת סוכה ומאז לא הפסקתי.

Hana Shaham-Rozby (Dr.)
חנה שחם-רוזבי (ד”ר)

קרית גת, ישראל

התחלתי ללמוד בעידוד שתי חברות אתן למדתי בעבר את הפרק היומי במסגרת 929.
בבית מתלהבים מאוד ובשבת אני לומדת את הדף עם בעלי שזה מפתיע ומשמח מאוד! לימוד הדף הוא חלק בלתי נפרד מהיום שלי. לומדת בצהריים ומחכה לזמן הזה מידי יום…

Miriam Wengerover
מרים ונגרובר

אפרת, ישראל

למדתי גמרא מכיתה ז- ט ב Maimonides School ואחרי העליה שלי בגיל 14 לימוד הגמרא, שלא היה כל כך מקובל בימים אלה, היה די ספוראדי. אחרי "ההתגלות” בבנייני האומה התחלתי ללמוד בעיקר בדרך הביתה למדתי מפוקקטסים שונים. לאט לאט ראיתי שאני תמיד חוזרת לרבנית מישל פרבר. באיזה שהוא שלב התחלתי ללמוד בזום בשעה 7:10 .
היום "אין מצב” שאני אתחיל את היום שלי ללא לימוד עם הרבנית מישל עם כוס הקפה שלי!!

selfie-scaled
דבי גביר

חשמונאים, ישראל

התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.

זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.

Moriah Taesan Michaeli
מוריה תעסן מיכאלי

גבעת הראל, ישראל

אחרי שראיתי את הסיום הנשי של הדף היומי בבנייני האומה זה ריגש אותי ועורר בי את הרצון להצטרף. לא למדתי גמרא קודם לכן בכלל, אז הכל היה לי חדש, ולכן אני לומדת בעיקר מהשיעורים פה בהדרן, בשוטנשטיין או בחוברות ושיננתם.

Rebecca Schloss
רבקה שלוס

בית שמש, ישראל

"התחלתי ללמוד דף יומי במחזור הזה, בח’ בטבת תש””ף. לקחתי על עצמי את הלימוד כדי ליצור תחום של התמדה יומיומית בחיים, והצטרפתי לקבוצת הלומדים בבית הכנסת בכפר אדומים. המשפחה והסביבה מתפעלים ותומכים.
בלימוד שלי אני מתפעלת בעיקר מכך שכדי ללמוד גמרא יש לדעת ולהכיר את כל הגמרא. זו מעין צבת בצבת עשויה שהיא עצומה בהיקפה.”

Sarah Fox
שרה פוּקס

כפר אדומים, ישראל

רציתי לקבל ידע בתחום שהרגשתי שהוא גדול וחשוב אך נעלם ממני. הלימוד מעניק אתגר וסיפוק ומעמיק את תחושת השייכות שלי לתורה וליהדות

Ruth Agiv
רות עגיב

עלי זהב – לשם, ישראל

הוריות יד

לֹא הָיָה קָרֵב. אָמַר לוֹ: מִי הֵם הַלָּלוּ שֶׁמֵּימֵיהֶם אָנוּ שׁוֹתִים וּשְׁמוֹתָם אֵין אָנוּ מַזְכִּירִים? אֲמַר לֵיהּ: בְּנֵי אָדָם שֶׁבִּקְּשׁוּ לַעֲקוֹר כְּבוֹדְךָ וּכְבוֹד בֵּית אָבִיךָ.

it would not be sacrificed. Rabbi Yehuda HaNasi’s son said to him: Who are these Sages whose water we drink but whose names we do not mention? Rabbi Yehuda HaNasi said to him: They are people who sought to abolish your honor and the honor of your father’s house.

אֲמַר לֵיהּ: ״גַּם אַהֲבָתָם גַּם שִׂנְאָתָם גַּם קִנְאָתָם כְּבָר אָבָדָה״! אֲמַר לֵיהּ: ״הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח״. אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי מִלֵּי הֵיכָא דְּאַהֲנוֹ מַעֲשַׂיְיהוּ, רַבָּנַן לָא אַהֲנוֹ מַעֲשַׂיְיהוּ! הֲדַר אַתְנִי לֵיהּ, אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אִילּוּ הָיָה תְּמוּרָה לֹא הָיָה קָרֵב. אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ רַבִּי דְּעִנְוְותָנָא הוּא (תְּנָא), ״אָמְרוּ מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר״. ״אָמַר רַבִּי מֵאִיר״ לָא אָמַר.

His son said to him, citing the verse: “Their love as well as their hatred and their envy is long ago perished” (Ecclesiastes 9:6): That was long ago and they have already died. Therefore, there is no harm in mentioning their names. Rabbi Yehuda HaNasi said to him: But it is also stated: “The enemy are come to an end; the wasted places are forever” (Psalms 9:7). Although the enemies died, the desolation that they created remains. Therefore, although they are dead, their names should not be mentioned. Rabban Shimon said to his father: These matters apply in a case where their actions were effective. In the case of these Sages, their actions were not effective. Rabbi Yehuda HaNasi then taught him: The Sages said in the name of Rabbi Meir: If it was considered a substitute, it would not be sacrificed. Rava said: Even Rabbi Yehuda HaNasi, who is humble, taught: The Sages said in the name of Rabbi Meir. But he did not say directly: Rabbi Meir said.

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: פְּלִיגוּ בַּהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן, חַד אָמַר: סִינַי עֲדִיף, וְחַד אָמַר: עוֹקֵר הָרִים עֲדִיף.

§ Rabbi Yoḥanan said: Rabban Shimon ben Gamliel and the Rabbis disagreed with regard to this matter. One said: Sinai, i.e., one who is extremely knowledgeable, is preferable; and one said: One who uproots mountains, i.e., one who is extremely incisive, is preferable.

רַב יוֹסֵף סִינַי, רַבָּה עוֹקֵר הָרִים. שְׁלַחוּ לְתַמָּן: אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם? שְׁלַחוּ לְהוּ: סִינַי עֲדִיף, דְּאָמַר מָר: הַכֹּל צְרִיכִין לְמָרֵי חִטַּיָּא, וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא קַבֵּיל רַב יוֹסֵף עֲלֵיהּ. מְלַךְ רַבָּה עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּי שְׁנִין, וַהֲדַר מְלַךְ רַב יוֹסֵף. וְכֹל שְׁנֵי דִּמְלַךְ רַבָּה, רַב יוֹסֵף אֲפִילּוּ אוּמָּנָא לְבֵיתֵיהּ לָא (חֲלֵיף).

The Gemara relates that this is not merely a theoretical dispute; rather, at one point it had practical ramifications. Rav Yosef was Sinai; Rabba was one who uproots mountains. They sent a message from Babylonia to there, Eretz Yisrael: Which takes precedence? They sent in response: Sinai is preferable, as the Master said: Everyone requires the owner of the wheat, i.e., one who is expert in the sources. And even so, Rav Yosef did not accept upon himself the appointment of head of the yeshiva. Rabba reigned for twenty-two years, and then Rav Yosef reigned. The Gemara relates that in all those years that Rabba presided, Rav Yosef did not even call a bloodletter to his home. Rav Yosef did not assume even the slightest air of authority, in deference to Rabba, and would go to seek out the bloodletter rather than expecting that the bloodletter would accommodate him.

אַבָּיֵי וְרָבָא וְרַבִּי זֵירָא וְרַבָּה בַּר מַתְנָה הֲווֹ יָתְבִי וַהֲווֹ צְרִיכִי רֵישָׁא, אָמְרִי: כֹּל דְּאָמַר מִלְּתָא וְלָא מִפְּרִיךְ, לֶהֱוֵי רֵישָׁא. דְּכוּלְּהוּ אִיפְּרִיךְ, דְּאַבָּיֵי לָא אִיפְּרִיךְ. חַזְיֵיהּ רַבָּה לְאַבָּיֵי דִּגְבַהּ רֵישֵׁאּ, אֲמַר לֵיהּ: נַחְמָנִי, פְּתַח וְאֵימָא.

The Gemara relates: Abaye, Rava, Rabbi Zeira, and Rabba bar Mattana were sitting and studying in a group and were in need of a head for their group. They said: Let anyone who will say a matter that is not refuted be the head. Everyone’s statements were refuted, and the statement of Abaye was not refuted. Rabba saw that Abaye raised his head, i.e., he noticed that his statement was not refuted. Rabba said to him: Naḥmani, calling Abaye by his name rather than by his nickname, begin and say your lecture.

אִיבַּעְיָא לְהוּ: רַבִּי זֵירָא וְרַבָּה בַּר רַב מַתְנָה הֵי מִנַּיְיהוּ עֲדִיף? רַבִּי זֵירָא חָרִיף וּמַקְשֶׁה, וְרַבָּה בַּר רַב מַתְנָה מָתוּן וּמַסֵּיק, מַאי? תֵּיקוּ.

A dilemma was raised before the Sages: Between Rabbi Zeira and Rabba bar Rav Mattana, which of them is preferable? Rabbi Zeira is incisive and raises pertinent difficulties, and Rabba bar Rav Mattana is moderate and not so incisive, but ultimately he draws the appropriate conclusions. What is the conclusion? Which is preferable? The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.

הֲדַרַן עֲלָךְ כֹּהֵן מָשִׁיחַ, וּסְלִיקָא לַהּ מַסֶּכֶת הוֹרָיוֹת.

רוצה לעקוב אחרי התכנים ולהמשיך ללמוד?

ביצירת חשבון עוד היום ניתן לעקוב אחרי ההתקדמות שלך, לסמן מה למדת, ולעקוב אחרי השיעורים שמעניינים אותך.

לנקות את כל הפריטים מהרשימה?

פעולה זו תסיר את כל הפריטים בחלק זה כולל ההתקדמות וההיסטוריה. שימי לב: לא ניתן לשחזר פעולה זו.

ביטול
מחיקה

האם את/ה בטוח/ה שברצונך למחוק פריט זה?

תאבד/י את כל ההתקדמות או ההיסטוריה הקשורות לפריט זה.

ביטול
מחיקה