הלימוד החודש מוקדש לרפואת פיליס הכט, גיטל פעשא בת מאשה רחל על ידי חברותיה הרבות שאוהבות ומעריכות אותה.
הלימוד השבוע מוקדש ע”י משפחת מילר רוטנברג לע”נ טניאל מילר.
רוצה להקדיש שיעור?
כלים
הלימוד החודש מוקדש לרפואת פיליס הכט, גיטל פעשא בת מאשה רחל על ידי חברותיה הרבות שאוהבות ומעריכות אותה.
הלימוד השבוע מוקדש ע”י משפחת מילר רוטנברג לע”נ טניאל מילר.
מנחות לא
אַשִּׁידָּה, דִּתְנַן: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נִמְדֶּדֶת מִבִּפְנִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִבַּחוּץ, וּמוֹדִים אֵלּוּ וְאֵלּוּ שֶׁאֵין עוֹבִי הָרַגְלַיִם וְעוֹבִי הַלְּבִזְבְּזִין נִמְדָּד.
that Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to a chest, as we learned in a mishna (Kelim 18:1): A wooden chest that is large enough to contain forty se’a is not susceptible to contracting ritual impurity, since it is no longer considered a vessel. In determining its capacity, Beit Shammai say that it is measured on the inside, and Beit Hillel say that it is measured on the outside so that the volume of the walls of the chest itself is included in the measurement. And both Beit Shammai and Beit Hillel concede that the volume of the legs and the volume of the rims [halevazbazin] are not measured.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מוֹדִים שֶׁעוֹבִי הָרַגְלַיִם וְעוֹבִי הַלְּבִזְבְּזִין נִמְדָּד, וּבֵינֵיהֶן אֵין נִמְדָּד. רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: אִם הָיוּ רַגְלַיִם גְּבוֹהוֹת טֶפַח – אֵין בֵּינֵיהֶן נִמְדָּד, וְאִם לָאו – בֵּינֵיהֶן נִמְדָּד.
Rabbi Yosei says: They concede that the volume of the legs and the volume of the rims are measured, but the space enclosed between the rims and the legs is not measured. Rabbi Shimon Shezuri says: If the legs were one handbreadth high then the space between the legs is not measured, since the area has an independent significance, but if the space is not one handbreadth high, the space between the legs is measured as part of the chest. It is with regard to this statement that Rabbi Ḥanina said the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri.
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַיַּיִן, דִּתְנַן: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שֶׁמֶן תְּחִלָּה לְעוֹלָם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַדְּבָשׁ, רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: אַף הַיָּיִן. מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר יַיִן לָא? אֵימָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: יָיִן.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said that Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to wine, as we learned in a mishna (Teharot 3:2): Rabbi Meir says: Oil, an example of a liquid, that contracted impurity, is always considered to have first-degree ritual impurity, even if it came into contact with an item that was impure with second-degree ritual impurity, which, according to the standard halakhot of ritual impurity, should result in it having third-degree ritual impurity. And the Rabbis say that this is the halakha even with regard to honey. Rabbi Shimon Shezuri says: This is the halakha even with regard to wine. The Gemara asks: By inference, is that to say that the first tanna holds that wine is not considered a liquid? Rather, say as follows: Rabbi Shimon Shezuri says: Wine is considered a liquid, but oil and honey are not.
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי: פַּעַם אַחַת נִתְעָרֵב לִי טֶבֶל בְּחוּלִּין, וּבָאתִי וְשָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי טַרְפוֹן, וְאָמַר לִי: לֵךְ קַח לְךָ מִן הַשּׁוּק וְעַשֵּׂר עָלָיו.
§ The Gemara relates another statement of Rabbi Shimon Shezuri: It is taught in a baraita that Rabbi Shimon Shezuri said: Once, my untithed produce became mixed together with a greater quantity of non-sacred, i.e., tithed, produce, and I came and asked Rabbi Tarfon how I should separate tithes from the untithed produce that was mixed with the tithed produce. And he said to me: Go and take from the market doubtfully tithed produce, which requires the removal of tithes by rabbinic law, and separate tithes from it on behalf of the untithed produce that is mixed with the tithed produce.
קָסָבַר דְּאוֹרָיְיתָא בְּרוּבָּא בָּטֵל, וְרוֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִים הֵן, וְהָוֵה לֵיהּ כְּתוֹרֵם מִן הַפְּטוּר עַל הַפְּטוּר.
The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that by Torah law the minority of untithed produce is nullified in the majority of tithed produce and is therefore exempt from tithes; it is by rabbinic law that it is not nullified and one is obligated to separate tithes from it. And additionally, he holds that the majority of those who are unreliable with regard to tithes [amei ha’aretz] do separate tithes, in which case by Torah law one is not obligated to separate tithes from produce purchased from the market. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri receives produce from an am ha’aretz, he is considered by Torah law to be separating tithes from exempt produce on behalf of exempt produce, while all of it is obligated in tithes by rabbinic law.
וְלֵימָא לֵיהּ: ״לֵךְ קַח מִן הַגּוֹי״, קָסָבַר: אֵין קִנְיָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִיַּד מַעֲשֵׂר, וְהָוֵה לֵיהּ מִן הַחִיּוּב עַל הַפְּטוּר.
The Gemara suggests: But let Rabbi Tarfon say to him: Go and take produce from a gentile. Since it is exempt from tithes by Torah law but requires tithing by rabbinic law, he could then separate tithes from this produce on behalf of the untithed produce that is nullified by the tithed produce. The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that a gentile has no acquisition of land in Eretz Yisrael to abrogate the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri were to take produce from a gentile, he would be considered to be separating tithes from produce that is obligated in tithes by Torah law on behalf of exempt produce, which one may not do.
אִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ: ״לֵךְ קַח מִן הַגּוֹי״, קָסָבַר יֵשׁ קִנְיָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִיַּד מַעֲשֵׂר, וְהָוֵה לֵיהּ מִן הַפְּטוּר עַל הַפְּטוּר.
There are those who say that Rabbi Tarfon said to him: Go and take produce from a gentile and separate tithes from it on behalf of the untithed produce that is intermingled in the majority of tithed produce. Accordingly, Rabbi Tarfon holds that a gentile has acquisition of land in Eretz Yisrael to abrogate the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri takes produce from a gentile, he is considered, by Torah law, to be separating tithes from exempt produce on behalf of exempt produce, while all of it is obligated in tithes by rabbinic law.
וְלֵימָא לֵיהּ: ״קַח מֵהַשּׁוּק״, קָסָבַר: אֵין רוֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִין.
The Gemara suggests: But let Rabbi Tarfon say to him: Go and take produce from an am ha’aretz in the market and separate tithes from it on behalf of the mixed untithed produce. The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that the majority of amei ha’aretz do not separate tithes, in which case he is considered to be separating tithes from produce that is obligated in tithes by Torah law on behalf of exempt produce.
שְׁלַח לֵיהּ רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָא לְרַב פָּפָּא: הָא דְּאָמַר רָבִין בַּר חִינָּנָא אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, אַף בְּנִתְעָרֵב לֵיהּ טֶבֶל בְּחוּלִּין?
Rav Yeimar bar Shelamya sent the following question to Rav Pappa: That which Ravin bar Ḥinnana said that Ulla says that Rabbi Ḥanina says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri, and moreover, any place where Rabbi Shimon Shezuri taught a halakha, the halakha is in accordance with his opinion, was that said even with regard to the case of one whose untithed produce became mixed together with non-sacred, i.e., tithed, produce, or was Rabbi Ḥanina referring only to cases where Rabbi Shimon Shezuri stated his opinion in the Mishna, but not in a baraita?
אֲמַר לֵיהּ: אִין, אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַר לִי מָר זוּטְרָא, קָשֵׁי בַּהּ רַבִּי חֲנִינָא מִסּוּרָא: פְּשִׁיטָא!
Rav Pappa said to him: Yes, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri even with regard to untithed produce that was mixed together with tithed produce. Rav Ashi said: Mar Zutra said to me: Rabbi Ḥanina of Sura raised a difficulty with this: Isn’t it obvious?
מִי קָאָמַר בְּמִשְׁנָתֵינוּ? ״כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה״ קָאָמַר.
Does Rabbi Ḥanina say that wherever Rabbi Shimon Shezuri taught a halakha in our Mishna the halakha is in accordance with his opinion? Rather, he says that any place where he taught a halakha the halakha is in accordance with his opinion, and this applies even to baraitot.
אָמַר רַב זְעֵירָא, אָמַר רַב חֲנַנְאֵל, אָמַר רַב: קֶרַע הַבָּא בִּשְׁנֵי שִׁיטִין – יִתְפּוֹר, בְּשָׁלֹשׁ – אַל יִתְפּוֹר. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה זוּטֵי לְרַב אָשֵׁי: הָכִי אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, הָא דְּאָמְרִינַן ״בְּשָׁלֹשׁ אַל יִתְפּוֹר״ – לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּעַתִּיקָתָא, אֲבָל חַדְתָּתָא – לֵית לַן בַּהּ.
§ Rav Ze’eira says that Rav Ḥananel says that Rav says: If a tear in the parchment of a Torah scroll extends into two lines, one can sew the parchment to render the scroll fit, but if it extends into three lines then one cannot sew it to render it fit. Rabba Zuti said to Rav Ashi: This is what Rabbi Yirmeya of Difti said in the name of Rava: That which we say, that if the tear extends into three lines one cannot sew it to render it fit, we say only with regard to old sheets of parchment. But in the case of new sheets of parchment, we have no problem with it.
וְלָא עַתִּיקָתָא עַתִּיקָתָא מַמַּשׁ, וְלָא חַדְתָּתָא חַדְתָּתָא מַמַּשׁ, אֶלָּא הָא דְּלָא אֲפִיצָן, הָא דַּאֲפִיצָן, וְהָנֵי מִילֵּי בְּגִידִין, אֲבָל בִּגְרָדִין – לָא.
The Gemara adds: And old does not mean literally old, and new does not mean literally new. Rather, those sheets of parchment that are not processed with gall are labeled as old and cannot be sewn, whereas those sheets of parchment that are processed with gall are labeled as new and can be sewn. And this statement, that one can sew the parchment and render it fit, applies to sewing it with sinew; but if one sews the parchment with thread [bigradin], it is not rendered fit.
בָּעֵי רַב יְהוּדָה בַּר אַבָּא: בֵּין דַּף לְדַף, בֵּין שִׁיטָה לְשִׁיטָה, מַאי? תֵּיקוּ.
Rav Yehuda bar Abba asks: If the tear occurred in the space between one column and another column but it was of the length that had it occurred inside a column it would have extended more than three lines, and similarly, if the tear occurred between one line and another line horizontally, but not tearing through any letters, what is the halakha? No answer was found, and therefore the dilemma shall stand unresolved.
אָמַר רַבִּי זְעֵירִי, אָמַר רַב חֲנַנְאֵל, אָמַר רַב: מְזוּזָה שֶׁכְּתָבָהּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, כְּשֵׁרָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ וְאַחַת, מַהוּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּשִׁירָה. מֵיתִיבִי: עֲשָׂאָהּ כְּשִׁירָה, אוֹ שִׁירָה כְּמוֹתָהּ – פְּסוּלָה! כִּי תַּנְיָא הָהִיא בְּסֵפֶר תּוֹרָה.
§ Rabbi Ze’eiri says that Rav Ḥananel says that Rav says: A mezuza that one wrote two by two, i.e., two words on each line, is fit. A dilemma was raised before the Sages: If one wrote two words on one line, and three words on the following line, and one word on the line after that, what is the halakha? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: All the more so that it is fit, as he prepared it as one writes a poem in the Torah scroll. The song sung by the Jewish people at the sea after the Exodus is written in lines whose length is not uniform. The Gemara raises an objection from a baraita: If one wrote it as one writes a poem in the Torah, or if one wrote a poem in the Torah as one writes it, it is unfit. The Gemara answers: When that baraita is taught, it is referring to a Torah scroll, not a mezuza.
אִתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב אַחָא בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְזוּזָה שֶׁעֲשָׂאָהּ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ וְאַחַת – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה כְּקוּבָּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה כְּזָנָב.
It was stated by amora’im as well: Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says, and some say it was Rav Aḥa bar bar Ḥana who says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to a mezuza that one prepared with two words on one line, and three words on the following line, and one word on the line after that, it is fit, provided that he does not prepare it like the shape of a tent, i.e., progressively widening the lines, starting with a line of one word, then a line of two words and a line of three, and provided that he does not prepare it like the shape of a tail, progressively shortening the lines, from three words to two to one.
אָמַר רַב חִסְדָּא: ״עַל הָאָרֶץ״ בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה, אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּסוֹף שִׁיטָה, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּתְחִלַּת שִׁיטָה.
§ Rav Ḥisda says: One writes the last two words of a mezuza, al ha’aretz, meaning “above the earth” (Deuteronomy 11:21), by themselves on the final line, without the preceding word. The Sages disagreed as to how this is done. Some say that one writes this phrase at the end of the final line, and some say that one writes it at the beginning of the final line.
מַאן דְּאָמַר בְּסוֹף שִׁיטָה, כִ״גְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ״, וּמַאן דְּאָמַר בִּתְחִילַּת שִׁיטָה, כִּי הֵיכִי דִּמְרַחֲקָא שָׁמַיִם מֵאֶרֶץ.
The Gemara explains their dispute: The one who says that one writes it at the end of the final line interprets the verse: “That your days may be multiplied, and the days of your children, upon the land which the Lord swore unto your fathers to give them, as the days of the heaven above the earth,” in a similar manner to the verse: “For as the heaven is high above the earth” (Psalms 103:11). Consequently, if one writes “above the earth” at the end of the final line, it will appropriately be below the term “the heaven” at the end of the previous line. And the one who says that one writes it at the beginning of the final line explains the phrase “as the days of the heaven above the earth” as meaning: Just as the heaven is far from the earth. Consequently, if one writes “above the earth” at the beginning of the final line, it is far from the term “the heaven” at the end of the previous line.
אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: חֲזֵינָא לֵיהּ לְרַב הוּנָא דְּכָרֵיךְ לַהּ מֵ״אֶחָד״ כְּלַפֵּי ״שְׁמַע״, וְעוֹשֶׂה פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ סְתוּמוֹת.
Rabbi Ḥelbo said: I saw Rav Huna wrap a written mezuza from the word eḥad to the word shema, i.e., rolling it from left to right, as the first verse written in a mezuza is: “Listen [Shema], O Israel, the Lord our God, the Lord is one [eḥad]” (Deuteronomy 6:4). And he prepared the two passages of the mezuza in the closed manner, i.e., starting the second passage (Deuteronomy 11:13–21) on the same line that he finished writing the first passage (Deuteronomy 6:4–9).
מֵיתִיבִי: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: רַבִּי מֵאִיר הָיָה כּוֹתְבָהּ עַל דּוּכְסוּסְטוֹס כְּמִין דַּף,
The Gemara raises an objection from a baraita: Rabbi Shimon ben Elazar said: Rabbi Meir would write a mezuza on dokhsostos, the inner layer of animal hide, not on parchment, which is from the outer layer, and he would prepare it like a column of a Torah scroll, i.e., long and narrow.
כלים
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.
רבבה, ישראל
אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין
עתניאל, ישראל
למדתי גמרא מכיתה ז- ט ב Maimonides School ואחרי העליה שלי בגיל 14 לימוד הגמרא, שלא היה כל כך מקובל בימים אלה, היה די ספוראדי. אחרי "ההתגלות” בבנייני האומה התחלתי ללמוד בעיקר בדרך הביתה למדתי מפוקקטסים שונים. לאט לאט ראיתי שאני תמיד חוזרת לרבנית מישל פרבר. באיזה שהוא שלב התחלתי ללמוד בזום בשעה 7:10 .
היום "אין מצב” שאני אתחיל את היום שלי ללא לימוד עם הרבנית מישל עם כוס הקפה שלי!!
חשמונאים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.
זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.
גבעת הראל, ישראל
"
גם אני התחלתי בסבב הנוכחי וב””ה הצלחתי לסיים את רוב המסכתות . בזכות הרבנית מישל משתדלת לפתוח את היום בשיעור הזום בשעה 6:20 .הלימוד הפך להיות חלק משמעותי בחיי ויש ימים בהם אני מצליחה לחזור על הדף עם מלמדים נוספים ששיעוריהם נמצאים במרשתת. שמחה להיות חלק מקהילת לומדות ברחבי העולם. ובמיוחד לשמש דוגמה לנכדותיי שאי””ה יגדלו לדור שלימוד תורה לנשים יהיה משהו שבשגרה. "
נתניה, ישראל
התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!
חיפה , ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂
מצפה יריחו, ישראל
בסוף הסבב הקודם ראיתי את השמחה הגדולה שבסיום הלימוד, בעלי סיים כבר בפעם השלישית וכמובן הסיום הנשי בבנייני האומה וחשבתי שאולי זו הזדמנות עבורי למשהו חדש.
למרות שאני שונה בסביבה שלי, מי ששומע על הלימוד שלי מפרגן מאוד.
אני מנסה ללמוד קצת בכל יום, גם אם לא את כל הדף ובסך הכל אני בדרך כלל עומדת בקצב.
הלימוד מעניק המון משמעות ליום יום ועושה סדר בלמוד תורה, שתמיד היה (ועדיין) שאיפה. אבל אין כמו קביעות
טל מנשה, ישראל
התחלתי ללמוד בעידוד שתי חברות אתן למדתי בעבר את הפרק היומי במסגרת 929.
בבית מתלהבים מאוד ובשבת אני לומדת את הדף עם בעלי שזה מפתיע ומשמח מאוד! לימוד הדף הוא חלק בלתי נפרד מהיום שלי. לומדת בצהריים ומחכה לזמן הזה מידי יום…
אפרת, ישראל
. לא תמיד נהניתי מלימוד גמרא כילדה.,בל כהתבגרתי התחלתי לאהוב את זה שוב. התחלתי ללמוד מסכת סוטה בדף היומי לפני כחמש עשרה שנה ואז הפסקתי.הגעתי לסיום הגדול של הדרן לפני שנתיים וזה נתן לי השראה. והתחלתי ללמוד למשך כמה ימים ואז היתה לי פריצת דיסק והפסקתי…עד אלול השנה. אז התחלתי עם מסכת ביצה וב”ה אני מצליחה לעמוד בקצב. המשפחה מאוד תומכת בי ויש כמה שגם לומדים את זה במקביל. אני אוהבת שיש עוגן כל יום.
בית שמש, ישראל
הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.
מרכז שפירא, ישראל
בסוף הסבב הקודם ראיתי את השמחה הגדולה שבסיום הלימוד, בעלי סיים כבר בפעם השלישית וכמובן הסיום הנשי בבנייני האומה וחשבתי שאולי זו הזדמנות עבורי למשהו חדש.
למרות שאני שונה בסביבה שלי, מי ששומע על הלימוד שלי מפרגן מאוד.
אני מנסה ללמוד קצת בכל יום, גם אם לא את כל הדף ובסך הכל אני בדרך כלל עומדת בקצב.
הלימוד מעניק המון משמעות ליום יום ועושה סדר בלמוד תורה, שתמיד היה (ועדיין) שאיפה. אבל אין כמו קביעות
טל מנשה, ישראל
התחלתי ללמוד לפני כשנתיים בשאיפה לסיים לראשונה מסכת אחת במהלך חופשת הלידה.
אחרי מסכת אחת כבר היה קשה להפסיק…
ירוחם, ישראל
My explorations into Gemara started a few days into the present cycle. I binged learnt and become addicted. I’m fascinated by the rich "tapestry” of intertwined themes, connections between Masechtot, conversations between generations of Rabbanim and learners past and present all over the world. My life has acquired a golden thread, linking generations with our amazing heritage.
Thank you.
חשמונאים, Israel
אחי, שלומד דף יומי ממסכת ברכות, חיפש חברותא ללימוד מסכת ראש השנה והציע לי. החברותא היתה מאתגרת טכנית ורוב הזמן נעשתה דרך הטלפון, כך שבסיום המסכת נפרדו דרכינו. אחי חזר ללמוד לבד, אבל אני כבר נכבשתי בקסם הגמרא ושכנעתי את האיש שלי להצטרף אלי למסכת ביצה. מאז המשכנו הלאה, ועכשיו אנחנו מתרגשים לקראתו של סדר נשים!
נוקדים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי בסבב הקודם. זכיתי לסיים אותו במעמד המרגש של הדרן. בסבב הראשון ליווה אותי הספק, שאולי לא אצליח לעמוד בקצב ולהתמיד. בסבב השני אני לומדת ברוגע, מתוך אמונה ביכולתי ללמוד ולסיים. בסבב הלימוד הראשון ליוותה אותי חוויה מסויימת של בדידות. הדרן העניקה לי קהילת לימוד ואחוות נשים. החוויה של סיום הש”ס במעמד כה גדול כשנשים שאינן מכירות אותי, שמחות ומתרגשות עבורי , היתה חוויה מרוממת נפש
קיבוץ מגדל עוז, ישראל
התחלתי להשתתף בשיעור נשים פעם בשבוע, תכננתי ללמוד רק דפים בודדים, לא האמנתי שאצליח יותר מכך.
לאט לאט נשאבתי פנימה לעולם הלימוד .משתדלת ללמוד כל בוקר ומתחילה את היום בתחושה של מלאות ומתוך התכווננות נכונה יותר.
הלימוד של הדף היומי ממלא אותי בתחושה של חיבור עמוק לעם היהודי ולכל הלומדים בעבר ובהווה.
אפרת, ישראל
"
גם אני התחלתי בסבב הנוכחי וב””ה הצלחתי לסיים את רוב המסכתות . בזכות הרבנית מישל משתדלת לפתוח את היום בשיעור הזום בשעה 6:20 .הלימוד הפך להיות חלק משמעותי בחיי ויש ימים בהם אני מצליחה לחזור על הדף עם מלמדים נוספים ששיעוריהם נמצאים במרשתת. שמחה להיות חלק מקהילת לומדות ברחבי העולם. ובמיוחד לשמש דוגמה לנכדותיי שאי””ה יגדלו לדור שלימוד תורה לנשים יהיה משהו שבשגרה. "
נתניה, ישראל
רציתי לקבל ידע בתחום שהרגשתי שהוא גדול וחשוב אך נעלם ממני. הלימוד מעניק אתגר וסיפוק ומעמיק את תחושת השייכות שלי לתורה וליהדות
עלי זהב – לשם, ישראל
ראיתי את הסיום הגדול בבנייני האומה וכל כך התרשמתי ורציתי לקחת חלק.. אבל לקח לי עוד כשנה וחצי )באמצע מסיכת שבת להצטרף..
הלימוד חשוב לי מאוד.. אני תמיד במרדף אחרי הדף וגונבת כל פעם חצי דף כשהילדים עסוקים ומשלימה אח”כ אחרי שכולם הלכו לישון..
ירושלים, ישראל
מנחות לא
אַשִּׁידָּה, דִּתְנַן: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נִמְדֶּדֶת מִבִּפְנִים, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִבַּחוּץ, וּמוֹדִים אֵלּוּ וְאֵלּוּ שֶׁאֵין עוֹבִי הָרַגְלַיִם וְעוֹבִי הַלְּבִזְבְּזִין נִמְדָּד.
that Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to a chest, as we learned in a mishna (Kelim 18:1): A wooden chest that is large enough to contain forty se’a is not susceptible to contracting ritual impurity, since it is no longer considered a vessel. In determining its capacity, Beit Shammai say that it is measured on the inside, and Beit Hillel say that it is measured on the outside so that the volume of the walls of the chest itself is included in the measurement. And both Beit Shammai and Beit Hillel concede that the volume of the legs and the volume of the rims [halevazbazin] are not measured.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מוֹדִים שֶׁעוֹבִי הָרַגְלַיִם וְעוֹבִי הַלְּבִזְבְּזִין נִמְדָּד, וּבֵינֵיהֶן אֵין נִמְדָּד. רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: אִם הָיוּ רַגְלַיִם גְּבוֹהוֹת טֶפַח – אֵין בֵּינֵיהֶן נִמְדָּד, וְאִם לָאו – בֵּינֵיהֶן נִמְדָּד.
Rabbi Yosei says: They concede that the volume of the legs and the volume of the rims are measured, but the space enclosed between the rims and the legs is not measured. Rabbi Shimon Shezuri says: If the legs were one handbreadth high then the space between the legs is not measured, since the area has an independent significance, but if the space is not one handbreadth high, the space between the legs is measured as part of the chest. It is with regard to this statement that Rabbi Ḥanina said the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri.
רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַיַּיִן, דִּתְנַן: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: שֶׁמֶן תְּחִלָּה לְעוֹלָם, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַדְּבָשׁ, רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: אַף הַיָּיִן. מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר יַיִן לָא? אֵימָא: רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי אוֹמֵר: יָיִן.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said that Rabbi Ḥanina’s statement was with regard to wine, as we learned in a mishna (Teharot 3:2): Rabbi Meir says: Oil, an example of a liquid, that contracted impurity, is always considered to have first-degree ritual impurity, even if it came into contact with an item that was impure with second-degree ritual impurity, which, according to the standard halakhot of ritual impurity, should result in it having third-degree ritual impurity. And the Rabbis say that this is the halakha even with regard to honey. Rabbi Shimon Shezuri says: This is the halakha even with regard to wine. The Gemara asks: By inference, is that to say that the first tanna holds that wine is not considered a liquid? Rather, say as follows: Rabbi Shimon Shezuri says: Wine is considered a liquid, but oil and honey are not.
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי: פַּעַם אַחַת נִתְעָרֵב לִי טֶבֶל בְּחוּלִּין, וּבָאתִי וְשָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי טַרְפוֹן, וְאָמַר לִי: לֵךְ קַח לְךָ מִן הַשּׁוּק וְעַשֵּׂר עָלָיו.
§ The Gemara relates another statement of Rabbi Shimon Shezuri: It is taught in a baraita that Rabbi Shimon Shezuri said: Once, my untithed produce became mixed together with a greater quantity of non-sacred, i.e., tithed, produce, and I came and asked Rabbi Tarfon how I should separate tithes from the untithed produce that was mixed with the tithed produce. And he said to me: Go and take from the market doubtfully tithed produce, which requires the removal of tithes by rabbinic law, and separate tithes from it on behalf of the untithed produce that is mixed with the tithed produce.
קָסָבַר דְּאוֹרָיְיתָא בְּרוּבָּא בָּטֵל, וְרוֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִים הֵן, וְהָוֵה לֵיהּ כְּתוֹרֵם מִן הַפְּטוּר עַל הַפְּטוּר.
The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that by Torah law the minority of untithed produce is nullified in the majority of tithed produce and is therefore exempt from tithes; it is by rabbinic law that it is not nullified and one is obligated to separate tithes from it. And additionally, he holds that the majority of those who are unreliable with regard to tithes [amei ha’aretz] do separate tithes, in which case by Torah law one is not obligated to separate tithes from produce purchased from the market. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri receives produce from an am ha’aretz, he is considered by Torah law to be separating tithes from exempt produce on behalf of exempt produce, while all of it is obligated in tithes by rabbinic law.
וְלֵימָא לֵיהּ: ״לֵךְ קַח מִן הַגּוֹי״, קָסָבַר: אֵין קִנְיָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִיַּד מַעֲשֵׂר, וְהָוֵה לֵיהּ מִן הַחִיּוּב עַל הַפְּטוּר.
The Gemara suggests: But let Rabbi Tarfon say to him: Go and take produce from a gentile. Since it is exempt from tithes by Torah law but requires tithing by rabbinic law, he could then separate tithes from this produce on behalf of the untithed produce that is nullified by the tithed produce. The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that a gentile has no acquisition of land in Eretz Yisrael to abrogate the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri were to take produce from a gentile, he would be considered to be separating tithes from produce that is obligated in tithes by Torah law on behalf of exempt produce, which one may not do.
אִיכָּא דְאָמְרִי, אֲמַר לֵיהּ: ״לֵךְ קַח מִן הַגּוֹי״, קָסָבַר יֵשׁ קִנְיָן לְגוֹי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיעַ מִיַּד מַעֲשֵׂר, וְהָוֵה לֵיהּ מִן הַפְּטוּר עַל הַפְּטוּר.
There are those who say that Rabbi Tarfon said to him: Go and take produce from a gentile and separate tithes from it on behalf of the untithed produce that is intermingled in the majority of tithed produce. Accordingly, Rabbi Tarfon holds that a gentile has acquisition of land in Eretz Yisrael to abrogate the sanctity of the land, thereby removing it from the obligation to tithe its produce. And therefore, if Rabbi Shimon Shezuri takes produce from a gentile, he is considered, by Torah law, to be separating tithes from exempt produce on behalf of exempt produce, while all of it is obligated in tithes by rabbinic law.
וְלֵימָא לֵיהּ: ״קַח מֵהַשּׁוּק״, קָסָבַר: אֵין רוֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִין.
The Gemara suggests: But let Rabbi Tarfon say to him: Go and take produce from an am ha’aretz in the market and separate tithes from it on behalf of the mixed untithed produce. The Gemara explains: Rabbi Tarfon holds that the majority of amei ha’aretz do not separate tithes, in which case he is considered to be separating tithes from produce that is obligated in tithes by Torah law on behalf of exempt produce.
שְׁלַח לֵיהּ רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָא לְרַב פָּפָּא: הָא דְּאָמַר רָבִין בַּר חִינָּנָא אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן שֵׁזוּרִי הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, אַף בְּנִתְעָרֵב לֵיהּ טֶבֶל בְּחוּלִּין?
Rav Yeimar bar Shelamya sent the following question to Rav Pappa: That which Ravin bar Ḥinnana said that Ulla says that Rabbi Ḥanina says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri, and moreover, any place where Rabbi Shimon Shezuri taught a halakha, the halakha is in accordance with his opinion, was that said even with regard to the case of one whose untithed produce became mixed together with non-sacred, i.e., tithed, produce, or was Rabbi Ḥanina referring only to cases where Rabbi Shimon Shezuri stated his opinion in the Mishna, but not in a baraita?
אֲמַר לֵיהּ: אִין, אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲמַר לִי מָר זוּטְרָא, קָשֵׁי בַּהּ רַבִּי חֲנִינָא מִסּוּרָא: פְּשִׁיטָא!
Rav Pappa said to him: Yes, the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon Shezuri even with regard to untithed produce that was mixed together with tithed produce. Rav Ashi said: Mar Zutra said to me: Rabbi Ḥanina of Sura raised a difficulty with this: Isn’t it obvious?
מִי קָאָמַר בְּמִשְׁנָתֵינוּ? ״כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנָה״ קָאָמַר.
Does Rabbi Ḥanina say that wherever Rabbi Shimon Shezuri taught a halakha in our Mishna the halakha is in accordance with his opinion? Rather, he says that any place where he taught a halakha the halakha is in accordance with his opinion, and this applies even to baraitot.
אָמַר רַב זְעֵירָא, אָמַר רַב חֲנַנְאֵל, אָמַר רַב: קֶרַע הַבָּא בִּשְׁנֵי שִׁיטִין – יִתְפּוֹר, בְּשָׁלֹשׁ – אַל יִתְפּוֹר. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה זוּטֵי לְרַב אָשֵׁי: הָכִי אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא, הָא דְּאָמְרִינַן ״בְּשָׁלֹשׁ אַל יִתְפּוֹר״ – לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּעַתִּיקָתָא, אֲבָל חַדְתָּתָא – לֵית לַן בַּהּ.
§ Rav Ze’eira says that Rav Ḥananel says that Rav says: If a tear in the parchment of a Torah scroll extends into two lines, one can sew the parchment to render the scroll fit, but if it extends into three lines then one cannot sew it to render it fit. Rabba Zuti said to Rav Ashi: This is what Rabbi Yirmeya of Difti said in the name of Rava: That which we say, that if the tear extends into three lines one cannot sew it to render it fit, we say only with regard to old sheets of parchment. But in the case of new sheets of parchment, we have no problem with it.
וְלָא עַתִּיקָתָא עַתִּיקָתָא מַמַּשׁ, וְלָא חַדְתָּתָא חַדְתָּתָא מַמַּשׁ, אֶלָּא הָא דְּלָא אֲפִיצָן, הָא דַּאֲפִיצָן, וְהָנֵי מִילֵּי בְּגִידִין, אֲבָל בִּגְרָדִין – לָא.
The Gemara adds: And old does not mean literally old, and new does not mean literally new. Rather, those sheets of parchment that are not processed with gall are labeled as old and cannot be sewn, whereas those sheets of parchment that are processed with gall are labeled as new and can be sewn. And this statement, that one can sew the parchment and render it fit, applies to sewing it with sinew; but if one sews the parchment with thread [bigradin], it is not rendered fit.
בָּעֵי רַב יְהוּדָה בַּר אַבָּא: בֵּין דַּף לְדַף, בֵּין שִׁיטָה לְשִׁיטָה, מַאי? תֵּיקוּ.
Rav Yehuda bar Abba asks: If the tear occurred in the space between one column and another column but it was of the length that had it occurred inside a column it would have extended more than three lines, and similarly, if the tear occurred between one line and another line horizontally, but not tearing through any letters, what is the halakha? No answer was found, and therefore the dilemma shall stand unresolved.
אָמַר רַבִּי זְעֵירִי, אָמַר רַב חֲנַנְאֵל, אָמַר רַב: מְזוּזָה שֶׁכְּתָבָהּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, כְּשֵׁרָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ וְאַחַת, מַהוּ? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁעֲשָׂאָהּ כְּשִׁירָה. מֵיתִיבִי: עֲשָׂאָהּ כְּשִׁירָה, אוֹ שִׁירָה כְּמוֹתָהּ – פְּסוּלָה! כִּי תַּנְיָא הָהִיא בְּסֵפֶר תּוֹרָה.
§ Rabbi Ze’eiri says that Rav Ḥananel says that Rav says: A mezuza that one wrote two by two, i.e., two words on each line, is fit. A dilemma was raised before the Sages: If one wrote two words on one line, and three words on the following line, and one word on the line after that, what is the halakha? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: All the more so that it is fit, as he prepared it as one writes a poem in the Torah scroll. The song sung by the Jewish people at the sea after the Exodus is written in lines whose length is not uniform. The Gemara raises an objection from a baraita: If one wrote it as one writes a poem in the Torah, or if one wrote a poem in the Torah as one writes it, it is unfit. The Gemara answers: When that baraita is taught, it is referring to a Torah scroll, not a mezuza.
אִתְּמַר נָמֵי: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב אַחָא בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְזוּזָה שֶׁעֲשָׂאָהּ שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ וְאַחַת – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה כְּקוּבָּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה כְּזָנָב.
It was stated by amora’im as well: Rabba bar bar Ḥana says that Rabbi Yoḥanan says, and some say it was Rav Aḥa bar bar Ḥana who says that Rabbi Yoḥanan says: With regard to a mezuza that one prepared with two words on one line, and three words on the following line, and one word on the line after that, it is fit, provided that he does not prepare it like the shape of a tent, i.e., progressively widening the lines, starting with a line of one word, then a line of two words and a line of three, and provided that he does not prepare it like the shape of a tail, progressively shortening the lines, from three words to two to one.
אָמַר רַב חִסְדָּא: ״עַל הָאָרֶץ״ בְּשִׁיטָה אַחֲרוֹנָה, אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּסוֹף שִׁיטָה, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: בִּתְחִלַּת שִׁיטָה.
§ Rav Ḥisda says: One writes the last two words of a mezuza, al ha’aretz, meaning “above the earth” (Deuteronomy 11:21), by themselves on the final line, without the preceding word. The Sages disagreed as to how this is done. Some say that one writes this phrase at the end of the final line, and some say that one writes it at the beginning of the final line.
מַאן דְּאָמַר בְּסוֹף שִׁיטָה, כִ״גְבֹהַּ שָׁמַיִם עַל הָאָרֶץ״, וּמַאן דְּאָמַר בִּתְחִילַּת שִׁיטָה, כִּי הֵיכִי דִּמְרַחֲקָא שָׁמַיִם מֵאֶרֶץ.
The Gemara explains their dispute: The one who says that one writes it at the end of the final line interprets the verse: “That your days may be multiplied, and the days of your children, upon the land which the Lord swore unto your fathers to give them, as the days of the heaven above the earth,” in a similar manner to the verse: “For as the heaven is high above the earth” (Psalms 103:11). Consequently, if one writes “above the earth” at the end of the final line, it will appropriately be below the term “the heaven” at the end of the previous line. And the one who says that one writes it at the beginning of the final line explains the phrase “as the days of the heaven above the earth” as meaning: Just as the heaven is far from the earth. Consequently, if one writes “above the earth” at the beginning of the final line, it is far from the term “the heaven” at the end of the previous line.
אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: חֲזֵינָא לֵיהּ לְרַב הוּנָא דְּכָרֵיךְ לַהּ מֵ״אֶחָד״ כְּלַפֵּי ״שְׁמַע״, וְעוֹשֶׂה פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ סְתוּמוֹת.
Rabbi Ḥelbo said: I saw Rav Huna wrap a written mezuza from the word eḥad to the word shema, i.e., rolling it from left to right, as the first verse written in a mezuza is: “Listen [Shema], O Israel, the Lord our God, the Lord is one [eḥad]” (Deuteronomy 6:4). And he prepared the two passages of the mezuza in the closed manner, i.e., starting the second passage (Deuteronomy 11:13–21) on the same line that he finished writing the first passage (Deuteronomy 6:4–9).
מֵיתִיבִי: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: רַבִּי מֵאִיר הָיָה כּוֹתְבָהּ עַל דּוּכְסוּסְטוֹס כְּמִין דַּף,
The Gemara raises an objection from a baraita: Rabbi Shimon ben Elazar said: Rabbi Meir would write a mezuza on dokhsostos, the inner layer of animal hide, not on parchment, which is from the outer layer, and he would prepare it like a column of a Torah scroll, i.e., long and narrow.
