סוגיה מס׳ 13 – תמרי דזיקא

אפשרות א – ניפוץ מיתוס 

נשאל את התלמידות – האם האמנתן בפיית שיניים בילדותכן? מתי התגלתה לכן האמת? איך הרגשתן כשגיליתן?
דונו עם התלמידות:

• מה קורה לנו כשמיתוס מתנפץ?

• האם זה משנה את ההתנהגות שלנו?

• האם נכון תמיד לנפץ מיתוסים?

אפשרות ב:

פתיחה דרך מקרה להמחשת הסוגיה – 

סיפור- חבורה יוצאת לטיול, עוברת ליד מטע שעל הרצפה יש הרבה פירות שנשרו. האם מותר לאכול מהם? לשמוע את הדעות השונות והנימוקים לכל דעה. להוסיף שאלה- האם התשובה שלכן תשתנה אם נגיד שהבעלים הוא אדם יתום או חלש? ומה לגבי מקרה שהמטע מגודר ברשת למניעת כניסה של מזיקים?

אפשרות ג

נשתמש בסיפור "מה לשמחה בבית קברות” מתוך אתר "חכימא”. (אפשר גם את הסיפור הזה או הזה, שגם הם מתאימים)

אפשר לקרוא רק את החלק הראשון של הסיפור ולשאול את הבנות "מי לדעתכן צודק?”, ורק אח”כ לקרוא את החלק השני, או להשאיר אותו דווקא לסוף השיעור.

הסברת המושג ‘תמרי דזיקא’ עפ”י רש”י (שימו לב כי התוספות חולק על רש”י ומפרש את המונח אחרת)

"יאוש מעיקרא” הוא מצב שבו אדם מתייאש מרכושו עוד לפני שאיבד אותו בפועל. במקרה של התמרים – הבעלים יודע שברגע שהם ייפלו, יאכלו אותם שקצים. לכן, הוא כבר עכשיו מתייאש מכל תמר שייפול, עוד לפני שנפל או שידע על כך. ברגע שתמר נפל – הוא כבר נחשב הפקר, כי הבעלים התייאש ממנו מראש.

• מהם "תמרי דזיקא”, ומדוע שהבעלים יתייאש מהם?
• מה מסביר רב אשי על יאוש הבעלים? למה זה נחשב "יאוש מעיקרא”?

• אילו מקרים בחיים שלנו דומים למצב שבו אדם מתייאש ממשהו לפני שהוא אובד?

• מה מיוחד ברכוש שנמצא בבעלות יתומים?
• מהההבדל בין ‘אוש מעיקרא’ לבין ‘יאוש שלא מדעת’?

• האם לדעתך נכון להניח מראש שאדם יתייאש? זה הוגן מבחינה מוסרית?
• מה הסכנות או היתרונות שבהכנסת "יאוש מעיקרא” להלכה? איפה הגבול?
• אם היית צריכה לנסח כלל הלכתי חדש בהשראת הסוגיה – מה הוא היה?
  

• אפשר להתעמק במחלוקת בין רש”י לתוספות על פירוש המונח ‘תמרי דזיקא’ ובכך להעמיק את הדיון על מהו ייאוש שלא מדעת ומתי הוא חל. 
• ניתן לחזור לסיפור שאיתו פתחנו: מה לדעתכן היה צריך הרב לעשות? האם פעל נכון?
  
  

בחרו אחד מההורים (או דמות משמעותית אחרת במשפחה) וראיינו אותו על מקרה בו הוא/היא חוו מתח בין מנהג רווח מהבית בו גדלו (למשל, ממסורת סבא וסבתא או מהקהילה) לבין משהו חדש שלמדו (למשל, בשיעור, בספר, מהרב/הרבנית, או מתוך חקירה עצמאית).

1. מה היה המנהג שהכרת מהבית?

2. מה למדת שגרם לך לחשוב אחרת?

3. האם הרגשת שיש כאן סתירה? אם כן – איזו?

4. כיצד בחרת לנהוג בפועל?

5. האם החלטת לשנות משהו? לשלב? לשמר את הקיים?

6. איך קיבלו את זה בבית/בחברה?

7. אילו רגשות זה עורר בך?

8. מה למדת מהחוויה הזו?

לאחר הראיון – כתבו תיאור קצר (עד חצי עמוד) של הסיפור ששמעתן, כולל ההתלבטות, הדרך, והבחירה.

https://www.psakim.org/Psakim/File/12896?highlight=%D7%99%D7%AA%D7%9E%D7%99%20%D7%9C%D7%90%D7%95%20%D7%91%D7%A0%D7%99%20%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%94

דיון מעניין הלכה למעשה שנעזר בסוגיה שלנו לפסוק בשאלה האם אפשר לקחת חפצים שהושארו בהוסטל ע”י הדיירים החוסים שהתגוררו שם.