סוגיה מס׳ 47: משנת אף שמלה

יסודות תורה שבעל פה

• היקש: כלי פרשני המקשר בין שני נושאים או מקרים על בסיס דמיון ביניהם. הברייתא מבצעת היקש בין שמלה לבין כל אבדה אחרת, ומלמדת שדין האחד הוא כדין השני. מבנה ההיקש הוא "מה X … אף Y”: 
• כלל ופרט: מושג יסודי בהלכה. כאשר התורה נותנת "כלל” (למשל: "כל אבדה”) ולאחר מכן מפרטת "פרט” (למשל: "שמלה”), זה בא ללמד על הגדרת הכלל. במקרה זה, השמלה, שהיא ה”פרט”, יצאה מן הכלל כדי ללמד שיש צורך בשני תנאים (סימנים ותובעים) כדי שהאבדה תהיה בת השבה. 

• יציאה מן הכלל: הברייתא מניחה שהשמלה "יצאה” מן הכלל (של כל האבדות) כדי ללמד משהו, ומזה היא מסיקה את הכלל "מה שמלה”.