סוגיה מס’ 18 – כלי אנפוריא

נבקש מכל תלמידה לבחור 3 תכונות של אדם שהיא תבטח בו. אפשר ליצור לוח שיתופי שכולן מעלות עליו, או לחלק לכל אחת 3 כרטיסים שתכתוב ותדביק בלוח של כולן, או שכל אחת תכתוב על הלוח

מאי כלי אנפוריא: 

כדאי להנכיח את העובדה שגם הגמרא לא יודעת מה זה כלי כלי אנפוריא. זה מאפשר לדבר על זה משני כיוונים:

• להראות את הפער בין העולם של המשנה לבין העולם של הגמרא. יש מושגים שעבור המשנה מובנים מאליהם, אבל הגמרא לא יודעת  מה הם, כי הם נשכחו או איבדו ממשמעותם לאורך השנים.
• להראות כמה שאלות הן משמעותיות. אם תלמידה לא יודעת מה המשמעות של מילה מסוימת כדאי מאוד לשאול מה זה. הנה, לפעמים הגמרא בעצמה עושה את זה!

כדאי לשאול מה מוסיף הסיפור על הסוגיה שלמדנו. מדוע היה חשוב לגמרא להביא אותו דווקא כאן? זו הזדמנות טובה לדבר על היחס בין הלכה לבין אגדתא, וכיצד הן יכולות להשלים זו את זו ולחדד את המסר המרכזי של הסוגיה.

מה מלמדת אותנו הסוגיה על אמון ואמינות? 

אפשר לפתח דיון בשאלה האם כולם צריכים להיות שווים בפני החוק. האם יש אנשים שלגביהם אפשר להחריג את החוק? מי הם? מדוע שנחריג אותם? 

אפשר לפתוח דיון גם בשאלות האלו:

באיזו מידה המעשים שלנו משקפים את האישיות שלנו? 

כיצד ניתן ללמוד ממעשים של אנשים אחרים על דמותם?

1. הגדרת "כלי אנפוריא” והקשר בין המשנה לגמרא:
   • מהו הדין הנאמר במשנה לגבי "כלי אנפוריא”, וכיצד הגמרא מסבירה את המונח הזה?
   • מה ההסבר לכך שהגמרא נצרכת להגדיר מונח שמופיע כבר במשנה, ומה זה מלמד אותנו על הקשר בין התקופות?
   • כיצד הסבר רש”י ל”כלי אנפוריא” (כלים חדשים שלא שבעתן העין) תומך בדין המשנה שאין צורך להכריז עליהם?
2. קושיית הגמרא על הגדרת "כלי אנפוריא”:
   • מהי הקושיה שמעלה הגמרא על ההסבר שניתן, ומהי ההנחה הסמויה שעומדת בבסיס קושיה זו?
3. סימן ברור מול טביעת עין בהשבת אבידה:
   • לדעתכם, מה חשוב יותר לצורך השבת אבידה – סימן ברור או טביעת עין? נמקו את עמדתכם.
   • כיצד הגמרא מתרצת את הקושיה שהעלתה, וכיצד תלמיד חכם נכנס לתמונה בהקשר הזה?
4. אמינות תלמיד חכם בהשבת אבידה:
   • מדוע לדעתכם הגמרא מתנה את החזרת האבידה על בסיס טביעת עין בכך שהמוצא יהיה תלמיד חכם?
   • האם לדעתכם ישנם אנשים שאינם תלמידי חכמים במובן הקלאסי, אך הייתם סומכים עליהם שיאמרו את האמת גם ללא סימן מובהק? נמקו.
5. תחומי שינוי בדיבור לתלמיד חכם:
   • הגמרא מונה שלושה תחומים שבהם תלמיד חכם רשאי לשנות מדיבורו. בעזרת רש”י, הסבירו מדוע דווקא בתחומים אלה מותר לשנות.
6. העיקרון מאחורי שינוי הדיבור:
   • האם שלושת התחומים הנזכרים הם מקרים מיוחדים בלבד, או שהם דוגמאות לעיקרון רחב יותר? נמקו את עמדתכם.
   • האם לדעתכם יש מקום בהלכה להתחשב בפרטיות וברגישות, גם אם זה בא על חשבון אמירת אמת מלאה?
7. הבנת אמינות תלמיד חכם דרך שינוי הדיבור:
   • כיצד המימרה על שלושת התחומים שבהם מותר לשנות עוזרת לנו להבין מי נחשב תלמיד חכם שראוי לסמוך על דבריו?
8. סיפור מר זוטרא ומשמעותו:
   • כתבו במילים שלכם את הסיפור על מר זוטרא.
   • מדוע לדעתכם הגמרא מביאה את הסיפור הזה דווקא כאן, וכיצד הוא מחזק את ההבחנה בין אדם אמין לבין אדם שאינו אמין?
   • האם לדעתכם צודק לשפוט אדם על סמך מעשה קטן שנראה לא מוסרי? נמקו.

הצעה לפעילות:

אפשר להתייחס לכתבה הזו, שמספרת על שיטת הדירוג האזרחי בסין. בקצרה, השיטה מתגמלת אנשים שנשמעים יותר לחוק, והם זכאים להטבות ושירותים מטעם המדינה. ננסה להביא במהלך הדיון את שני הצדדים: גם התומך במהלך הסיני וגם המתנגד.

אפשרויות לשימוש בכתבה ולפיתוח העמדות השונות:

• חשיבה משותפת בכיתה
• דיבייטינג
• כתיבה עצמאית במחברת של טיעון אחד בעד וטיעון אחד נגד או כל דבר דומה. 
• שיתוף בקבוצות קטנות: מה ההגיון בחוק הזה? מה החסרונות שלו?

חשוב מאוד שהבנות יבינו שיש גם הגיון בהתחשבות באדם שיש לו רמת אמינות גבוהה וניתן לסמוך עליו שהוא שומר חוק. אפשר לעסוק בשאלה האם החוק הזה משקף את הרעיון שמביאה הגמרא, או שבבסיסו עומדים דווקא דברים אחרים?