סוגיה מס’ 29: דבר שיש בו סימן לצד דבר שאין בו סימן
יחידת הוראה
גיל: 15-18
עקרונות בתכנון הלמידה:
שאלות מהותיות
מה הסביבה שלנו אומרת עלינו?
שאלות מהותיות הקשורות לתוכן
האם הפריפריה של החפץ, כלומר דברים שנמצאים סביבו אך לא עליו ישירות, מעידה עליו?
רקע למורה
הסוגיה שלפנינו מביאה סתירה מברייתא על המשנה שלנו, לפיה אין צורך להכריז על חפץ אם הוא נמצא בסמוך לחפץ אחר (למשל פירות שאינם בתוך כלי אין צורך להכריז עליהם, גם אם הם מונחים לצד כלי ויש סבירות גבוהה שנפלו ממנו). ננסה להרחיב את נקודת המבט של הסוגיה ולשאול האם מאפיינים של אדם או חפץ נקבעים רק לפי מה שהוא מחזיק בתוכו, או גם על פי הסביבה שלו.
פתיח אפשרי
שאלות לחברותא
להעמקה ולדיון
נבקש מכל תלמידה לבחור מרכיב אחד (או שניים, או שלושה) בזהות שלה שמושפע לדעתה מהסביבה שבה היא חיה, או שנתפס כמשפיע עליה גם אם זה בפועל לא כך. ביה”ס שאני לומדת בו, תנועת הנוער שלי, תוכנית טלויזיה שאני צופה בה, אנשים שאני מסתובבת איתם וכדו’.
מהו המקרה הראשון שמוצג בתחילת הסוגיה ("טעמא דמצא פירות בכלי ומעות בכיס”) ומה ההלכה בו?
מהו המקרה השני ("ומקצתן בכלי ומקצתן על גבי קרקע”) ומה ההבדל בינו לבין הראשון?
מה משמעות הביטוי "ורמינהו” ומהו המקרה בברייתא השנייה ("מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן”)?
מהי הסתירה העולה בין שתי הברייתות?
מהו היישוב של רב זביד ("הא בכובא וכיתנא הא בצנא ופירי”)?
אילו תירוצים מציע רב פפא ומה מוסיף כל אחד לגבי הבנת ה”סימן״?
מהו העיקרון המרכזי בסוגיה לגבי מתי זוכים באבדה ומתי חייבים להכריז?
אילו דברים תבדקו אם מצאתם חפץ כדי לדעת אם יש בו סימן?
קישור להורדת כרטיסיות מעוצבות של שאלות החברותא, ששת ההישגים ותרשים הסוגיה:
נראה כי הסתירה בין המשנה לבין הברייתא מבססת דיון עמוק יותר: האם הסביבה של החפץ מעידה עליו משהו. מצד אחד, הפירות לא נמצאים ישירות בתוך הכלי ולכן לכאורה הכלי אינו סימן. מאידך, ברור שהם נמצאים בסמוך לכלי, ויש סבירות גבוהה שהם נפלו ממנו ולכן כן מושפעים מהכלי. הגמרא נותנת 4 תשובות לסתירה:
החלק בסוגיה
השאלה שאפשר לשאול עליו (כדיון בכיתה, או כשאלה למחשבה בקבוצות/יחידים)
סוגים שונים של מציאות קשורים באופן שונה לכלי שנמצאו לידו. יש מציאות שברור שקשורות בכלי, ויש מציאות שברור שלא.
מתי הסביבה שלנו כן מעידה משהו כנה עלינו, ומתי אי אפשר לקשר בינינו?.
סוגים שונים של קשר בין הפירות לכלי: האם חלק מהפירות כן נמצאים בתוך הכלי, או שכולם בחוץ.
האם סביבה שאני שותפה פעילה בה מעידה על משהו יותר מאשר סביבה שאני משתדלת לבדל את עצמי ממנה.
היא מציעה אינטרקציה בין הפירות לכלי, רק עדינה יותר: האם הפירות הם בזיקה לכלי (כלומר פונים לפתחו) או לא
אם יש אינטרקציה עדינה ביני לבין המקום שאני לוקחת בו חלק, האם זה משפיע על השייכות שלי?
במקרה שלכלי יש שוליים אז יש פחות סיכוי שהפירות נפלו מהכלי, משום שאם כך חלק מהם היו צריכים להשאר בפנים.
כאן אפשר לשאול את הבנות מהי חברה עם שוליים, ומה זה מייצר ביחס בין הכלי לפירות.
הישגים ומיומנויות:
Key Discussion Terms
טעמא: טעם, סיבה, היגיון הלכתי.
תנינא: שנינו, למדנו במשנה או בברייתא (מקור תנאי).
ורמינהו: וזרקו עליו [קושיא], סתירה. (מילולית: והטל עליהם – כלומר, הטל קושיא על דבריהם). זהו ביטוי נפוץ בתלמוד להצגת סתירה בין מקורות או דינים שונים.
לא קשיא: לא קשה, אין כאן סתירה. זו פתיחה לתשובה המיישבת את הסתירה.
ואיבעית אימא: ואם תרצה לומר (ביטוי המקדים הסבר נוסף או תירוץ חלופי).
מושגי יסוד
אוקימתא: יישוב קושיה או סתירה על ידי העמדת הדיון על מקרה ספציפי או בנסיבות מיוחדות. בסוגיה זו מופיעות מספר אוקימתות (כמו "כובא וכיתנא”, "צנא ופירא”, "דלא אשתייר מידי”), המדגימות כיצד הגמרא מחדדת את הדינים באמצעות פרטים קטנים.
אוצר מילים
הא: זה, הרי זה.
כובא: כד, כלי קיבול גדול.
כיתנא: פשתן.
צנא: סל (לרוב קלוע).
פירי: פירות.
דמהדרי אפיה: שמופנים פניו
רוצה לעקוב אחרי התכנים ולהמשיך ללמוד?
ביצירת חשבון עוד היום ניתן לעקוב אחרי ההתקדמות שלך, לסמן מה למדת, ולעקוב אחרי השיעורים שמעניינים אותך.