יחידת הוראה
– מה החשיבות בשאילת שאלות, גם אם אין להן תשובה.
– כיצד ניתן למדוד סובייקטיביות בכלים אובייקטיבים?
– כיצד משפיעה ההכרעה "תיקו” על מבנה הסוגיה?
– מדוע צריך לשאול את אותה שאלה ב-4 דרכים שונות.
– האם טרחה היא דבר שניתן לכמת אותו?
הסוגיה עוסקת בשאלותיו של ר’ ירמיה. התשובה לכל השאלות הללו היא "תיקו”. הדבר מביא אותנו לשאול: מדוע הניחה הגמרא את השאלות הללו, אם אין להן תשובה? עניין זה מוביל לעיסוק המהותי בחשיבות שבשאילת שאלות גם כשאין להן תשובה מיידית. במה הן מסייעות לנו? מה הערך שלהן עבורנו בכל תחומי החיים?
עניין נוסף שעולה במהלך הסוגיה הוא הרצון של ר’ ירמיה להכניס לתבניות את הסובייקטיביות של הסוגיה הקודמת. הוא שואל האם כאשר אנחנו מגבירים את הטרחה אך גם את התועלת שעולה מהאיסוף (או מקטינים את שניהם)- זה משנה את התמונה? ר’ ירמיה למעשה מנסה לייצר אמת מידה אובייקטיבית למדידת דברים סובייקטיבים (טרחה, תועלת). הדבר מוביל לשאלה המהותית: כיצד (והאם בכלל) ניתן למדוד סובייקטיביות בכלים אובייקטיבים.
החומר | הכמות (הנפח) | השטח שבו מפוזרת הכמות | |
דברי ר’ יצחק | חיטים (מכנשתא דבי דרי) | 1 קב | 4 אמות |
שאלת ר’ ירמיה הראשונה | חיטים (מכנשתא דבי דרי) | ½ קב | 2 אמות |
שאלת ר’ ירמיה השניה | חיטים (מכנשתא דבי דרי) | 2 קב | 8 אמות |
שאלת ר’ ירמיה השלישית | שומשומין | 1 קב | 4 אמות |
שאלת ר’ ירמיה הרביעית | רימונים/תמרים | 1 קב | 4 אמות |
אפשר וכדאי לדון עם התלמידות בשאלות האלו:
– אפשר להמחיז את שאלות ר’ ירמיה. הרבה פעמים זה ממחיש את הקומיות שבסוגיה.
– אפשר לתת לתלמידות לחפש דוגמאות לשאלות שאין עליהן תשובה, למשל "מה קדם למה, הביצה או התרנגולת”, ולנסות להסביר מה נותנת לנו השאלה אפילו כשאין עליה תשובה.
ניתן להרחיב על דמותו של ר’ ירמיה, באמצעות הסוגיה בבבא בתרא, שם מוציאים אותו מבית המדרש בגלל שאלותיו, ומחזירים אותו מסיבות דומות. אפרש לפתח דיון על דמותו של ר’ ירמיה לאור הסוגיות האלו. כיצד הוא מצטייר בעיניכן? האם היה ראוי להחזיר אותו לבית המדרש? מדוע הוציאו אותו?
שאלות ר’ ירמיה- שאלות גבול, שמנסות לברר משהו על הסוגיה באמצעות לקיחתה לקצה. ר’ ירמיה מנסה להבין משהו מהותי על שאלות העלות מול תועלת של האדם הממוצע, באמצעות הקצנה של הסיטואציה. אם נדע להגיד באחת מן השאלות בבירור שהדין מובהק לכיוון מסוים (למשל שבמקרה מסוים של כמות גדולה אין הפקר), זה ילמד משהו על טבע האדם (למשל בדוגמה שלנו: שכמות גדולה יותר מעידה על כך שהאדם יהיה מעוניין להקדיש לה גם זמן יקר מאוד).
ניתן להשוות זאת ל”חקירת פונקציה” במתמטיקה, שם אפשר להבין משהו על הפונקציה כולה באמצעות חקירת נקודות הקיצון שלה.
אפשרות אחרת היא לשחק משחק שבו תלמידה צריכה לנחש בעיניים עצומות מה החפץ שבידיה. היא תעשה זאת באמצעות מישוש הגבולות של החפץ.
ביצירת חשבון עוד היום ניתן לעקוב אחרי ההתקדמות שלך, לסמן מה למדת, ולעקוב אחרי השיעורים שמעניינים אותך.
פעולה זו תסיר את כל הפריטים בחלק זה כולל ההתקדמות וההיסטוריה. שימי לב: לא ניתן לשחזר פעולה זו.
תאבד/י את כל ההתקדמות או ההיסטוריה הקשורות לפריט זה.