סוגיות מס’ 31-33

פתיחה הקשורה לשאלה המהותית:

1. נציג בפני התלמידות מקרים שונים מהחיים שבהם לא ברור לגמרי על מי מוטלת האחריות. בכל מקרה, כל תלמידה שתחשוב שיש לה אחריות – תעמוד, ואם תחשוב שאין לה אחריות – תשב.
2.  נבקש מהבנות להסביר מדוע בחרו כך. לאחר הדיון במקרים הכלליים, נעבור לשאלה: "מצאתי כסף ברחוב – האם יש לי אחריות להחזיר? מתי כן ומתי לא?” משם נפתח דיון על אחריות במציאת כסף, וננסה לבחון יחד עם הבנות באילו מקרים יש להחזיר ובאילו לא.

פתיחה הקשורה לתוכן עצמו: 

1. נשאל- האם מצאתן פעם כסף ברחוב? מה בחרתן לעשות אותו? 
2. אפשר להוסיף סיפור אישי שקרה לכן או להמציא סיפור רלוונטי סביב מציאת כסף והדילמה האם הוא נחשב כבעל סימן או לא. למשל – מצאתי שטר של 50 ש”ח על רצפת הבניין, לפניי ירדה שכנה במהירות ואני סבורה כי יש סיכוי גבוה שהכסף הוא שלה, מצד שני, אין כל סימן מזהה על הכסף. האם עליי לשאול את השכנה או שאני יכולה לקחת את הכסף? 
3. אפשר להביא מטבעות ושטרות לכיתה ולבקש מהן להדגים – באיזו צורת הינוח היו חושבות כי יש לחפש את הבעלים ובאיזו צורת הינוח הכסף הוא שלהן? מדוע? 

• שילמתי למכונת חטיפים ובטעות יצאו לי 2 קינדר בואנו במקום אחד. האם אני צריכה להתקשר למפעיל של המכונה או שזו אחריותו שהמכונה הביאה לי שניים? 
• קיבלתי הזמנה למסיבה וחברה טובה שלי לא מוזמנת ואני יודעת שהיא תיעלב- לשתף אותה? ללכת? לנסות להתערב? 
• את מוצאת שטר כסף במגרש בית הספר, כשאין אף אחד בסביבה.

יש לשים לב כי הסוגיה מורכבת מכמה דיונים קטנים, ניתן לראות זאת בדפי תכנון הסוגיה, יהיה נכון ללמד את הסוגיה כיחידה אחת אך בחלקים קטנים כך שיהיה ברור לתלמידות כל פעם מתי מתחיל דיון חדש סביב הטקסט. 

אחת מהנחות היסוד של הסוגיה היא כי כל מלך היה טובע מטבע משלו שהיה שונה בגודל ובנראות מהמלך הקודם ולכן שלושה מלכים המסודרים אחד על גבי השני מהווים סימן. שלושה מטבעות של אותו מלך יכולים להיחשב כשלושה מלכים אם הם בגדלים שונים. הזדמנות נהדרת להיעזר ברש”י שמסביר בבהירות את ההיגיון.

כדאי אולי להראות בכיתה תמונות של מטבעות עתיקים עם תמונות מלכים עליהם.

רוב הסוגיה עוסקת בצורות שונות של הנחת כסף היכולות לשמש כסימן, ולכן מחייבות את האדם להשיב את האבידה. דווקא משום כך מעניינת בחירתה של הגמרא לסיים את הדיון בברייתא הקובעת שלמטבע כשלעצמו אין סימן, ולכן הוא שייך למוצא. ניתן לדון עם התלמידות בבחירה הזו: מה היחס בין הברייתא לבין שאר הסוגיה? מדוע בחרה הגמרא לשבץ את הברייתא הזו דווקא כאן? חתימה זו מדגישה את המתח שאיתו פתחנו את השיעור– הגבול שבין אחריות האדם להשיב את ממון חברו לבין גבול הסבירות והיכולת לזהות בעלות.

דף מספר 31

1. הסוגיה נפתחת בתיאור של שלושה מטבעות זה על גב זה.
   מה לדעתכן המשמעות של צורת הנחה כזו? מדוע ייתכן שיש בה סימן? 
2. מה מוסיף רבי יצחק מגדלאה כשאמר "והוא שעשוין כמגדלין”?
   כיצד הביאור הזה משפיע על הדין? האם כל הנחה של שלושה מטבעות תחייב הכרזה? 
3. מהי הסתירה הפנימית (ה”גופא קשיא”) שבין תחילת הברייתא לסופה?
   כיצד הגמרא פותרת את הסתירה, ומה ההגדרה שהיא מציעה למושג "מעות מפוזרות”? 
4. בהמשך מופיעה דעתו של רבי חנינא: מתי כן צריך להכריז ומתי לא?
   מה ההבדל בין מטבעות משלושה מלכים לבין מטבעות של מלך אחד?
   כיצד עניין זה קשור ליכולת לזהות את בעל האבידה? 
5. הגמרא שואלת על דברי רבי חנינא – אם מדובר במגדל, למה משנה איזה מלך? ואם לא – אז למה שיהיה סימן בכלל?
   כיצד הגמרא מתמודדת עם השאלה הזאת, ואיזו הבחנה חדשה היא מציעה? 
6. הביטוי "כעין שלושה מלכים” אינו ברור מאליו.מה משמעותו, וכיצד הביאור של הגמרא ("רויחא תתאה…”) עוזר להבין אותו? היעזרי ברש”י.  
7. מה ההבדל בין סידור מטבעות שנראה כמעשה מכוון לבין סידור שנראה כצירוף מקרים?
    
8. מה דעת רבי יוחנן על כל זה? מדוע לדעתך הוא מבטל את החילוק בין מטבעות משלושה מלכים למלך אחד? מה מבחינתו מהווה סימן בכסף?  
9. הגמרא שואלת: אם הסימן הוא "מספר המטבעות” – למה צריך שלושה? למה לא מספיק שניים. כיצד משיב על כך רבינא? 

דף מספר 32 

1. רבי ירמיה מעלה סדרת שאלות על צורות שונות של הנחת מטבעות: כשֵׁיר, כשׁוּרָה, כחֲצוּבָה, כסוּלָּם.
   א.  היעזרי ברש”י וציירי או כתבי מהי צורת ההנחה שמתאר רבי ירמיה.
   ב.  מה נראה שרבי ירמיה מנסה לברר? מה משותף לכל הצורות שהוא מזכיר?
2.  מה העיקרון שמובא בשם רב נחמן בר רבה בר אבוה?
   כיצד העיקרון הזה עוזר להכריע האם יש סימן בצורת ההנחה?
3. רב אשי מוסיף צורת נוספת- אבני בית קוליס. מדוע הוא מוסיף צורת הנחה נוספת? כיצד צורת הנחה זו שונה באופן מהותי מצורות ההנחה של רבי ירמיה ומדוע יכולנו לחשוב שיש לכך השפעה על פסיקת ההלכה? היעזרי ברש”י. 
4. מהי תשובת הגמרא לשאלת רב אשי? מהיכן היא מוכיחה תשובה זו? 

דף מספר 33 

1. איזה מקרה מתארת הברייתא בתחילתה?
2. אילו סימנים טוען האדם שמצא את הסלע, ומדוע הם לא מתקבלים?
3. מה מוסיפה הברייתא לגבי מטבע שיש עליו שם בעלים?
4. מה הטעם לכך שאין סימן למטבע, אפילו כשנראה שיש בו פרטים מזהים?
5. מה היחס לדעתכן בין הברייתא לשאר הסוגיה? מדוע מוסיפה הגמרא את הברייתא הזאת לאחר הדיון על ‘שלושה מטבעות’ וצורות הנחה שונות המהוות סימן? 

ניתן לקרוא תשובות הלכתיות מימינו על מציאת כסף ברחוב ומה הדין. מעניין יהיה לראות הבדלים בין התשובות, למשל בין הרב שמואל אליהו המבקש מהאדם להתאמץ לפני שהוא מחליט שהכסף שלו לתשובתו של הרב ידידיה לוי, כיצד משפיע תיאור המקרה על פסיקת ההלכה? כיצד כל אחד מהפוסקים תופס כסף? האם יש ביניהם הבדל בתפיסה ההלכתית או שאלו רק מקרי מציאות שונים?

מדוע כסף הוא מתעתע מבחינת השבת אבידה?
כמה אחריות יש לאדם כאשר הוא מוצא כסף להחזירו?
האם זה משנה מה הסכום אותו הוא מוצא? 

נבקש מכל תלמידה ליצור תמונה בai המתארת סיטואציה בה אדם מוצא כסף שמונח בצורה מסוימת

את התמונות נאסוף לחידון (kahoot או כל כלי החביב עליכן) והתלמידות יצטרכו להצביע האם בסיטואציה הזו האדם מחוייב להשיב את הכסף או שהכסף שייך לו? אפשר כמובן לערוך דיון קצר מידי פעם. 

מאמר של הרב ד”ר יוסף סלוטניק המנתח את מגמת סתמא דגמרא בסוגייתנו (בתוך כך, מנתח באופן ברור את סוגייתנו ואת היחס בין המשנה, התוספתא והאמוראים השונים).