כבוד לקניינו של אדם – מה בין גזילה לגניבה

במחשבה שניה היא סדרת שיעורי מחשבה על נושאים העולים בדף היומי עם הרבנית יפית קליימר

דף מקורות

בבא קמא צג

להאזנה:

לצפייה:

מקורות:

עזרי מעם ה’                                                בבא קמא/הדרן/יפית קליימר

כבוד לקניינו של אדם – מה בין גזילה לגניבה

בבא קמא ע״ט ב

אָמְרִי: וְכֵיוָן דְּרָאוּהוּ, גַּזְלָן הוּא! כֵּיוָן דְּקָא מִטַּמַּרי מִנַּיְיהוּ, גַּנָּב הוּא. 

שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: מִפְּנֵי מָה הֶחְמִירָה תּוֹרָה בְּגַנָּב יוֹתֵר מִגַּזְלָן? אָמַר לָהֶן: זֶה – הִשְׁוָה כְּבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ, וְזֶה – לֹא הִשְׁוָה כְּבוֹד עֶבֶד לִכְבוֹד קוֹנוֹ. כִּבְיָכוֹל עָשָׂה עַיִן שֶׁל מַטָּה כְּאִילּוּ אֵינָהּ רוֹאָה, וְאוֹזֶן שֶׁל מַטָּה כְּאִילּוּ אֵינָהּ שׁוֹמַעַת

ויקרא י״ט:י״א

לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ׃ 

ויקרא י״ט:י״ג

לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃ 

דברים כה טז (פרשת כי תצא)   

"כִּי תוֹעֲבַת ה’ אֱלֹהֶיךָ כָּל עשֵֹׁה אֵלֶּה כּל עשֵֹׁה עָוֶל”:

משנה תורה, הלכות גניבה א׳:ב׳

(ב) אָסוּר לִגְנֹב כָּל שֶׁהוּא דִּין תּוֹרָה. וְאָסוּר לִגְנֹב דֶּרֶךְ שְׂחוֹק אוֹ לִגְנֹב עַל מְנָת לְהַחְזִיר אוֹ עַל מְנָת לְשַׁלֵּם הַכּל אָסוּר שֶׁלֹּא יַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּכָךְ: 

משנה תורה, הלכות גניבה ה׳:א׳

(א) אָסוּר לִקְנוֹת מִן הַגַּנָּב הַחֵפֶץ שֶׁגָּנַב. וְעָוֹן גָּדוֹל הוּא שֶׁהֲרֵי מַחֲזִיק יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה וְגוֹרֵם לוֹ לִגְנֹב גְּנֵבוֹת אֲחֵרוֹת שֶׁאִם לֹא יִמְצָא לוֹקֵחַ אֵינוֹ גּוֹנֵב וְעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי כט כד) "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ”: 

ספר החינוך רכ״ח:א׳

(א) שלא לעשק – שלא נחזיק במה שיהיה בידינו מזולתנו דרך אנס או דרך דחיה ורמאות, כמו אנשי און שדוחים בני אדם לאמר להם לך ושב כדי לסבב שישאר להם מה שבידם מזולתם. וזאת היא מדה רעה ביותר, והרחיקתנו תורתנו השלמה ממנה והזהירה בכך בזה המקום, דכתיב (ויקרא יט יג) לא תעשק את רעך… ואף על פי שהעשק והגזלה והגנבה ענין אחד הוא עם היות שהמעשה חלוק זה מזה, כי כונת שלשתן שלא יקח האדם ממון מזולתו משום צד, לפי שבשלשה דרכים אלו יחמסו בני אדם זה את זה, פרטן הכתוב כלן והזהיר בכל אחד בפני עצמו… 

חושן משפט שנ״ט

(א) אסור לגזול או לעשוק אפי’ כל שהוא בין מישראל בין מעכו”ם ואם הוא דבר דליכא מאן דקפיד ביה שרי כגון ליטול מהחבילה או מהגדר לחצוץ בו שיניו ואף זה אוסר בירושלמי ממדת חסידות:

(ג) כל הגוזל את חבירו אפי’ שוה פרוט’ כאלו נוטל נפשו: 

(ד) אפי’ הוא בסכנת מות וצריך לגזול את חבירו כדי להציל נפשו צריך שלא יקחנו אלא על דעת לשלם (וע”ל סי’ ש”פ ס”ג): 

(ה) אפי’ הלוקח בשאלה שלא מדעת הבעלים נקרא גזלן: 

חורב  פרק מו כיבוד קניין האדם

אגרות צפון י״א:ג׳ – רב שמשון רפאל הירש, 1890

משפטים — אבל כל אלה יש להם ערכם עליך, אם תחיה באמת על פי מושגיך אלה, בעולם ה’, בכחות ה’ ובתכונת איש ישראל. חובתך הראשונה: "הצדק!” כי תכבד כל יצור מסביב לך ובך, בתור יציר ה’ אלהיך, תביט על כל אשר לו, כי מתנת ה’ המה לו או כל אשר רכש לו עפ”י מדת הצדק מה’, להניח זאת בידו ולתת לו כל דבר, אשר הצדק אתו לקרוא אותו בשם "שלו” — אל תביא קללה בעולם! ראשית חובתך, לחשוב כל אדם כי הוא דומה לך ולכבד את עצמותו הנסתרת בגופו ובחייו. — בגופו המתפשט ע”י מעשה אנוש ותחבולותיו — בקנינו. בזכיותיו, כי קניניך יעברו ברשותו. ושלו תהיינה פעולות כחותיך. במדה ובמנין ובמשורה. — למלאות את החסרון באשר הזיק לו בגופו או בממונו. לכבדו בהיות לו הזכות על האמת. — על החופש, שמחת החיים ומנוחת הנפש. על הכבוד ועל השלום. לעולם אל תוציא לך תועלת ממום ורפיון גופו, רוחו ולבו. לעולם אל תשתמש להרע עם השלטון והמשפט אשר יש לך עליו.