אם נותנים כסף לשלחני, אם הכסף לא צרור וחתום, לשלחני יש רשות להשתמש בכסף ובכך הוא אחראי אם הכסף יאבד. יש מחלוקת אם השלחני חייב רק באבידה כשומר שכר או גם באונס כשואל? אם שומר שלח ידו בחפץ אבל טרם השתמש בו ונשבר או אבד, ובין השלב ששלח בו יד לבין השלב שאבד/נשבר התשנה המחיר, כפי איזה מחיר ישלם. יש מחלוקת בין בית שמאי/בית הלל/ר’ עקיבא בעניין. אך לאחר מספר ניסיונות כושלות להבין את נקודת המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, מבינים אחרת את המחלוקת ביניהם – שלא מדובר בהעלאה/הורדה במחיר אלא בשבח גזילה כגון צמח בה צמר או היו וולדות – למי שייכים לגזלן או לנגזל. כפי איזה דעה מבין שלושתם פוסקים? יש מחלוקת בעניין זה בין האמוראים.
לימוד השבוע מוקדש ע”י טינה לם לע”נ יצחק מאיר בן הרב צבי אריה ואסתר בתיה.
רוצים להקדיש למידה? התחל כאן:
לימוד השבוע מוקדש ע”י טינה לם לע”נ יצחק מאיר בן הרב צבי אריה ואסתר בתיה.
בבא מציעא מג
וּמְשַׁלֵּם לֵיהּ דְּמֵי כִּיסֵי.
And he pays him the value of the hops mixed with thorns according to his profit.
מַתְנִי׳ הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל שׁוּלְחָנִי, אִם צְרוּרִין – לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. מוּתָּרִין – יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, בֵּין צְרוּרִין וּבֵין מוּתָּרִין – לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. חֶנְוָנִי כְּבַעַל הַבַּיִת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֶנְוָנִי כַּשּׁוּלְחָנִי.
MISHNA: In the case of one who deposits money with a money changer, if the money is bound, the money changer may not use it. Therefore, if it is lost he does not bear responsibility for it. If the money was unbound, the money changer may use it. Therefore, if it is lost he bears responsibility for it. If he deposited money with a homeowner, whether it is bound or whether it is unbound, the homeowner may not use it, as it never entered the mind of the depositor that the homeowner might use the money. Therefore, if the homeowner lost the money, he does not bear responsibility for it. If the bailee is a storekeeper, his status is like that of a homeowner; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: If the bailee is a storekeeper, his status is like that of a money changer.
גְּמָ׳ מִשּׁוּם דִּצְרוּרִין לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן? אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַב יְהוּדָה: בִּצְרוּרִין וַחֲתוּמִין שָׁנוּ. רַב מָרִי אָמַר: בְּקֶשֶׁר מְשׁוּנֶּה. אִיכָּא דְאָמְרִי, בָּעֵי רַב מָרִי: קֶשֶׁר מְשׁוּנֶּה מַאי? תֵּיקוּ.
GEMARA: The Gemara asks: Why is it that due to the fact that the money is bound the money changer may not use it? Don’t people typically bind their money? Binding is no indication that the intent of the one who deposited the money is that it not be used. Rav Asi said that Rav Yehuda said: It is in a case where the money is bound and sealed, a clear indication that he does not want the bundle to be opened, that the mishna is taught. Rav Mari says: It is in a case where the money is bound with an atypical knot, also indicating that he does not want the bundle to be opened. There are those who say that there is a variant reading: Rav Mari raises a dilemma: What is the legal status of money bound with an atypical knot? Is it like that of money that is sealed or not? The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.
מוּתָּרִין יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כּוּ׳. אָמַר רַב הוּנָא: וַאֲפִילּוּ נֶאֶנְסוּ. וְהָא ״אָבְדוּ״ קָתָנֵי! כִּדְרַבָּה דְּאָמַר רַבָּה: ״נִגְנְבוּ״ – בְּלִסְטֵיס מְזוּיָּין, ״אָבְדוּ״ – שֶׁטָּבְעָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם.
§ The mishna teaches that if the money is unbound the money changer may use it, and therefore he bears responsibility if it is lost. Rav Huna says: And even if it was taken from him under circumstances beyond his control he is liable to pay. The Gemara asks: But isn’t it taught in the mishna: It is lost, from which it may be inferred that only if the money was lost does he bear responsibility, but not if it was taken by force? The Gemara answers: This must be understood in accordance with that which Rabba stated in a different context, as Rabba says: They were stolen; this is referring to a case where the items were stolen by force by armed bandits. They were lost; this is referring to a case where his ship sunk at sea.
וְרַב נַחְמָן אָמַר: נֶאֶנְסוּ לָא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ נֶאֶנְסוּ לָא, אַלְמָא לָא הָוֵי שׁוֹאֵל עֲלַיְיהוּ, אִי שׁוֹאֵל לָא הָוֵי שׁוֹמֵר שָׂכָר נָמֵי לָא הָוֵי! אֲמַר לֵיהּ: בְּהָא מוֹדֵינָא לָךְ, דְּהוֹאִיל וְנֶהֱנָה מַהֲנֶה, בְּהָהוּא הֲנָאָה דְּאִי מִיתְרְמֵי לֵיהּ זְבִינָא דְּאִית בֵּהּ רַוְוחָא זָבֵן בְּהוּ, הָוֵי עֲלַיְיהוּ שׁוֹמֵר שָׂכָר.
And Rav Naḥman says: If it was taken from him under circumstances beyond his control, he is not liable to pay. Rava said to Rav Naḥman: According to your opinion, that you said if it was taken from him due to circumstances beyond his control, he is not liable to pay; apparently, the money changer is not considered a borrower with regard to the money. If he is not a borrower, he is not a paid bailee either. Why, then, does he bear responsibility for the money if it is lost? His status should be that of an unpaid bailee, and he should be exempt. Rav Naḥman said to him: In this case, I concede that he is a paid bailee, since he benefits from the money. It is with the benefit the money changer derives, based on the fact that if a profitable purchase would happen to present itself to him he can purchase it with the deposited money, that he is considered a paid bailee with regard to the money.
אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב הוּנָא: הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל שׁוּלְחָנִי, אִם צְרוּרִין – לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם הוֹצִיא – לֹא מָעַל הַגִּזְבָּר. וְאִם מוּתָּרִין – יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם הוֹצִיא – מָעַל הַגִּזְבָּר.
Rav Naḥman raised an objection to the opinion of Rav Huna from a mishna (Me’ila 21b): With regard to the Temple treasurer who deposits money with a money changer, if the money is bound, the money changer may not use it. Therefore, if he spent the money, the Temple treasurer is not liable for misuse of Temple property because the money changer is liable. If the money was unbound, the money changer may use it. Therefore, if the money changer spent the money, the Temple treasurer is liable for misuse of Temple property, as the money changer serves as an agent for the treasurer.
וְאִי אָמְרַתְּ אֲפִילּוּ נֶאֶנְסוּ, מַאי אִירְיָא הוֹצִיא? אֲפִילּוּ לֹא הוֹצִיא נָמֵי!
Rav Naḥman explains his objection: And if you say that even if the money was taken from the money changer under circumstances beyond his control, he bears responsibility for the money, why did the tanna specifically teach that the Temple treasurer bears responsibility if the money changer spent the money? Even if he did not spend the money the treasurer should bear responsibility. Since the Temple treasurer gave him unbound money, it is tantamount to a loan. The treasurer should be liable for misappropriation at the moment that he gave unbound money to the money changer.
אֲמַר לֵיהּ: הוּא הַדִּין אַף עַל גַּב דְּלֹא הוֹצִיא, וְאַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ״הוֹצִיא״, תְּנָא סֵיפָא נָמֵי ״הוֹצִיא״.
Rav Huna said to him: The same is true even if he did not spend the money, and the treasurer is liable the moment he gives the money to the money changer. And since the tanna taught in the first clause of the mishna that the money changer is liable if he spent the money, the tanna taught in the latter clause of the mishna as well that the treasurer is liable if he spent the money, although he is liable even if he did not spend the money.
מַתְנִי׳ הַשּׁוֹלֵחַ יָד בְּפִקָּדוֹן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יִלְקֶה בְּחָסֵר וּבְיָתֵר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כִּשְׁעַת הוֹצָאָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כִּשְׁעַת הַתְּבִיעָה.
MISHNA: With regard to one who misappropriates a deposit, Beit Shammai say: He is penalized for its decrease and its increase. If the value of the deposit decreases, the bailee is liable to pay in accordance with its value at the time of the misappropriation. If it increases in value, he is liable to pay in accordance with its value at the time of repayment. And Beit Hillel say: He pays in accordance with its value at the time of removal. Rabbi Akiva says: He pays in accordance with its value at the time of the claim.
גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה: הַאי מַאן דִּגְזַל חָבִיתָא דְחַמְרָא מֵחַבְרֵיהּ, מֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא זוּזָא, הַשְׁתָּא שָׁוְיָא אַרְבְּעָה. תַּבְרַהּ אוֹ שַׁתְיַיהּ – מְשַׁלֵּם אַרְבְּעָה, אִיתְּבַר מִמֵּילָא – מְשַׁלֵּם זוּזָא.
GEMARA: Rabba says: In a case of this one who robbed another of a barrel of wine, where initially it was worth one dinar and now it is worth four dinars; if the robber broke the barrel or drank the wine, he pays four dinars. If it broke by itself, he pays one dinar.
מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּאִי אִיתַהּ הָדְרָא לְמָרַהּ בְּעֵינָא, הָהִיא שַׁעְתָּא דְּקָא שָׁתֵי לַיהּ אוֹ דְּקָא תָּבַר לַהּ, קָא גָזֵל מִינֵּיהּ, וּתְנַן: כׇּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה. אִיתְּבַר מִמֵּילָא מְשַׁלֵּם זוּזָא. מַאי טַעְמָא? הַשְׁתָּא לָא עָבֵיד לַהּ וְלָא מִידֵּי, אַמַּאי קָא מְחַיְּיבַתְּ לֵיהּ? אַהָהִיא שַׁעְתָּא דְּגַזְלַהּ, הָהִיא שַׁעְתָּא זוּזָא הוּא דְּשָׁוְיָא.
The Gemara elaborates: What is the reason for the difference? Since if the barrel were intact, it would return to its owner in its original state and there would be no need to calculate its price, that moment that he drank it or that he broke it is the moment that he stole from the owner of the wine. And we learned in a mishna (Bava Kamma 93b): All robbers pay in accordance with the value of the stolen item at the moment of the robbery. Here, that is four dinars. If the barrel broke by itself, the robber pays one dinar. What is the reason for this? He did not do anything to the barrel now. Why do you deem him liable to pay? Because of that moment that he robbed the other of it. At that moment, it was worth only one dinar.
תְּנַן: בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים כִּשְׁעַת הוֹצָאָה. מַאי כִּשְׁעַת הוֹצָאָה? אִילֵימָא כִּשְׁעַת הוֹצָאָה מִן הָעוֹלָם.
We learned in the mishna that Beit Hillel say: One who misappropriates a deposit pays in accordance with its value at the time of removal. The Gemara asks: What is the meaning of: In accordance with its value at the time of removal? If we say it means in accordance with its value at the time of its removal from the world, when he drank the wine or broke the barrel, that is difficult.
וּבְמַאי? אִי בְּחָסֵר, מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר? וְהָא תְּנַן: כׇּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה! וְאִי בְּיָתֵר – הַיְינוּ בֵּית שַׁמַּאי!
The Gemara clarifies the difficulty: And with regard to what case is this referring? If it is with regard to a case where there was a decrease in value before its removal, is there anyone who says that the bailee pays the lower price? But didn’t we learn in a mishna: All robbers pay in accordance with the value of the stolen item at the moment of the robbery, and no less than that? And if it is with regard to a case where there was an increase in value before its removal, that is the opinion of Beit Shammai, as the one who misappropriates a deposit always pays the higher value, not the opinion of Beit Hillel.
אֶלָּא פְּשִׁיטָא כִּשְׁעַת הוֹצָאָה מִבֵּית בְּעָלִים. לֵימָא רַבָּה דְּאָמַר כְּבֵית שַׁמַּאי?! אָמַר לָךְ רַבָּה: בְּיָתֵר כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי, כִּי פְּלִיגִי בְּחָסֵר.
Rather, it is obvious that Beit Hillel hold that the bailee pays in accordance with its value at the time of its removal from the owner’s house, i.e., at the time of the misappropriation. The Gemara asks: If so, shall we say that Rabba stated his opinion in accordance with the opinion of Beit Shammai and not the opinion of Beit Hillel? The Gemara rejects this: Rabba could have said to you: With regard to a subsequent increase in the value of the misappropriated deposit, everyone, Beit Shammai and Beit Hillel, agrees that the bailee pays in accordance with its value when the deposit was destroyed. When they disagree, it is in the case of a subsequent decrease in the value of the misappropriated deposit.
בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי: שְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חֶסְרוֹן – וְכִי חָסַר בִּרְשׁוּתָא דִידֵיהּ חָסַר. וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: שְׁלִיחוּת יָד צְרִיכָה חֶסְרוֹן – וְכִי חָסַר בִּרְשׁוּתָא דְּמָרֵיהּ חָסַר.
Rabba clarifies: Beit Shammai hold that misappropriation does not require loss, and even if the deposit remains intact, his legal status is that of a robber from the moment of misappropriation. And therefore, when the value of the misappropriated deposit decreases, it decreases in his possession. Therefore, he pays in accordance with its value at the time of misappropriation. And Beit Hillel hold that misappropriation requires loss, and only when the deposit decreases in value after the misappropriation is the bailee liable to pay. And therefore, when the value of the misappropriated deposit decreases, it decreases in the possession of its owner. Therefore, he pays in accordance with its value at the time that it was damaged.
אֶלָּא הָא דְּאָמַר רָבָא שְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חֶסְרוֹן, לֵימָא רָבָא דְּאָמַר כְּבֵית שַׁמַּאי?! אֶלָּא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁטִּלְטְלָהּ לְהָבִיא עָלֶיהָ גּוֹזָלוֹת, וּבְשׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת קָא מִיפַּלְגִי;
The Gemara asks: But according to that explanation, concerning this halakha that Rava says: Misappropriation does not require loss, shall we say that the opinion that Rava stated is in accordance with the opinion of Beit Shammai? Rather, with what are we dealing here? It is with a case where the bailee moved the barrel to stand upon it and bring fledglings from a nest in a tree. And they disagree with regard to one who borrows an item without the knowledge of the owner.
בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי: שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת – גַּזְלָן הָוֵי, וְכִי חָסַר – בִּרְשׁוּתָא דִּידֵיהּ חָסַר. וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת – שׁוֹאֵל הָוֵי, וְכִי חָסַר – בִּרְשׁוּתָא דְּמָרֵהּ חָסַר.
Beit Shammai hold: The legal status of one who borrows an item without the knowledge of the owner is that of a robber in terms of responsibility. He is accorded that legal status the moment he moves the barrel. And therefore, when the value of the misappropriated deposit decreases, it decreases in his possession. Consequently, he pays in accordance with its value at the time that he borrowed the barrel. And Beit Hillel hold: The legal status of one who borrows without the knowledge of the owners is that of a borrower, and only when the barrel is broken is the bailee rendered liable to pay. And therefore, when the value of the barrel decreases, it decreases in the possession of its owner. Consequently, he pays in accordance with the barrel’s value at the time that it was damaged.
אֶלָּא הָא דְּאָמַר רָבָא: שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת – לְרַבָּנַן גַּזְלָן הָוֵי, לֵימָא רָבָא דְּאָמַר כְּבֵית שַׁמַּאי?! אֶלָּא הָכָא בְּשֶׁבַח (שֶׁל) גְּזֵילָה קָמִיפַּלְגִי. בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי: שֶׁבַח גְּזֵילָה דְּנִגְזָל הָוֵי, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: שֶׁבַח גְּזֵילָה דְּגַזְלָן הָוֵי.
The Gemara asks: But according to that explanation, concerning this halakha that Rava says: The legal status of one who borrows an item without the knowledge of the owner, according to the opinion of the Rabbis, is that of a robber in terms of responsibility, shall we say that the opinion that Rava stated is in accordance with the opinion of Beit Shammai? Rather, contrary to the previous explanations, the terms decrease and increase are not referring to changes in market value. They are referring to the decrease in the value of the animal when its wool is sheared and the increase in its value due to the birth of offspring. And here, it is with regard to the enhancement of stolen property that they disagree. Beit Shammai hold: The enhancement of stolen property belongs to the one who was robbed. And Beit Hillel hold: The enhancement of stolen property belongs to the robber.
וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: הַגּוֹזֵל אֶת הָרָחֵל, גְּזָזָהּ וְיָלְדָה מְשַׁלֵּם אוֹתָהּ וְאֶת גִּיזּוֹתֶיהָ וְאֶת וַלְדוֹתֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּזֵילָה חוֹזֶרֶת בְּעֵינֶיהָ.
And it is with regard to the issue that is the subject of the dispute between these tanna’im that they disagree, as it is taught in a baraita: With regard to one who robs another of a ewe, if he sheared it or if it gave birth, the robber pays the owner for it and for its fleece or for its offspring; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: The stolen property returns to the owner in its current state.
דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יִלְקֶה בְּחָסֵר וּבְיָתֵר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כִּשְׁעַת הוֹצָאָה. שְׁמַע מִינַּהּ.
The Gemara comments: The language of the mishna is also precise, as it is taught that Beit Shammai say: He is penalized for its decrease and its increase. And Beit Hillel say: He pays in accordance with the time of removal. When recording the opinion of Beit Shammai, the mishna does not state: He is penalized for its rise and fall in value. The Gemara affirms: Learn from the wording of the mishna that they disagree with regard to fleece and offspring.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כִּשְׁעַת הַתְּבִיעָה. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֵדִים. מַאי טַעְמָא – דְּאָמַר קְרָא ״לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ״, וְכֵיוָן דְּאִיכָּא עֵדִים, מֵהָהוּא שַׁעְתָּא – הוּא דְּאִיחַיַּיב לֵיהּ אַשְׁמָה.
§ The mishna teaches that Rabbi Akiva says: He pays in accordance with its value at the time of the claim. Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. And Rabbi Akiva concedes in a case where there are witnesses to the misappropriation, as in that case the payment is calculated in accordance with the value of the deposit at the time of the misappropriation. What is the reason for that halakha? It is as the verse states concerning, among others, one who misappropriated a deposit: “To whom it appertains shall he give it on the day of his being guilty” (Leviticus 5:24). And in this case, since there are witnesses to the robbery, from that moment he is liable to pay him for his guilt. He is rendered guilty at the moment the witnesses saw him misappropriate the deposit.
אֲמַר לֵיהּ רַב אוֹשַׁעְיָא לְרַב יְהוּדָה: רַבִּי, אַתָּה אוֹמֵר כֵּן? הָכִי אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חָלוּק הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֵדִים, מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא ״לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ״, וּבֵי דִינָא הוּא דְּקָא מְחַיְּיבִי לֵיהּ אַשְׁמָה.
Rav Oshaya said to Rav Yehuda: My teacher, is that what you say? This is what Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Akiva was in disagreement even in a case where there are witnesses to the misappropriation. What is the reason for that halakha? It is as the verse states: “To whom it appertains shall he give it on the day of his being guilty,” and it is the court, not the witnesses, that renders him liable to pay him for his guilt.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אַבָּא בַּר פָּפָּא: כִּי אָזְלַתְּ לְהָתָם, אַקֵּיף אַסּוּלָּמָא דְצוֹר, וְעוּל לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי, וּבְעִי מִינֵּיהּ אִי שְׁמִיעָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא אוֹ אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא לְעוֹלָם.
Rabbi Zeira said to Rabbi Abba bar Pappa: When you go there, to Eretz Yisrael, take a circuitous route to the Ladder of Tyre, and enter before Rabbi Ya’akov bar Idi, and ask of him if he heard whether according to Rabbi Yoḥanan the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva or whether the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. He went and asked. Rabbi Ya’akov bar Idi said to him: This is what Rabbi Yoḥanan says: The halakha is always in accordance with the opinion of Rabbi Akiva.
מַאי לְעוֹלָם? אָמַר רַב אָשֵׁי: שֶׁלֹּא תֹּאמַר הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא עֵדִים, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא עֵדִים לָא.
The Gemara asks: What is the meaning of always? Rav Ashi said: Rabbi Yoḥanan used this term so that you will not say the following: This statement, that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, applies specifically in a case where there are no witnesses, but in a case where there are witnesses, no, payment is calculated in accordance with the value of the deposit when they witnessed the misappropriation.
וְאִי נָמֵי דְּאַהְדְּרַהּ לְדוּכְתַּהּ וְאִיתְּבַרָא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: לָא בָּעֵינַן דַּעַת בְּעָלִים, קָא מַשְׁמַע לַן דְּבָעֵינַן דַּעַת בְּעָלִים. וְרָבָא אָמַר: הֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל.
Or alternatively, the halakha will not be in accordance with the opinion of Rabbi Akiva in a case where he returns the barrel to its place and it broke. Rabbi Yoḥanan stated that the halakha is always in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, to exclude the opinion of Rabbi Yishmael, who says that if one stole from another and returned it we do not require the knowledge of the owners for the item to be considered returned. Rabbi Yoḥanan teaches us that the halakha is that we require the knowledge of the owners, in accordance with the opinion of Rabbi Akiva (see 40b). And Rava says: Contrary to the opinion of Rabbi Yoḥanan, the halakha is in accordance with the opinion of Beit Hillel.
מַתְנִי׳ הַחוֹשֵׁב לִשְׁלוֹחַ יָד בְּפִקָּדוֹן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: חַיָּיב, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּשְׁלַח בּוֹ יָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ״. הִטָּה אֶת הֶחָבִית וְנָטַל הֵימֶנָּה רְבִיעִית וְנִשְׁבְּרָה – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא רְבִיעִית. הִגְבִּיהָהּ וְנָטַל הֵימֶנָּה רְבִיעִית וְנִשְׁבְּרָה – מְשַׁלֵּם דְּמֵי כוּלָּהּ.
MISHNA: With regard to one who intends to misappropriate a deposit and voices that intent in the presence of witnesses, Beit Shammai say: He is liable to pay for any damage to the deposit from that point forward, and Beit Hillel say: He is liable to pay only if he actually misappropriates the deposit, as it is stated concerning a bailee: “Whether he has misappropriated his neighbor’s goods” (Exodus 22:7). If he tilted the deposited barrel and took from it a quarter–log of wine for his own use, and the barrel broke, then he pays only for that quarter–log. If he lifted the barrel and took from it a quarter–log of wine, and the barrel broke, since he acquired the barrel by lifting it, he pays the value of the entire barrel.
לעקוב
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
Din & Daf: How Should We Understand the Central Role of Blood in the World of Korbanot?
Dr. Elana Stein Hain
21.09.2025 | כ״ח באלול תשפ״ה
A Daf Of Their Own –Intent and Action
חמוטל שובל, הרבנית שירה מירוויס מרילי והרבנית חמוטל שובל
21.09.2025 | כ״ח באלול תשפ״ה
כוונה ומעשה בקורבנות- דף משלהן
הרבנית שירה מירוויס מרילי והרבנית חמוטל שובל
20.09.2025 | כ״ז באלול תשפ״ה
האם חייבים לתת צדקה? ולחזור בתשובה?
חמוטל שובל, הרבנית שירה מירוויס מרילי והרבנית חמוטל שובל
17.09.2025 | כ״ד באלול תשפ״ה
תשובה אמיתית: מתי היא מתקבלת? ואיך יודעים שהיא נענתה?
הרבנית חנה גודינגר (דרייפוס)
17.09.2025 | כ״ד באלול תשפ״ה
Din & Daf: What is the Concept of שלא לשמה All About?
Dr. Elana Stein Hain
17.09.2025 | כ״ד באלול תשפ״ה
Horayot Daf 2-8 – Daf Yomi: One Week at a Time
Dr. Tamara Spitz
15.09.2025 | כ״ב באלול תשפ״ה
A Daf Of Their Own – Intro To Kodashim
הרבנית שירה מירוויס מרילי והרבנית חמוטל שובל
14.09.2025 | כ״א באלול תשפ״ה
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
My explorations into Gemara started a few days into the present cycle. I binged learnt and become addicted. I’m fascinated by the rich "tapestry” of intertwined themes, connections between Masechtot, conversations between generations of Rabbanim and learners past and present all over the world. My life has acquired a golden thread, linking generations with our amazing heritage.
Thank you.
סוזן כשדן
חשמונאים, Israel
התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.
מיכל כהנא
חיפה, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.
נועה שילה
רבבה, ישראל
התחלתי לפני 8 שנים במדרשה. לאחרונה סיימתי מסכת תענית בלמידה עצמית ועכשיו לקראת סיום מסכת מגילה.
דניאלה ברוכים
רעננה, ישראל
אני לומדת גמרא כעשור במסגרות שונות, ואת הדף היומי התחלתי כשחברה הציעה שאצטרף אליה לסיום בבנייני האומה. מאז אני לומדת עם פודקסט הדרן, משתדלת באופן יומי אך אם לא מספיקה, מדביקה פערים עד ערב שבת. בסבב הזה הלימוד הוא "ממעוף הציפור”, מקשיבה במהירות מוגברת תוך כדי פעילויות כמו בישול או נהיגה, וכך רוכשת היכרות עם הסוגיות ואופן ניתוחם על ידי חז”ל. בע”ה בסבב הבא, ואולי לפני, אצלול לתוכו באופן מעמיק יותר.
יעל ביר
רמת גן, ישראל
"התחלתי ללמוד דף יומי במחזור הזה, בח’ בטבת תש””ף. לקחתי על עצמי את הלימוד כדי ליצור תחום של התמדה יומיומית בחיים, והצטרפתי לקבוצת הלומדים בבית הכנסת בכפר אדומים. המשפחה והסביבה מתפעלים ותומכים.
בלימוד שלי אני מתפעלת בעיקר מכך שכדי ללמוד גמרא יש לדעת ולהכיר את כל הגמרא. זו מעין צבת בצבת עשויה שהיא עצומה בהיקפה.”
שרה פוּקס
כפר אדומים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי כאשר קיבלתי במייל ממכון שטיינזלץ את הדפים הראשונים של מסכת ברכות במייל. קודם לא ידעתי איך לקרוא אותם עד שנתתי להם להדריך אותי. הסביבה שלי לא מודעת לעניין כי אני לא מדברת על כך בפומבי. למדתי מהדפים דברים חדשים, כמו הקשר בין המבנה של בית המקדש והמשכן לגופו של האדם (יומא מה, ע”א) והקשר שלו למשפט מפורסם שמופיע בספר ההינדי "בהגוד-גיתא”. מתברר שזה רעיון כלל עולמי ולא רק יהודי
אלנה ארנבורג
נשר, ישראל
התחלתי ללמוד את הדף היומי מעט אחרי שבני הקטן נולד. בהתחלה בשמיעה ולימוד באמצעות השיעור של הרבנית שפרבר. ובהמשך העזתי וקניתי לעצמי גמרא. מאז ממשיכה יום יום ללמוד עצמאית, ולפעמים בעזרת השיעור של הרבנית, כל יום. כל סיום של מסכת מביא לאושר גדול וסיפוק. הילדים בבית נהיו חלק מהלימוד, אני משתפת בסוגיות מעניינות ונהנית לשמוע את דעתם.
אלירז בלאו
מעלה מכמש, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי לפני שנתיים, עם מסכת שבת. בהתחלה ההתמדה היתה קשה אבל בזכות הקורונה והסגרים הצלחתי להדביק את הפערים בשבתות הארוכות, לסיים את מסכת שבת ולהמשיך עם המסכתות הבאות. עכשיו אני מסיימת בהתרגשות רבה את מסכת חגיגה וסדר מועד ומחכה לסדר הבא!
אילנה שכנוביץ
מודיעין, ישראל
התחלתי ללמוד בסבב הנוכחי לפני כשנתיים .הסביבה מתפעלת ותומכת מאוד. אני משתדלת ללמוד מכל ההסכתים הנוספים שיש באתר הדרן. אני עורכת כל סיום מסכת שיעור בביתי לכ20 נשים שמחכות בקוצר רוח למפגשים האלו.
יעל אשר
יהוד, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂
גאיה דיבו
מצפה יריחו, ישראל
. לא תמיד נהניתי מלימוד גמרא כילדה.,בל כהתבגרתי התחלתי לאהוב את זה שוב. התחלתי ללמוד מסכת סוטה בדף היומי לפני כחמש עשרה שנה ואז הפסקתי.הגעתי לסיום הגדול של הדרן לפני שנתיים וזה נתן לי השראה. והתחלתי ללמוד למשך כמה ימים ואז היתה לי פריצת דיסק והפסקתי…עד אלול השנה. אז התחלתי עם מסכת ביצה וב”ה אני מצליחה לעמוד בקצב. המשפחה מאוד תומכת בי ויש כמה שגם לומדים את זה במקביל. אני אוהבת שיש עוגן כל יום.
רבקה דרשן
בית שמש, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי כאשר קיבלתי במייל ממכון שטיינזלץ את הדפים הראשונים של מסכת ברכות במייל. קודם לא ידעתי איך לקרוא אותם עד שנתתי להם להדריך אותי. הסביבה שלי לא מודעת לעניין כי אני לא מדברת על כך בפומבי. למדתי מהדפים דברים חדשים, כמו הקשר בין המבנה של בית המקדש והמשכן לגופו של האדם (יומא מה, ע”א) והקשר שלו למשפט מפורסם שמופיע בספר ההינדי "בהגוד-גיתא”. מתברר שזה רעיון כלל עולמי ולא רק יהודי
אלנה ארנבורג
נשר, ישראל
אחרי שראיתי את הסיום הנשי של הדף היומי בבנייני האומה זה ריגש אותי ועורר בי את הרצון להצטרף. לא למדתי גמרא קודם לכן בכלל, אז הכל היה לי חדש, ולכן אני לומדת בעיקר מהשיעורים פה בהדרן, בשוטנשטיין או בחוברות ושיננתם.
רבקה שלוס
בית שמש, ישראל
התחלתי ללמוד לפני כשנתיים בשאיפה לסיים לראשונה מסכת אחת במהלך חופשת הלידה.
אחרי מסכת אחת כבר היה קשה להפסיק…
נעה גלנט
ירוחם, ישראל
התחלתי ללמוד גמרא בבית הספר בגיל צעיר והתאהבתי. המשכתי בכך כל חיי ואף היייתי מורה לגמרא בבית הספר שקד בשדה אליהו (בית הספר בו למדתי בילדותי)בתחילת מחזור דף יומי הנוכחי החלטתי להצטרף ובע”ה מקווה להתמיד ולהמשיך. אני אוהבת את המפגש עם הדף את "דרישות השלום ” שמקבלת מקשרים עם דפים אחרים שלמדתי את הסנכרון שמתחולל בין התכנים.
אריאלה ביגמן
מעלה גלבוע, ישראל
A friend in the SF Bay Area said in Dec 2019 that she might start listening on her morning drive to work. I mentioned to my husband and we decided to try the Daf when it began in Jan 2020 as part of our preparing to make Aliyah in the summer.
חנה פיוטרקובסקי
ירושלים, Israel
הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.
עדנה גרוס
מרכז שפירא, ישראל
למדתי גמרא מכיתה ז- ט ב Maimonides School ואחרי העליה שלי בגיל 14 לימוד הגמרא, שלא היה כל כך מקובל בימים אלה, היה די ספוראדי. אחרי "ההתגלות” בבנייני האומה התחלתי ללמוד בעיקר בדרך הביתה למדתי מפוקקטסים שונים. לאט לאט ראיתי שאני תמיד חוזרת לרבנית מישל פרבר. באיזה שהוא שלב התחלתי ללמוד בזום בשעה 7:10 .
היום "אין מצב” שאני אתחיל את היום שלי ללא לימוד עם הרבנית מישל עם כוס הקפה שלי!!
דבי גביר
חשמונאים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.
זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.
מוריה תעסן מיכאלי
גבעת הראל, ישראל
בבא מציעא מג
וּמְשַׁלֵּם לֵיהּ דְּמֵי כִּיסֵי.
And he pays him the value of the hops mixed with thorns according to his profit.
מַתְנִי׳ הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל שׁוּלְחָנִי, אִם צְרוּרִין – לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. מוּתָּרִין – יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, בֵּין צְרוּרִין וּבֵין מוּתָּרִין – לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ אֵינוֹ חַיָּיב בְּאַחְרָיוּתָן. חֶנְוָנִי כְּבַעַל הַבַּיִת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֶנְוָנִי כַּשּׁוּלְחָנִי.
MISHNA: In the case of one who deposits money with a money changer, if the money is bound, the money changer may not use it. Therefore, if it is lost he does not bear responsibility for it. If the money was unbound, the money changer may use it. Therefore, if it is lost he bears responsibility for it. If he deposited money with a homeowner, whether it is bound or whether it is unbound, the homeowner may not use it, as it never entered the mind of the depositor that the homeowner might use the money. Therefore, if the homeowner lost the money, he does not bear responsibility for it. If the bailee is a storekeeper, his status is like that of a homeowner; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: If the bailee is a storekeeper, his status is like that of a money changer.
גְּמָ׳ מִשּׁוּם דִּצְרוּרִין לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן? אָמַר רַב אַסִּי אָמַר רַב יְהוּדָה: בִּצְרוּרִין וַחֲתוּמִין שָׁנוּ. רַב מָרִי אָמַר: בְּקֶשֶׁר מְשׁוּנֶּה. אִיכָּא דְאָמְרִי, בָּעֵי רַב מָרִי: קֶשֶׁר מְשׁוּנֶּה מַאי? תֵּיקוּ.
GEMARA: The Gemara asks: Why is it that due to the fact that the money is bound the money changer may not use it? Don’t people typically bind their money? Binding is no indication that the intent of the one who deposited the money is that it not be used. Rav Asi said that Rav Yehuda said: It is in a case where the money is bound and sealed, a clear indication that he does not want the bundle to be opened, that the mishna is taught. Rav Mari says: It is in a case where the money is bound with an atypical knot, also indicating that he does not want the bundle to be opened. There are those who say that there is a variant reading: Rav Mari raises a dilemma: What is the legal status of money bound with an atypical knot? Is it like that of money that is sealed or not? The Gemara concludes: The dilemma shall stand unresolved.
מוּתָּרִין יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כּוּ׳. אָמַר רַב הוּנָא: וַאֲפִילּוּ נֶאֶנְסוּ. וְהָא ״אָבְדוּ״ קָתָנֵי! כִּדְרַבָּה דְּאָמַר רַבָּה: ״נִגְנְבוּ״ – בְּלִסְטֵיס מְזוּיָּין, ״אָבְדוּ״ – שֶׁטָּבְעָה סְפִינָתוֹ בַּיָּם.
§ The mishna teaches that if the money is unbound the money changer may use it, and therefore he bears responsibility if it is lost. Rav Huna says: And even if it was taken from him under circumstances beyond his control he is liable to pay. The Gemara asks: But isn’t it taught in the mishna: It is lost, from which it may be inferred that only if the money was lost does he bear responsibility, but not if it was taken by force? The Gemara answers: This must be understood in accordance with that which Rabba stated in a different context, as Rabba says: They were stolen; this is referring to a case where the items were stolen by force by armed bandits. They were lost; this is referring to a case where his ship sunk at sea.
וְרַב נַחְמָן אָמַר: נֶאֶנְסוּ לָא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ נֶאֶנְסוּ לָא, אַלְמָא לָא הָוֵי שׁוֹאֵל עֲלַיְיהוּ, אִי שׁוֹאֵל לָא הָוֵי שׁוֹמֵר שָׂכָר נָמֵי לָא הָוֵי! אֲמַר לֵיהּ: בְּהָא מוֹדֵינָא לָךְ, דְּהוֹאִיל וְנֶהֱנָה מַהֲנֶה, בְּהָהוּא הֲנָאָה דְּאִי מִיתְרְמֵי לֵיהּ זְבִינָא דְּאִית בֵּהּ רַוְוחָא זָבֵן בְּהוּ, הָוֵי עֲלַיְיהוּ שׁוֹמֵר שָׂכָר.
And Rav Naḥman says: If it was taken from him under circumstances beyond his control, he is not liable to pay. Rava said to Rav Naḥman: According to your opinion, that you said if it was taken from him due to circumstances beyond his control, he is not liable to pay; apparently, the money changer is not considered a borrower with regard to the money. If he is not a borrower, he is not a paid bailee either. Why, then, does he bear responsibility for the money if it is lost? His status should be that of an unpaid bailee, and he should be exempt. Rav Naḥman said to him: In this case, I concede that he is a paid bailee, since he benefits from the money. It is with the benefit the money changer derives, based on the fact that if a profitable purchase would happen to present itself to him he can purchase it with the deposited money, that he is considered a paid bailee with regard to the money.
אֵיתִיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב הוּנָא: הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל שׁוּלְחָנִי, אִם צְרוּרִין – לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם הוֹצִיא – לֹא מָעַל הַגִּזְבָּר. וְאִם מוּתָּרִין – יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן, לְפִיכָךְ אִם הוֹצִיא – מָעַל הַגִּזְבָּר.
Rav Naḥman raised an objection to the opinion of Rav Huna from a mishna (Me’ila 21b): With regard to the Temple treasurer who deposits money with a money changer, if the money is bound, the money changer may not use it. Therefore, if he spent the money, the Temple treasurer is not liable for misuse of Temple property because the money changer is liable. If the money was unbound, the money changer may use it. Therefore, if the money changer spent the money, the Temple treasurer is liable for misuse of Temple property, as the money changer serves as an agent for the treasurer.
וְאִי אָמְרַתְּ אֲפִילּוּ נֶאֶנְסוּ, מַאי אִירְיָא הוֹצִיא? אֲפִילּוּ לֹא הוֹצִיא נָמֵי!
Rav Naḥman explains his objection: And if you say that even if the money was taken from the money changer under circumstances beyond his control, he bears responsibility for the money, why did the tanna specifically teach that the Temple treasurer bears responsibility if the money changer spent the money? Even if he did not spend the money the treasurer should bear responsibility. Since the Temple treasurer gave him unbound money, it is tantamount to a loan. The treasurer should be liable for misappropriation at the moment that he gave unbound money to the money changer.
אֲמַר לֵיהּ: הוּא הַדִּין אַף עַל גַּב דְּלֹא הוֹצִיא, וְאַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ״הוֹצִיא״, תְּנָא סֵיפָא נָמֵי ״הוֹצִיא״.
Rav Huna said to him: The same is true even if he did not spend the money, and the treasurer is liable the moment he gives the money to the money changer. And since the tanna taught in the first clause of the mishna that the money changer is liable if he spent the money, the tanna taught in the latter clause of the mishna as well that the treasurer is liable if he spent the money, although he is liable even if he did not spend the money.
מַתְנִי׳ הַשּׁוֹלֵחַ יָד בְּפִקָּדוֹן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יִלְקֶה בְּחָסֵר וּבְיָתֵר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כִּשְׁעַת הוֹצָאָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כִּשְׁעַת הַתְּבִיעָה.
MISHNA: With regard to one who misappropriates a deposit, Beit Shammai say: He is penalized for its decrease and its increase. If the value of the deposit decreases, the bailee is liable to pay in accordance with its value at the time of the misappropriation. If it increases in value, he is liable to pay in accordance with its value at the time of repayment. And Beit Hillel say: He pays in accordance with its value at the time of removal. Rabbi Akiva says: He pays in accordance with its value at the time of the claim.
גְּמָ׳ אָמַר רַבָּה: הַאי מַאן דִּגְזַל חָבִיתָא דְחַמְרָא מֵחַבְרֵיהּ, מֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא זוּזָא, הַשְׁתָּא שָׁוְיָא אַרְבְּעָה. תַּבְרַהּ אוֹ שַׁתְיַיהּ – מְשַׁלֵּם אַרְבְּעָה, אִיתְּבַר מִמֵּילָא – מְשַׁלֵּם זוּזָא.
GEMARA: Rabba says: In a case of this one who robbed another of a barrel of wine, where initially it was worth one dinar and now it is worth four dinars; if the robber broke the barrel or drank the wine, he pays four dinars. If it broke by itself, he pays one dinar.
מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּאִי אִיתַהּ הָדְרָא לְמָרַהּ בְּעֵינָא, הָהִיא שַׁעְתָּא דְּקָא שָׁתֵי לַיהּ אוֹ דְּקָא תָּבַר לַהּ, קָא גָזֵל מִינֵּיהּ, וּתְנַן: כׇּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה. אִיתְּבַר מִמֵּילָא מְשַׁלֵּם זוּזָא. מַאי טַעְמָא? הַשְׁתָּא לָא עָבֵיד לַהּ וְלָא מִידֵּי, אַמַּאי קָא מְחַיְּיבַתְּ לֵיהּ? אַהָהִיא שַׁעְתָּא דְּגַזְלַהּ, הָהִיא שַׁעְתָּא זוּזָא הוּא דְּשָׁוְיָא.
The Gemara elaborates: What is the reason for the difference? Since if the barrel were intact, it would return to its owner in its original state and there would be no need to calculate its price, that moment that he drank it or that he broke it is the moment that he stole from the owner of the wine. And we learned in a mishna (Bava Kamma 93b): All robbers pay in accordance with the value of the stolen item at the moment of the robbery. Here, that is four dinars. If the barrel broke by itself, the robber pays one dinar. What is the reason for this? He did not do anything to the barrel now. Why do you deem him liable to pay? Because of that moment that he robbed the other of it. At that moment, it was worth only one dinar.
תְּנַן: בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים כִּשְׁעַת הוֹצָאָה. מַאי כִּשְׁעַת הוֹצָאָה? אִילֵימָא כִּשְׁעַת הוֹצָאָה מִן הָעוֹלָם.
We learned in the mishna that Beit Hillel say: One who misappropriates a deposit pays in accordance with its value at the time of removal. The Gemara asks: What is the meaning of: In accordance with its value at the time of removal? If we say it means in accordance with its value at the time of its removal from the world, when he drank the wine or broke the barrel, that is difficult.
וּבְמַאי? אִי בְּחָסֵר, מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר? וְהָא תְּנַן: כׇּל הַגַּזְלָנִין מְשַׁלְּמִין כִּשְׁעַת הַגְּזֵילָה! וְאִי בְּיָתֵר – הַיְינוּ בֵּית שַׁמַּאי!
The Gemara clarifies the difficulty: And with regard to what case is this referring? If it is with regard to a case where there was a decrease in value before its removal, is there anyone who says that the bailee pays the lower price? But didn’t we learn in a mishna: All robbers pay in accordance with the value of the stolen item at the moment of the robbery, and no less than that? And if it is with regard to a case where there was an increase in value before its removal, that is the opinion of Beit Shammai, as the one who misappropriates a deposit always pays the higher value, not the opinion of Beit Hillel.
אֶלָּא פְּשִׁיטָא כִּשְׁעַת הוֹצָאָה מִבֵּית בְּעָלִים. לֵימָא רַבָּה דְּאָמַר כְּבֵית שַׁמַּאי?! אָמַר לָךְ רַבָּה: בְּיָתֵר כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי, כִּי פְּלִיגִי בְּחָסֵר.
Rather, it is obvious that Beit Hillel hold that the bailee pays in accordance with its value at the time of its removal from the owner’s house, i.e., at the time of the misappropriation. The Gemara asks: If so, shall we say that Rabba stated his opinion in accordance with the opinion of Beit Shammai and not the opinion of Beit Hillel? The Gemara rejects this: Rabba could have said to you: With regard to a subsequent increase in the value of the misappropriated deposit, everyone, Beit Shammai and Beit Hillel, agrees that the bailee pays in accordance with its value when the deposit was destroyed. When they disagree, it is in the case of a subsequent decrease in the value of the misappropriated deposit.
בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי: שְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חֶסְרוֹן – וְכִי חָסַר בִּרְשׁוּתָא דִידֵיהּ חָסַר. וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: שְׁלִיחוּת יָד צְרִיכָה חֶסְרוֹן – וְכִי חָסַר בִּרְשׁוּתָא דְּמָרֵיהּ חָסַר.
Rabba clarifies: Beit Shammai hold that misappropriation does not require loss, and even if the deposit remains intact, his legal status is that of a robber from the moment of misappropriation. And therefore, when the value of the misappropriated deposit decreases, it decreases in his possession. Therefore, he pays in accordance with its value at the time of misappropriation. And Beit Hillel hold that misappropriation requires loss, and only when the deposit decreases in value after the misappropriation is the bailee liable to pay. And therefore, when the value of the misappropriated deposit decreases, it decreases in the possession of its owner. Therefore, he pays in accordance with its value at the time that it was damaged.
אֶלָּא הָא דְּאָמַר רָבָא שְׁלִיחוּת יָד אֵינָהּ צְרִיכָה חֶסְרוֹן, לֵימָא רָבָא דְּאָמַר כְּבֵית שַׁמַּאי?! אֶלָּא, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? כְּגוֹן שֶׁטִּלְטְלָהּ לְהָבִיא עָלֶיהָ גּוֹזָלוֹת, וּבְשׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת קָא מִיפַּלְגִי;
The Gemara asks: But according to that explanation, concerning this halakha that Rava says: Misappropriation does not require loss, shall we say that the opinion that Rava stated is in accordance with the opinion of Beit Shammai? Rather, with what are we dealing here? It is with a case where the bailee moved the barrel to stand upon it and bring fledglings from a nest in a tree. And they disagree with regard to one who borrows an item without the knowledge of the owner.
בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי: שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת – גַּזְלָן הָוֵי, וְכִי חָסַר – בִּרְשׁוּתָא דִּידֵיהּ חָסַר. וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת – שׁוֹאֵל הָוֵי, וְכִי חָסַר – בִּרְשׁוּתָא דְּמָרֵהּ חָסַר.
Beit Shammai hold: The legal status of one who borrows an item without the knowledge of the owner is that of a robber in terms of responsibility. He is accorded that legal status the moment he moves the barrel. And therefore, when the value of the misappropriated deposit decreases, it decreases in his possession. Consequently, he pays in accordance with its value at the time that he borrowed the barrel. And Beit Hillel hold: The legal status of one who borrows without the knowledge of the owners is that of a borrower, and only when the barrel is broken is the bailee rendered liable to pay. And therefore, when the value of the barrel decreases, it decreases in the possession of its owner. Consequently, he pays in accordance with the barrel’s value at the time that it was damaged.
אֶלָּא הָא דְּאָמַר רָבָא: שׁוֹאֵל שֶׁלֹּא מִדַּעַת – לְרַבָּנַן גַּזְלָן הָוֵי, לֵימָא רָבָא דְּאָמַר כְּבֵית שַׁמַּאי?! אֶלָּא הָכָא בְּשֶׁבַח (שֶׁל) גְּזֵילָה קָמִיפַּלְגִי. בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי: שֶׁבַח גְּזֵילָה דְּנִגְזָל הָוֵי, וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי: שֶׁבַח גְּזֵילָה דְּגַזְלָן הָוֵי.
The Gemara asks: But according to that explanation, concerning this halakha that Rava says: The legal status of one who borrows an item without the knowledge of the owner, according to the opinion of the Rabbis, is that of a robber in terms of responsibility, shall we say that the opinion that Rava stated is in accordance with the opinion of Beit Shammai? Rather, contrary to the previous explanations, the terms decrease and increase are not referring to changes in market value. They are referring to the decrease in the value of the animal when its wool is sheared and the increase in its value due to the birth of offspring. And here, it is with regard to the enhancement of stolen property that they disagree. Beit Shammai hold: The enhancement of stolen property belongs to the one who was robbed. And Beit Hillel hold: The enhancement of stolen property belongs to the robber.
וּבִפְלוּגְתָּא דְּהָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: הַגּוֹזֵל אֶת הָרָחֵל, גְּזָזָהּ וְיָלְדָה מְשַׁלֵּם אוֹתָהּ וְאֶת גִּיזּוֹתֶיהָ וְאֶת וַלְדוֹתֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גְּזֵילָה חוֹזֶרֶת בְּעֵינֶיהָ.
And it is with regard to the issue that is the subject of the dispute between these tanna’im that they disagree, as it is taught in a baraita: With regard to one who robs another of a ewe, if he sheared it or if it gave birth, the robber pays the owner for it and for its fleece or for its offspring; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: The stolen property returns to the owner in its current state.
דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים יִלְקֶה בְּחָסֵר וּבְיָתֵר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כִּשְׁעַת הוֹצָאָה. שְׁמַע מִינַּהּ.
The Gemara comments: The language of the mishna is also precise, as it is taught that Beit Shammai say: He is penalized for its decrease and its increase. And Beit Hillel say: He pays in accordance with the time of removal. When recording the opinion of Beit Shammai, the mishna does not state: He is penalized for its rise and fall in value. The Gemara affirms: Learn from the wording of the mishna that they disagree with regard to fleece and offspring.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר כִּשְׁעַת הַתְּבִיעָה. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא. וּמוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֵדִים. מַאי טַעְמָא – דְּאָמַר קְרָא ״לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ״, וְכֵיוָן דְּאִיכָּא עֵדִים, מֵהָהוּא שַׁעְתָּא – הוּא דְּאִיחַיַּיב לֵיהּ אַשְׁמָה.
§ The mishna teaches that Rabbi Akiva says: He pays in accordance with its value at the time of the claim. Rav Yehuda says that Shmuel says: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. And Rabbi Akiva concedes in a case where there are witnesses to the misappropriation, as in that case the payment is calculated in accordance with the value of the deposit at the time of the misappropriation. What is the reason for that halakha? It is as the verse states concerning, among others, one who misappropriated a deposit: “To whom it appertains shall he give it on the day of his being guilty” (Leviticus 5:24). And in this case, since there are witnesses to the robbery, from that moment he is liable to pay him for his guilt. He is rendered guilty at the moment the witnesses saw him misappropriate the deposit.
אֲמַר לֵיהּ רַב אוֹשַׁעְיָא לְרַב יְהוּדָה: רַבִּי, אַתָּה אוֹמֵר כֵּן? הָכִי אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חָלוּק הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ עֵדִים, מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא ״לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ״, וּבֵי דִינָא הוּא דְּקָא מְחַיְּיבִי לֵיהּ אַשְׁמָה.
Rav Oshaya said to Rav Yehuda: My teacher, is that what you say? This is what Rabbi Asi says that Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Akiva was in disagreement even in a case where there are witnesses to the misappropriation. What is the reason for that halakha? It is as the verse states: “To whom it appertains shall he give it on the day of his being guilty,” and it is the court, not the witnesses, that renders him liable to pay him for his guilt.
אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אַבָּא בַּר פָּפָּא: כִּי אָזְלַתְּ לְהָתָם, אַקֵּיף אַסּוּלָּמָא דְצוֹר, וְעוּל לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי, וּבְעִי מִינֵּיהּ אִי שְׁמִיעָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא אוֹ אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא לְעוֹלָם.
Rabbi Zeira said to Rabbi Abba bar Pappa: When you go there, to Eretz Yisrael, take a circuitous route to the Ladder of Tyre, and enter before Rabbi Ya’akov bar Idi, and ask of him if he heard whether according to Rabbi Yoḥanan the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva or whether the halakha is not in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. He went and asked. Rabbi Ya’akov bar Idi said to him: This is what Rabbi Yoḥanan says: The halakha is always in accordance with the opinion of Rabbi Akiva.
מַאי לְעוֹלָם? אָמַר רַב אָשֵׁי: שֶׁלֹּא תֹּאמַר הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא עֵדִים, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא עֵדִים לָא.
The Gemara asks: What is the meaning of always? Rav Ashi said: Rabbi Yoḥanan used this term so that you will not say the following: This statement, that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, applies specifically in a case where there are no witnesses, but in a case where there are witnesses, no, payment is calculated in accordance with the value of the deposit when they witnessed the misappropriation.
וְאִי נָמֵי דְּאַהְדְּרַהּ לְדוּכְתַּהּ וְאִיתְּבַרָא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: לָא בָּעֵינַן דַּעַת בְּעָלִים, קָא מַשְׁמַע לַן דְּבָעֵינַן דַּעַת בְּעָלִים. וְרָבָא אָמַר: הֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל.
Or alternatively, the halakha will not be in accordance with the opinion of Rabbi Akiva in a case where he returns the barrel to its place and it broke. Rabbi Yoḥanan stated that the halakha is always in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, to exclude the opinion of Rabbi Yishmael, who says that if one stole from another and returned it we do not require the knowledge of the owners for the item to be considered returned. Rabbi Yoḥanan teaches us that the halakha is that we require the knowledge of the owners, in accordance with the opinion of Rabbi Akiva (see 40b). And Rava says: Contrary to the opinion of Rabbi Yoḥanan, the halakha is in accordance with the opinion of Beit Hillel.
מַתְנִי׳ הַחוֹשֵׁב לִשְׁלוֹחַ יָד בְּפִקָּדוֹן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: חַיָּיב, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּשְׁלַח בּוֹ יָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ״. הִטָּה אֶת הֶחָבִית וְנָטַל הֵימֶנָּה רְבִיעִית וְנִשְׁבְּרָה – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא רְבִיעִית. הִגְבִּיהָהּ וְנָטַל הֵימֶנָּה רְבִיעִית וְנִשְׁבְּרָה – מְשַׁלֵּם דְּמֵי כוּלָּהּ.
MISHNA: With regard to one who intends to misappropriate a deposit and voices that intent in the presence of witnesses, Beit Shammai say: He is liable to pay for any damage to the deposit from that point forward, and Beit Hillel say: He is liable to pay only if he actually misappropriates the deposit, as it is stated concerning a bailee: “Whether he has misappropriated his neighbor’s goods” (Exodus 22:7). If he tilted the deposited barrel and took from it a quarter–log of wine for his own use, and the barrel broke, then he pays only for that quarter–log. If he lifted the barrel and took from it a quarter–log of wine, and the barrel broke, since he acquired the barrel by lifting it, he pays the value of the entire barrel.
לעקוב
