איזה סוגים של עכברים כלולים כשרץ? מה לא נכלל? מה נכלל ב”צב למינהו”? המשנה מתעסקת במקרה שאבר או בשר מדולדל בבהמה – אם החשיב אותו כאוכל לאינו יהודי, מטמא טומאת אוכלים. כשהבהמה מתה או נשחטה אחר כך, מה הסטוס של האבר או הבשר שהיה מדולדל? האם הוכשר לקבל טומאה על ידי דם השחיטה או האם צריך הכשר ממשקה אחר? האם מטמא טומאת אבר מן החי?
לימוד מסכת חולין מוקדש על ידי ג’ודי פלבר לכבודה של קהילת הדרן. "במהלך המחזור הראשון שלי בדף היומי, בדיוק כשהתחלנו את מסכת חולין, בני נפצע בעת שירותו בצה”ל. לאורך אותם חודשיים וחצי של קושי וחוסר ודאות, חברותיי ללימוד לא עזבו אותי לרגע. תודה רבה לקהילה שעטפה אותי, עודדה אותי ווידאה שאוכל להמשיך ולהתמיד בלימוד הדף גם בימים המאתגרים ההם.”
הלימוד השבוע מוקדש ע”י שרה אבריק לע”נ אמה, לאה בת יהודה לייב חייקל וחיה מאשה. "היא הנחילה לצאצאיה הרבים את אהבתה לתורה, לארץ ישראל ולעם היהודי.”
הלימוד השבוע מוקדש ע”י אילנה ודניאל שטורצ’ לכבוד האירוסין של בתם אריאנה יעל לברט אייקין ולרפואת אילנה מלכה בת אביבה תמר ולאה מריצה בת רייזל.
רוצה להקדיש שיעור?
0:00
0:00
כלים
לימוד מסכת חולין מוקדש על ידי ג’ודי פלבר לכבודה של קהילת הדרן. "במהלך המחזור הראשון שלי בדף היומי, בדיוק כשהתחלנו את מסכת חולין, בני נפצע בעת שירותו בצה”ל. לאורך אותם חודשיים וחצי של קושי וחוסר ודאות, חברותיי ללימוד לא עזבו אותי לרגע. תודה רבה לקהילה שעטפה אותי, עודדה אותי ווידאה שאוכל להמשיך ולהתמיד בלימוד הדף גם בימים המאתגרים ההם.”
הלימוד השבוע מוקדש ע”י שרה אבריק לע”נ אמה, לאה בת יהודה לייב חייקל וחיה מאשה. "היא הנחילה לצאצאיה הרבים את אהבתה לתורה, לארץ ישראל ולעם היהודי.”
הלימוד השבוע מוקדש ע”י אילנה ודניאל שטורצ’ לכבוד האירוסין של בתם אריאנה יעל לברט אייקין ולרפואת אילנה מלכה בת אביבה תמר ולאה מריצה בת רייזל.
חולין קכז
תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַשּׁוֹרֵץ״ – כׇּל מָקוֹם שֶׁשּׁוֹרֵץ.
Therefore, the verse states: “That creep,” indicating that creeping animals impart impurity anywhere that they creep, including the sea, as these animals can float in the sea. Consequently, the phrase “upon the earth” is understood as indicating that a sea mouse does not impart impurity.
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא ״הַשּׁוֹרֵץ״ – יָכוֹל כׇּל הַמַּשְׁרִיץ יְטַמֵּא, שֶׁאֵין מַשְׁרִיץ לֹא יְטַמֵּא? אוֹצִיא עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה, שֶׁאֵין פָּרֶה וְרָבֶה.
The baraita raises an alternative interpretation: Or perhaps the term “that creep [hashoretz]” should not be interpreted in this manner, as it could rather be interpreted to mean that any creeping animal that breeds [hammashritz] imparts impurity, but a creeping animal that does not breed does not impart impurity. I shall therefore exclude a mouse that is half–flesh half-earth, i.e., that generates spontaneously from the earth, as it does not breed and therefore does not impart impurity.
וְדִין הוּא: טִימֵּא בְּחוּלְדָּה וְטִימֵּא בְּעַכְבָּר, מָה חוּלְדָּה – כֹּל שֶׁשְּׁמָהּ חוּלְדָּה, אַף עַכְבָּר – כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ עַכְבָּר, אָבִיא עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה.
But ostensibly, the halakha of a mouse that is half-flesh half-earth is subject to logical inference: Since the verse deems a weasel impure and deems a mouse impure, then just as “weasel” is referring to any animal whose name is weasel, so too, “mouse” is referring to any animal whose name is mouse, even a mouse that is half-flesh half-earth.
אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: מָה חוּלְדָּה פָּרָה וְרָבָה, אַף עַכְבָּר פָּרֶה וְרָבֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בַּשֶּׁרֶץ״.
Or perhaps go this way: One might think that just as a weasel breeds, so too, “mouse” is referring to a mouse that breeds, excluding one that generates from the earth, which does not impart impurity. Therefore, the verse states: “And these are they which are impure to you among the creeping animals that creep upon the earth.” The term “among the creeping animals” is interpreted as including a spontaneously generated mouse. Therefore, the term “that creep” is interpreted as indicating that creeping animals impart impurity on land and in the sea, and the phrase “upon the earth” teaches that a sea mouse is not included in the category of mouse and does not impart impurity.
אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִדְּרַבָּנַן לְרָבָא: אֵימָא ״בַּשֶּׁרֶץ״, לְאֵתוֹיֵי עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה, ״הַשּׁוֹרֵץ״ – כֹּל שֶׁהוּא שׁוֹרֵץ, וַאֲפִילּוּ עַכְבָּר שֶׁבַּיָּם, וְאִי מִשּׁוּם ״עַל הָאָרֶץ״ – עַל הָאָרֶץ יְטַמֵּא, יָרַד לַיָּם – לֹא יְטַמֵּא.
One of the Sages said to Rava: Say the interpretation of the verse differently. The term “among the creeping animals” serves to include a mouse that is half-flesh half-earth among those that impart impurity. The term “that creep” teaches that any animal that creeps imparts impurity, and even a sea mouse. And if one should reject this interpretation due to the phrase “upon the earth,” which seems to indicate that a sea mouse does not impart impurity, that phrase teaches that a creeping animal imparts impurity only when it is on land, but if it descended to the sea it does not impart impurity.
אֲמַר לֵיהּ: וּמֵאַחַר דְּשַׁוִּיתֵיהּ לְיָם מְקוֹם טוּמְאָה, מָה לִי הָכָא, מָה לִי הָכָא.
Rava said to him: Your suggestion is not logical. According to your opinion, a sea mouse, which is in the sea, imparts impurity. And since you consider the sea a location of impurity, it is impossible to suggest that a mouse does not impart impurity when it is located in the sea. Since both land and sea are places of impurity, what difference does it make for me if the mouse is located here on land, and what difference does it make for me if it is located there in the sea?
וְהַאי ״עַל הָאָרֶץ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהוֹצִיא סְפֵק טוּמְאָה צָפָה, דְּאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: ״עַל הָאָרֶץ״ – לְהוֹצִיא סְפֵק טוּמְאָה צָפָה!
The Gemara asks: How can the baraita interpret the phrase “upon the earth” as teaching that a sea mouse does not impart impurity? Isn’t this phrase: “Upon the earth,” necessary to exclude a case of uncertainty involving a floating source of impurity? If a person is uncertain whether he touched a source of impurity that is floating in the water, he remains pure even if the incident took place in a private domain, where a case of uncertain impurity is generally deemed impure. As Rav Yitzḥak bar Avdimi said: The phrase “upon the earth” is written to exclude a case of uncertainty involving a floating source of impurity.
תַּרְתֵּי ״עַל הָאָרֶץ״ כְּתִיבִי.
The Gemara answers: The phrase “upon the earth” is written two times in the passage. One instance is written to exclude a case of uncertainty involving a source of impurity that is floating, and the other instance teaches that a sea mouse does not impart impurity.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״הַצָּב לְמִינֵהוּ״ – לְהָבִיא הֶעָרוֹד, וְכֵן הַנְּפִילִים וְסָלָמַנְדְּרָא.
§With regard to the topic of the eight creeping animals mentioned in the Torah, the Sages taught in a baraita: The verse: “The great lizard after its kinds” (Leviticus 11:29) includes in the category of creeping animals the arvad, a type of snake, and also the creeping animals called nefilim and salamander [salamandera].
וּכְשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא מַגִּיעַ לְפָסוּק זֶה, אוֹמֵר: ״מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה׳״! יֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בַּיָּם, וְיֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בַּיַּבָּשָׁה. שֶׁבַּיָּם – אִילְמָלֵי עוֹלוֹת (בַּיַּבָּשָׁה) [לַיַּבָּשָׁה] מִיָּד מֵתוֹת, שֶׁבַּיַּבָּשָׁה – אִילְמָלֵי יוֹרְדוֹת לַיָּם מִיָּד מֵתוֹת.
Apropos the salamander, which was thought to generate from fire, the baraita continues: When Rabbi Akiva would reach this verse in Leviticus, he would say in exclamation: “How great are Your works, O Lord” (Psalms 104:24). You have creatures that grow in the sea and you have creatures that grow on land. If those in the sea would ascend to the land they would immediately die. If those that are on land would descend to the sea they would immediately die.
יֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בָּאוּר, וְיֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בָּאֲוִיר. שֶׁבָּאוּר – אִילְמָלֵי עוֹלוֹת לָאֲוִיר מִיָּד מֵתוֹת, שֶׁבָּאֲוִיר – אִילְמָלֵי יוֹרְדוֹת לָאוּר מִיָּד מֵתוֹת. ״מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה׳״.
Similarly, you have creatures that grow in the fire and you have creatures that grow in the air. If those in the fire would ascend to the air they would immediately die. If those in the air would descend to the fire they would immediately die. Therefore, “how great are Your works, O Lord.”
תָּנוּ רַבָּנַן: כֹּל שֶׁיֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בַּיָּם, חוּץ מִן הַחוּלְדָּה. אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַאי קְרָאָה? ״הַאֲזִינוּ כׇּל יֹשְׁבֵי חָלֶד״.
§The Gemara continues to discuss creatures living in a particular environment. The Sages taught in a baraita (Tosefta, Kilayim 5:10): For every animal that exists on land there is an equivalent animal in the sea, except for the weasel, which exists only on land. Rabbi Zeira said: What is the verse from which it is derived? It is written: “Listen all you inhabitants of the world [ḥeled]” (Psalms 49:2). Dry land is called ḥeled because it is the sole habitat for the weasel [ḥulda].
אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: בִּיבְרֵי דְּנָרֶשׁ אֵינָן מִן הַיִּשּׁוּב.
In continuation of the discussion of creatures living in a particular environment, Rav Huna the son of Rav Yehoshua said: The beavers of the region of Neresh are not from the settled area, because they live only in the water and not on dry land. Consequently, one who eats their meat is not liable to receive lashes for violating the prohibition: “And every creeping animal that creeps upon the earth is a detestable thing; it shall not be eaten” (Leviticus 11:41).
אָמַר רַב פָּפָּא: בְּשַׁמְתָּא נָרֶשׁ, תַּרְבֵּיהּ מַשְׁכֵּיהּ וְאַלְיְתֵיהּ. ״אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ שִׁמְעִי דְּבַר ה׳״ – אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא אָבָה נָרֶשׁ שְׁמוֹעַ דְּבַר ה׳.
§Apropos the region surrounding Neresh, Rav Pappa said: The people of the city of Neresh shall be placed under excommunication, as they are all wicked, including its fat, its hide, and its tail, i.e., all types of people, both old and young. The Gemara continues to discuss Neresh. The verse states: “Oh land, land, land hear the word of the Lord” (Jeremiah 22:29). Rav Pappa said: This verse is appropriate with regard to the inhabitants of Neresh, as Neresh does not want to listen to the word of the Lord.
אָמַר רַב גִּידֵּל, אָמַר רַב: נַרְשָׁאָה נַשְּׁקָיךְ – מָנֵי כַּכָּיךְ; נְהַר פְּקוֹדָאָה לַוְיָיךְ – מִגְּלִימָא שַׁפִּירָא דְּחָזֵי עֲלָךְ; פּוּמְבְּדִיתָאָה לַוְיָיךְ – אַשְׁנִי אוּשְׁפִּיזָךְ.
Furthermore, Rav Giddel said that Rav said: If a resident of Neresh kisses you, count your teeth to make sure he did not steal one. And if a resident of the city of Nehar Pekod accompanies you on a journey, it is because of the beautiful jacket that he sees on you and wants to steal from you. If a resident of Pumbedita accompanies you on a journey, change your lodging place because there is a concern that he will rob you.
אָמַר רַב הוּנָא בַּר תּוֹרְתָּא: פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי לַוַּועַד, וְרָאִיתִי נָחָשׁ שֶׁהוּא כָּרוּךְ עַל הַצָּב, לְיָמִים יָצָא עַרְוָד מִבֵּינֵיהֶם.
§The Gemara returns to discussing different types of creatures. Rav Huna bar Torta said: Once I went to the city of Va’ad and I saw that the locals were in the practice of placing a snake wrapped around a great lizard in order to breed the two. After a period of time, an arvad, a snake that bites and kills people, emerged from between them.
וּכְשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד, אָמַר לִי: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֵם הֵבִיאוּ בְּרִיָּה שֶׁלֹּא בָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי, אַף אֲנִי אָבִיא עֲלֵיהֶם בְּרִיָּה שֶׁלֹּא בָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי.
And when I came before Rabbi Shimon the Righteous, he explained why this crossbreeding created an arvad and said to me: The Holy One, Blessed be He, said: These residents of Va’ad caused the emergence of a creature that I did not create in My world by crossbreeding a snake and a great lizard; so too, I will bring upon them a punishment, the hazard of this uniquely dangerous creature that I did not create in My world, i.e., an arvad.
וְהָאָמַר מָר: כֹּל שֶׁתַּשְׁמִישָׁן וְעִיבּוּרָן שָׁוֶה – יוֹלְדִין וּמְגַדְּלִין זֶה מִזֶּה, וְכֹל שֶׁאֵין תַּשְׁמִישָׁן וְעִיבּוּרָן שָׁוֶה – אֵין יוֹלְדִין וּמְגַדְּלִין זֶה מִזֶּה.
The Gemara objects: But didn’t the Master say: All different animals whose method of procreation and period of gestation are the same are able to reproduce and raise offspring together. But all animals whose method of procreation and period of gestation are not the same cannot reproduce and raise offspring together. And the gestation period for a great lizard and a snake are not equal.
אָמַר רַב: נֵס בְּתוֹךְ נֵס! הַאי פּוּרְעֲנוּתָא הוּא? מַאי נֵס בְּתוֹךְ נֵס – לְפוּרְעָנוּת.
Rav says: It was a miracle within a miracle that they were able to reproduce and a new creature was born. The Gemara asks: Why is this considered a miracle? It was a calamity because an arvad was born. The Gemara answers: What is meant by a miracle within a miracle? It was a miraculous calamity for the wicked people, to punish them for their actions.
מַתְנִי׳ הָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְדוּלְדָּלִין בַּבְּהֵמָה, מְטַמְּאִין טוּמְאַת אֳכָלִין בִּמְקוֹמָן, וּצְרִיכִין הֶכְשֵׁר.
MISHNA: The limb of an animal, with flesh, sinews, and bones, and the flesh of an animal, that were partially severed and remain hanging from the animal do not have the halakhic status of a limb severed from a living animal, which imparts impurity like an unslaughtered carcass, or of flesh severed from a living animal, which is ritually pure, respectively. If one had intent to eat the limb or the flesh, the limb or flesh becomes impure if it comes in contact with a source of impurity, and they impart impurity as food to other foods and liquids, although they remain in their place attached to the animal. But in order for them to become impure, they need to be rendered susceptible to impurity through contact with one of the seven liquids that facilitate susceptibility.
נִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה – הוּכְשְׁרוּ בְּדָמֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הוּכְשְׁרוּ.
If the animal was slaughtered, although this act of slaughter does not render it permitted for consumption by a Jew (see 73b), the limb and the flesh were thereby rendered susceptible to impurity by coming in contact with the blood of the slaughtered animal, as blood is one of the seven liquids; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Shimon says: They were not rendered susceptible to impurity through the animal’s own blood; they are rendered susceptible only once they have been wet with another liquid.
מֵתָה הַבְּהֵמָה – הַבָּשָׂר צָרִיךְ הֶכְשֵׁר, הָאֵבֶר מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר נְבֵלָה – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר.
If the animal died without slaughter, the hanging flesh needs to be rendered susceptible to impurity in order to become impure, as its halakhic status is that of flesh severed from a living animal, which is ritually pure and does not have the status of an unslaughtered carcass. The hanging limb imparts impurity as a limb severed from a living animal but does not impart impurity as the limb of an unslaughtered carcass; this is the statement of Rabbi Meir. And Rabbi Shimon deems the limb ritually pure.
גְּמָ׳ טוּמְאַת אֳכָלִין – אִין, טוּמְאַת נְבֵלָה – לָא.
GEMARA: The mishna states that the limb of an animal that was partially severed and remains hanging from the animal imparts impurity as food if one had intent to eat it. The Gemara infers: It imparts impurity as food, yes, but it does not impart the impurity of a carcass, which can be transmitted to people and utensils in addition to food.
הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּמַעֲלִין אֲרוּכָה – אֲפִילּוּ טוּמְאַת אֳכָלִין נָמֵי לָא לִיטַּמּוּ, וְאִי דְּאֵין מַעֲלִין אֲרוּכָה – טוּמְאַת נְבֵלָה נָמֵי לִיטַּמּוּ!
The Gemara asks: What are the circumstances? If the limb can heal and reattach to the animal’s body then it should not be susceptible even to impurity as food. And if it cannot heal, it should impart the impurity of a carcass as well.
לְעוֹלָם, דְּאֵין מַעֲלִין אֲרוּכָה, וְשָׁאנֵי טוּמְאַת נְבֵלָה, דְּרַחֲמָנָא אָמַר ״כִּי יִפּוֹל״, עַד שֶׁיִּפּוֹל.
The Gemara answers: Actually, the mishna is discussing a case where the limb will not heal, and the reason that the limb does not impart impurity of a carcass is that the impurity of a carcass is different and unique, as the Merciful One states with regard to the impurity of a carcass: “And if any of their carcass fall upon any sowing seed” (Leviticus 11:37), indicating that the severed limb of an animal is not considered a carcass until it completely falls from the animal.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְדוּלְדָּלִין בִּבְהֵמָה וּמְעוֹרִין בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, יָכוֹל יְטַמְּאוּ טוּמְאַת נְבֵלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִפּוֹל״ – עַד שֶׁיִּפּוֹל, וַאֲפִילּוּ הָכִי טוּמְאַת אֳכָלִין מְטַמּוּ.
This explanation is also taught in a baraita: With regard to the limb and the flesh of an animal that were partially severed and remain hanging from the animal and are connected to the animal by a connector the size of a strand of hair, one might have thought that they impart the impurity of a carcass. Therefore, the verse states: “And if any of the carcass fall,” indicating that a severed limb does not impart the impurity of a carcass until it completely falls from the animal. And nevertheless, despite the fact that it is not considered severed with regard to the impurity of a carcass, such a limb is considered severed with regard to being susceptible to impurity as food.
מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי, דְּאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר שְׁמוּאֵל: תְּאֵנִים שֶׁצָּמְקוּ בְּאִיבֵּיהֶן – מְטַמְּאוֹת טוּמְאַת אֳכָלִין, וְהַתּוֹלֵשׁ מֵהֶן בְּשַׁבָּת חַיָּיב חַטָּאת.
This explanation supports the opinion of Rav Ḥiyya bar Ashi, as Rav Ḥiyya bar Ashi said that Shmuel said: With regard to figs that dried while still attached to their tree, despite the fact that they are still attached, they are considered as if they have been picked and are susceptible to impurity as food. But with regard to one who picks them on Shabbat they are considered attached, and he is liable to bring a sin offering. Just as a partially severed limb of an animal is considered both attached and severed with regard to different halakhot, so too this dried fruit is considered both attached and detached with regard to different halakhot.
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: יְרָקוֹת שֶׁצָּמְקוּ בְּאִיבֵּיהֶן, כְּגוֹן הַכְּרוּב וְהַדַּלַּעַת – אֵין מְטַמְּאִין טוּמְאַת אֳכָלִין; קְצָצָן וְיִבְּשָׁן – מְטַמְּאִין טוּמְאַת אֳכָלִין.
Let us say that a baraita (Tosefta, Okatzin 2:11) supports the opinion of Shmuel, who holds that dried figs still attached to the tree are considered as if they are detached with regard to susceptibility to impurity as food: Vegetables that dried while they are attached to their plant, such as cabbage and gourd, which become hard as wood and inedible when dried, are not susceptible to impurity as food. But if one cut them when they were still moist and then dried them in order to use them for fuel, or, in the case of gourds, to make utensils out of them, they are susceptible to impurity as food.
קְצָצָן וְיִבְּשָׁן, סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! עֵץ בְּעָלְמָא הוּא! וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: בְּעַל מְנָת לְיַבְּשָׁן.
The Gemara asks: Does it enter your mind that if one cut them and dried them they are susceptible to impurity as food? Such a vegetable is merely wood, and it is inedible. And Rabbi Yitzḥak says: The baraita is discussing a case where one cut the vegetables when they were still moist in order to dry them. The novelty of the baraita is that even though one intends to dry the vegetables and render them inedible, as long as they are still moist they are susceptible to impurity as food.
טַעְמָא דִּכְרוּב וְדַלַּעַת הוּא, כֵּיוָן דְּיִבְּשָׁן לָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ, הָא שְׁאָר פֵּירוֹת מְטַמְּאִי.
The Gemara infers: The reason for this halakha in the baraita is that it is discussing cabbage and gourd: Since one dried them, they are inedible and consequently are not susceptible to impurity as food. But other types of produce, which are edible when dried, are susceptible to impurity.
הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּיִבְּשָׁן הֵן וְעוּקְצֵיהֶן – פְּשִׁיטָא! אֶלָּא לָאו – בְּלֹא עוּקְצֵיהֶן.
The Gemara explains the suggested support to Shmuel: What are the circumstances? If one dried both the produce itself and its stems, isn’t it obvious that the produce is no longer considered attached to the plant and is susceptible to impurity? If so, it would be unnecessary for the baraita to teach this. Rather, isn’t the baraita discussing a case where one dried the produce without drying its stems? Accordingly, in such a case the produce is considered detached with regard to impurity even though it is considered attached with regard to Shabbat, in accordance with the statement of Shmuel.
לְעוֹלָם הֵן וְעוּקְצֵיהֶן, וּקְצָצָן עַל מְנָת לְיַבְּשָׁן אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ.
The Gemara rejects this interpretation: The baraita is not necessarily discussing that case. Actually, the baraita is discussing a case where both the produce itself and its stems were dried. And although it appears that the halakha is obvious in such a case, it was necessary for the baraita to mention it in order to teach the latter clause of the baraita: In a case where one cut the cabbage and gourd when they were still moist in order to dry them, they are susceptible to impurity as long as they are still moist.
תָּא שְׁמַע: אִילָן שֶׁנִּפְשַׁח וּבוֹ פֵּירוֹת – הֲרֵי הֵן כִּתְלוּשִׁין, יָבְשׁוּ – הֲרֵי הֵן כִּמְחוּבָּרִין. מַאי לָאו: מָה תְּלוּשִׁין לְכׇל דִּבְרֵיהֶן, אַף מְחוּבָּרִין לְכׇל דִּבְרֵיהֶן?
The Gemara suggests: Come and hear a challenge to the opinion of Shmuel from a baraita: In the case of a tree from which a branch broke off, and the branch has fruit attached to it, even if the fruit is still moist it is considered detached from the tree. But if the branch did not break off, and the fruit dried on the tree, it is considered attached. What, isn’t the ruling of the baraita that just as in the first clause the fruit on the detached branch is considered detached with regard to all matters, the halakhot of both Shabbat and impurity, so too in the latter clause the fruit that dried on the tree is considered attached to the tree with regard to all matters, even the transmission of impurity, contrary to the opinion of Shmuel?
מִידֵּי אִירְיָא? הָא כִּדְאִיתָא, וְהָא כִּדְאִיתָא.
The Gemara rejects this challenge: Are the cases comparable? This case is as it is, and that case is as it is. In the first clause of the baraita, the fruit on the detached branch is considered detached with regard to all matters. In the latter clause of the baraita, the dried fruit on the tree is considered attached with regard to Shabbat but detached with regard to impurity.
נִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה [וְכוּ׳]. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי?
§The mishna teaches: If the animal was slaughtered, Rabbi Meir holds that with the blood of the slaughtered animal the limb and the flesh were rendered susceptible to impurity. Rabbi Shimon says that they were not rendered susceptible with the animal’s own blood. The Gemara asks: With regard to what principle do Rabbi Meir and Rabbi Shimon disagree?
אָמַר רַבָּה: בִּבְהֵמָה נַעֲשֵׂית יָד לְאֵבֶר קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר אֵין בְּהֵמָה נַעֲשֵׂית יָד לְאֵבֶר, וּמָר סָבַר בְּהֵמָה נַעֲשֵׂית יָד לְאֵבֶר.
Rabba said: The mishna is discussing a case where the blood of the slaughtered animal came into contact with the body of the animal but not with the partially severed limb. The tanna’im agree that if an appendage that constitutes a handle is rendered susceptible to impurity, the food to which it is attached is also rendered susceptible. But they disagree with regard to whether an animal constitutes a handle for its limb. One Sage, Rabbi Shimon, holds that an animal does not constitute a handle for its limb, and therefore the limb is not rendered susceptible to contract impurity along with the body of the animal. And one Sage, Rabbi Meir, holds that an animal constitutes a handle for its limb, and therefore the limb is rendered susceptible along with the body of the animal.
אַבָּיֵי אָמַר: בְּאוֹחֵז בְּקָטָן וְאֵין גָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ קָמִיפַּלְגִי.
Abaye said a different explanation of the dispute between Rabbi Meir and Rabbi Shimon: The mishna is discussing a case where the blood of the slaughtered animal came into contact with the body of the animal but not with the partially severed limb, and both tanna’im agree that an animal does not constitute a handle for its limb. But they also agree that if the liquid comes into contact with only part of the food it renders the entire item susceptible to impurity. Therefore, if the partially severed limb is considered part of the animal it is rendered susceptible to impurity along with the animal. Rabbi Meir and Rabbi Shimon disagree with regard to whether the limb is considered part of the animal, and generally speaking, with regard to any case where a small part of an item is hanging off the larger part such that if one grasps and lifts the small part the large part does not ascend with it.
מָר סָבַר: אוֹחֵז בְּקָטָן וְאֵין גָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ – הֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ, וּמָר סָבַר: אֵינוֹ כָּמוֹהוּ.
One Sage, Rabbi Meir, holds that although if one grasps and lifts the small part the large part does not ascend with it, the small part is still considered one and the same with the large part. Therefore, a partially severed limb is rendered susceptible to impurity along with the body of the animal. And one Sage, Rabbi Shimon, holds that the small part is not considered one and the same with the large part in such a case, and therefore the partially severed limb is not rendered susceptible to impurity along with the body of the animal.
וְאַף רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר, בְּאוֹחֵז בְּקָטָן וְאֵין גָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ קָא מִיפַּלְגִי.
And Rabbi Yoḥanan also holds in accordance with the explanation of Abaye that the tanna’im disagree with regard to the status of a small part of an item that is hanging off the larger part such that one grasps the small part and the large part does not ascend with it.
דְּרַבִּי יוֹחָנָן רָמֵי דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר: מִי אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אוֹחֵז בְּקָטָן וְאֵין גָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ הֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ?
As Rabbi Yoḥanan raises a contradiction between one statement of Rabbi Meir and another statement of Rabbi Meir: Did Rabbi Meir actually say that even in a case where one grasps the small part of an item and the large part does not ascend with it, the small part is still considered one and the same with the large part?
וּרְמִינְהוּ: אוֹכֶל שֶׁנִּפְרַס וּמְעוֹרֶה בְּמִקְצָת,
One can raise a contradiction to this statement from a mishna (Tevul Yom 3:1): With regard to a piece of food that was sliced from a larger piece of food and remains partially connected to the larger piece, the entire item is considered one and the same with regard to impurity. If one who was previously ritually impure and immersed that day and is waiting for nightfall for the purification process to be completed touched either piece of the item, the entire item becomes impure.
לעקוב 
כלים
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי ללמוד בעידוד שתי חברות אתן למדתי בעבר את הפרק היומי במסגרת 929.
בבית מתלהבים מאוד ובשבת אני לומדת את הדף עם בעלי שזה מפתיע ומשמח מאוד! לימוד הדף הוא חלק בלתי נפרד מהיום שלי. לומדת בצהריים ומחכה לזמן הזה מידי יום…
מרים ונגרובר
אפרת, ישראל
שמעתי על הסיום הענק של הדף היומי ע”י נשים בבנייני האומה. רציתי גם.
החלטתי להצטרף. התחלתי ושיכנעתי את בעלי ועוד שתי חברות להצטרף. עכשיו יש לי לימוד משותף איתו בשבת ומפגש חודשי איתן בנושא (והתכתבויות תדירות על דברים מיוחדים שקראנו). הצטרפנו לקבוצות שונות בווטסאפ. אנחנו ממש נהנות. אני שומעת את השיעור מידי יום (בד”כ מהרב יוני גוטמן) וקוראת ומצטרפת לסיומים של הדרן. גם מקפידה על דף משלהן (ונהנית מאד).
ליאת סיטרון
אפרת, ישראל
"התחלתי ללמוד דף יומי במחזור הזה, בח’ בטבת תש””ף. לקחתי על עצמי את הלימוד כדי ליצור תחום של התמדה יומיומית בחיים, והצטרפתי לקבוצת הלומדים בבית הכנסת בכפר אדומים. המשפחה והסביבה מתפעלים ותומכים.
בלימוד שלי אני מתפעלת בעיקר מכך שכדי ללמוד גמרא יש לדעת ולהכיר את כל הגמרא. זו מעין צבת בצבת עשויה שהיא עצומה בהיקפה.”
שרה פוּקס
כפר אדומים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי כאשר קיבלתי במייל ממכון שטיינזלץ את הדפים הראשונים של מסכת ברכות במייל. קודם לא ידעתי איך לקרוא אותם עד שנתתי להם להדריך אותי. הסביבה שלי לא מודעת לעניין כי אני לא מדברת על כך בפומבי. למדתי מהדפים דברים חדשים, כמו הקשר בין המבנה של בית המקדש והמשכן לגופו של האדם (יומא מה, ע”א) והקשר שלו למשפט מפורסם שמופיע בספר ההינדי "בהגוד-גיתא”. מתברר שזה רעיון כלל עולמי ולא רק יהודי
אלנה ארנבורג
נשר, ישראל
אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין
רננה הלמן
עתניאל, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי בתחילת מסכת ברכות, עוד לא ידעתי כלום. נחשפתי לסיום הש״ס, ובעצם להתחלה מחדש בתקשורת, הפתיע אותי לטובה שהיה מקום לעיסוק בתורה.
את המסכתות הראשונות למדתי, אבל לא סיימתי (חוץ מעירובין איכשהו). השנה כשהגעתי למדרשה, נכנסתי ללופ, ואני מצליחה להיות חלק, סיימתי עם החברותא שלי את כל המסכתות הקצרות, גם כשהיינו חולות קורונה ובבידודים, למדנו לבד, העיקר לא לצבור פער, ומחכות ליבמות 🙂
עדן ישורון
מזכרת בתיה, ישראל
התחלתי בתחילת הסבב, והתמכרתי. זה נותן משמעות נוספת ליומיום ומאוד מחזק לתת לזה מקום בתוך כל שגרת הבית-עבודה השוטפת.
רעות אברהמי
בית שמש, ישראל
בסוף הסבב הקודם ראיתי את השמחה הגדולה שבסיום הלימוד, בעלי סיים כבר בפעם השלישית וכמובן הסיום הנשי בבנייני האומה וחשבתי שאולי זו הזדמנות עבורי למשהו חדש.
למרות שאני שונה בסביבה שלי, מי ששומע על הלימוד שלי מפרגן מאוד.
אני מנסה ללמוד קצת בכל יום, גם אם לא את כל הדף ובסך הכל אני בדרך כלל עומדת בקצב.
הלימוד מעניק המון משמעות ליום יום ועושה סדר בלמוד תורה, שתמיד היה (ועדיין) שאיפה. אבל אין כמו קביעות
רחלי מנדלסון
טל מנשה, ישראל
אחרי שראיתי את הסיום הנשי של הדף היומי בבנייני האומה זה ריגש אותי ועורר בי את הרצון להצטרף. לא למדתי גמרא קודם לכן בכלל, אז הכל היה לי חדש, ולכן אני לומדת בעיקר מהשיעורים פה בהדרן, בשוטנשטיין או בחוברות ושיננתם.
רבקה שלוס
בית שמש, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.
נועה שילה
רבבה, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי באמצע תקופת הקורונה, שאבא שלי סיפר לי על קבוצה של בנות שתיפתח ביישוב שלנו ותלמד דף יומי כל יום. הרבה זמן רציתי להצטרף לזה וזאת הייתה ההזדמנות בשבילי. הצטרפתי במסכת שקלים ובאמצע הייתה הפסקה קצרה. כיום אני כבר לומדת באולפנה ולומדת דף יומי לבד מתוך גמרא של טיינזלץ.
שבות בראלי
עתניאל, ישראל
"
גם אני התחלתי בסבב הנוכחי וב””ה הצלחתי לסיים את רוב המסכתות . בזכות הרבנית מישל משתדלת לפתוח את היום בשיעור הזום בשעה 6:20 .הלימוד הפך להיות חלק משמעותי בחיי ויש ימים בהם אני מצליחה לחזור על הדף עם מלמדים נוספים ששיעוריהם נמצאים במרשתת. שמחה להיות חלק מקהילת לומדות ברחבי העולם. ובמיוחד לשמש דוגמה לנכדותיי שאי””ה יגדלו לדור שלימוד תורה לנשים יהיה משהו שבשגרה. "
רונית שביט
נתניה, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי כאשר קיבלתי במייל ממכון שטיינזלץ את הדפים הראשונים של מסכת ברכות במייל. קודם לא ידעתי איך לקרוא אותם עד שנתתי להם להדריך אותי. הסביבה שלי לא מודעת לעניין כי אני לא מדברת על כך בפומבי. למדתי מהדפים דברים חדשים, כמו הקשר בין המבנה של בית המקדש והמשכן לגופו של האדם (יומא מה, ע”א) והקשר שלו למשפט מפורסם שמופיע בספר ההינדי "בהגוד-גיתא”. מתברר שזה רעיון כלל עולמי ולא רק יהודי
אלנה ארנבורג
נשר, ישראל
לצערי גדלתי בדור שבו לימוד גמרא לנשים לא היה דבר שבשגרה ושנים שאני חולמת להשלים את הפער הזה.. עד שלפני מספר שבועות, כמעט במקרה, נתקלתי במודעת פרסומת הקוראת להצטרף ללימוד מסכת תענית. כשקראתי את המודעה הרגשתי שהיא כאילו נכתבה עבורי – "תמיד חלמת ללמוד גמרא ולא ידעת איך להתחיל”, "בואי להתנסות במסכת קצרה וקלה” (רק היה חסר שהמודעה תיפתח במילים "מיכי שלום”..). קפצתי למים ו- ב”ה אני בדרך להגשמת החלום:)
מיכי קדוש
מורשת, ישראל
סיום השס לנשים נתן לי מוטביציה להתחיל ללמוד דף יומי. עד אז למדתי גמרא בשבתות ועשיתי כמה סיומים. אבל לימוד יומיומי זה שונה לגמרי ופתאום כל דבר שקורה בחיים מתקשר לדף היומי.
קרן פוגל
רתמים, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי לפני שנתיים, עם מסכת שבת. בהתחלה ההתמדה היתה קשה אבל בזכות הקורונה והסגרים הצלחתי להדביק את הפערים בשבתות הארוכות, לסיים את מסכת שבת ולהמשיך עם המסכתות הבאות. עכשיו אני מסיימת בהתרגשות רבה את מסכת חגיגה וסדר מועד ומחכה לסדר הבא!
אילנה שכנוביץ
מודיעין, ישראל
התחלתי ללמוד לפני 4.5 שנים, כשהודיה חברה שלי פתחה קבוצת ווטסאפ ללימוד דף יומי בתחילת מסכת סנהדרין. מאז לימוד הדף נכנס לתוך היום-יום שלי והפך לאחד ממגדירי הזהות שלי ממש.
קרן רוזנברג
ירושלים, ישראל
התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.
מיכל כהנא
חיפה, ישראל
התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!
אוריה קסנר
חיפה , ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
יודי אסקוף
רעננה, ישראל
חולין קכז
תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַשּׁוֹרֵץ״ – כׇּל מָקוֹם שֶׁשּׁוֹרֵץ.
Therefore, the verse states: “That creep,” indicating that creeping animals impart impurity anywhere that they creep, including the sea, as these animals can float in the sea. Consequently, the phrase “upon the earth” is understood as indicating that a sea mouse does not impart impurity.
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא ״הַשּׁוֹרֵץ״ – יָכוֹל כׇּל הַמַּשְׁרִיץ יְטַמֵּא, שֶׁאֵין מַשְׁרִיץ לֹא יְטַמֵּא? אוֹצִיא עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה, שֶׁאֵין פָּרֶה וְרָבֶה.
The baraita raises an alternative interpretation: Or perhaps the term “that creep [hashoretz]” should not be interpreted in this manner, as it could rather be interpreted to mean that any creeping animal that breeds [hammashritz] imparts impurity, but a creeping animal that does not breed does not impart impurity. I shall therefore exclude a mouse that is half–flesh half-earth, i.e., that generates spontaneously from the earth, as it does not breed and therefore does not impart impurity.
וְדִין הוּא: טִימֵּא בְּחוּלְדָּה וְטִימֵּא בְּעַכְבָּר, מָה חוּלְדָּה – כֹּל שֶׁשְּׁמָהּ חוּלְדָּה, אַף עַכְבָּר – כֹּל שֶׁשְּׁמוֹ עַכְבָּר, אָבִיא עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה.
But ostensibly, the halakha of a mouse that is half-flesh half-earth is subject to logical inference: Since the verse deems a weasel impure and deems a mouse impure, then just as “weasel” is referring to any animal whose name is weasel, so too, “mouse” is referring to any animal whose name is mouse, even a mouse that is half-flesh half-earth.
אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: מָה חוּלְדָּה פָּרָה וְרָבָה, אַף עַכְבָּר פָּרֶה וְרָבֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בַּשֶּׁרֶץ״.
Or perhaps go this way: One might think that just as a weasel breeds, so too, “mouse” is referring to a mouse that breeds, excluding one that generates from the earth, which does not impart impurity. Therefore, the verse states: “And these are they which are impure to you among the creeping animals that creep upon the earth.” The term “among the creeping animals” is interpreted as including a spontaneously generated mouse. Therefore, the term “that creep” is interpreted as indicating that creeping animals impart impurity on land and in the sea, and the phrase “upon the earth” teaches that a sea mouse is not included in the category of mouse and does not impart impurity.
אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִדְּרַבָּנַן לְרָבָא: אֵימָא ״בַּשֶּׁרֶץ״, לְאֵתוֹיֵי עַכְבָּר שֶׁחֶצְיוֹ בָּשָׂר וְחֶצְיוֹ אֲדָמָה, ״הַשּׁוֹרֵץ״ – כֹּל שֶׁהוּא שׁוֹרֵץ, וַאֲפִילּוּ עַכְבָּר שֶׁבַּיָּם, וְאִי מִשּׁוּם ״עַל הָאָרֶץ״ – עַל הָאָרֶץ יְטַמֵּא, יָרַד לַיָּם – לֹא יְטַמֵּא.
One of the Sages said to Rava: Say the interpretation of the verse differently. The term “among the creeping animals” serves to include a mouse that is half-flesh half-earth among those that impart impurity. The term “that creep” teaches that any animal that creeps imparts impurity, and even a sea mouse. And if one should reject this interpretation due to the phrase “upon the earth,” which seems to indicate that a sea mouse does not impart impurity, that phrase teaches that a creeping animal imparts impurity only when it is on land, but if it descended to the sea it does not impart impurity.
אֲמַר לֵיהּ: וּמֵאַחַר דְּשַׁוִּיתֵיהּ לְיָם מְקוֹם טוּמְאָה, מָה לִי הָכָא, מָה לִי הָכָא.
Rava said to him: Your suggestion is not logical. According to your opinion, a sea mouse, which is in the sea, imparts impurity. And since you consider the sea a location of impurity, it is impossible to suggest that a mouse does not impart impurity when it is located in the sea. Since both land and sea are places of impurity, what difference does it make for me if the mouse is located here on land, and what difference does it make for me if it is located there in the sea?
וְהַאי ״עַל הָאָרֶץ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְהוֹצִיא סְפֵק טוּמְאָה צָפָה, דְּאָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: ״עַל הָאָרֶץ״ – לְהוֹצִיא סְפֵק טוּמְאָה צָפָה!
The Gemara asks: How can the baraita interpret the phrase “upon the earth” as teaching that a sea mouse does not impart impurity? Isn’t this phrase: “Upon the earth,” necessary to exclude a case of uncertainty involving a floating source of impurity? If a person is uncertain whether he touched a source of impurity that is floating in the water, he remains pure even if the incident took place in a private domain, where a case of uncertain impurity is generally deemed impure. As Rav Yitzḥak bar Avdimi said: The phrase “upon the earth” is written to exclude a case of uncertainty involving a floating source of impurity.
תַּרְתֵּי ״עַל הָאָרֶץ״ כְּתִיבִי.
The Gemara answers: The phrase “upon the earth” is written two times in the passage. One instance is written to exclude a case of uncertainty involving a source of impurity that is floating, and the other instance teaches that a sea mouse does not impart impurity.
תָּנוּ רַבָּנַן: ״הַצָּב לְמִינֵהוּ״ – לְהָבִיא הֶעָרוֹד, וְכֵן הַנְּפִילִים וְסָלָמַנְדְּרָא.
§With regard to the topic of the eight creeping animals mentioned in the Torah, the Sages taught in a baraita: The verse: “The great lizard after its kinds” (Leviticus 11:29) includes in the category of creeping animals the arvad, a type of snake, and also the creeping animals called nefilim and salamander [salamandera].
וּכְשֶׁהָיָה רַבִּי עֲקִיבָא מַגִּיעַ לְפָסוּק זֶה, אוֹמֵר: ״מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה׳״! יֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בַּיָּם, וְיֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בַּיַּבָּשָׁה. שֶׁבַּיָּם – אִילְמָלֵי עוֹלוֹת (בַּיַּבָּשָׁה) [לַיַּבָּשָׁה] מִיָּד מֵתוֹת, שֶׁבַּיַּבָּשָׁה – אִילְמָלֵי יוֹרְדוֹת לַיָּם מִיָּד מֵתוֹת.
Apropos the salamander, which was thought to generate from fire, the baraita continues: When Rabbi Akiva would reach this verse in Leviticus, he would say in exclamation: “How great are Your works, O Lord” (Psalms 104:24). You have creatures that grow in the sea and you have creatures that grow on land. If those in the sea would ascend to the land they would immediately die. If those that are on land would descend to the sea they would immediately die.
יֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בָּאוּר, וְיֵשׁ לְךָ בְּרִיּוֹת גְּדֵלוֹת בָּאֲוִיר. שֶׁבָּאוּר – אִילְמָלֵי עוֹלוֹת לָאֲוִיר מִיָּד מֵתוֹת, שֶׁבָּאֲוִיר – אִילְמָלֵי יוֹרְדוֹת לָאוּר מִיָּד מֵתוֹת. ״מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה׳״.
Similarly, you have creatures that grow in the fire and you have creatures that grow in the air. If those in the fire would ascend to the air they would immediately die. If those in the air would descend to the fire they would immediately die. Therefore, “how great are Your works, O Lord.”
תָּנוּ רַבָּנַן: כֹּל שֶׁיֵּשׁ בַּיַּבָּשָׁה יֵשׁ בַּיָּם, חוּץ מִן הַחוּלְדָּה. אָמַר רַבִּי זֵירָא: מַאי קְרָאָה? ״הַאֲזִינוּ כׇּל יֹשְׁבֵי חָלֶד״.
§The Gemara continues to discuss creatures living in a particular environment. The Sages taught in a baraita (Tosefta, Kilayim 5:10): For every animal that exists on land there is an equivalent animal in the sea, except for the weasel, which exists only on land. Rabbi Zeira said: What is the verse from which it is derived? It is written: “Listen all you inhabitants of the world [ḥeled]” (Psalms 49:2). Dry land is called ḥeled because it is the sole habitat for the weasel [ḥulda].
אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: בִּיבְרֵי דְּנָרֶשׁ אֵינָן מִן הַיִּשּׁוּב.
In continuation of the discussion of creatures living in a particular environment, Rav Huna the son of Rav Yehoshua said: The beavers of the region of Neresh are not from the settled area, because they live only in the water and not on dry land. Consequently, one who eats their meat is not liable to receive lashes for violating the prohibition: “And every creeping animal that creeps upon the earth is a detestable thing; it shall not be eaten” (Leviticus 11:41).
אָמַר רַב פָּפָּא: בְּשַׁמְתָּא נָרֶשׁ, תַּרְבֵּיהּ מַשְׁכֵּיהּ וְאַלְיְתֵיהּ. ״אֶרֶץ אֶרֶץ אָרֶץ שִׁמְעִי דְּבַר ה׳״ – אָמַר רַב פָּפָּא: לֹא אָבָה נָרֶשׁ שְׁמוֹעַ דְּבַר ה׳.
§Apropos the region surrounding Neresh, Rav Pappa said: The people of the city of Neresh shall be placed under excommunication, as they are all wicked, including its fat, its hide, and its tail, i.e., all types of people, both old and young. The Gemara continues to discuss Neresh. The verse states: “Oh land, land, land hear the word of the Lord” (Jeremiah 22:29). Rav Pappa said: This verse is appropriate with regard to the inhabitants of Neresh, as Neresh does not want to listen to the word of the Lord.
אָמַר רַב גִּידֵּל, אָמַר רַב: נַרְשָׁאָה נַשְּׁקָיךְ – מָנֵי כַּכָּיךְ; נְהַר פְּקוֹדָאָה לַוְיָיךְ – מִגְּלִימָא שַׁפִּירָא דְּחָזֵי עֲלָךְ; פּוּמְבְּדִיתָאָה לַוְיָיךְ – אַשְׁנִי אוּשְׁפִּיזָךְ.
Furthermore, Rav Giddel said that Rav said: If a resident of Neresh kisses you, count your teeth to make sure he did not steal one. And if a resident of the city of Nehar Pekod accompanies you on a journey, it is because of the beautiful jacket that he sees on you and wants to steal from you. If a resident of Pumbedita accompanies you on a journey, change your lodging place because there is a concern that he will rob you.
אָמַר רַב הוּנָא בַּר תּוֹרְתָּא: פַּעַם אַחַת הָלַכְתִּי לַוַּועַד, וְרָאִיתִי נָחָשׁ שֶׁהוּא כָּרוּךְ עַל הַצָּב, לְיָמִים יָצָא עַרְוָד מִבֵּינֵיהֶם.
§The Gemara returns to discussing different types of creatures. Rav Huna bar Torta said: Once I went to the city of Va’ad and I saw that the locals were in the practice of placing a snake wrapped around a great lizard in order to breed the two. After a period of time, an arvad, a snake that bites and kills people, emerged from between them.
וּכְשֶׁבָּאתִי לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן הֶחָסִיד, אָמַר לִי: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֵם הֵבִיאוּ בְּרִיָּה שֶׁלֹּא בָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי, אַף אֲנִי אָבִיא עֲלֵיהֶם בְּרִיָּה שֶׁלֹּא בָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי.
And when I came before Rabbi Shimon the Righteous, he explained why this crossbreeding created an arvad and said to me: The Holy One, Blessed be He, said: These residents of Va’ad caused the emergence of a creature that I did not create in My world by crossbreeding a snake and a great lizard; so too, I will bring upon them a punishment, the hazard of this uniquely dangerous creature that I did not create in My world, i.e., an arvad.
וְהָאָמַר מָר: כֹּל שֶׁתַּשְׁמִישָׁן וְעִיבּוּרָן שָׁוֶה – יוֹלְדִין וּמְגַדְּלִין זֶה מִזֶּה, וְכֹל שֶׁאֵין תַּשְׁמִישָׁן וְעִיבּוּרָן שָׁוֶה – אֵין יוֹלְדִין וּמְגַדְּלִין זֶה מִזֶּה.
The Gemara objects: But didn’t the Master say: All different animals whose method of procreation and period of gestation are the same are able to reproduce and raise offspring together. But all animals whose method of procreation and period of gestation are not the same cannot reproduce and raise offspring together. And the gestation period for a great lizard and a snake are not equal.
אָמַר רַב: נֵס בְּתוֹךְ נֵס! הַאי פּוּרְעֲנוּתָא הוּא? מַאי נֵס בְּתוֹךְ נֵס – לְפוּרְעָנוּת.
Rav says: It was a miracle within a miracle that they were able to reproduce and a new creature was born. The Gemara asks: Why is this considered a miracle? It was a calamity because an arvad was born. The Gemara answers: What is meant by a miracle within a miracle? It was a miraculous calamity for the wicked people, to punish them for their actions.
מַתְנִי׳ הָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְדוּלְדָּלִין בַּבְּהֵמָה, מְטַמְּאִין טוּמְאַת אֳכָלִין בִּמְקוֹמָן, וּצְרִיכִין הֶכְשֵׁר.
MISHNA: The limb of an animal, with flesh, sinews, and bones, and the flesh of an animal, that were partially severed and remain hanging from the animal do not have the halakhic status of a limb severed from a living animal, which imparts impurity like an unslaughtered carcass, or of flesh severed from a living animal, which is ritually pure, respectively. If one had intent to eat the limb or the flesh, the limb or flesh becomes impure if it comes in contact with a source of impurity, and they impart impurity as food to other foods and liquids, although they remain in their place attached to the animal. But in order for them to become impure, they need to be rendered susceptible to impurity through contact with one of the seven liquids that facilitate susceptibility.
נִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה – הוּכְשְׁרוּ בְּדָמֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הוּכְשְׁרוּ.
If the animal was slaughtered, although this act of slaughter does not render it permitted for consumption by a Jew (see 73b), the limb and the flesh were thereby rendered susceptible to impurity by coming in contact with the blood of the slaughtered animal, as blood is one of the seven liquids; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Shimon says: They were not rendered susceptible to impurity through the animal’s own blood; they are rendered susceptible only once they have been wet with another liquid.
מֵתָה הַבְּהֵמָה – הַבָּשָׂר צָרִיךְ הֶכְשֵׁר, הָאֵבֶר מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם אֵבֶר נְבֵלָה – דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר.
If the animal died without slaughter, the hanging flesh needs to be rendered susceptible to impurity in order to become impure, as its halakhic status is that of flesh severed from a living animal, which is ritually pure and does not have the status of an unslaughtered carcass. The hanging limb imparts impurity as a limb severed from a living animal but does not impart impurity as the limb of an unslaughtered carcass; this is the statement of Rabbi Meir. And Rabbi Shimon deems the limb ritually pure.
גְּמָ׳ טוּמְאַת אֳכָלִין – אִין, טוּמְאַת נְבֵלָה – לָא.
GEMARA: The mishna states that the limb of an animal that was partially severed and remains hanging from the animal imparts impurity as food if one had intent to eat it. The Gemara infers: It imparts impurity as food, yes, but it does not impart the impurity of a carcass, which can be transmitted to people and utensils in addition to food.
הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּמַעֲלִין אֲרוּכָה – אֲפִילּוּ טוּמְאַת אֳכָלִין נָמֵי לָא לִיטַּמּוּ, וְאִי דְּאֵין מַעֲלִין אֲרוּכָה – טוּמְאַת נְבֵלָה נָמֵי לִיטַּמּוּ!
The Gemara asks: What are the circumstances? If the limb can heal and reattach to the animal’s body then it should not be susceptible even to impurity as food. And if it cannot heal, it should impart the impurity of a carcass as well.
לְעוֹלָם, דְּאֵין מַעֲלִין אֲרוּכָה, וְשָׁאנֵי טוּמְאַת נְבֵלָה, דְּרַחֲמָנָא אָמַר ״כִּי יִפּוֹל״, עַד שֶׁיִּפּוֹל.
The Gemara answers: Actually, the mishna is discussing a case where the limb will not heal, and the reason that the limb does not impart impurity of a carcass is that the impurity of a carcass is different and unique, as the Merciful One states with regard to the impurity of a carcass: “And if any of their carcass fall upon any sowing seed” (Leviticus 11:37), indicating that the severed limb of an animal is not considered a carcass until it completely falls from the animal.
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הָאֵבֶר וְהַבָּשָׂר הַמְדוּלְדָּלִין בִּבְהֵמָה וּמְעוֹרִין בְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, יָכוֹל יְטַמְּאוּ טוּמְאַת נְבֵלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״יִפּוֹל״ – עַד שֶׁיִּפּוֹל, וַאֲפִילּוּ הָכִי טוּמְאַת אֳכָלִין מְטַמּוּ.
This explanation is also taught in a baraita: With regard to the limb and the flesh of an animal that were partially severed and remain hanging from the animal and are connected to the animal by a connector the size of a strand of hair, one might have thought that they impart the impurity of a carcass. Therefore, the verse states: “And if any of the carcass fall,” indicating that a severed limb does not impart the impurity of a carcass until it completely falls from the animal. And nevertheless, despite the fact that it is not considered severed with regard to the impurity of a carcass, such a limb is considered severed with regard to being susceptible to impurity as food.
מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי, דְּאָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר שְׁמוּאֵל: תְּאֵנִים שֶׁצָּמְקוּ בְּאִיבֵּיהֶן – מְטַמְּאוֹת טוּמְאַת אֳכָלִין, וְהַתּוֹלֵשׁ מֵהֶן בְּשַׁבָּת חַיָּיב חַטָּאת.
This explanation supports the opinion of Rav Ḥiyya bar Ashi, as Rav Ḥiyya bar Ashi said that Shmuel said: With regard to figs that dried while still attached to their tree, despite the fact that they are still attached, they are considered as if they have been picked and are susceptible to impurity as food. But with regard to one who picks them on Shabbat they are considered attached, and he is liable to bring a sin offering. Just as a partially severed limb of an animal is considered both attached and severed with regard to different halakhot, so too this dried fruit is considered both attached and detached with regard to different halakhot.
לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: יְרָקוֹת שֶׁצָּמְקוּ בְּאִיבֵּיהֶן, כְּגוֹן הַכְּרוּב וְהַדַּלַּעַת – אֵין מְטַמְּאִין טוּמְאַת אֳכָלִין; קְצָצָן וְיִבְּשָׁן – מְטַמְּאִין טוּמְאַת אֳכָלִין.
Let us say that a baraita (Tosefta, Okatzin 2:11) supports the opinion of Shmuel, who holds that dried figs still attached to the tree are considered as if they are detached with regard to susceptibility to impurity as food: Vegetables that dried while they are attached to their plant, such as cabbage and gourd, which become hard as wood and inedible when dried, are not susceptible to impurity as food. But if one cut them when they were still moist and then dried them in order to use them for fuel, or, in the case of gourds, to make utensils out of them, they are susceptible to impurity as food.
קְצָצָן וְיִבְּשָׁן, סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! עֵץ בְּעָלְמָא הוּא! וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: בְּעַל מְנָת לְיַבְּשָׁן.
The Gemara asks: Does it enter your mind that if one cut them and dried them they are susceptible to impurity as food? Such a vegetable is merely wood, and it is inedible. And Rabbi Yitzḥak says: The baraita is discussing a case where one cut the vegetables when they were still moist in order to dry them. The novelty of the baraita is that even though one intends to dry the vegetables and render them inedible, as long as they are still moist they are susceptible to impurity as food.
טַעְמָא דִּכְרוּב וְדַלַּעַת הוּא, כֵּיוָן דְּיִבְּשָׁן לָאו בְּנֵי אֲכִילָה נִינְהוּ, הָא שְׁאָר פֵּירוֹת מְטַמְּאִי.
The Gemara infers: The reason for this halakha in the baraita is that it is discussing cabbage and gourd: Since one dried them, they are inedible and consequently are not susceptible to impurity as food. But other types of produce, which are edible when dried, are susceptible to impurity.
הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּיִבְּשָׁן הֵן וְעוּקְצֵיהֶן – פְּשִׁיטָא! אֶלָּא לָאו – בְּלֹא עוּקְצֵיהֶן.
The Gemara explains the suggested support to Shmuel: What are the circumstances? If one dried both the produce itself and its stems, isn’t it obvious that the produce is no longer considered attached to the plant and is susceptible to impurity? If so, it would be unnecessary for the baraita to teach this. Rather, isn’t the baraita discussing a case where one dried the produce without drying its stems? Accordingly, in such a case the produce is considered detached with regard to impurity even though it is considered attached with regard to Shabbat, in accordance with the statement of Shmuel.
לְעוֹלָם הֵן וְעוּקְצֵיהֶן, וּקְצָצָן עַל מְנָת לְיַבְּשָׁן אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ.
The Gemara rejects this interpretation: The baraita is not necessarily discussing that case. Actually, the baraita is discussing a case where both the produce itself and its stems were dried. And although it appears that the halakha is obvious in such a case, it was necessary for the baraita to mention it in order to teach the latter clause of the baraita: In a case where one cut the cabbage and gourd when they were still moist in order to dry them, they are susceptible to impurity as long as they are still moist.
תָּא שְׁמַע: אִילָן שֶׁנִּפְשַׁח וּבוֹ פֵּירוֹת – הֲרֵי הֵן כִּתְלוּשִׁין, יָבְשׁוּ – הֲרֵי הֵן כִּמְחוּבָּרִין. מַאי לָאו: מָה תְּלוּשִׁין לְכׇל דִּבְרֵיהֶן, אַף מְחוּבָּרִין לְכׇל דִּבְרֵיהֶן?
The Gemara suggests: Come and hear a challenge to the opinion of Shmuel from a baraita: In the case of a tree from which a branch broke off, and the branch has fruit attached to it, even if the fruit is still moist it is considered detached from the tree. But if the branch did not break off, and the fruit dried on the tree, it is considered attached. What, isn’t the ruling of the baraita that just as in the first clause the fruit on the detached branch is considered detached with regard to all matters, the halakhot of both Shabbat and impurity, so too in the latter clause the fruit that dried on the tree is considered attached to the tree with regard to all matters, even the transmission of impurity, contrary to the opinion of Shmuel?
מִידֵּי אִירְיָא? הָא כִּדְאִיתָא, וְהָא כִּדְאִיתָא.
The Gemara rejects this challenge: Are the cases comparable? This case is as it is, and that case is as it is. In the first clause of the baraita, the fruit on the detached branch is considered detached with regard to all matters. In the latter clause of the baraita, the dried fruit on the tree is considered attached with regard to Shabbat but detached with regard to impurity.
נִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה [וְכוּ׳]. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי?
§The mishna teaches: If the animal was slaughtered, Rabbi Meir holds that with the blood of the slaughtered animal the limb and the flesh were rendered susceptible to impurity. Rabbi Shimon says that they were not rendered susceptible with the animal’s own blood. The Gemara asks: With regard to what principle do Rabbi Meir and Rabbi Shimon disagree?
אָמַר רַבָּה: בִּבְהֵמָה נַעֲשֵׂית יָד לְאֵבֶר קָמִיפַּלְגִי: מָר סָבַר אֵין בְּהֵמָה נַעֲשֵׂית יָד לְאֵבֶר, וּמָר סָבַר בְּהֵמָה נַעֲשֵׂית יָד לְאֵבֶר.
Rabba said: The mishna is discussing a case where the blood of the slaughtered animal came into contact with the body of the animal but not with the partially severed limb. The tanna’im agree that if an appendage that constitutes a handle is rendered susceptible to impurity, the food to which it is attached is also rendered susceptible. But they disagree with regard to whether an animal constitutes a handle for its limb. One Sage, Rabbi Shimon, holds that an animal does not constitute a handle for its limb, and therefore the limb is not rendered susceptible to contract impurity along with the body of the animal. And one Sage, Rabbi Meir, holds that an animal constitutes a handle for its limb, and therefore the limb is rendered susceptible along with the body of the animal.
אַבָּיֵי אָמַר: בְּאוֹחֵז בְּקָטָן וְאֵין גָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ קָמִיפַּלְגִי.
Abaye said a different explanation of the dispute between Rabbi Meir and Rabbi Shimon: The mishna is discussing a case where the blood of the slaughtered animal came into contact with the body of the animal but not with the partially severed limb, and both tanna’im agree that an animal does not constitute a handle for its limb. But they also agree that if the liquid comes into contact with only part of the food it renders the entire item susceptible to impurity. Therefore, if the partially severed limb is considered part of the animal it is rendered susceptible to impurity along with the animal. Rabbi Meir and Rabbi Shimon disagree with regard to whether the limb is considered part of the animal, and generally speaking, with regard to any case where a small part of an item is hanging off the larger part such that if one grasps and lifts the small part the large part does not ascend with it.
מָר סָבַר: אוֹחֵז בְּקָטָן וְאֵין גָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ – הֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ, וּמָר סָבַר: אֵינוֹ כָּמוֹהוּ.
One Sage, Rabbi Meir, holds that although if one grasps and lifts the small part the large part does not ascend with it, the small part is still considered one and the same with the large part. Therefore, a partially severed limb is rendered susceptible to impurity along with the body of the animal. And one Sage, Rabbi Shimon, holds that the small part is not considered one and the same with the large part in such a case, and therefore the partially severed limb is not rendered susceptible to impurity along with the body of the animal.
וְאַף רַבִּי יוֹחָנָן סָבַר, בְּאוֹחֵז בְּקָטָן וְאֵין גָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ קָא מִיפַּלְגִי.
And Rabbi Yoḥanan also holds in accordance with the explanation of Abaye that the tanna’im disagree with regard to the status of a small part of an item that is hanging off the larger part such that one grasps the small part and the large part does not ascend with it.
דְּרַבִּי יוֹחָנָן רָמֵי דְּרַבִּי מֵאִיר אַדְּרַבִּי מֵאִיר: מִי אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אוֹחֵז בְּקָטָן וְאֵין גָּדוֹל עוֹלֶה עִמּוֹ הֲרֵי הוּא כָּמוֹהוּ?
As Rabbi Yoḥanan raises a contradiction between one statement of Rabbi Meir and another statement of Rabbi Meir: Did Rabbi Meir actually say that even in a case where one grasps the small part of an item and the large part does not ascend with it, the small part is still considered one and the same with the large part?
וּרְמִינְהוּ: אוֹכֶל שֶׁנִּפְרַס וּמְעוֹרֶה בְּמִקְצָת,
One can raise a contradiction to this statement from a mishna (Tevul Yom 3:1): With regard to a piece of food that was sliced from a larger piece of food and remains partially connected to the larger piece, the entire item is considered one and the same with regard to impurity. If one who was previously ritually impure and immersed that day and is waiting for nightfall for the purification process to be completed touched either piece of the item, the entire item becomes impure.
לעקוב
