אביי הקשה על אלו שטענו שהחצר הקטנה נחשבת טפלה לחצר הגדולה ואם יש כרם בגדולה, אי אפשר לזרוע בכלל בקטנה אפילו בריחוק ארבע אמות – לדעת אביי, איך מחיצה (הגיפופים) יכולים לאסור, כלומר לקרב את הקטנה להיות מובלעת בגדולה! כמה רבנים מנסים להביא מקורות להוכיח שמחיצה יכולה לאסור. אבל כל פעם אביי טוען שבמקרים שהביאו, זה לא בגלל שהוסיפו מחיצה אלא בגלל שביטלו מחיצה שהיתה שם מקודם על ידי הוספת מחיצה. אבל במקרה שלנו אין כזה דבר ולכן הקושי שלו עומדת במקומו. רבא מביא קושי לאביי מחומרה בכלאים כשזורעים ליד כותל (מחיצה). אבל שוב אביי מסביר שהסיבה שמחמירים שם זה בגלל שאי אפשר לזרוע ליד כותל ולא בגלל שזה מהווה מחיצה. רב יהודה מביא מקרה של שלושה קרפיפות זה בצד זה – האם נחשבים כיחידה אחת או לא? במה זה תלוי? איך זה דומה לחצר גדולה/חצר קטנה? האם גידוד חמישה טפחים ומחיצה חמישה מצטרפים למחיצה י’ טפחים? לרב חסדא, אין מצטרפים. הגמרא מביאה קושי מברייתא על שתי חצרות במפלסים אחרים ומהנמוך יש הפרש גובה של עשרה. איך פותרים את הקושי? הגמרא מביאה שלושה תירוצים ודוחה שני הראשונים. רב משרשיא שחולק על רב חסדא וטוען שהם כן מצטרפים. אם המצב בשבת משתנה ופתאום שתי חצרות שעירבו בנפרד נפרצו, האם הם אוסרים זה על זה? האם אפשר להביא תשובה ממשנתינו? האם אומרים כיון שהותרה הותרה?
עירובין צג
שתפו את השיעור הזה:
לימוד החודש מוקדש ע”י בט בלקני לכבוד נכדתה, דבורה חנה סרח אייכל.
רוצים להקדיש למידה? התחל כאן:
לימוד החודש מוקדש ע”י בט בלקני לכבוד נכדתה, דבורה חנה סרח אייכל.
עירובין צג
סִיכֵּךְ עַל גַּבֵּי אַכְסַדְרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פַּצִּימִין — כְּשֵׁירָה. וְאִילּוּ הִשְׁוָה פַּצִּימֶיהָ — פְּסוּלָה.
If one placed roofing on top of a portico that has doorposts, i.e., a portico with two parallel walls that are valid for a sukka, as well as posts in the corners supporting the portico and protruding like doorposts, which are considered as sealing the other two sides of the portico, it is a valid sukka. However, if he evened the doorposts by constructing walls adjacent to the existing walls, obscuring the posts so that they do not protrude, the sukka is invalid. This teaching indicates that the creation of a partition can cause prohibition.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְדִידִי כְּשֵׁירָה, לְדִידָךְ סִילּוּק מְחִיצּוֹת הִיא.
Abaye said to him: In my opinion, with regard to that case of a portico, the sukka is valid. However, even according to your opinion, this is another instance of the removal of partitions. Evening the doorposts does not render the sukka invalid through the establishment of new partitions, but because it negates the original partitions of the sukka.
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי: וְלֹא מָצִינוּ מְחִיצָה לְאִיסּוּר? וְהָתַנְיָא: בַּיִת שֶׁחֶצְיוֹ מְקוֹרֶה וְחֶצְיוֹ אֵינוֹ מְקוֹרֶה, גְּפָנִים כָּאן — מוּתָּר לִזְרוֹעַ כָּאן.
Rabba bar Rav Ḥanan said to Abaye: And didn’t we find that a partition causes prohibition? But wasn’t it taught in a baraita: With regard to a house, half of which is roofed and half unroofed, if there are vines here, under the roofed section of the house, it is permitted to sow crops there, in the open section. The reason is that it is as though the edge of the roof descends to the ground and forms a partition between the two sections of the house.
וְאִילּוּ הִשְׁוָה אֶת קֵרוּיוֹ — אָסוּר. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם סִילּוּק מְחִיצּוֹת הוּא.
And if he evened its roofing, by extending the roof to cover the entire house, it would be prohibited to sow other crops there. It is evident that the very placement of a partition, in this case a roof, causes prohibition. Abaye said to him: There too it is an instance of the removal of partitions. It is prohibited to sow not due to the added roofing; rather, it is prohibited due to the negation of the imaginary partition.
שְׁלַח לֵיהּ רָבָא לְאַבָּיֵי בְּיַד רַב שְׁמַעְיָה בַּר זְעֵירָא: וְלֹא מָצִינוּ מְחִיצָה לְאִיסּוּר? וְהָתַנְיָא: יֵשׁ בִּמְחִיצוֹת הַכֶּרֶם לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, כֵּיצַד? כֶּרֶם הַנָּטוּעַ עַד עִיקַּר מְחִיצָה — זוֹרֵעַ מֵעִיקַּר מְחִיצָה וְאֵילָךְ. שֶׁאִילּוּ אֵין שָׁם מְחִיצָה מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת וְזוֹרֵעַ, וְזֶה הוּא מְחִיצּוֹת הַכֶּרֶם לְהָקֵל.
Rava sent a different proof to Abaye by means of Rav Shemaya bar Ze’eira, with regard to the same issue. And didn’t we find a partition causes prohibition? But wasn’t it taught in a baraita: There is an element in the partitions of a vineyard that causes leniency with regard to diverse kinds of seeds and an element that causes stringency. How so? With regard to a vineyard that is planted until the very base of a partition, one sows crops from the base of the other side of the partition onward. This is a leniency, as were there no partition there, he would be required to distance himself four cubits from the last vine and only then sow there. And this is an element in partitions of a vineyard that causes leniency.
וּלְהַחֲמִיר כֵּיצַד? הָיָה מָשׁוּךְ מִן הַכּוֹתֶל אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה — לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, שֶׁאִילְמָלֵי אֵין מְחִיצָה מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת וְזוֹרֵעַ, וְזוֹהִי מְחִיצוֹת הַכֶּרֶם לְהַחְמִיר.
And as for an element in partitions that causes stringency, how so? If the vineyard was distanced eleven cubits from a wall, one may not bring the seeds of other crops there, between the vineyard and the wall, and sow that area. This is a stringency, as were there no partition, it would suffice to distance himself four cubits from the last vine, and sow there. This is an element of partitions in a vineyard that causes stringency, a clear situation of a partition that causes prohibition.
אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, אוֹתְבַן מִמַּתְנִיתִין, דִּתְנַן: קָרַחַת הַכֶּרֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. מְחוֹל הַכֶּרֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה.
Abaye said to him: And according to your reasoning that this presents a difficulty, raise an objection against our opinion from a mishna, rather than a less authoritative baraita, as we learned in a mishna: With regard to a clearing in a vineyard, Beit Shammai say: Its measure is twenty-four cubits, and Beit Hillel say: Sixteen cubits. With regard to the perimeter of a vineyard, Beit Shammai say: Sixteen cubits, and Beit Hillel say: Twelve cubits.
וְאֵיזוֹ הִיא קָרַחַת הַכֶּרֶם? כֶּרֶם שֶׁחָרַב אֶמְצָעִיתוֹ. אִם אֵין שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה — לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, הָיוּ שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה — נוֹתֵן לוֹ כְּדֵי עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
The mishna explains: And what is a clearing in a vineyard? It is referring to a vineyard whose middle section was laid bare of vines. If there are not sixteen cubits across in the clearing, one may not bring foreign seeds and sow them there, due to the Torah prohibition against sowing other crops in a vineyard (Deuteronomy 22:9). If there were sixteen cubits across in the clearing, one provides the vineyard with its requisite work area, i.e., four cubits along either side of the vines are left unsown to facilitate cultivation of the vines, and he sows the rest of the cleared area with foreign crops.
אֵי זוֹ הִיא מְחוֹל הַכֶּרֶם? בֵּין הַכֶּרֶם לַגָּדֵר. שֶׁאִם אֵין שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה — לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, הָיוּ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה — נוֹתֵן לוֹ כְּדֵי עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
The mishna continues: What is the perimeter of a vineyard? It is the vacant area between the vineyard and the fence surrounding it. If there are not twelve cubits in that area, one may not bring foreign seeds and sow them there. If there are twelve cubits in that area, he provides the vineyard with its requisite work area, four cubits, and he sows the rest. However, were the vineyard not surrounded by a fence, all he would need to do is distance himself four cubits from the last vine. It is clear from this halakha that the partition causes prohibition.
אֶלָּא — הָתָם לָאו הַיְינוּ טַעְמָא, דְּכֹל אַרְבַּע אַמּוֹת לְגַבֵּי כֶרֶם עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם. לְגַבֵּי גָדֵר, כֵּיוָן דְּלָא מִזְדַּרְעָן — אַפְקוֹרֵי מַפְקַר לְהוּ. דְּבֵינֵי בֵּינֵי, אִי אִיכָּא אַרְבַּע — חֲשִׁיבָן, וְאִי לָא — לָא חֲשִׁיבָן.
Rather, the objection was not raised from there because there, isn’t this the reason that the partition is not considered to cause prohibition? It is because the entire area of four cubits alongside a vineyard is considered the vineyard’s work area, and is therefore an actual part of it. Likewise, with regard to the four cubits alongside the fence surrounding the vineyard, since they cannot easily be sown due to the wall, he renounces ownership over the area. With regard to the space in between, if it is four cubits, it is deemed significant in its own right, and if not, it is not significant and is nullified relative to the rest, and it is prohibited to sow there. A similar reasoning applies to the baraita. The stringency is not due to the fact that the partition causes prohibition, but because the partition impedes cultivation of the vineyard.
אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁלֹשָׁה קַרְפֵּיפוֹת זֶה בְּצַד זֶה, וּשְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים מְגוּפָּפִים, וְהָאֶמְצָעִי אֵינוֹ מְגוּפָּף, וְיָחִיד בָּזֶה וְיָחִיד בָּזֶה — נַעֲשֶׂה כִּשְׁיָירָא, וְנוֹתְנִין לָהֶן כׇּל צוֹרְכָּן וַדַּאי.
Rav Yehuda said: If there are three enclosures alongside one another, and the two outer ones protrude, i.e., they are wider than the middle one, so that there are partitions on both sides of the breach between them and the middle enclosure, and the middle one does not protrude, and there are no partitions between it and the outer enclosures, as it is totally breached, and there is one person in this one and one person in that one and yet another person in the third enclosure, the people in the enclosures are considered as though they are all living in one large enclosure. Consequently, the legal status of the group becomes like that of a caravan, and one provides them with all the space that they require. In other words, they may use the entire enclosure even if it is very large, just as there are no limits to the size of the enclosed area in which members of a caravan may carry.
אֶמְצָעִי מְגוּפָּף וּשְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים אֵינָן מְגוּפָּפִין, וְיָחִיד בָּזֶה וְיָחִיד זֶה [וְיָחִיד בָּזֶה] — אֵין נוֹתְנִין לָהֶם אֶלָּא בֵּית שֵׁשׁ.
However, if the middle enclosure protruded, and the two outer ones did not protrude, i.e., they were narrower than the middle enclosure, so that their entire width was breached into it, and there is one person in this one and one person in that one and yet another in the third, one provides them only an area of six beit se’a, in accordance with the halakha of individuals in a field, who may enclose an area of only two beit se’a per person. As the middle enclosure is larger than the two outer ones, it determines their status, in accordance with the principle stated above, not the other way around. Consequently, the person in the middle enclosure is regarded as though he established residence in only one of the outer enclosures, constituting a group of no more than two, which does not have the legal status of a caravan.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: אֶחָד בָּזֶה וְאֶחָד בָּזֶה וּשְׁנַיִם בָּאֶמְצָעִי, מַהוּ? אִי לְהָכָא נָפְקִי — תְּלָתָא הָווּ, וְאִי לְהָכָא נָפְקִי — תְּלָתָא הָווּ.
Based on these assumptions, a dilemma was raised before the Sages: If there is one person in this outer enclosure, and one person in the other outer enclosure, and two people in the middle enclosure, what is the halakha? Is the ruling that if the pair exit to here, one of the outer enclosures, they are three people in one place, and if they exit to there, the other outer enclosure, they are three people in one place, and three people are considered a caravan and provided with all the space they require, as stated above?
אוֹ דִילְמָא: חַד לְהָכָא נָפֵיק, וְחַד לְהָכָא נָפֵיק.
Or perhaps, as one may exit to here and the other may exit to there, in which case there would be no more than two people in each enclosure, they are provided with only two beit se’a per person.
וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר חַד לְהָכָא נָפֵיק וְחַד לְהָכָא נָפֵיק, שְׁנַיִם בָּזֶה וּשְׁנַיִם בָּזֶה וְאֶחָד בְּאֶמְצָעִי מַהוּ? הָכָא וַדַּאי, אִי לְהָכָא נָפֵיק — תְּלָתָא הָווּ, וְאִי לְהָכָא נָפֵיק — תְּלָתָא הָווּ, אוֹ דִילְמָא: אֵימַר לְהָכָא נָפֵיק, וְאֵימַר לְהָכָא נָפֵיק.
And if you say that one may exit to here and one may exit to there, if there were two people in this outer enclosure, and two people in that outer enclosure, and one person in the middle enclosure, what is the halakha? Is the ruling that here, certainly, if he exits to here they are three, and if he exits to there they are likewise three, and consequently they should be provided with all the space they require in any case? Or perhaps, in this case too there is uncertainty, as say that he might exit to here, and say that he might exit to there. As the direction in which he will leave his enclosure is undetermined, they should be provided with only two beit se’a each.
וְהִלְכְתָא בַּעְיַין לְקוּלָּא.
These dilemmas were essentially left unresolved, but the halakha is that these dilemmas are decided leniently, and they are provided with all the space they require in these cases.
אָמַר רַב חִסְדָּא:
Rav Ḥisda said:
גִּידּוּד חֲמִשָּׁה וּמְחִיצָה חֲמִשָּׁה — אֵין מִצְטָרְפִין עַד שֶׁיְּהֵא אוֹ כּוּלּוֹ בְּגִידּוּד אוֹ כּוּלּוֹ בִּמְחִיצָה.
An embankment, a height disparity between two surfaces of five handbreadths, and an additional partition of five handbreadths do not join together to form a partition of ten handbreadths, the minimum height for a partition to enclose a private domain. It is regarded as a partition of ten handbreadths only if the barrier is composed entirely of the embankment or if it is composed entirely of a partition.
מֵיתִיבִי: שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְעֶלְיוֹנָה גְּבוֹהָה מִן הַתַּחְתּוֹנָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גִּידּוּד חֲמִשָּׁה וּמְחִיצָה חֲמִשָּׁה — מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. פָּחוֹת מִכָּאן מְעָרְבִין אֶחָד, וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם!
The Gemara raises an objection from a baraita: If there were two courtyards, one above the other, and the upper one was ten handbreadths higher than the lower one, or if it had an embankment of five handbreadths and a partition of five handbreadths, the two courtyards are considered separate domains and they establish two eiruvin, one for each courtyard, and they do not establish one eiruv. If the height disparity was less than ten handbreadths, the two areas are considered a single domain, and they establish one eiruv and they do not establish two eiruvin.
אָמַר (רַב): מוֹדֶה רַב חִסְדָּא בַּתַּחְתּוֹנָה, הוֹאִיל וְרוֹאֶה פְּנֵי עֲשָׂרָה. אִי הָכִי: תַּחְתּוֹנָה — תְּעָרֵב שְׁנַיִם וְלֹא תְּעָרֵב אֶחָד, עֶלְיוֹנָה — לֹא תְּעָרֵב לֹא אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם.
Rav said: Rav Ḥisda concedes that an embankment and a partition combine with regard to the lower courtyard, since it faces a wall of ten, i.e., there is a full partition of ten handbreadths before its residents. The Gemara raises a difficulty: If so, according to this reasoning, the residents of the lower courtyard, from whose perspective there is a valid partition, should establish two eiruvin, i.e., an independent eiruv, and do not establish one eiruv together with the upper courtyard, while the residents of the upper courtyard establish neither one eiruv nor two. The residents of the upper courtyard neither establish an eiruv on their own, as it is breached into the lower one, nor can they establish an eiruv together with the lower courtyard, because the latter is separated from it.
אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה עֶלְיוֹנָה מְגוּפֶּפֶת עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת.
Rabba bar Ulla said: The baraita is referring to a case where the upper courtyard had full-fledged ten-handbreadth-high walls that protruded on both sides of the section of the partition that was merely five handbreadths high, a protrusion that extended up to ten cubits. In this case, the upper courtyard is properly enclosed by a partition ten handbreadths high, while the section that is only five handbreadths high is deemed an entrance. Consequently, even the residents of the upper courtyard can establish an eiruv on their own. But the two courtyards cannot be merged by a single eiruv, because the lower courtyard is enclosed by a partition from which there is no entrance to the upper courtyard.
אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: פָּחוֹת מִכָּאן — מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם, אִי בָּעֲיָא — חַד תְּעָרֵב, אִי בָּעֲיָא — תְּרֵי תְּעָרֵב!
The Gemara raises a difficulty: If so, say the latter clause of that same baraita: If the height disparity was less than ten handbreadths, they are considered a single domain, and the residents therefore establish one eiruv, but they do not establish two eiruvin. According to the explanation suggested above, that there is a partition ten handbreadths high between the courtyards with an entrance of sorts between them, if they wish, they establish one eiruv, and if they wish, they establish two eiruvin. That is the halakha in a case of two courtyards with an entrance between them.
אָמַר רַבָּה בְּרֵיהּ דְּרָבָא: כְּגוֹן שֶׁנִּפְרְצָה הַתַּחְתּוֹנָה בִּמְלוֹאָהּ לָעֶלְיוֹנָה.
Rabba, son of Rava, said: The baraita refers to a case where the lower courtyard was fully breached into the upper one, i.e., the gap in the wall spanned the entire width of the lower courtyard. In that case, the residents of the lower courtyard establish a joint eiruv with the upper courtyard; however, they may not establish an eiruv of their own, in accordance with the mishna in which we learned that if a large courtyard is breached into a smaller one, it is permitted for the residents of the large courtyard to carry, but it is prohibited for the residents of the small one to do so.
אִי הָכִי, תַּחְתּוֹנָה חַד תְּעָרֵב, תְּרֵי לָא תְּעָרֵב. עֶלְיוֹנָה, אִי בָּעֲיָא — תְּרֵי תְּעָרֵב, אִי בָּעֲיָא — חַד תְּעָרֵב.
The Gemara raises a difficulty: If so, the halakha should be that the residents of the lower courtyard establish one eiruv together with the upper one, but they do not establish two eiruvin, i.e., the residents cannot establish an independent eiruv for their courtyard. However, with regard to the upper one, if its residents wish, they establish one eiruv together with the lower courtyard, and if they wish, they establish two eiruvin. The residents of the upper courtyard can establish an independent eiruv for their courtyard, as the larger courtyard renders it prohibited for the residents of the smaller courtyard to carry, but not vice versa.
אִין הָכִי נָמֵי. וְכִי קָתָנֵי ״פָּחוֹת מִכָּאן מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם״, אַתַּחְתּוֹנָה.
The Gemara answers: Yes, it is indeed so; that is the halakha. And when the baraita teaches: If the height disparity was less than ten handbreadths, the residents establish one eiruv, but they do not establish two eiruvin, this statement is not referring to both courtyards, but only to the lower one.
דְּרַשׁ מָרִימָר: גִּידּוּד חֲמִשָּׁה וּמְחִיצָה חֲמִשָּׁה — מִצְטָרְפִין. אַשְׁכְּחֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: תָּנֵי מָר מִידֵּי בִּמְחִיצָה? אֲמַר לֵיהּ: לָא. וְהִלְכְתָא: גִּידּוּד חֲמִשָּׁה וּמְחִיצָה חֲמִשָּׁה מִצְטָרְפִין.
Mareimar taught: An embankment of five handbreadths and an additional partition of five handbreadths above it combine to form a partition of ten handbreadths. Ravina met Rav Aḥa, son of Rava, and said to him: Has the Master taught anything with regard to this partition, whether it is effective or not? He said to him: No. The Gemara concludes: The halakha is that an embankment of five handbreadths and a partition of five handbreadths combine to form an effective partition of ten handbreadths.
בָּעֵי רַב הוֹשַׁעְיָא: דָּיוֹרִין הַבָּאִין בְּשַׁבָּת, מַהוּ שֶׁיֵּאָסְרוּ?
Rav Hoshaya raised a dilemma: What is the ruling with regard to residents who arrive on Shabbat, i.e., who join the residents of a courtyard on Shabbat, e.g., if the wall between two courtyards collapsed on Shabbat so that new residents arrive in one courtyard from the other. Had these people arrived before Shabbat they would have rendered it prohibited for the residents to carry in the courtyard unless they participated with the original residents in their eiruv. Do these residents render it prohibited for the original residents to carry in the courtyard, even if they arrive on Shabbat itself?
אָמַר רַב חִסְדָּא, תָּא שְׁמַע: חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְצָה לִקְטַנָּה — הַגְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת וְהַקְּטַנָּה אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפִתְחָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה. אָמַר רַבָּה: אֵימַר מִבְּעוֹד יוֹם נִפְרְצָה.
Rav Ḥisda said: Come and hear a resolution to the dilemma from the mishna: With regard to a large courtyard that was breached into a small courtyard, it is permitted for the residents of the large courtyard to carry, but it is prohibited for the residents of the small one to do so. It is permitted to carry in the large courtyard because the breach is regarded like the entrance of the large courtyard. Apparently, even if the breach occurred on Shabbat, it is prohibited for the residents of the small courtyard to carry. Rabba said: Say that the mishna is dealing with a case where it was breached while it was still day, i.e., on Friday. However, there is no prohibition if the breach occurred on Shabbat itself.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לָא תֵּימָא מָר ״אֵימַר״, אֶלָּא וַדַּאי מִבְּעוֹד יוֹם נִפְרְצָה. דְּהָא מָר הוּא דְּאָמַר, בְּעַי מִינֵּיהּ מֵרַב הוּנָא וּבְעַי מִינֵּיהּ מֵרַב יְהוּדָה: עֵירַב דֶּרֶךְ הַפֶּתַח וְנִסְתַּם הַפֶּתַח, עֵירַב דֶּרֶךְ חַלּוֹן וְנִסְתַּם הַחַלּוֹן, מַהוּ? וְאָמַר לִי: שַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁהוּתְּרָה הוּתְּרָה.
Abaye said to him: The Master should not state: Say, indicating that it is possible to explain the mishna in this manner. Rather, the mishna is certainly referring to a case where the courtyard was breached while it was still day. As Master, you are the one who said: I raised a dilemma before Rav Huna, and I raised a dilemma before Rav Yehuda: If one established an eiruv to join one courtyard to another via a certain opening, and that opening was sealed on Shabbat, or if one established an eiruv via a certain window, and that window was sealed on Shabbat, what is the halakha? May one continue to rely on this eiruv and carry from one courtyard to the other via other entrances? And he said to me: Once it was permitted to carry from courtyard to courtyard at the onset of Shabbat, it was permitted and remains so until the conclusion of Shabbat. According to this principle, if a breach that adds residents occurs on Shabbat, the breach does not render prohibited activities that were permitted when Shabbat began.
אִתְּמַר, כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת שֶׁנָּפַל, רַב אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת.
It is stated that amora’im disagreed: With regard to a wall between two courtyards, whose residents did not establish a joint eiruv, that collapsed on Shabbat, Rav said: One may carry in the joint courtyard only within four cubits, as carrying in each courtyard is prohibited due to the other, because they did not establish an eiruv together. Rav does not accept the principle that an activity that was permitted at the start of Shabbat remains permitted until the conclusion of Shabbat.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר:
And Shmuel said:
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
A Daf Of Their Own –Schita By a Woman
נשים שוחטות- דף משלהן
Zevachim Daf 15-21 – Daf Yomi: One Week at a Time
ערל: בין הגדרה פיזיולוגית להגדרה מהותית- גפ”ת
A Daf Of Their Own –Defining Your Identity
Din & Daf: The Kohen Gadol’s New Clothes: Yom Kippur as Renewal
Zevachim Daf 8-14 – Daf Yomi: One Week at a Time
A Daf Of Their Own –The Kohen’s Garments
בגדי כהונה- דף משלהן
Zevachim Daf 2-7 – Daf Yomi: One Week at a Time
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי ללמוד דף יומי לפני שנתיים, עם מסכת שבת. בהתחלה ההתמדה היתה קשה אבל בזכות הקורונה והסגרים הצלחתי להדביק את הפערים בשבתות הארוכות, לסיים את מסכת שבת ולהמשיך עם המסכתות הבאות. עכשיו אני מסיימת בהתרגשות רבה את מסכת חגיגה וסדר מועד ומחכה לסדר הבא!
מודיעין, ישראל
התחלתי מחוג במסכת קידושין שהעבירה הרבנית רייסנר במסגרת בית המדרש כלנה בגבעת שמואל; לאחר מכן התחיל סבב הדף היומי אז הצטרפתי. לסביבה לקח זמן לעכל אבל היום כולם תומכים ומשתתפים איתי. הלימוד לעתים מעניין ומעשיר ולעתים קשה ואף הזוי… אך אני ממשיכה קדימה. הוא משפיע על היומיום שלי קודם כל במרדף אחרי הדף, וגם במושגים הרבים שלמדתי ובידע שהועשרתי בו, חלקו ממש מעשי
ראש העין, ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
רעננה, ישראל
הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.
מרכז שפירא, ישראל
התחלתי ללמוד בסבב הנוכחי לפני כשנתיים .הסביבה מתפעלת ותומכת מאוד. אני משתדלת ללמוד מכל ההסכתים הנוספים שיש באתר הדרן. אני עורכת כל סיום מסכת שיעור בביתי לכ20 נשים שמחכות בקוצר רוח למפגשים האלו.
יהוד, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי בתחילת מסכת ברכות, עוד לא ידעתי כלום. נחשפתי לסיום הש״ס, ובעצם להתחלה מחדש בתקשורת, הפתיע אותי לטובה שהיה מקום לעיסוק בתורה.
את המסכתות הראשונות למדתי, אבל לא סיימתי (חוץ מעירובין איכשהו). השנה כשהגעתי למדרשה, נכנסתי ללופ, ואני מצליחה להיות חלק, סיימתי עם החברותא שלי את כל המסכתות הקצרות, גם כשהיינו חולות קורונה ובבידודים, למדנו לבד, העיקר לא לצבור פער, ומחכות ליבמות 🙂
מזכרת בתיה, ישראל
התחלתי כשהייתי בחופש, עם הפרסומים על תחילת המחזור, הסביבה קיבלה את זה כמשהו מתמיד ומשמעותי ובהערכה, הלימוד זה עוגן יציב ביום יום, יש שבועות יותר ויש שפחות אבל זה משהו שנמצא שם אמין ובעל משמעות בחיים שלי….
גמזו, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.
זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.
גבעת הראל, ישראל
התחלתי ללמוד גמרא בבית הספר בגיל צעיר והתאהבתי. המשכתי בכך כל חיי ואף היייתי מורה לגמרא בבית הספר שקד בשדה אליהו (בית הספר בו למדתי בילדותי)בתחילת מחזור דף יומי הנוכחי החלטתי להצטרף ובע”ה מקווה להתמיד ולהמשיך. אני אוהבת את המפגש עם הדף את "דרישות השלום ” שמקבלת מקשרים עם דפים אחרים שלמדתי את הסנכרון שמתחולל בין התכנים.
מעלה גלבוע, ישראל
התחלתי לפני כמה שנים אבל רק בסבב הזה זכיתי ללמוד יום יום ולסיים מסכתות
רעננה, ישראל
אחי, שלומד דף יומי ממסכת ברכות, חיפש חברותא ללימוד מסכת ראש השנה והציע לי. החברותא היתה מאתגרת טכנית ורוב הזמן נעשתה דרך הטלפון, כך שבסיום המסכת נפרדו דרכינו. אחי חזר ללמוד לבד, אבל אני כבר נכבשתי בקסם הגמרא ושכנעתי את האיש שלי להצטרף אלי למסכת ביצה. מאז המשכנו הלאה, ועכשיו אנחנו מתרגשים לקראתו של סדר נשים!
נוקדים, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי של לימוד הדף היומי, נחשפתי לחגיגות המרגשות באירועי הסיום ברחבי העולם. והבטחתי לעצמי שבקרוב אצטרף גם למעגל הלומדות. הסבב התחיל כאשר הייתי בתחילת דרכי בתוכנית קרן אריאל להכשרת יועצות הלכה של נשמ”ת. לא הצלחתי להוסיף את ההתחייבות לדף היומי על הלימוד האינטנסיבי של תוכנית היועצות. בבוקר למחרת המבחן הסופי בנשמ”ת, התחלתי את לימוד הדף במסכת סוכה ומאז לא הפסקתי.
קרית גת, ישראל
My explorations into Gemara started a few days into the present cycle. I binged learnt and become addicted. I’m fascinated by the rich "tapestry” of intertwined themes, connections between Masechtot, conversations between generations of Rabbanim and learners past and present all over the world. My life has acquired a golden thread, linking generations with our amazing heritage.
Thank you.
חשמונאים, Israel
התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!
חיפה , ישראל
הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.
מרכז שפירא, ישראל
אחרי שראיתי את הסיום הנשי של הדף היומי בבנייני האומה זה ריגש אותי ועורר בי את הרצון להצטרף. לא למדתי גמרא קודם לכן בכלל, אז הכל היה לי חדש, ולכן אני לומדת בעיקר מהשיעורים פה בהדרן, בשוטנשטיין או בחוברות ושיננתם.
בית שמש, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי שהתחילו מסכת כתובות, לפני 7 שנים, במסגרת קבוצת לימוד שהתפרקה די מהר, ומשם המשכתי לבד בתמיכת האיש שלי. נעזרתי בגמרת שטיינזלץ ובשיעורים מוקלטים.
הסביבה מאד תומכת ואני מקבלת המון מילים טובות לאורך כל הדרך. מאז הסיום הגדול יש תחושה שאני חלק מדבר גדול יותר.
אני לומדת בשיטת ה”7 דפים בשבוע” של הרבנית תרצה קלמן – כלומר, לא נורא אם לא הצלחת ללמוד כל יום, העיקר שגמרת ארבעה דפים בשבוע
עתניאל, ישראל
התחלתי ללמוד לפני כשנתיים בשאיפה לסיים לראשונה מסכת אחת במהלך חופשת הלידה.
אחרי מסכת אחת כבר היה קשה להפסיק…
ירוחם, ישראל
בסוף הסבב הקודם ראיתי את השמחה הגדולה שבסיום הלימוד, בעלי סיים כבר בפעם השלישית וכמובן הסיום הנשי בבנייני האומה וחשבתי שאולי זו הזדמנות עבורי למשהו חדש.
למרות שאני שונה בסביבה שלי, מי ששומע על הלימוד שלי מפרגן מאוד.
אני מנסה ללמוד קצת בכל יום, גם אם לא את כל הדף ובסך הכל אני בדרך כלל עומדת בקצב.
הלימוד מעניק המון משמעות ליום יום ועושה סדר בלמוד תורה, שתמיד היה (ועדיין) שאיפה. אבל אין כמו קביעות
טל מנשה, ישראל
התחלתי בתחילת הסבב, והתמכרתי. זה נותן משמעות נוספת ליומיום ומאוד מחזק לתת לזה מקום בתוך כל שגרת הבית-עבודה השוטפת.
בית שמש, ישראל
עירובין צג
סִיכֵּךְ עַל גַּבֵּי אַכְסַדְרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ פַּצִּימִין — כְּשֵׁירָה. וְאִילּוּ הִשְׁוָה פַּצִּימֶיהָ — פְּסוּלָה.
If one placed roofing on top of a portico that has doorposts, i.e., a portico with two parallel walls that are valid for a sukka, as well as posts in the corners supporting the portico and protruding like doorposts, which are considered as sealing the other two sides of the portico, it is a valid sukka. However, if he evened the doorposts by constructing walls adjacent to the existing walls, obscuring the posts so that they do not protrude, the sukka is invalid. This teaching indicates that the creation of a partition can cause prohibition.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לְדִידִי כְּשֵׁירָה, לְדִידָךְ סִילּוּק מְחִיצּוֹת הִיא.
Abaye said to him: In my opinion, with regard to that case of a portico, the sukka is valid. However, even according to your opinion, this is another instance of the removal of partitions. Evening the doorposts does not render the sukka invalid through the establishment of new partitions, but because it negates the original partitions of the sukka.
אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר רַב חָנָן לְאַבָּיֵי: וְלֹא מָצִינוּ מְחִיצָה לְאִיסּוּר? וְהָתַנְיָא: בַּיִת שֶׁחֶצְיוֹ מְקוֹרֶה וְחֶצְיוֹ אֵינוֹ מְקוֹרֶה, גְּפָנִים כָּאן — מוּתָּר לִזְרוֹעַ כָּאן.
Rabba bar Rav Ḥanan said to Abaye: And didn’t we find that a partition causes prohibition? But wasn’t it taught in a baraita: With regard to a house, half of which is roofed and half unroofed, if there are vines here, under the roofed section of the house, it is permitted to sow crops there, in the open section. The reason is that it is as though the edge of the roof descends to the ground and forms a partition between the two sections of the house.
וְאִילּוּ הִשְׁוָה אֶת קֵרוּיוֹ — אָסוּר. אֲמַר לֵיהּ: הָתָם סִילּוּק מְחִיצּוֹת הוּא.
And if he evened its roofing, by extending the roof to cover the entire house, it would be prohibited to sow other crops there. It is evident that the very placement of a partition, in this case a roof, causes prohibition. Abaye said to him: There too it is an instance of the removal of partitions. It is prohibited to sow not due to the added roofing; rather, it is prohibited due to the negation of the imaginary partition.
שְׁלַח לֵיהּ רָבָא לְאַבָּיֵי בְּיַד רַב שְׁמַעְיָה בַּר זְעֵירָא: וְלֹא מָצִינוּ מְחִיצָה לְאִיסּוּר? וְהָתַנְיָא: יֵשׁ בִּמְחִיצוֹת הַכֶּרֶם לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר, כֵּיצַד? כֶּרֶם הַנָּטוּעַ עַד עִיקַּר מְחִיצָה — זוֹרֵעַ מֵעִיקַּר מְחִיצָה וְאֵילָךְ. שֶׁאִילּוּ אֵין שָׁם מְחִיצָה מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת וְזוֹרֵעַ, וְזֶה הוּא מְחִיצּוֹת הַכֶּרֶם לְהָקֵל.
Rava sent a different proof to Abaye by means of Rav Shemaya bar Ze’eira, with regard to the same issue. And didn’t we find a partition causes prohibition? But wasn’t it taught in a baraita: There is an element in the partitions of a vineyard that causes leniency with regard to diverse kinds of seeds and an element that causes stringency. How so? With regard to a vineyard that is planted until the very base of a partition, one sows crops from the base of the other side of the partition onward. This is a leniency, as were there no partition there, he would be required to distance himself four cubits from the last vine and only then sow there. And this is an element in partitions of a vineyard that causes leniency.
וּלְהַחֲמִיר כֵּיצַד? הָיָה מָשׁוּךְ מִן הַכּוֹתֶל אַחַת עֶשְׂרֵה אַמָּה — לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, שֶׁאִילְמָלֵי אֵין מְחִיצָה מַרְחִיק אַרְבַּע אַמּוֹת וְזוֹרֵעַ, וְזוֹהִי מְחִיצוֹת הַכֶּרֶם לְהַחְמִיר.
And as for an element in partitions that causes stringency, how so? If the vineyard was distanced eleven cubits from a wall, one may not bring the seeds of other crops there, between the vineyard and the wall, and sow that area. This is a stringency, as were there no partition, it would suffice to distance himself four cubits from the last vine, and sow there. This is an element of partitions in a vineyard that causes stringency, a clear situation of a partition that causes prohibition.
אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, אוֹתְבַן מִמַּתְנִיתִין, דִּתְנַן: קָרַחַת הַכֶּרֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה. מְחוֹל הַכֶּרֶם, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה.
Abaye said to him: And according to your reasoning that this presents a difficulty, raise an objection against our opinion from a mishna, rather than a less authoritative baraita, as we learned in a mishna: With regard to a clearing in a vineyard, Beit Shammai say: Its measure is twenty-four cubits, and Beit Hillel say: Sixteen cubits. With regard to the perimeter of a vineyard, Beit Shammai say: Sixteen cubits, and Beit Hillel say: Twelve cubits.
וְאֵיזוֹ הִיא קָרַחַת הַכֶּרֶם? כֶּרֶם שֶׁחָרַב אֶמְצָעִיתוֹ. אִם אֵין שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה — לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, הָיוּ שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה — נוֹתֵן לוֹ כְּדֵי עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
The mishna explains: And what is a clearing in a vineyard? It is referring to a vineyard whose middle section was laid bare of vines. If there are not sixteen cubits across in the clearing, one may not bring foreign seeds and sow them there, due to the Torah prohibition against sowing other crops in a vineyard (Deuteronomy 22:9). If there were sixteen cubits across in the clearing, one provides the vineyard with its requisite work area, i.e., four cubits along either side of the vines are left unsown to facilitate cultivation of the vines, and he sows the rest of the cleared area with foreign crops.
אֵי זוֹ הִיא מְחוֹל הַכֶּרֶם? בֵּין הַכֶּרֶם לַגָּדֵר. שֶׁאִם אֵין שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה — לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם, הָיוּ שָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה — נוֹתֵן לוֹ כְּדֵי עֲבוֹדָתוֹ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
The mishna continues: What is the perimeter of a vineyard? It is the vacant area between the vineyard and the fence surrounding it. If there are not twelve cubits in that area, one may not bring foreign seeds and sow them there. If there are twelve cubits in that area, he provides the vineyard with its requisite work area, four cubits, and he sows the rest. However, were the vineyard not surrounded by a fence, all he would need to do is distance himself four cubits from the last vine. It is clear from this halakha that the partition causes prohibition.
אֶלָּא — הָתָם לָאו הַיְינוּ טַעְמָא, דְּכֹל אַרְבַּע אַמּוֹת לְגַבֵּי כֶרֶם עֲבוֹדַת הַכֶּרֶם. לְגַבֵּי גָדֵר, כֵּיוָן דְּלָא מִזְדַּרְעָן — אַפְקוֹרֵי מַפְקַר לְהוּ. דְּבֵינֵי בֵּינֵי, אִי אִיכָּא אַרְבַּע — חֲשִׁיבָן, וְאִי לָא — לָא חֲשִׁיבָן.
Rather, the objection was not raised from there because there, isn’t this the reason that the partition is not considered to cause prohibition? It is because the entire area of four cubits alongside a vineyard is considered the vineyard’s work area, and is therefore an actual part of it. Likewise, with regard to the four cubits alongside the fence surrounding the vineyard, since they cannot easily be sown due to the wall, he renounces ownership over the area. With regard to the space in between, if it is four cubits, it is deemed significant in its own right, and if not, it is not significant and is nullified relative to the rest, and it is prohibited to sow there. A similar reasoning applies to the baraita. The stringency is not due to the fact that the partition causes prohibition, but because the partition impedes cultivation of the vineyard.
אָמַר רַב יְהוּדָה: שְׁלֹשָׁה קַרְפֵּיפוֹת זֶה בְּצַד זֶה, וּשְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים מְגוּפָּפִים, וְהָאֶמְצָעִי אֵינוֹ מְגוּפָּף, וְיָחִיד בָּזֶה וְיָחִיד בָּזֶה — נַעֲשֶׂה כִּשְׁיָירָא, וְנוֹתְנִין לָהֶן כׇּל צוֹרְכָּן וַדַּאי.
Rav Yehuda said: If there are three enclosures alongside one another, and the two outer ones protrude, i.e., they are wider than the middle one, so that there are partitions on both sides of the breach between them and the middle enclosure, and the middle one does not protrude, and there are no partitions between it and the outer enclosures, as it is totally breached, and there is one person in this one and one person in that one and yet another person in the third enclosure, the people in the enclosures are considered as though they are all living in one large enclosure. Consequently, the legal status of the group becomes like that of a caravan, and one provides them with all the space that they require. In other words, they may use the entire enclosure even if it is very large, just as there are no limits to the size of the enclosed area in which members of a caravan may carry.
אֶמְצָעִי מְגוּפָּף וּשְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים אֵינָן מְגוּפָּפִין, וְיָחִיד בָּזֶה וְיָחִיד זֶה [וְיָחִיד בָּזֶה] — אֵין נוֹתְנִין לָהֶם אֶלָּא בֵּית שֵׁשׁ.
However, if the middle enclosure protruded, and the two outer ones did not protrude, i.e., they were narrower than the middle enclosure, so that their entire width was breached into it, and there is one person in this one and one person in that one and yet another in the third, one provides them only an area of six beit se’a, in accordance with the halakha of individuals in a field, who may enclose an area of only two beit se’a per person. As the middle enclosure is larger than the two outer ones, it determines their status, in accordance with the principle stated above, not the other way around. Consequently, the person in the middle enclosure is regarded as though he established residence in only one of the outer enclosures, constituting a group of no more than two, which does not have the legal status of a caravan.
אִיבַּעְיָא לְהוּ: אֶחָד בָּזֶה וְאֶחָד בָּזֶה וּשְׁנַיִם בָּאֶמְצָעִי, מַהוּ? אִי לְהָכָא נָפְקִי — תְּלָתָא הָווּ, וְאִי לְהָכָא נָפְקִי — תְּלָתָא הָווּ.
Based on these assumptions, a dilemma was raised before the Sages: If there is one person in this outer enclosure, and one person in the other outer enclosure, and two people in the middle enclosure, what is the halakha? Is the ruling that if the pair exit to here, one of the outer enclosures, they are three people in one place, and if they exit to there, the other outer enclosure, they are three people in one place, and three people are considered a caravan and provided with all the space they require, as stated above?
אוֹ דִילְמָא: חַד לְהָכָא נָפֵיק, וְחַד לְהָכָא נָפֵיק.
Or perhaps, as one may exit to here and the other may exit to there, in which case there would be no more than two people in each enclosure, they are provided with only two beit se’a per person.
וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר חַד לְהָכָא נָפֵיק וְחַד לְהָכָא נָפֵיק, שְׁנַיִם בָּזֶה וּשְׁנַיִם בָּזֶה וְאֶחָד בְּאֶמְצָעִי מַהוּ? הָכָא וַדַּאי, אִי לְהָכָא נָפֵיק — תְּלָתָא הָווּ, וְאִי לְהָכָא נָפֵיק — תְּלָתָא הָווּ, אוֹ דִילְמָא: אֵימַר לְהָכָא נָפֵיק, וְאֵימַר לְהָכָא נָפֵיק.
And if you say that one may exit to here and one may exit to there, if there were two people in this outer enclosure, and two people in that outer enclosure, and one person in the middle enclosure, what is the halakha? Is the ruling that here, certainly, if he exits to here they are three, and if he exits to there they are likewise three, and consequently they should be provided with all the space they require in any case? Or perhaps, in this case too there is uncertainty, as say that he might exit to here, and say that he might exit to there. As the direction in which he will leave his enclosure is undetermined, they should be provided with only two beit se’a each.
וְהִלְכְתָא בַּעְיַין לְקוּלָּא.
These dilemmas were essentially left unresolved, but the halakha is that these dilemmas are decided leniently, and they are provided with all the space they require in these cases.
אָמַר רַב חִסְדָּא:
Rav Ḥisda said:
גִּידּוּד חֲמִשָּׁה וּמְחִיצָה חֲמִשָּׁה — אֵין מִצְטָרְפִין עַד שֶׁיְּהֵא אוֹ כּוּלּוֹ בְּגִידּוּד אוֹ כּוּלּוֹ בִּמְחִיצָה.
An embankment, a height disparity between two surfaces of five handbreadths, and an additional partition of five handbreadths do not join together to form a partition of ten handbreadths, the minimum height for a partition to enclose a private domain. It is regarded as a partition of ten handbreadths only if the barrier is composed entirely of the embankment or if it is composed entirely of a partition.
מֵיתִיבִי: שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ וְעֶלְיוֹנָה גְּבוֹהָה מִן הַתַּחְתּוֹנָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, אוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ גִּידּוּד חֲמִשָּׁה וּמְחִיצָה חֲמִשָּׁה — מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. פָּחוֹת מִכָּאן מְעָרְבִין אֶחָד, וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם!
The Gemara raises an objection from a baraita: If there were two courtyards, one above the other, and the upper one was ten handbreadths higher than the lower one, or if it had an embankment of five handbreadths and a partition of five handbreadths, the two courtyards are considered separate domains and they establish two eiruvin, one for each courtyard, and they do not establish one eiruv. If the height disparity was less than ten handbreadths, the two areas are considered a single domain, and they establish one eiruv and they do not establish two eiruvin.
אָמַר (רַב): מוֹדֶה רַב חִסְדָּא בַּתַּחְתּוֹנָה, הוֹאִיל וְרוֹאֶה פְּנֵי עֲשָׂרָה. אִי הָכִי: תַּחְתּוֹנָה — תְּעָרֵב שְׁנַיִם וְלֹא תְּעָרֵב אֶחָד, עֶלְיוֹנָה — לֹא תְּעָרֵב לֹא אֶחָד וְלֹא שְׁנַיִם.
Rav said: Rav Ḥisda concedes that an embankment and a partition combine with regard to the lower courtyard, since it faces a wall of ten, i.e., there is a full partition of ten handbreadths before its residents. The Gemara raises a difficulty: If so, according to this reasoning, the residents of the lower courtyard, from whose perspective there is a valid partition, should establish two eiruvin, i.e., an independent eiruv, and do not establish one eiruv together with the upper courtyard, while the residents of the upper courtyard establish neither one eiruv nor two. The residents of the upper courtyard neither establish an eiruv on their own, as it is breached into the lower one, nor can they establish an eiruv together with the lower courtyard, because the latter is separated from it.
אָמַר רַבָּה בַּר עוּלָּא: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה עֶלְיוֹנָה מְגוּפֶּפֶת עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת.
Rabba bar Ulla said: The baraita is referring to a case where the upper courtyard had full-fledged ten-handbreadth-high walls that protruded on both sides of the section of the partition that was merely five handbreadths high, a protrusion that extended up to ten cubits. In this case, the upper courtyard is properly enclosed by a partition ten handbreadths high, while the section that is only five handbreadths high is deemed an entrance. Consequently, even the residents of the upper courtyard can establish an eiruv on their own. But the two courtyards cannot be merged by a single eiruv, because the lower courtyard is enclosed by a partition from which there is no entrance to the upper courtyard.
אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: פָּחוֹת מִכָּאן — מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם, אִי בָּעֲיָא — חַד תְּעָרֵב, אִי בָּעֲיָא — תְּרֵי תְּעָרֵב!
The Gemara raises a difficulty: If so, say the latter clause of that same baraita: If the height disparity was less than ten handbreadths, they are considered a single domain, and the residents therefore establish one eiruv, but they do not establish two eiruvin. According to the explanation suggested above, that there is a partition ten handbreadths high between the courtyards with an entrance of sorts between them, if they wish, they establish one eiruv, and if they wish, they establish two eiruvin. That is the halakha in a case of two courtyards with an entrance between them.
אָמַר רַבָּה בְּרֵיהּ דְּרָבָא: כְּגוֹן שֶׁנִּפְרְצָה הַתַּחְתּוֹנָה בִּמְלוֹאָהּ לָעֶלְיוֹנָה.
Rabba, son of Rava, said: The baraita refers to a case where the lower courtyard was fully breached into the upper one, i.e., the gap in the wall spanned the entire width of the lower courtyard. In that case, the residents of the lower courtyard establish a joint eiruv with the upper courtyard; however, they may not establish an eiruv of their own, in accordance with the mishna in which we learned that if a large courtyard is breached into a smaller one, it is permitted for the residents of the large courtyard to carry, but it is prohibited for the residents of the small one to do so.
אִי הָכִי, תַּחְתּוֹנָה חַד תְּעָרֵב, תְּרֵי לָא תְּעָרֵב. עֶלְיוֹנָה, אִי בָּעֲיָא — תְּרֵי תְּעָרֵב, אִי בָּעֲיָא — חַד תְּעָרֵב.
The Gemara raises a difficulty: If so, the halakha should be that the residents of the lower courtyard establish one eiruv together with the upper one, but they do not establish two eiruvin, i.e., the residents cannot establish an independent eiruv for their courtyard. However, with regard to the upper one, if its residents wish, they establish one eiruv together with the lower courtyard, and if they wish, they establish two eiruvin. The residents of the upper courtyard can establish an independent eiruv for their courtyard, as the larger courtyard renders it prohibited for the residents of the smaller courtyard to carry, but not vice versa.
אִין הָכִי נָמֵי. וְכִי קָתָנֵי ״פָּחוֹת מִכָּאן מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם״, אַתַּחְתּוֹנָה.
The Gemara answers: Yes, it is indeed so; that is the halakha. And when the baraita teaches: If the height disparity was less than ten handbreadths, the residents establish one eiruv, but they do not establish two eiruvin, this statement is not referring to both courtyards, but only to the lower one.
דְּרַשׁ מָרִימָר: גִּידּוּד חֲמִשָּׁה וּמְחִיצָה חֲמִשָּׁה — מִצְטָרְפִין. אַשְׁכְּחֵיהּ רָבִינָא לְרַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא, אֲמַר לֵיהּ: תָּנֵי מָר מִידֵּי בִּמְחִיצָה? אֲמַר לֵיהּ: לָא. וְהִלְכְתָא: גִּידּוּד חֲמִשָּׁה וּמְחִיצָה חֲמִשָּׁה מִצְטָרְפִין.
Mareimar taught: An embankment of five handbreadths and an additional partition of five handbreadths above it combine to form a partition of ten handbreadths. Ravina met Rav Aḥa, son of Rava, and said to him: Has the Master taught anything with regard to this partition, whether it is effective or not? He said to him: No. The Gemara concludes: The halakha is that an embankment of five handbreadths and a partition of five handbreadths combine to form an effective partition of ten handbreadths.
בָּעֵי רַב הוֹשַׁעְיָא: דָּיוֹרִין הַבָּאִין בְּשַׁבָּת, מַהוּ שֶׁיֵּאָסְרוּ?
Rav Hoshaya raised a dilemma: What is the ruling with regard to residents who arrive on Shabbat, i.e., who join the residents of a courtyard on Shabbat, e.g., if the wall between two courtyards collapsed on Shabbat so that new residents arrive in one courtyard from the other. Had these people arrived before Shabbat they would have rendered it prohibited for the residents to carry in the courtyard unless they participated with the original residents in their eiruv. Do these residents render it prohibited for the original residents to carry in the courtyard, even if they arrive on Shabbat itself?
אָמַר רַב חִסְדָּא, תָּא שְׁמַע: חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְצָה לִקְטַנָּה — הַגְּדוֹלָה מוּתֶּרֶת וְהַקְּטַנָּה אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפִתְחָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה. אָמַר רַבָּה: אֵימַר מִבְּעוֹד יוֹם נִפְרְצָה.
Rav Ḥisda said: Come and hear a resolution to the dilemma from the mishna: With regard to a large courtyard that was breached into a small courtyard, it is permitted for the residents of the large courtyard to carry, but it is prohibited for the residents of the small one to do so. It is permitted to carry in the large courtyard because the breach is regarded like the entrance of the large courtyard. Apparently, even if the breach occurred on Shabbat, it is prohibited for the residents of the small courtyard to carry. Rabba said: Say that the mishna is dealing with a case where it was breached while it was still day, i.e., on Friday. However, there is no prohibition if the breach occurred on Shabbat itself.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לָא תֵּימָא מָר ״אֵימַר״, אֶלָּא וַדַּאי מִבְּעוֹד יוֹם נִפְרְצָה. דְּהָא מָר הוּא דְּאָמַר, בְּעַי מִינֵּיהּ מֵרַב הוּנָא וּבְעַי מִינֵּיהּ מֵרַב יְהוּדָה: עֵירַב דֶּרֶךְ הַפֶּתַח וְנִסְתַּם הַפֶּתַח, עֵירַב דֶּרֶךְ חַלּוֹן וְנִסְתַּם הַחַלּוֹן, מַהוּ? וְאָמַר לִי: שַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁהוּתְּרָה הוּתְּרָה.
Abaye said to him: The Master should not state: Say, indicating that it is possible to explain the mishna in this manner. Rather, the mishna is certainly referring to a case where the courtyard was breached while it was still day. As Master, you are the one who said: I raised a dilemma before Rav Huna, and I raised a dilemma before Rav Yehuda: If one established an eiruv to join one courtyard to another via a certain opening, and that opening was sealed on Shabbat, or if one established an eiruv via a certain window, and that window was sealed on Shabbat, what is the halakha? May one continue to rely on this eiruv and carry from one courtyard to the other via other entrances? And he said to me: Once it was permitted to carry from courtyard to courtyard at the onset of Shabbat, it was permitted and remains so until the conclusion of Shabbat. According to this principle, if a breach that adds residents occurs on Shabbat, the breach does not render prohibited activities that were permitted when Shabbat began.
אִתְּמַר, כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת שֶׁנָּפַל, רַב אָמַר: אֵין מְטַלְטְלִין בּוֹ אֶלָּא בְּאַרְבַּע אַמּוֹת.
It is stated that amora’im disagreed: With regard to a wall between two courtyards, whose residents did not establish a joint eiruv, that collapsed on Shabbat, Rav said: One may carry in the joint courtyard only within four cubits, as carrying in each courtyard is prohibited due to the other, because they did not establish an eiruv together. Rav does not accept the principle that an activity that was permitted at the start of Shabbat remains permitted until the conclusion of Shabbat.
וּשְׁמוּאֵל אָמַר:
And Shmuel said:
