יש עוד ארבעה דינים שאמר ר’ יהושע בן לוי בעניין פורים (בנוסף שארבעה שהיו במגילה דף ג), שהם: רשימה של כמה ערים שהיו להם חומות מימות יהושע בן נון, נשים חייבות בקריאת מגילה משום שאף הן היו באותו הנס, אם פורים חל בשבת דורשים במגילה באותו היום וחייבים לקרוא מגילה ביום וגם בלילה. הגמרא דנה בדינים אלו. למה כפרים מדקימים ליום הכניסה. ר’ חנינא מביא הסבר שזה בגלל שמספקים מים ומזון לבני העיר. הגמרא מתקשה בהבנת דבריו ובסופו של דבר מסבירים אותם בדבר קצת שונה. לפי המשנה אם חל פורים בערב שבת, בני העיר קוראים בו ביום. זה לפי שיטת רבי ור’ יוסי אךף לא כשיטת התנאים שחולקים עליהם. מהן הדעות השונות ועל בסיס מה הם קובעים ככה? למה לא קוראים במגילה בשבת? רבה אומרים שמא יטלנו ארבע אמות ברשות הרבים כדי ללכת אצל בקי ללמוד (כי לא כולם בקיאים במקרא מגילה). רב יוסף אומר שגובים מתנות לעניים באותו זמן וזה לא אפשרי בשבת.
לימוד החודש מוקדש ע”י בט בלקני לכבוד נכדתה, דבורה חנה סרח אייכל.
רוצים להקדיש למידה? התחל כאן:
לימוד החודש מוקדש ע”י בט בלקני לכבוד נכדתה, דבורה חנה סרח אייכל.
מגילה ד
לוֹד וְאוֹנוֹ וְגֵיא הַחֲרָשִׁים — מוּקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הֲווֹ.
The cities Lod, and Ono, and Gei HeḤarashim are cities that have been surrounded by walls since the days of Joshua, son of Nun.
וְהָנֵי יְהוֹשֻׁעַ בְּנַנְהִי? וְהָא אֶלְפַּעַל בְּנַנְהִי, דִּכְתִיב: ״[וּ]בְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶר הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לוֹד וּבְנוֹתֶיהָ״! וּלְטַעְמָיךְ, אָסָא בְּנַנְהִי, דִּכְתִיב: ״וַיִּבֶן (אָסָא אֶת עָרֵי הַבְּצוּרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה)״.
The Gemara asks: Did Joshua, son of Nun, really build these cities? Didn’t Elpaal build them at a later date, as it is written: “And the sons of Elpaal: Eber, and Misham, and Shemed, who built Ono and Lod, with its hamlets” (I Chronicles 8:12)? The Gemara counters: According to your reasoning, that this verse proves that these cities were built later, you can also say that Asa, king of Judah, built them, as it is written: “And he, Asa, built fortified cities in Judah” (see II Chronicles 14:5). Therefore, it is apparent that these cities were built more than once.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הָנֵי מוּקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הֲווֹ. חֲרוּב בִּימֵי פִּילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה, וַאֲתָא אֶלְפַּעַל בְּנַנְהִי. הֲדוּר אִינְּפוּל, אֲתָא אָסָא שַׁפְּצִינְהוּ.
Rabbi Elazar said: These cities were surrounded by a wall since the days of Joshua, son of Nun, and they were destroyed in the days of the concubine in Gibea, as they stood in the tribal territory of Benjamin, and in that war all of the cities of Benjamin were destroyed (see Judges, chapters 19–21). Elpaal then came and built them again. They then fell in the wars between Judah and Israel, and Asa came and restored them.
דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה נִבְנֶה אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה״, מִכְּלָל דְּעָרִים הֲווֹ מֵעִיקָּרָא. שְׁמַע מִינַּהּ.
The Gemara comments: The language of the verse is also precise according to this explanation, as it is written with regard to Asa: “And he said to Judah: Let us build these cities” (II Chronicles 14:6), which proves by inference that they had already been cities at the outset, and that he did not build new cities. The Gemara concludes: Indeed, learn from this that it is so.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נָשִׁים חַיָּיבוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה, שֶׁאַף הֵן הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַנֵּס. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: פּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם.
§ And Rabbi Yehoshua ben Levi also said: Women are obligated in the reading of the Megilla, as they too were significant partners in that miracle. And Rabbi Yehoshua ben Levi also said: When Purim occurs on Shabbat, one asks questions and expounds upon the subject of the day.
מַאי אִרְיָא פּוּרִים? אֲפִילּוּ יוֹם טוֹב נָמֵי! דְּתַנְיָא: מֹשֶׁה תִּיקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ שׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם: הִלְכוֹת פֶּסַח בַּפֶּסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בָּעֲצֶרֶת, וְהִלְכוֹת חַג בֶּחָג!
The Gemara raises a question with regard to the last halakha: Why was it necessary to specify Purim? The same principle applies also to the Festivals, as it is taught in a baraita: Moses enacted for the Jewish people that they should ask questions about and expound upon the subject of the day: They should occupy themselves with the halakhot of Passover on Passover, with the halakhot of Shavuot on Shavuot, and with the halakhot of the festival of Sukkot on the festival of Sukkot.
פּוּרִים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא: נִגְזוֹר מִשּׁוּם דְּרַבָּה, קָא מַשְׁמַע לַן.
The Gemara answers: It was necessary for Rabbi Yehoshua ben Levi to mention Purim, lest you say that when Purim falls on Shabbat we should decree that it is prohibited to expound upon the halakhot of the day due to the concern of Rabba, who said that the reason the Megilla is not read on a Purim that falls on Shabbat is due to a concern that one carry the Megilla in the public domain. Rabbi Yehoshua ben Levi therefore teaches us that expounding the halakhot of the day is not prohibited as a preventive measure lest one read the Megilla on Shabbat.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: חַיָּיב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי״.
And Rabbi Yehoshua ben Levi further said with regard to Purim: A person is obligated to read the Megilla at night and then to repeat it [lishnota] during the day, as it is stated: “O my God, I call by day but You do not answer; and at night, and there is no surcease for me” (Psalms 22:3), which alludes to reading the Megilla both by day and by night.
סְבוּר מִינָּה לְמִקְרְיַיהּ בְּלֵילְיָא וּלְמִיתְנֵא מַתְנִיתִין דִּידַהּ בִּימָמָא. אֲמַר לְהוּ רַבִּי יִרְמְיָה: לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, כְּגוֹן דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: אֶעֱבוֹר פָּרַשְׁתָּא דָּא וְאֶתְנְיַיהּ.
Some of the students who heard this statement understood from it that one is obligated to read the Megilla at night and to study its relevant tractate of Mishna by day, as the term lishnota can be understood to mean studying Mishna. Rabbi Yirmeya said to them: It was explained to me personally by Rabbi Ḥiyya bar Abba himself that the term lishnota here has a different connotation, for example, as people say: I will conclude this section and repeat it, i.e., I will review my studies. Similarly, Rabbi Yehoshua ben Levi’s statement means that one must repeat the reading of the Megilla by day after reading it at night.
אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר עוּלָּא בִּירָאָה: חַיָּיב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדּוֹם ה׳ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ״.
The Gemara notes that this ruling was also stated by another amora, as Rabbi Ḥelbo said that Ulla Bira’a said: A person is obligated to read the Megilla at night and then repeat it during the day, as it is stated: “So that my glory may sing praise to You and not be silent; O Lord, my God, I will give thanks to You forever” (Psalms 30:13). The dual formulation of singing praise and not being silent alludes to reading the Megilla both by night and by day.
אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: חֲכָמִים הֵקֵילּוּ עַל הַכְּפָרִים לִהְיוֹת מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ מַיִם וּמָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכְּרַכִּין.
§ We learned in the mishna that residents of unwalled towns read the Megilla on the fourteenth of Adar; however, residents of villages may advance their reading to the day of assembly, the Monday or Thursday preceding Purim. Rabbi Ḥanina said: The Sages were lenient with the villages and allowed them to advance their reading of the Megilla to the day of assembly, so that they could be free to provide water and food to their brethren in the cities on the day of Purim. If everyone would be busy reading the Megilla on the fourteenth, the residents of the cities would not have enough to eat.
לְמֵימְרָא דְּתַקַּנְתָּא דִכְרַכִּין הָוֵי? וְהָתְנַן: חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. וְאִם אִיתָא, לַיקְדְּמוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה! הָווּ לְהוּ עֲשָׂרָה, וַעֲשָׂרָה לָא תַּקִּינוּ רַבָּנַן.
The Gemara asks: Is that to say that this ordinance is for the benefit of the cities? Didn’t we learn in the mishna that if the fourteenth occurred on a Monday, the residents of villages and large towns read it on that very day? If it is so, that the ordinance allowing the villagers to sometimes advance their reading of the Megilla is for the benefit of the cities, let the villagers advance their reading to the previous day of assembly even when the fourteenth occurs on a Monday. The Gemara responds: That would mean that Megilla reading for them would take place on the tenth of Adar, and the Sages did not establish the tenth of Adar as a day that is fit to read the Megilla.
תָּא שְׁמַע: חָל לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וְאִם אִיתָא, לַיקְדְּמוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה דְּאַחַד עָשָׂר הוּא! מִיּוֹם הַכְּנִיסָה לְיוֹם הַכְּנִיסָה לָא דָּחֵינַן.
The Gemara continues: Come and hear a proof from a different statement of the mishna: If the fourteenth occurs on a Thursday, the villages and large towns read it on that day, the fourteenth, and the walled cities read it on the next day, the fifteenth. If it is so, that the ordinance is for the benefit of the cities, let the villagers advance their reading of the Megilla to the previous day of assembly, i.e., the previous Monday, as it is the eleventh of Adar. The Gemara responds: We do not defer the reading of the Megilla from one day of assembly to another day of assembly.
תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי — בִּמְקוֹם שֶׁנִּכְנָסִים בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, אֲבָל מְקוֹם שֶׁאֵין נִכְנָסִים בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי — אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ תַּקַּנְתָּא דִכְרַכִּין הִיא — מִשּׁוּם דְּאֵין נִכְנָסִים בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי מַפְסְדִי לְהוּ לִכְרַכִּין?
The Gemara continues: Come and hear that which was taught in the following mishna (5a): Rabbi Yehuda said: When is the Megilla read from the eleventh of Adar and onward? In a place where the villagers generally enter town on Monday and Thursday. However, in a place where they do not generally enter town on Monday and Thursday, one may read the Megilla only in its designated time, the fourteenth of Adar. The Gemara infers: If it enters your mind to say that the ordinance is for the benefit of the cities, would it be reasonable to suggest that because the villagers do not enter town on Monday and Thursday the residents of the cities should lose out and not be provided with food and water?
לָא תֵּימָא כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ מַיִם וּמָזוֹן, אֶלָּא אֵימָא: מִפְּנֵי שֶׁמְּסַפְּקִים מַיִם וּמָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכְּרַכִּין.
The Gemara accepts this argument: Do not say that the Sages allowed the villages to advance their reading of the Megilla to the day of assembly so that they can be free to provide water and food to their brethren in the cities on the day of Purim. Rather, say that the Sages were lenient with them because the villages supply water and food to their brethren in the cities. This ordinance was established for the benefit of the villagers so that they should not have to make an extra trip to the cities to hear the reading of the Megilla. However, in a place where the villages do not go to the cities, advancing their reading of the Megilla to the day of assembly will not benefit them, and therefore they must read on the fourteenth.
כֵּיצַד? חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי בַּשַּׁבָּת — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם וְכוּ׳. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא דְּנָקֵט סִידּוּרָא דְיַרְחָא, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא דְּנָקֵט סִידּוּרָא דְיוֹמֵי?
§ We learned in the mishna: How so? If the fourteenth of Adar occurs on Monday, the villages and large towns read it on that day. The mishna continues to explain the days on which the Megilla is read. The Gemara asks: What is different about the first clause of the mishna, which employs the order of the dates of the month, i.e., the eleventh of Adar, and the latter clause, which employs the order of the days of the week, i.e., Monday?
אַיְּידֵי דְּמִיתְהַפְכִי לֵיהּ נָקֵט סִידּוּרָא דְיוֹמֵי.
The Gemara answers: Since the days of the week would be reversed if the latter clause was organized according to the dates of the month, as the mishna would first have to mention a case where the fourteenth occurs on a Sunday, then a case where it occurs on a Wednesday or Shabbat, and then a case where it occurs on a Friday or Tuesday, the mishna employed the order of the days of the week in order to avoid confusion.
חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ׳. מַתְנִיתִין מַנִּי? אִי רַבִּי, אִי רַבִּי יוֹסֵי.
§ We learned in the mishna: If the fourteenth occurs on Shabbat eve, Friday, the villages advance their reading to the day of assembly, i.e., Thursday, and the large towns and walled cities read it on Friday, the fourteenth of Adar. The Gemara asks: Whose opinion is expressed in the mishna? It can be either Rabbi Yehuda HaNasi or Rabbi Yosei.
מַאי רַבִּי? דְּתַנְיָא: חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וּמוּקָּפִין חוֹמָה קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי: לֹא יִדָּחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן, אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם.
The Gemara explains: What is the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? As it is taught in a baraita: If the fourteenth occurs on Shabbat eve, villages and large towns advance their reading to the day of assembly, i.e., Thursday, and walled cities read it on the day of Purim, Friday. Rabbi Yehuda HaNasi disagrees and says: I say that the readings in the large towns should not be deferred from their usual date, i.e., the fourteenth of Adar. Rather, both these, the large towns and those, the walled cities, read the Megilla on the day of Purim.
מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? דִּכְתִיב: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״. מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין, אַף כָּאן עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין.
The Gemara asks: What is the reason of the first tanna? The Gemara explains that it is as it is written: “To keep these two days, according to their writing and according to their time, in every year” (Esther 9:27), which indicates that Purim must be celebrated every year in similar fashion. Just as in every other year the large towns precede the walled cities by one day, so too here the large towns precede the walled cities by one day. Consequently, since the walled cities cannot read the Megilla on Shabbat and they are required to advance the reading to Friday, the large towns must also advance their reading a day to Thursday.
וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין נִדְחִין עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן — אַף כָּאן לֹא יִדָּחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.
The Gemara raises an objection: Say that the words “in every year” indicate that just as in every other year the Megilla readings in the large towns are not deferred from their usual date and they read the Megilla on the fourteenth, so too here the Megilla readings in the large towns should not be deferred from their usual date and they too should read on the fourteenth. The Gemara answers: Here it is different, as it is not possible for the large towns to fulfill all of the conditions at the same time, i.e., to read on the fourteenth and to read a day before the walled cities.
וְרַבִּי, מַאי טַעְמֵיהּ? ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין עֲיָירוֹת נִדְחִין מִמְּקוֹמָן — אַף כָּאן לֹא יִדָּחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן.
The Gemara asks: And Rabbi Yehuda HaNasi, what is his reason? The Gemara explains that it is also based upon the words “in every year”; just as in every other year the readings in the large towns are not deferred from their usual date and they read on the fourteenth, so too here, the readings in the large towns are not deferred from their usual date, but rather they read on the fourteenth.
וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין — אַף כָּאן נָמֵי עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.
The Gemara raises an objection: Say that the words “in every year” indicate that just as every year the large towns precede the walled cities by one day, and read on the fourteenth, so too here the large towns precede the walled cities by one day, and read on the thirteenth. The Gemara answers: Here it is different, as it is not possible to fulfill all of the conditions at the same time, i.e., to read on the fourteenth and to read a day before the walled cities.
מַאי רַבִּי יוֹסֵי? דְּתַנְיָא: חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת — מוּקָּפִין וּכְפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לַעֲיָירוֹת, אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם.
The Gemara asks: What is the opinion of Rabbi Yosei? As it is taught in a baraita: If the fourteenth occurs on Shabbat eve, the walled cities and villages advance their reading of the Megilla to the day of assembly, and the large towns read it on the day of Purim itself. Rabbi Yosei says: The walled cities never precede the large towns; rather, both these, the large towns, and those, the walled cities, read on that day, i.e., Friday, the fourteenth of Adar.
מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? דִּכְתִיב: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה עֲיָירוֹת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה — אַף כָּאן עֲיָירוֹת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה.
The Gemara asks: What is the reason of the first tanna? As it is written: “In every year”; just as in every other year the large towns read the Megilla on the fourteenth, and the time for this type of settlement to read the Megilla is not the time for that type of settlement to read the Megilla, as the large towns and walled cities never read the Megilla on the same day, so too here, the large towns read the Megilla on the fourteenth, and the time for this type of settlement to read the Megilla is not the time for that type of settlement to read the Megilla. Therefore, the walled cities must advance their reading of the Megilla by two days to the day of assembly, Thursday.
וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת, אַף כָּאן אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.
The Gemara raises an objection: Say that the words “in every year” indicate that just as in every other year the walled cities do not precede the large towns, so too here, the walled cities do not precede the large towns. The Gemara answers: Here it is different, as it is not possible to fulfill all of the conditions at the same time, i.e., that the large towns should read on the fourteenth, the large towns and the walled cities should read on different days, and the walled cities should not precede the large towns.
מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי? ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת — אַף כָּאן אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת.
What is the reason of Rabbi Yosei? It is based upon the words “in every year”; just as in every other year the walled cities do not precede the large towns, so too here, the walled cities do not precede the large towns.
וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה — אַף כָּאן זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.
The Gemara raises a difficulty: Say that the words “in every year” indicate that just as in every other year, the time for this type of settlement to read the Megilla is not the time for that type of settlement to read the Megilla, so too here, the time for this type of settlement to read the Megilla is not the time for that type of settlement to read the Megilla. Therefore, since the large towns read on the fourteenth, the walled cities read on the thirteenth. The Gemara answers: Here it is different, as it is not possible to fulfill all the conditions. It is clear from these baraitot that the tanna of the mishna can either be Rabbi Yehuda HaNasi or Rabbi Yosei, but not either of two anonymous tanna’im.
וְסָבַר רַבִּי עֲיָירוֹת לָא דָּחִינַן לְיוֹם הַכְּנִיסָה? וְהָתַנְיָא: חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בָּעֶרֶב שַׁבָּת, וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי: הוֹאִיל וְנִדְחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן — יִדָּחוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה.
The Gemara asks: Does Rabbi Yehuda HaNasi really hold that one does not defer the reading of the Megilla in large towns to the day of assembly? Isn’t it taught in a baraita: If the fourteenth occurs on Shabbat, the villages advance their reading of the Megilla to the day of assembly, the large towns read it on Shabbat eve, and the walled cities read it the next day, i.e., on Sunday. Rabbi Yehuda HaNasi says: I say that since the readings in the large towns were already deferred from their usual date, i.e., the fourteenth, they are deferred to the day of assembly, i.e., to Thursday. Consequently, even Rabbi Yehuda HaNasi agrees that the reading in the large towns can be shifted to the day of assembly. Why doesn’t he also hold that large towns read the Megilla on the day of assembly when the fourteenth occurs on a Friday?
הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם זְמַנָּם שַׁבָּת הִיא, וְהוֹאִיל דְּנִדְחוּ — יִדָּחוּ. וְהָכָא, זְמַנָּם עֶרֶב שַׁבָּת!
The Gemara responds: How can these cases be compared? There, in the second baraita, the designated time for them to read the Megilla is Shabbat, but the Megilla is not read on Shabbat, and therefore they must read it on a different day. Therefore, since the readings in the large towns have been deferred, they are deferred an additional day, and take place on Thursday, the day of assembly, at the same time as the readings in the villages. Here, their designated time is Shabbat eve, and there is no reason to move the reading from that day.
כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: פּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — הַכֹּל נִדְחִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. הַכֹּל נִדְחִין סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! וְהָא אִיכָּא מוּקָּפִין דְּעָבְדִי לִמְחַר! אֶלָּא: כׇּל הַנִּדְחֶה יִדָּחֶה לְיוֹם הַכְּנִיסָה. כְּמַאן — כְּרַבִּי.
The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which Rabbi Ḥelbo said that Rav Huna said: When Purim occurs on Shabbat, the reading of the Megilla in all places is deferred to the day of assembly? The Gemara corrects the wording of Rav Huna’s statement: Can it enter your mind to say that the reading of the Megilla in all places is deferred to the day of assembly? Aren’t there walled cities that perform this ceremony the next day, i.e., on Sunday? Rather, Rav Huna’s statement should say as follows: All readings that are deferred are deferred to the day of assembly. In accordance with whose opinion was this stated? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.
דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא מְגִילָּה בְּשַׁבָּת לָא קָרִינַן. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבָּה: הַכֹּל חַיָּיבִין בִּקְרִיאַת מְגִילָּה (וּבִתְקִיעַת שׁוֹפָר), וְאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בְּמִקְרָא מְגִילָּה. גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִטְּלֶנָּה בְּיָדוֹ וְיֵלֵךְ אֵצֶל בָּקִי לִלְמוֹד, וְיַעֲבִירֶנָּה אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.
In any case, it is apparent from the mishna and the baraitot that everyone agrees that one does not read the Megilla on Shabbat. What is the reason for this? Rabba said: Everyone is obligated to participate in reading the Megilla on Purim and blowing the shofar on Rosh HaShana, and not everyone is proficient in reading the Megilla. Therefore, the Sages issued a rabbinic decree that the Megilla is not read on Shabbat, lest one take the Megilla in his hand and go to an expert to learn how to read it or to hear the expert read it, and, due to his preoccupation, he will carry it four cubits in the public domain, and thereby desecrate Shabbat.
וְהַיְינוּ טַעְמָא דְשׁוֹפָר. וְהַיְינוּ טַעְמָא דְלוּלָב.
The Gemara comments: And this same concern for the sanctity of Shabbat is the reason that the Sages decreed that the shofar is not blown when Rosh HaShana occurs on Shabbat. And this same concern is the reason that the Sages decreed that one may not take the lulav on Shabbat.
רַב יוֹסֵף אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁעֵינֵיהֶן שֶׁל עֲנִיִּים נְשׂוּאוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה — גּוֹבִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמְחַלְּקִין בּוֹ בַיּוֹם.
Rav Yosef said that there is another reason the Megilla is not read on Shabbat: Because the eyes of the poor are raised to the reading of the Megilla. The poor await the day on which the Megilla is read, because on that day gifts are distributed to the poor. If the Megilla is read on Shabbat, it will not be possible to distribute gifts to the poor, who will be deeply disappointed. The Gemara notes that this is also taught in a baraita: Even though the Sages said that the villages advance their reading of the Megilla to the day of assembly, they also collect the gifts for the poor on that day, and they distribute them to the poor on that day.
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ? אַדְּרַבָּה, מִשּׁוּם דְּאָמְרוּ הוּא! אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָמְרוּ שֶׁכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה — גּוֹבִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמְחַלְּקִין בּוֹ בַיּוֹם, מִפְּנֵי שֶׁעֵינֵיהֶם שֶׁל עֲנִיִּים נְשׂוּאוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה. אֲבָל
The Gemara is troubled by the wording of this baraita. Does the baraita read: Even though the Sages said? On the contrary, it is because they said that the villages advance their reading to the day of assembly that the gifts must be collected and distributed to the poor on that very day. Rather, the baraita should read as follows: Since the Sages said that the villages advance their reading of the Megilla to the day of assembly, they collect the gifts for the poor on that day and they distribute them on that day, because the eyes of the poor are raised to the reading of the Megilla, and they should not be disappointed. However,
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
Zevahim 33: The Heavy Laying on of Hands
Zevahim 31: It’s a Measure of Time: Half a Loaf of Bread
Zevahim 32: The Surprising Leniencies and Leeway of Sacrifices
Zevahim 30: An Olive’s Measure of Intent
Zevahim 29: More Ways to Offer Offerings Right
Zevahim 28: Beyond Place, Beyond Time
Zevahim 27: Hindrances to Atonement
A Daf Of Their Own –Schita By a Woman
נשים שוחטות- דף משלהן
Zevahim 26: When a Father Corrects His Rabbi-Son
Zevahim 25: Knife Technique and Troubleshooting
Zevahim 24: Between the Floor and the Foot
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂
מצפה יריחו, ישראל
ראיתי את הסיום הגדול בבנייני האומה וכל כך התרשמתי ורציתי לקחת חלק.. אבל לקח לי עוד כשנה וחצי )באמצע מסיכת שבת להצטרף..
הלימוד חשוב לי מאוד.. אני תמיד במרדף אחרי הדף וגונבת כל פעם חצי דף כשהילדים עסוקים ומשלימה אח”כ אחרי שכולם הלכו לישון..
ירושלים, ישראל
רבנית מישל הציתה אש התלמוד בלבבות בביניני האומה ואני נדלקתי. היא פתחה פתח ותמכה במתחילות כמוני ואפשרה לנו להתקדם בצעדים נכונים וטובים. הקימה מערך שלם שמסובב את הלומדות בסביבה תומכת וכך נכנסתי למסלול לימוד מעשיר שאין כמוה. הדרן יצר קהילה גדולה וחזקה שמאפשרת התקדמות מכל נקודת מוצא. יש דיבוק לומדות שמחזק את ההתמדה של כולנו. כל פניה ושאלה נענית בזריזות ויסודיות. תודה גם למגי על כל העזרה.
נתניה, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי של לימוד הדף היומי, נחשפתי לחגיגות המרגשות באירועי הסיום ברחבי העולם. והבטחתי לעצמי שבקרוב אצטרף גם למעגל הלומדות. הסבב התחיל כאשר הייתי בתחילת דרכי בתוכנית קרן אריאל להכשרת יועצות הלכה של נשמ”ת. לא הצלחתי להוסיף את ההתחייבות לדף היומי על הלימוד האינטנסיבי של תוכנית היועצות. בבוקר למחרת המבחן הסופי בנשמ”ת, התחלתי את לימוד הדף במסכת סוכה ומאז לא הפסקתי.
קרית גת, ישראל
A life-changing journey started with a Chanukah family tiyul to Zippori, home of the Sanhedrin 2 years ago and continued with the Syum in Binanei Hauma where I was awed by the energy of 3000 women dedicated to learning daf Yomi. Opening my morning daily with a fresh daf, I am excited with the new insights I find enriching my life and opening new and deeper horizons for me.
Elazar gush etzion, Israel
התחלתי ללמוד דף יומי בתחילת מסכת ברכות, עוד לא ידעתי כלום. נחשפתי לסיום הש״ס, ובעצם להתחלה מחדש בתקשורת, הפתיע אותי לטובה שהיה מקום לעיסוק בתורה.
את המסכתות הראשונות למדתי, אבל לא סיימתי (חוץ מעירובין איכשהו). השנה כשהגעתי למדרשה, נכנסתי ללופ, ואני מצליחה להיות חלק, סיימתי עם החברותא שלי את כל המסכתות הקצרות, גם כשהיינו חולות קורונה ובבידודים, למדנו לבד, העיקר לא לצבור פער, ומחכות ליבמות 🙂
מזכרת בתיה, ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
רעננה, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי כאשר קיבלתי במייל ממכון שטיינזלץ את הדפים הראשונים של מסכת ברכות במייל. קודם לא ידעתי איך לקרוא אותם עד שנתתי להם להדריך אותי. הסביבה שלי לא מודעת לעניין כי אני לא מדברת על כך בפומבי. למדתי מהדפים דברים חדשים, כמו הקשר בין המבנה של בית המקדש והמשכן לגופו של האדם (יומא מה, ע”א) והקשר שלו למשפט מפורסם שמופיע בספר ההינדי "בהגוד-גיתא”. מתברר שזה רעיון כלל עולמי ולא רק יהודי
נשר, ישראל
באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות
מודיעין, ישראל
התחלתי ללמוד גמרא בבית הספר בגיל צעיר והתאהבתי. המשכתי בכך כל חיי ואף היייתי מורה לגמרא בבית הספר שקד בשדה אליהו (בית הספר בו למדתי בילדותי)בתחילת מחזור דף יומי הנוכחי החלטתי להצטרף ובע”ה מקווה להתמיד ולהמשיך. אני אוהבת את המפגש עם הדף את "דרישות השלום ” שמקבלת מקשרים עם דפים אחרים שלמדתי את הסנכרון שמתחולל בין התכנים.
מעלה גלבוע, ישראל
התחלתי להשתתף בשיעור נשים פעם בשבוע, תכננתי ללמוד רק דפים בודדים, לא האמנתי שאצליח יותר מכך.
לאט לאט נשאבתי פנימה לעולם הלימוד .משתדלת ללמוד כל בוקר ומתחילה את היום בתחושה של מלאות ומתוך התכווננות נכונה יותר.
הלימוד של הדף היומי ממלא אותי בתחושה של חיבור עמוק לעם היהודי ולכל הלומדים בעבר ובהווה.
אפרת, ישראל
התחלתי מעט לפני תחילת הסבב הנוכחי. אני נהנית מהאתגר של להמשיך להתמיד, מרגעים של "אהה, מפה זה הגיע!” ומהאתגר האינטלקטואלי
לוד, ישראל
רציתי לקבל ידע בתחום שהרגשתי שהוא גדול וחשוב אך נעלם ממני. הלימוד מעניק אתגר וסיפוק ומעמיק את תחושת השייכות שלי לתורה וליהדות
עלי זהב – לשם, ישראל
"התחלתי ללמוד דף יומי במחזור הזה, בח’ בטבת תש””ף. לקחתי על עצמי את הלימוד כדי ליצור תחום של התמדה יומיומית בחיים, והצטרפתי לקבוצת הלומדים בבית הכנסת בכפר אדומים. המשפחה והסביבה מתפעלים ותומכים.
בלימוד שלי אני מתפעלת בעיקר מכך שכדי ללמוד גמרא יש לדעת ולהכיר את כל הגמרא. זו מעין צבת בצבת עשויה שהיא עצומה בהיקפה.”
כפר אדומים, ישראל
אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין
עתניאל, ישראל
אני לומדת גמרא כעשור במסגרות שונות, ואת הדף היומי התחלתי כשחברה הציעה שאצטרף אליה לסיום בבנייני האומה. מאז אני לומדת עם פודקסט הדרן, משתדלת באופן יומי אך אם לא מספיקה, מדביקה פערים עד ערב שבת. בסבב הזה הלימוד הוא "ממעוף הציפור”, מקשיבה במהירות מוגברת תוך כדי פעילויות כמו בישול או נהיגה, וכך רוכשת היכרות עם הסוגיות ואופן ניתוחם על ידי חז”ל. בע”ה בסבב הבא, ואולי לפני, אצלול לתוכו באופן מעמיק יותר.
רמת גן, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי בתחילת מסכת ברכות, עוד לא ידעתי כלום. נחשפתי לסיום הש״ס, ובעצם להתחלה מחדש בתקשורת, הפתיע אותי לטובה שהיה מקום לעיסוק בתורה.
את המסכתות הראשונות למדתי, אבל לא סיימתי (חוץ מעירובין איכשהו). השנה כשהגעתי למדרשה, נכנסתי ללופ, ואני מצליחה להיות חלק, סיימתי עם החברותא שלי את כל המסכתות הקצרות, גם כשהיינו חולות קורונה ובבידודים, למדנו לבד, העיקר לא לצבור פער, ומחכות ליבמות 🙂
מזכרת בתיה, ישראל
התחלתי כשהייתי בחופש, עם הפרסומים על תחילת המחזור, הסביבה קיבלה את זה כמשהו מתמיד ומשמעותי ובהערכה, הלימוד זה עוגן יציב ביום יום, יש שבועות יותר ויש שפחות אבל זה משהו שנמצא שם אמין ובעל משמעות בחיים שלי….
גמזו, ישראל
סיום השס לנשים נתן לי מוטביציה להתחיל ללמוד דף יומי. עד אז למדתי גמרא בשבתות ועשיתי כמה סיומים. אבל לימוד יומיומי זה שונה לגמרי ופתאום כל דבר שקורה בחיים מתקשר לדף היומי.
רתמים, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.
רבבה, ישראל
מגילה ד
לוֹד וְאוֹנוֹ וְגֵיא הַחֲרָשִׁים — מוּקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הֲווֹ.
The cities Lod, and Ono, and Gei HeḤarashim are cities that have been surrounded by walls since the days of Joshua, son of Nun.
וְהָנֵי יְהוֹשֻׁעַ בְּנַנְהִי? וְהָא אֶלְפַּעַל בְּנַנְהִי, דִּכְתִיב: ״[וּ]בְנֵי אֶלְפַּעַל עֵבֶר וּמִשְׁעָם וָשָׁמֶר הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לוֹד וּבְנוֹתֶיהָ״! וּלְטַעְמָיךְ, אָסָא בְּנַנְהִי, דִּכְתִיב: ״וַיִּבֶן (אָסָא אֶת עָרֵי הַבְּצוּרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה)״.
The Gemara asks: Did Joshua, son of Nun, really build these cities? Didn’t Elpaal build them at a later date, as it is written: “And the sons of Elpaal: Eber, and Misham, and Shemed, who built Ono and Lod, with its hamlets” (I Chronicles 8:12)? The Gemara counters: According to your reasoning, that this verse proves that these cities were built later, you can also say that Asa, king of Judah, built them, as it is written: “And he, Asa, built fortified cities in Judah” (see II Chronicles 14:5). Therefore, it is apparent that these cities were built more than once.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הָנֵי מוּקָּפוֹת חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן הֲווֹ. חֲרוּב בִּימֵי פִּילֶגֶשׁ בְּגִבְעָה, וַאֲתָא אֶלְפַּעַל בְּנַנְהִי. הֲדוּר אִינְּפוּל, אֲתָא אָסָא שַׁפְּצִינְהוּ.
Rabbi Elazar said: These cities were surrounded by a wall since the days of Joshua, son of Nun, and they were destroyed in the days of the concubine in Gibea, as they stood in the tribal territory of Benjamin, and in that war all of the cities of Benjamin were destroyed (see Judges, chapters 19–21). Elpaal then came and built them again. They then fell in the wars between Judah and Israel, and Asa came and restored them.
דַּיְקָא נָמֵי, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה נִבְנֶה אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה״, מִכְּלָל דְּעָרִים הֲווֹ מֵעִיקָּרָא. שְׁמַע מִינַּהּ.
The Gemara comments: The language of the verse is also precise according to this explanation, as it is written with regard to Asa: “And he said to Judah: Let us build these cities” (II Chronicles 14:6), which proves by inference that they had already been cities at the outset, and that he did not build new cities. The Gemara concludes: Indeed, learn from this that it is so.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: נָשִׁים חַיָּיבוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה, שֶׁאַף הֵן הָיוּ בְּאוֹתוֹ הַנֵּס. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: פּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם.
§ And Rabbi Yehoshua ben Levi also said: Women are obligated in the reading of the Megilla, as they too were significant partners in that miracle. And Rabbi Yehoshua ben Levi also said: When Purim occurs on Shabbat, one asks questions and expounds upon the subject of the day.
מַאי אִרְיָא פּוּרִים? אֲפִילּוּ יוֹם טוֹב נָמֵי! דְּתַנְיָא: מֹשֶׁה תִּיקֵּן לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ שׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יוֹם: הִלְכוֹת פֶּסַח בַּפֶּסַח, הִלְכוֹת עֲצֶרֶת בָּעֲצֶרֶת, וְהִלְכוֹת חַג בֶּחָג!
The Gemara raises a question with regard to the last halakha: Why was it necessary to specify Purim? The same principle applies also to the Festivals, as it is taught in a baraita: Moses enacted for the Jewish people that they should ask questions about and expound upon the subject of the day: They should occupy themselves with the halakhot of Passover on Passover, with the halakhot of Shavuot on Shavuot, and with the halakhot of the festival of Sukkot on the festival of Sukkot.
פּוּרִים אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא: נִגְזוֹר מִשּׁוּם דְּרַבָּה, קָא מַשְׁמַע לַן.
The Gemara answers: It was necessary for Rabbi Yehoshua ben Levi to mention Purim, lest you say that when Purim falls on Shabbat we should decree that it is prohibited to expound upon the halakhot of the day due to the concern of Rabba, who said that the reason the Megilla is not read on a Purim that falls on Shabbat is due to a concern that one carry the Megilla in the public domain. Rabbi Yehoshua ben Levi therefore teaches us that expounding the halakhot of the day is not prohibited as a preventive measure lest one read the Megilla on Shabbat.
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: חַיָּיב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱלֹהַי אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דוּמִיָּה לִי״.
And Rabbi Yehoshua ben Levi further said with regard to Purim: A person is obligated to read the Megilla at night and then to repeat it [lishnota] during the day, as it is stated: “O my God, I call by day but You do not answer; and at night, and there is no surcease for me” (Psalms 22:3), which alludes to reading the Megilla both by day and by night.
סְבוּר מִינָּה לְמִקְרְיַיהּ בְּלֵילְיָא וּלְמִיתְנֵא מַתְנִיתִין דִּידַהּ בִּימָמָא. אֲמַר לְהוּ רַבִּי יִרְמְיָה: לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא, כְּגוֹן דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: אֶעֱבוֹר פָּרַשְׁתָּא דָּא וְאֶתְנְיַיהּ.
Some of the students who heard this statement understood from it that one is obligated to read the Megilla at night and to study its relevant tractate of Mishna by day, as the term lishnota can be understood to mean studying Mishna. Rabbi Yirmeya said to them: It was explained to me personally by Rabbi Ḥiyya bar Abba himself that the term lishnota here has a different connotation, for example, as people say: I will conclude this section and repeat it, i.e., I will review my studies. Similarly, Rabbi Yehoshua ben Levi’s statement means that one must repeat the reading of the Megilla by day after reading it at night.
אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר עוּלָּא בִּירָאָה: חַיָּיב אָדָם לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִילָּה בַּלַּיְלָה וְלִשְׁנוֹתָהּ בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדּוֹם ה׳ אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ״.
The Gemara notes that this ruling was also stated by another amora, as Rabbi Ḥelbo said that Ulla Bira’a said: A person is obligated to read the Megilla at night and then repeat it during the day, as it is stated: “So that my glory may sing praise to You and not be silent; O Lord, my God, I will give thanks to You forever” (Psalms 30:13). The dual formulation of singing praise and not being silent alludes to reading the Megilla both by night and by day.
אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: חֲכָמִים הֵקֵילּוּ עַל הַכְּפָרִים לִהְיוֹת מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ מַיִם וּמָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכְּרַכִּין.
§ We learned in the mishna that residents of unwalled towns read the Megilla on the fourteenth of Adar; however, residents of villages may advance their reading to the day of assembly, the Monday or Thursday preceding Purim. Rabbi Ḥanina said: The Sages were lenient with the villages and allowed them to advance their reading of the Megilla to the day of assembly, so that they could be free to provide water and food to their brethren in the cities on the day of Purim. If everyone would be busy reading the Megilla on the fourteenth, the residents of the cities would not have enough to eat.
לְמֵימְרָא דְּתַקַּנְתָּא דִכְרַכִּין הָוֵי? וְהָתְנַן: חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. וְאִם אִיתָא, לַיקְדְּמוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה! הָווּ לְהוּ עֲשָׂרָה, וַעֲשָׂרָה לָא תַּקִּינוּ רַבָּנַן.
The Gemara asks: Is that to say that this ordinance is for the benefit of the cities? Didn’t we learn in the mishna that if the fourteenth occurred on a Monday, the residents of villages and large towns read it on that very day? If it is so, that the ordinance allowing the villagers to sometimes advance their reading of the Megilla is for the benefit of the cities, let the villagers advance their reading to the previous day of assembly even when the fourteenth occurs on a Monday. The Gemara responds: That would mean that Megilla reading for them would take place on the tenth of Adar, and the Sages did not establish the tenth of Adar as a day that is fit to read the Megilla.
תָּא שְׁמַע: חָל לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וְאִם אִיתָא, לַיקְדְּמוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה דְּאַחַד עָשָׂר הוּא! מִיּוֹם הַכְּנִיסָה לְיוֹם הַכְּנִיסָה לָא דָּחֵינַן.
The Gemara continues: Come and hear a proof from a different statement of the mishna: If the fourteenth occurs on a Thursday, the villages and large towns read it on that day, the fourteenth, and the walled cities read it on the next day, the fifteenth. If it is so, that the ordinance is for the benefit of the cities, let the villagers advance their reading of the Megilla to the previous day of assembly, i.e., the previous Monday, as it is the eleventh of Adar. The Gemara responds: We do not defer the reading of the Megilla from one day of assembly to another day of assembly.
תָּא שְׁמַע, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי — בִּמְקוֹם שֶׁנִּכְנָסִים בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, אֲבָל מְקוֹם שֶׁאֵין נִכְנָסִים בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי — אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ תַּקַּנְתָּא דִכְרַכִּין הִיא — מִשּׁוּם דְּאֵין נִכְנָסִים בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי מַפְסְדִי לְהוּ לִכְרַכִּין?
The Gemara continues: Come and hear that which was taught in the following mishna (5a): Rabbi Yehuda said: When is the Megilla read from the eleventh of Adar and onward? In a place where the villagers generally enter town on Monday and Thursday. However, in a place where they do not generally enter town on Monday and Thursday, one may read the Megilla only in its designated time, the fourteenth of Adar. The Gemara infers: If it enters your mind to say that the ordinance is for the benefit of the cities, would it be reasonable to suggest that because the villagers do not enter town on Monday and Thursday the residents of the cities should lose out and not be provided with food and water?
לָא תֵּימָא כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ מַיִם וּמָזוֹן, אֶלָּא אֵימָא: מִפְּנֵי שֶׁמְּסַפְּקִים מַיִם וּמָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכְּרַכִּין.
The Gemara accepts this argument: Do not say that the Sages allowed the villages to advance their reading of the Megilla to the day of assembly so that they can be free to provide water and food to their brethren in the cities on the day of Purim. Rather, say that the Sages were lenient with them because the villages supply water and food to their brethren in the cities. This ordinance was established for the benefit of the villagers so that they should not have to make an extra trip to the cities to hear the reading of the Megilla. However, in a place where the villages do not go to the cities, advancing their reading of the Megilla to the day of assembly will not benefit them, and therefore they must read on the fourteenth.
כֵּיצַד? חָל לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי בַּשַּׁבָּת — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם וְכוּ׳. מַאי שְׁנָא רֵישָׁא דְּנָקֵט סִידּוּרָא דְיַרְחָא, וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא דְּנָקֵט סִידּוּרָא דְיוֹמֵי?
§ We learned in the mishna: How so? If the fourteenth of Adar occurs on Monday, the villages and large towns read it on that day. The mishna continues to explain the days on which the Megilla is read. The Gemara asks: What is different about the first clause of the mishna, which employs the order of the dates of the month, i.e., the eleventh of Adar, and the latter clause, which employs the order of the days of the week, i.e., Monday?
אַיְּידֵי דְּמִיתְהַפְכִי לֵיהּ נָקֵט סִידּוּרָא דְיוֹמֵי.
The Gemara answers: Since the days of the week would be reversed if the latter clause was organized according to the dates of the month, as the mishna would first have to mention a case where the fourteenth occurs on a Sunday, then a case where it occurs on a Wednesday or Shabbat, and then a case where it occurs on a Friday or Tuesday, the mishna employed the order of the days of the week in order to avoid confusion.
חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ׳. מַתְנִיתִין מַנִּי? אִי רַבִּי, אִי רַבִּי יוֹסֵי.
§ We learned in the mishna: If the fourteenth occurs on Shabbat eve, Friday, the villages advance their reading to the day of assembly, i.e., Thursday, and the large towns and walled cities read it on Friday, the fourteenth of Adar. The Gemara asks: Whose opinion is expressed in the mishna? It can be either Rabbi Yehuda HaNasi or Rabbi Yosei.
מַאי רַבִּי? דְּתַנְיָא: חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וּמוּקָּפִין חוֹמָה קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי: לֹא יִדָּחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן, אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם.
The Gemara explains: What is the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? As it is taught in a baraita: If the fourteenth occurs on Shabbat eve, villages and large towns advance their reading to the day of assembly, i.e., Thursday, and walled cities read it on the day of Purim, Friday. Rabbi Yehuda HaNasi disagrees and says: I say that the readings in the large towns should not be deferred from their usual date, i.e., the fourteenth of Adar. Rather, both these, the large towns and those, the walled cities, read the Megilla on the day of Purim.
מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? דִּכְתִיב: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״. מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין, אַף כָּאן עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין.
The Gemara asks: What is the reason of the first tanna? The Gemara explains that it is as it is written: “To keep these two days, according to their writing and according to their time, in every year” (Esther 9:27), which indicates that Purim must be celebrated every year in similar fashion. Just as in every other year the large towns precede the walled cities by one day, so too here the large towns precede the walled cities by one day. Consequently, since the walled cities cannot read the Megilla on Shabbat and they are required to advance the reading to Friday, the large towns must also advance their reading a day to Thursday.
וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין נִדְחִין עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן — אַף כָּאן לֹא יִדָּחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.
The Gemara raises an objection: Say that the words “in every year” indicate that just as in every other year the Megilla readings in the large towns are not deferred from their usual date and they read the Megilla on the fourteenth, so too here the Megilla readings in the large towns should not be deferred from their usual date and they too should read on the fourteenth. The Gemara answers: Here it is different, as it is not possible for the large towns to fulfill all of the conditions at the same time, i.e., to read on the fourteenth and to read a day before the walled cities.
וְרַבִּי, מַאי טַעְמֵיהּ? ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין עֲיָירוֹת נִדְחִין מִמְּקוֹמָן — אַף כָּאן לֹא יִדָּחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן.
The Gemara asks: And Rabbi Yehuda HaNasi, what is his reason? The Gemara explains that it is also based upon the words “in every year”; just as in every other year the readings in the large towns are not deferred from their usual date and they read on the fourteenth, so too here, the readings in the large towns are not deferred from their usual date, but rather they read on the fourteenth.
וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין — אַף כָּאן נָמֵי עֲיָירוֹת קוֹדְמוֹת לַמּוּקָּפִין! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.
The Gemara raises an objection: Say that the words “in every year” indicate that just as every year the large towns precede the walled cities by one day, and read on the fourteenth, so too here the large towns precede the walled cities by one day, and read on the thirteenth. The Gemara answers: Here it is different, as it is not possible to fulfill all of the conditions at the same time, i.e., to read on the fourteenth and to read a day before the walled cities.
מַאי רַבִּי יוֹסֵי? דְּתַנְיָא: חָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת — מוּקָּפִין וּכְפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לַעֲיָירוֹת, אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם.
The Gemara asks: What is the opinion of Rabbi Yosei? As it is taught in a baraita: If the fourteenth occurs on Shabbat eve, the walled cities and villages advance their reading of the Megilla to the day of assembly, and the large towns read it on the day of Purim itself. Rabbi Yosei says: The walled cities never precede the large towns; rather, both these, the large towns, and those, the walled cities, read on that day, i.e., Friday, the fourteenth of Adar.
מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? דִּכְתִיב: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה עֲיָירוֹת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה — אַף כָּאן עֲיָירוֹת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וּזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה.
The Gemara asks: What is the reason of the first tanna? As it is written: “In every year”; just as in every other year the large towns read the Megilla on the fourteenth, and the time for this type of settlement to read the Megilla is not the time for that type of settlement to read the Megilla, as the large towns and walled cities never read the Megilla on the same day, so too here, the large towns read the Megilla on the fourteenth, and the time for this type of settlement to read the Megilla is not the time for that type of settlement to read the Megilla. Therefore, the walled cities must advance their reading of the Megilla by two days to the day of assembly, Thursday.
וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת, אַף כָּאן אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.
The Gemara raises an objection: Say that the words “in every year” indicate that just as in every other year the walled cities do not precede the large towns, so too here, the walled cities do not precede the large towns. The Gemara answers: Here it is different, as it is not possible to fulfill all of the conditions at the same time, i.e., that the large towns should read on the fourteenth, the large towns and the walled cities should read on different days, and the walled cities should not precede the large towns.
מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי? ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת — אַף כָּאן אֵין מוּקָּפִין קוֹדְמִין לָעֲיָירוֹת.
What is the reason of Rabbi Yosei? It is based upon the words “in every year”; just as in every other year the walled cities do not precede the large towns, so too here, the walled cities do not precede the large towns.
וְאֵימָא: ״בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה״, מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה — אַף כָּאן זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה! שָׁאנֵי הָכָא דְּלָא אֶפְשָׁר.
The Gemara raises a difficulty: Say that the words “in every year” indicate that just as in every other year, the time for this type of settlement to read the Megilla is not the time for that type of settlement to read the Megilla, so too here, the time for this type of settlement to read the Megilla is not the time for that type of settlement to read the Megilla. Therefore, since the large towns read on the fourteenth, the walled cities read on the thirteenth. The Gemara answers: Here it is different, as it is not possible to fulfill all the conditions. It is clear from these baraitot that the tanna of the mishna can either be Rabbi Yehuda HaNasi or Rabbi Yosei, but not either of two anonymous tanna’im.
וְסָבַר רַבִּי עֲיָירוֹת לָא דָּחִינַן לְיוֹם הַכְּנִיסָה? וְהָתַנְיָא: חָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בָּעֶרֶב שַׁבָּת, וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. רַבִּי אוֹמֵר, אוֹמֵר אֲנִי: הוֹאִיל וְנִדְחוּ עֲיָירוֹת מִמְּקוֹמָן — יִדָּחוּ לְיוֹם הַכְּנִיסָה.
The Gemara asks: Does Rabbi Yehuda HaNasi really hold that one does not defer the reading of the Megilla in large towns to the day of assembly? Isn’t it taught in a baraita: If the fourteenth occurs on Shabbat, the villages advance their reading of the Megilla to the day of assembly, the large towns read it on Shabbat eve, and the walled cities read it the next day, i.e., on Sunday. Rabbi Yehuda HaNasi says: I say that since the readings in the large towns were already deferred from their usual date, i.e., the fourteenth, they are deferred to the day of assembly, i.e., to Thursday. Consequently, even Rabbi Yehuda HaNasi agrees that the reading in the large towns can be shifted to the day of assembly. Why doesn’t he also hold that large towns read the Megilla on the day of assembly when the fourteenth occurs on a Friday?
הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם זְמַנָּם שַׁבָּת הִיא, וְהוֹאִיל דְּנִדְחוּ — יִדָּחוּ. וְהָכָא, זְמַנָּם עֶרֶב שַׁבָּת!
The Gemara responds: How can these cases be compared? There, in the second baraita, the designated time for them to read the Megilla is Shabbat, but the Megilla is not read on Shabbat, and therefore they must read it on a different day. Therefore, since the readings in the large towns have been deferred, they are deferred an additional day, and take place on Thursday, the day of assembly, at the same time as the readings in the villages. Here, their designated time is Shabbat eve, and there is no reason to move the reading from that day.
כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר רַב הוּנָא: פּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — הַכֹּל נִדְחִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה. הַכֹּל נִדְחִין סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! וְהָא אִיכָּא מוּקָּפִין דְּעָבְדִי לִמְחַר! אֶלָּא: כׇּל הַנִּדְחֶה יִדָּחֶה לְיוֹם הַכְּנִיסָה. כְּמַאן — כְּרַבִּי.
The Gemara asks: In accordance with whose opinion is that which Rabbi Ḥelbo said that Rav Huna said: When Purim occurs on Shabbat, the reading of the Megilla in all places is deferred to the day of assembly? The Gemara corrects the wording of Rav Huna’s statement: Can it enter your mind to say that the reading of the Megilla in all places is deferred to the day of assembly? Aren’t there walled cities that perform this ceremony the next day, i.e., on Sunday? Rather, Rav Huna’s statement should say as follows: All readings that are deferred are deferred to the day of assembly. In accordance with whose opinion was this stated? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.
דְּכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא מְגִילָּה בְּשַׁבָּת לָא קָרִינַן. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבָּה: הַכֹּל חַיָּיבִין בִּקְרִיאַת מְגִילָּה (וּבִתְקִיעַת שׁוֹפָר), וְאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בְּמִקְרָא מְגִילָּה. גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִטְּלֶנָּה בְּיָדוֹ וְיֵלֵךְ אֵצֶל בָּקִי לִלְמוֹד, וְיַעֲבִירֶנָּה אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.
In any case, it is apparent from the mishna and the baraitot that everyone agrees that one does not read the Megilla on Shabbat. What is the reason for this? Rabba said: Everyone is obligated to participate in reading the Megilla on Purim and blowing the shofar on Rosh HaShana, and not everyone is proficient in reading the Megilla. Therefore, the Sages issued a rabbinic decree that the Megilla is not read on Shabbat, lest one take the Megilla in his hand and go to an expert to learn how to read it or to hear the expert read it, and, due to his preoccupation, he will carry it four cubits in the public domain, and thereby desecrate Shabbat.
וְהַיְינוּ טַעְמָא דְשׁוֹפָר. וְהַיְינוּ טַעְמָא דְלוּלָב.
The Gemara comments: And this same concern for the sanctity of Shabbat is the reason that the Sages decreed that the shofar is not blown when Rosh HaShana occurs on Shabbat. And this same concern is the reason that the Sages decreed that one may not take the lulav on Shabbat.
רַב יוֹסֵף אָמַר: מִפְּנֵי שֶׁעֵינֵיהֶן שֶׁל עֲנִיִּים נְשׂוּאוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה — גּוֹבִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמְחַלְּקִין בּוֹ בַיּוֹם.
Rav Yosef said that there is another reason the Megilla is not read on Shabbat: Because the eyes of the poor are raised to the reading of the Megilla. The poor await the day on which the Megilla is read, because on that day gifts are distributed to the poor. If the Megilla is read on Shabbat, it will not be possible to distribute gifts to the poor, who will be deeply disappointed. The Gemara notes that this is also taught in a baraita: Even though the Sages said that the villages advance their reading of the Megilla to the day of assembly, they also collect the gifts for the poor on that day, and they distribute them to the poor on that day.
אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ? אַדְּרַבָּה, מִשּׁוּם דְּאָמְרוּ הוּא! אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָמְרוּ שֶׁכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה — גּוֹבִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמְחַלְּקִין בּוֹ בַיּוֹם, מִפְּנֵי שֶׁעֵינֵיהֶם שֶׁל עֲנִיִּים נְשׂוּאוֹת בְּמִקְרָא מְגִילָּה. אֲבָל
The Gemara is troubled by the wording of this baraita. Does the baraita read: Even though the Sages said? On the contrary, it is because they said that the villages advance their reading to the day of assembly that the gifts must be collected and distributed to the poor on that very day. Rather, the baraita should read as follows: Since the Sages said that the villages advance their reading of the Megilla to the day of assembly, they collect the gifts for the poor on that day and they distribute them on that day, because the eyes of the poor are raised to the reading of the Megilla, and they should not be disappointed. However,
