במשנה כתוב שנבילות שונות מצטרפים ושרצים שונים מצטרפים. האם מדובר לעניין טומאה או לעניין אכילה או לשניהם? יש שלוש הבנות שונות. לפי רב, לוקים על כזית באכילת שרצים ולא בכעדשה (שיעור לטומאה). הגמרא מקשה על דעה זו ממקור שמראה ששיעור אכילה כשיעור טומאה. הגמרא מנסה לפתור את הסתירה.
רוצה להקדיש שיעור?
מעילה טז
לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְעִנְיַן טוּמְאָה, אֲבָל לְעִנְיַן אֲכִילָה – טְהוֹרִין בִּפְנֵי עַצְמָן, וּטְמֵאִים בִּפְנֵי עַצְמָן. וְלֵוִי אָמַר: אֲפִילּוּ לַאֲכִילָה נָמֵי מִצְטָרְפִין.
The mishna taught that all carcasses join together, which indicates that carcasses of non-kosher animals join together with carcasses of kosher animals, only with regard to ritual impurity. But with regard to the prohibition of eating animal carcasses, kosher animal carcasses are distinct, i.e., they join together only with other kosher animals, and non-kosher animal carcasses are likewise distinct. And Levi says: Even with regard to the prohibition of eating animal carcasses, kosher and non-kosher carcasses join together.
וְרַב אַסִּי אָמַר: טְהוֹרִים לְעַצְמָן וּטְמֵאִין לְעַצְמָן. אִיכָּא דְאָמְרִי: פְּלִיגָא אַדְּרַב, וְאִיכָּא דְאָמְרִי: לָא פְּלִיגָא.
And Rav Asi says: Kosher animal carcasses are distinct, and non-kosher animal carcasses are distinct. Since Rav Asi did not specify whether he is referring only to eating or also to ritual impurity, there are those who say that Rav Asi disagrees with the opinion of Rav, i.e., he interprets the mishna as referring to all carcasses of a similar kind, that is, from kosher animals on the one hand, and from non-kosher animals on the other hand. And there are those who say that Rav Asi does not disagree with the opinion of Rav, and concedes that kosher and non-kosher animal carcasses join together with regard to ritual impurity.
מֵיתִיבִי: מִיתַת פָּרָה, וְחַיֵּי גָמָל – אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. הָא מִיתַת שְׁנֵיהֶם – מִצְטָרְפִין, וְקַשְׁיָא לְרַב אַסִּי!
The Gemara raises an objection against the first explanation of the opinion of Rav Asi from a baraita: With regard to half an olive-bulk from the carcass of a dead cow and half an olive-bulk from the flesh of a live camel, they do not join together with one another. It can be inferred from here that if both of them are dead, they do join together. Rav can explain this baraita as referring to ritual impurity, but this poses a difficulty to Rav Asi.
אֵימָא: הָא חַיֵּי שְׁנֵיהֶם – מִצְטָרְפִין, וּמַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: אֵבֶר מִן הַחַי נוֹהֵג בַּטְּמֵאָה.
The Gemara answers: One should say that the correct inference from the baraita is not that if both of them, the cow and the camel, are dead, then they join together. Rather, one should infer that if both of them are alive, they join together. And who is the tanna of the baraita? It is Rabbi Yehuda, who said: The prohibition of eating a limb from a living animal applies even to the limb of a non-kosher animal.
אֲבָל מִיתַת שְׁנֵיהֶם, מַאי? לָא מִצְטָרְפִי? אִם כֵּן, מַאי אִירְיָא דְּרָהֵיט וְתָנֵי ״מִיתַת פָּרָה וְחַיֵּי גָמָל״, הָא אֲפִילּוּ מִיתַת שְׁנֵיהֶם לָא מִצְטָרְפִי!
The Gemara raises a difficulty with this answer. But in that case, what is the halakha if both of them, the cow and the camel, are dead? Do they not join together? If so, why does the tanna run specifically to an extreme case and teach: Half an olive-bulk from the carcass of a dead cow and half an olive-bulk from the flesh of a live camel? After all, even if both of them are dead, they do not join together.
וְעוֹד, תַּנְיָא: חֲצִי זַיִת פָּרָה בְּחַיֶּיהָ וַחֲצִי זַיִת גָּמָל בְּמִיתָתָהּ – אֵין מִצְטָרְפִין. אֲבָל חֲצִי זַיִת מִפָּרָה וַחֲצִי זַיִת מִגָּמָל, בֵּין בְּחַיֶּיהָ בֵּין בְּמִיתָתָהּ – מִצְטָרְפִין. קַשְׁיָא רֵישָׁא אַסֵּיפָא! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: מִיתַת שְׁנֵיהֶם – מִצְטָרְפִין!?
And furthermore, it is taught in a baraita: Half an olive-bulk from the flesh of a cow when it is alive and half an olive-bulk from the carcass of a camel when it is dead do not join together; but half an olive-bulk from a cow and half an olive-bulk from a camel, whether alive or dead, do join together. The first clause in the baraita is difficult as it is apparently contradicted by the latter clause. Rather, isn’t it correct to conclude from the baraita that if there is half an olive-bulk from each of the two of them when they are dead, they join together?
אָמַר לְךָ רַב אַסִּי: הַאי תַּנָּא סָבַר אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר.
The Gemara answers: Rav Asi could have said to you that this tanna holds that a prohibition takes effect even where another prohibition already exists. He maintains that the prohibition of eating an animal carcass takes effect even with regard to the flesh of a non-kosher animal, which is already prohibited, and for this reason the two half olive-bulks join together, as the same prohibition against eating an animal carcass applies to both. By contrast, Rav Asi himself maintains that a prohibition does not take effect where another prohibition already exists, and therefore this baraita does not pose a difficulty to his opinion that the two do not combine.
אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: אֲכִילַת שְׁרָצִים – לוֹקֶה עָלָיו בִּכְזַיִת. מַאי טַעְמָא? ׳אֲכִילָה׳ כְּתִיב בְּהוּ.
§ Rav Yehuda says that Rav says: With regard to eating creeping animals, one is flogged for eating an olive-bulk of them. What is the reason? It is because the term “eating” is written in the Torah with regard to them. The verse states: “And every creeping thing that swarms upon the earth is a detestable thing; it shall not be eaten” (Leviticus 11:41). The term “eating” is invariably referring to consuming an olive-bulk.
וְהָתָנֵי רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: ״וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא״ – פָּתַח הַכָּתוּב בַּאֲכִילָה, וְסִיֵּים בְּטוּמְאָה.
The Gemara raises a difficulty. But didn’t Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina teach the following baraita before Rabbi Yoḥanan: The verse states: “You shall separate between the kosher animal and the non-kosher, and between the non-kosher bird and the kosher; and you shall not make your souls detestable by animal, or by bird, or by anything that swarms on the ground, which I have set apart for you as impure” (Leviticus 20:25). The verse opens with eating creeping animals, in the phrase “You shall not make your souls detestable,” and it ends with the ritual impurity of creeping animals: “Which I have set apart for you as impure.”
מָה טוּמְאָה בְּכַעֲדָשָׁה, אַף אֲכִילָה בְּכַעֲדָשָׁה. וְקַלְּסֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן, וְקַשְׁיָא לִדְרַב!
The baraita explains: This teaches that just as the carcass of a creeping animal imparts ritual impurity through contact when it is the volume of a lentil-bulk, so too, one is liable for the prohibition of eating a creeping animal when it is the volume of a lentil-bulk. And Rabbi Yoḥanan praised [vekilseih] Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina for citing this baraita. And this poses a difficulty to the opinion of Rav, who maintains that one is flogged only if he eats an olive-bulk of creeping animals.
לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בְּמִיתָתָן, כָּאן – בְּחַיֵּיהֶן.
The Gemara answers: This is not difficult. Here, the baraita is referring to eating creeping animals when they are dead, at which stage they impart ritual impurity and one is liable for eating a lentil-bulk. By contrast, there, Rav is speaking about eating creeping animals when they are alive, which do not yet impart ritual impurity. For this reason one is flogged only if he eats an olive-bulk.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא רַב אַמַּתְנִיתִין קָאֵי, וּמַתְנִיתִין ״כׇּל הַשְּׁרָצִים״ קָתָנֵי, אֲפִילּוּ בְּמִיתָתָן. לָאו דְּאִיכָּא פּוּרְתָּא מֵהַאי וּפוּרְתָּא מֵהַאי? אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: הָהִיא דִּיּוּקָא דִּילָךְ הוּא. רַב – שְׁמַעְתָּא בְּעָלְמָא קָאָמַר.
Abaye said to Rav Yosef: But in his statement Rav was referring to the mishna, and the mishna teaches: And all the creeping animals join together to constitute the requisite olive-bulk measure to render one who consumes it liable to receive lashes. This indicates that this halakha applies even when they are dead. Is the mishna not referring to a case where there is a bit of this live creeping animal and a bit of that carcass of a creeping animal, which together combine to amount to an olive-bulk? Rav Yosef said to Abaye: This deductive inference, that Rav is referring to the mishna, is yours. But in fact Rav was merely saying a halakha unconnected to the mishna. Therefore, there is no proof that Rav was speaking about the carcasses of creeping animals.
וְקַלְּסֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן. מֵיתִיבִי: הָאֵיבָרִין – אֵין לָהֶן שִׁיעוּר, אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵלָה וּפָחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ – מְטַמְּאִין. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא בִּכְזַיִת!
The Gemara stated: And Rabbi Yoḥanan praised Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina for citing the baraita that rules that one is liable for violating the prohibition of eating a creeping animal by the amount of a lentil-bulk. The Gemara raises an objection from a mishna (Oholot 1:7): The whole limbs of impure bodies have no minimum measure with regard to imparting ritual impurity. Even if the limbs were less than an olive-bulk of a carcass or less than a lentil-bulk of a creeping animal, they impart ritual impurity. And Rabbi Yoḥanan says: This mishna is referring to the halakhot of ritual impurity; but with regard to the minimum measure which renders one liable for consumption, one is flogged for eating them only if they amount to an olive-bulk.
אָמַר רָבָא: בְּמוּבְדָּלִין דִּבֵּר הַכָּתוּב.
Rava says in resolution of the apparent contradiction between Rabbi Yoḥanan’s statements: When Rabbi Yoḥanan said that one is flogged for eating even a lentil-bulk of a creeping animal, he was referring only to those eight creeping animals of which the verse speaks, which are separated from all other creeping animals. The Torah (Leviticus 11:29–32) lists eight types of creeping animals, and Rabbi Yoḥanan was referring specifically to those eight. He maintains that one is flogged for eating a lentil-bulk of such creatures, whereas in the case of other creeping animals one is flogged only for eating an olive-bulk of them.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, בְּהֵמָה נָמֵי, לִיפְלְגִי בֵּין מוּבְדֶּלֶת לְשֶׁאֵינָהּ מוּבְדֶּלֶת.
Rav Adda bar Ahava said to Rava: If that is so, that there is a difference in the measure of liability for consumption between various types of creeping animals, the same should also apply with regard to an animal. Since the Torah in Leviticus 20:25 juxtaposes both kosher animals and non-kosher animals to creeping animals, one can say that an analogous difference should apply here as well: Let the halakha distinguish between flesh from the carcass of kosher animals, which is separated from other types in that it is permitted in consumption by the Torah, and flesh from the carcass of a non-kosher animal, which is not separated, i.e., which is not permitted by the Torah. Consequently, if the carcass of a kosher animal imparts ritual impurity by the amount of an olive-bulk of flesh, the measure of flesh from the carcass of a non-kosher animal that imparts ritual impurity should be larger, i.e., an egg-bulk.
לעקוב 
כלים
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
Extempore Effusions — Kidushin Perek Bet — האיש מקדש
11.05.2016 | ג׳ באייר תשע״ו
שלושה פנים רוחניים בקרבן בעלי חיים: כי הדם הוא הנפש – במחשבה שניה
26.10.2025 | ד׳ בחשון תשפ״ו
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי ללמוד דף יומי באמצע תקופת הקורונה, שאבא שלי סיפר לי על קבוצה של בנות שתיפתח ביישוב שלנו ותלמד דף יומי כל יום. הרבה זמן רציתי להצטרף לזה וזאת הייתה ההזדמנות בשבילי. הצטרפתי במסכת שקלים ובאמצע הייתה הפסקה קצרה. כיום אני כבר לומדת באולפנה ולומדת דף יומי לבד מתוך גמרא של טיינזלץ.
שבות בראלי
עתניאל, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.
נועה שילה
רבבה, ישראל
התחלתי ללמוד בסבב הנוכחי לפני כשנתיים .הסביבה מתפעלת ותומכת מאוד. אני משתדלת ללמוד מכל ההסכתים הנוספים שיש באתר הדרן. אני עורכת כל סיום מסכת שיעור בביתי לכ20 נשים שמחכות בקוצר רוח למפגשים האלו.
יעל אשר
יהוד, ישראל
My explorations into Gemara started a few days into the present cycle. I binged learnt and become addicted. I’m fascinated by the rich "tapestry” of intertwined themes, connections between Masechtot, conversations between generations of Rabbanim and learners past and present all over the world. My life has acquired a golden thread, linking generations with our amazing heritage.
Thank you.
סוזן כשדן
חשמונאים, Israel
התחלתי בתחילת הסבב, והתמכרתי. זה נותן משמעות נוספת ליומיום ומאוד מחזק לתת לזה מקום בתוך כל שגרת הבית-עבודה השוטפת.
רעות אברהמי
בית שמש, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי בתחילת מסכת ברכות, עוד לא ידעתי כלום. נחשפתי לסיום הש״ס, ובעצם להתחלה מחדש בתקשורת, הפתיע אותי לטובה שהיה מקום לעיסוק בתורה.
את המסכתות הראשונות למדתי, אבל לא סיימתי (חוץ מעירובין איכשהו). השנה כשהגעתי למדרשה, נכנסתי ללופ, ואני מצליחה להיות חלק, סיימתי עם החברותא שלי את כל המסכתות הקצרות, גם כשהיינו חולות קורונה ובבידודים, למדנו לבד, העיקר לא לצבור פער, ומחכות ליבמות 🙂
עדן ישורון
מזכרת בתיה, ישראל
התחלתי מחוג במסכת קידושין שהעבירה הרבנית רייסנר במסגרת בית המדרש כלנה בגבעת שמואל; לאחר מכן התחיל סבב הדף היומי אז הצטרפתי. לסביבה לקח זמן לעכל אבל היום כולם תומכים ומשתתפים איתי. הלימוד לעתים מעניין ומעשיר ולעתים קשה ואף הזוי… אך אני ממשיכה קדימה. הוא משפיע על היומיום שלי קודם כל במרדף אחרי הדף, וגם במושגים הרבים שלמדתי ובידע שהועשרתי בו, חלקו ממש מעשי
אביגיל כריסי
ראש העין, ישראל
התחלתי לפני 8 שנים במדרשה. לאחרונה סיימתי מסכת תענית בלמידה עצמית ועכשיו לקראת סיום מסכת מגילה.
דניאלה ברוכים
רעננה, ישראל
אחי, שלומד דף יומי ממסכת ברכות, חיפש חברותא ללימוד מסכת ראש השנה והציע לי. החברותא היתה מאתגרת טכנית ורוב הזמן נעשתה דרך הטלפון, כך שבסיום המסכת נפרדו דרכינו. אחי חזר ללמוד לבד, אבל אני כבר נכבשתי בקסם הגמרא ושכנעתי את האיש שלי להצטרף אלי למסכת ביצה. מאז המשכנו הלאה, ועכשיו אנחנו מתרגשים לקראתו של סדר נשים!
שולמית סבן
נוקדים, ישראל
כבר סיפרתי בסיום של מועד קטן.
הלימוד מאוד משפיעה על היום שלי כי אני לומדת עם רבנית מישל על הבוקר בזום. זה נותן טון לכל היום – בסיס למחשבות שלי .זה זכות גדול להתחיל את היום בלימוד ובתפילה. תודה רבה !
שרה ברלוביץ
ירושלים, ישראל
התחלתי לפני 8 שנים במדרשה. לאחרונה סיימתי מסכת תענית בלמידה עצמית ועכשיו לקראת סיום מסכת מגילה.
דניאלה ברוכים
רעננה, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי שהתחילו מסכת כתובות, לפני 7 שנים, במסגרת קבוצת לימוד שהתפרקה די מהר, ומשם המשכתי לבד בתמיכת האיש שלי. נעזרתי בגמרת שטיינזלץ ובשיעורים מוקלטים.
הסביבה מאד תומכת ואני מקבלת המון מילים טובות לאורך כל הדרך. מאז הסיום הגדול יש תחושה שאני חלק מדבר גדול יותר.
אני לומדת בשיטת ה”7 דפים בשבוע” של הרבנית תרצה קלמן – כלומר, לא נורא אם לא הצלחת ללמוד כל יום, העיקר שגמרת ארבעה דפים בשבוע
רחל גולדשטיין
עתניאל, ישראל
התחלתי לפני כמה שנים אבל רק בסבב הזה זכיתי ללמוד יום יום ולסיים מסכתות
סיגל טל
רעננה, ישראל
התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!
אוריה קסנר
חיפה , ישראל
התחלתי בסיום הש”ס, יצאתי באורות. נשברתי פעמיים, ובשתיהם הרבנית מישל עודדה להמשיך איפה שכולם בסבב ולהשלים כשאוכל, וכך עשיתי וכיום השלמתי הכל. מדהים אותי שאני לומדת כל יום קצת, אפילו בחדר הלידה, בבידוד או בחו”ל. לאט לאט יותר נינוחה בסוגיות. לא כולם מבינים את הרצון, בפרט כפמניסטית. חשה סיפוק גדול להכיר את המושגים וצורת החשיבה. החלום זה להמשיך ולהתמיד ובמקביל ללמוד איך מהסוגיות נוצרה והתפתחה ההלכה.
קרן וינגרטן שרינגטון
מודיעין, ישראל
הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.
עדנה גרוס
מרכז שפירא, ישראל
התחלתי ללמוד גמרא בבית הספר בגיל צעיר והתאהבתי. המשכתי בכך כל חיי ואף היייתי מורה לגמרא בבית הספר שקד בשדה אליהו (בית הספר בו למדתי בילדותי)בתחילת מחזור דף יומי הנוכחי החלטתי להצטרף ובע”ה מקווה להתמיד ולהמשיך. אני אוהבת את המפגש עם הדף את "דרישות השלום ” שמקבלת מקשרים עם דפים אחרים שלמדתי את הסנכרון שמתחולל בין התכנים.
אריאלה ביגמן
מעלה גלבוע, ישראל
התחלתי ללמוד לפני כשנתיים בשאיפה לסיים לראשונה מסכת אחת במהלך חופשת הלידה.
אחרי מסכת אחת כבר היה קשה להפסיק…
נעה גלנט
ירוחם, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי באמצע תקופת הקורונה, שאבא שלי סיפר לי על קבוצה של בנות שתיפתח ביישוב שלנו ותלמד דף יומי כל יום. הרבה זמן רציתי להצטרף לזה וזאת הייתה ההזדמנות בשבילי. הצטרפתי במסכת שקלים ובאמצע הייתה הפסקה קצרה. כיום אני כבר לומדת באולפנה ולומדת דף יומי לבד מתוך גמרא של טיינזלץ.
שבות בראלי
עתניאל, ישראל
A life-changing journey started with a Chanukah family tiyul to Zippori, home of the Sanhedrin 2 years ago and continued with the Syum in Binanei Hauma where I was awed by the energy of 3000 women dedicated to learning daf Yomi. Opening my morning daily with a fresh daf, I am excited with the new insights I find enriching my life and opening new and deeper horizons for me.
בקי גולדשטיין
Elazar gush etzion, Israel
מעילה טז
לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְעִנְיַן טוּמְאָה, אֲבָל לְעִנְיַן אֲכִילָה – טְהוֹרִין בִּפְנֵי עַצְמָן, וּטְמֵאִים בִּפְנֵי עַצְמָן. וְלֵוִי אָמַר: אֲפִילּוּ לַאֲכִילָה נָמֵי מִצְטָרְפִין.
The mishna taught that all carcasses join together, which indicates that carcasses of non-kosher animals join together with carcasses of kosher animals, only with regard to ritual impurity. But with regard to the prohibition of eating animal carcasses, kosher animal carcasses are distinct, i.e., they join together only with other kosher animals, and non-kosher animal carcasses are likewise distinct. And Levi says: Even with regard to the prohibition of eating animal carcasses, kosher and non-kosher carcasses join together.
וְרַב אַסִּי אָמַר: טְהוֹרִים לְעַצְמָן וּטְמֵאִין לְעַצְמָן. אִיכָּא דְאָמְרִי: פְּלִיגָא אַדְּרַב, וְאִיכָּא דְאָמְרִי: לָא פְּלִיגָא.
And Rav Asi says: Kosher animal carcasses are distinct, and non-kosher animal carcasses are distinct. Since Rav Asi did not specify whether he is referring only to eating or also to ritual impurity, there are those who say that Rav Asi disagrees with the opinion of Rav, i.e., he interprets the mishna as referring to all carcasses of a similar kind, that is, from kosher animals on the one hand, and from non-kosher animals on the other hand. And there are those who say that Rav Asi does not disagree with the opinion of Rav, and concedes that kosher and non-kosher animal carcasses join together with regard to ritual impurity.
מֵיתִיבִי: מִיתַת פָּרָה, וְחַיֵּי גָמָל – אֵין מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה. הָא מִיתַת שְׁנֵיהֶם – מִצְטָרְפִין, וְקַשְׁיָא לְרַב אַסִּי!
The Gemara raises an objection against the first explanation of the opinion of Rav Asi from a baraita: With regard to half an olive-bulk from the carcass of a dead cow and half an olive-bulk from the flesh of a live camel, they do not join together with one another. It can be inferred from here that if both of them are dead, they do join together. Rav can explain this baraita as referring to ritual impurity, but this poses a difficulty to Rav Asi.
אֵימָא: הָא חַיֵּי שְׁנֵיהֶם – מִצְטָרְפִין, וּמַנִּי – רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר: אֵבֶר מִן הַחַי נוֹהֵג בַּטְּמֵאָה.
The Gemara answers: One should say that the correct inference from the baraita is not that if both of them, the cow and the camel, are dead, then they join together. Rather, one should infer that if both of them are alive, they join together. And who is the tanna of the baraita? It is Rabbi Yehuda, who said: The prohibition of eating a limb from a living animal applies even to the limb of a non-kosher animal.
אֲבָל מִיתַת שְׁנֵיהֶם, מַאי? לָא מִצְטָרְפִי? אִם כֵּן, מַאי אִירְיָא דְּרָהֵיט וְתָנֵי ״מִיתַת פָּרָה וְחַיֵּי גָמָל״, הָא אֲפִילּוּ מִיתַת שְׁנֵיהֶם לָא מִצְטָרְפִי!
The Gemara raises a difficulty with this answer. But in that case, what is the halakha if both of them, the cow and the camel, are dead? Do they not join together? If so, why does the tanna run specifically to an extreme case and teach: Half an olive-bulk from the carcass of a dead cow and half an olive-bulk from the flesh of a live camel? After all, even if both of them are dead, they do not join together.
וְעוֹד, תַּנְיָא: חֲצִי זַיִת פָּרָה בְּחַיֶּיהָ וַחֲצִי זַיִת גָּמָל בְּמִיתָתָהּ – אֵין מִצְטָרְפִין. אֲבָל חֲצִי זַיִת מִפָּרָה וַחֲצִי זַיִת מִגָּמָל, בֵּין בְּחַיֶּיהָ בֵּין בְּמִיתָתָהּ – מִצְטָרְפִין. קַשְׁיָא רֵישָׁא אַסֵּיפָא! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: מִיתַת שְׁנֵיהֶם – מִצְטָרְפִין!?
And furthermore, it is taught in a baraita: Half an olive-bulk from the flesh of a cow when it is alive and half an olive-bulk from the carcass of a camel when it is dead do not join together; but half an olive-bulk from a cow and half an olive-bulk from a camel, whether alive or dead, do join together. The first clause in the baraita is difficult as it is apparently contradicted by the latter clause. Rather, isn’t it correct to conclude from the baraita that if there is half an olive-bulk from each of the two of them when they are dead, they join together?
אָמַר לְךָ רַב אַסִּי: הַאי תַּנָּא סָבַר אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר.
The Gemara answers: Rav Asi could have said to you that this tanna holds that a prohibition takes effect even where another prohibition already exists. He maintains that the prohibition of eating an animal carcass takes effect even with regard to the flesh of a non-kosher animal, which is already prohibited, and for this reason the two half olive-bulks join together, as the same prohibition against eating an animal carcass applies to both. By contrast, Rav Asi himself maintains that a prohibition does not take effect where another prohibition already exists, and therefore this baraita does not pose a difficulty to his opinion that the two do not combine.
אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: אֲכִילַת שְׁרָצִים – לוֹקֶה עָלָיו בִּכְזַיִת. מַאי טַעְמָא? ׳אֲכִילָה׳ כְּתִיב בְּהוּ.
§ Rav Yehuda says that Rav says: With regard to eating creeping animals, one is flogged for eating an olive-bulk of them. What is the reason? It is because the term “eating” is written in the Torah with regard to them. The verse states: “And every creeping thing that swarms upon the earth is a detestable thing; it shall not be eaten” (Leviticus 11:41). The term “eating” is invariably referring to consuming an olive-bulk.
וְהָתָנֵי רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: ״וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא״ – פָּתַח הַכָּתוּב בַּאֲכִילָה, וְסִיֵּים בְּטוּמְאָה.
The Gemara raises a difficulty. But didn’t Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina teach the following baraita before Rabbi Yoḥanan: The verse states: “You shall separate between the kosher animal and the non-kosher, and between the non-kosher bird and the kosher; and you shall not make your souls detestable by animal, or by bird, or by anything that swarms on the ground, which I have set apart for you as impure” (Leviticus 20:25). The verse opens with eating creeping animals, in the phrase “You shall not make your souls detestable,” and it ends with the ritual impurity of creeping animals: “Which I have set apart for you as impure.”
מָה טוּמְאָה בְּכַעֲדָשָׁה, אַף אֲכִילָה בְּכַעֲדָשָׁה. וְקַלְּסֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן, וְקַשְׁיָא לִדְרַב!
The baraita explains: This teaches that just as the carcass of a creeping animal imparts ritual impurity through contact when it is the volume of a lentil-bulk, so too, one is liable for the prohibition of eating a creeping animal when it is the volume of a lentil-bulk. And Rabbi Yoḥanan praised [vekilseih] Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina for citing this baraita. And this poses a difficulty to the opinion of Rav, who maintains that one is flogged only if he eats an olive-bulk of creeping animals.
לָא קַשְׁיָא: כָּאן – בְּמִיתָתָן, כָּאן – בְּחַיֵּיהֶן.
The Gemara answers: This is not difficult. Here, the baraita is referring to eating creeping animals when they are dead, at which stage they impart ritual impurity and one is liable for eating a lentil-bulk. By contrast, there, Rav is speaking about eating creeping animals when they are alive, which do not yet impart ritual impurity. For this reason one is flogged only if he eats an olive-bulk.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא רַב אַמַּתְנִיתִין קָאֵי, וּמַתְנִיתִין ״כׇּל הַשְּׁרָצִים״ קָתָנֵי, אֲפִילּוּ בְּמִיתָתָן. לָאו דְּאִיכָּא פּוּרְתָּא מֵהַאי וּפוּרְתָּא מֵהַאי? אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף: הָהִיא דִּיּוּקָא דִּילָךְ הוּא. רַב – שְׁמַעְתָּא בְּעָלְמָא קָאָמַר.
Abaye said to Rav Yosef: But in his statement Rav was referring to the mishna, and the mishna teaches: And all the creeping animals join together to constitute the requisite olive-bulk measure to render one who consumes it liable to receive lashes. This indicates that this halakha applies even when they are dead. Is the mishna not referring to a case where there is a bit of this live creeping animal and a bit of that carcass of a creeping animal, which together combine to amount to an olive-bulk? Rav Yosef said to Abaye: This deductive inference, that Rav is referring to the mishna, is yours. But in fact Rav was merely saying a halakha unconnected to the mishna. Therefore, there is no proof that Rav was speaking about the carcasses of creeping animals.
וְקַלְּסֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן. מֵיתִיבִי: הָאֵיבָרִין – אֵין לָהֶן שִׁיעוּר, אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵלָה וּפָחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ – מְטַמְּאִין. וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא בִּכְזַיִת!
The Gemara stated: And Rabbi Yoḥanan praised Rabbi Yosei bar Rabbi Ḥanina for citing the baraita that rules that one is liable for violating the prohibition of eating a creeping animal by the amount of a lentil-bulk. The Gemara raises an objection from a mishna (Oholot 1:7): The whole limbs of impure bodies have no minimum measure with regard to imparting ritual impurity. Even if the limbs were less than an olive-bulk of a carcass or less than a lentil-bulk of a creeping animal, they impart ritual impurity. And Rabbi Yoḥanan says: This mishna is referring to the halakhot of ritual impurity; but with regard to the minimum measure which renders one liable for consumption, one is flogged for eating them only if they amount to an olive-bulk.
אָמַר רָבָא: בְּמוּבְדָּלִין דִּבֵּר הַכָּתוּב.
Rava says in resolution of the apparent contradiction between Rabbi Yoḥanan’s statements: When Rabbi Yoḥanan said that one is flogged for eating even a lentil-bulk of a creeping animal, he was referring only to those eight creeping animals of which the verse speaks, which are separated from all other creeping animals. The Torah (Leviticus 11:29–32) lists eight types of creeping animals, and Rabbi Yoḥanan was referring specifically to those eight. He maintains that one is flogged for eating a lentil-bulk of such creatures, whereas in the case of other creeping animals one is flogged only for eating an olive-bulk of them.
אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא: אֶלָּא מֵעַתָּה, בְּהֵמָה נָמֵי, לִיפְלְגִי בֵּין מוּבְדֶּלֶת לְשֶׁאֵינָהּ מוּבְדֶּלֶת.
Rav Adda bar Ahava said to Rava: If that is so, that there is a difference in the measure of liability for consumption between various types of creeping animals, the same should also apply with regard to an animal. Since the Torah in Leviticus 20:25 juxtaposes both kosher animals and non-kosher animals to creeping animals, one can say that an analogous difference should apply here as well: Let the halakha distinguish between flesh from the carcass of kosher animals, which is separated from other types in that it is permitted in consumption by the Torah, and flesh from the carcass of a non-kosher animal, which is not separated, i.e., which is not permitted by the Torah. Consequently, if the carcass of a kosher animal imparts ritual impurity by the amount of an olive-bulk of flesh, the measure of flesh from the carcass of a non-kosher animal that imparts ritual impurity should be larger, i.e., an egg-bulk.
לעקוב
