שישה דברים עשו אנשי יריחו – על שלושה מיחו חכמים ועל שלושה לא מיחו. מה עשו ומה היתה הבעייה בדברים אלו? גם חזקיה עשו ששה דברים והסכימו איתו בחצי מהדברים ולא בחצי השני? יש מסורות שונות מה היו ששת הדברים שעשו אנשי יריחו – וגם לגבי השלושה שלא מיחו, האם היו ברצון חכמים או לא ברצון, אבל לא מיחו? הגמרא גם מסבירה מה היו כל ששת הדברים ומה היה הויכוח בין אנשי יריחו וחכמים.
רוצה להקדיש שיעור?
פסחים נו
וְאוֹכְלִין מִתַּחַת הַנְּשָׁרִים בְּשַׁבָּת, וְנוֹתְנִין פֵּאָה לַיָּרָק. וּמִיחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים.
and they would eat fallen fruit from beneath palm trees that shed fruit that had fallen on Shabbat; and they would designate the produce in the corner for the poor in a field of vegetables, which is exempt from this obligation even by rabbinic law. And the Sages reprimanded the people of Jericho for doing these three things.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁשָּׁה דְבָרִים עָשָׂה חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ, עַל שְׁלֹשָׁה הוֹדוּ לוֹ, וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא הוֹדוּ לוֹ: גֵּירַר עַצְמוֹת אָבִיו עַל מִטָּה שֶׁל חֲבָלִים — וְהוֹדוּ לוֹ. כִּיתַּת נְחַשׁ הַנְּחשֶׁת — וְהוֹדוּ לוֹ. גָּנַז סֵפֶר רְפוּאוֹת — וְהוֹדוּ לוֹ.
GEMARA: Apropos the people of Jericho, who were reprimanded for some of their actions and not reprimanded for others, the Gemara cites a similar baraita. The Sages taught: King Hezekiah performed six actions. With regard to three of them, the Sages of his generation conceded to him; and with regard to three of them, the Sages did not concede to him. Due to King Hezekiah’s father’s wickedness, he dragged the bones of his father Ahaz on a bier of ropes and did not afford him the respect due to a king, and the Sages conceded to him. He ground the copper snake that Moses fashioned in the desert because Israel worshipped it, and the Sages conceded to him. He suppressed the Book of Cures, and they conceded to him.
וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא הוֹדוּ לוֹ: קִיצֵּץ דְּלָתוֹת שֶׁל הֵיכָל וְשִׁיגְּרָן לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר — וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. סָתַם מֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן — וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. עִיבֵּר נִיסָן בְּנִיסָן — וְלֹא הוֹדוּ לוֹ.
And with regard to three actions, the Sages did not concede to him. He cut off the doors of the Sanctuary and sent them to the King of Assyria, and they did not concede to him because he thereby demeaned the Temple. He sealed the waters of the upper Gihon stream, diverting its water into the city by means of a tunnel, and they did not concede to him, because he harmed the local populace in the process and should have relied upon God (Me’iri). He intercalated the year, delaying the advent of the month of Nisan during Nisan, and they did not concede to him. The Gemara explains that he declared the first of Nisan to be the thirtieth of Adar and only then intercalated the year (see II Chronicles 30:2).
מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל הַיּוֹם וְכוּ׳. הֵיכִי עָבְדִי? אָמַר רַב יְהוּדָה: מַיְיתֵי אָסָא דָּרָא וְשִׁיכְרָא דְּדַפְנָא וְקִימְחָא דִשְׂעָרֵי דִּרְמֵי בְּמָנָא דְּלָא חָלְפִי עֲלֵיהּ אַרְבְּעִין יוֹמִין, וּמַרְתְּחִי לְהוּ, וְשָׁדוּ לְהוּ לְדִיקְלָא בְּלִיבֵּיהּ, וְכׇל דְּקָאֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת דִּידֵיהּ, אִי לָא עָבְדִי לֵיהּ הָכִי — צָאוֵי לְאַלְתַּר. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: מַנְּחִי כּוּפְרָא דִּיכְרָא לְנוּקְבְּתָא.
We learned in the mishna: They would graft palm trees the entire day of the fourteenth of Nisan. The Gemara asks: How did they perform this grafting? Rabbi Yehuda said: They brought fresh myrtle, strong beer made from the fruit of the laurel tree, and barley flour that was cast into a vessel, and forty days has not passed since it was ground. They boiled them together and poured the mixture into the core of the palm tree. And for any tree standing within four cubits of that tree, if they did not perform this treatment with it, it would immediately wither because the tree that received the treatment would grow faster at the expense of the surrounding trees. Rav Aḥa, son of Rava, said: They placed a branch of a male palm tree on the female, and by doing so the female tree would yield fruit.
וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע. הֵיכִי עָבְדִי? אָמַר רַב יְהוּדָה: אוֹמְרִים ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״, וְלֹא הָיוּ מַפְסִיקִין. רָבָא אָמַר: מַפְסִיקִין הָיוּ, אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים ״הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ״, דְּמַשְׁמַע: הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, וְלֹא מָחָר עַל לְבָבֶךָ. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד הָיוּ כּוֹרְכִין אֶת שְׁמַע? אוֹמְרִים ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״, וְלֹא הָיוּ מַפְסִיקִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַפְסִיקִין הָיוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ אוֹמְרִים ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״.
We learned in the mishna that the residents of Jericho would bundle Shema. The Gemara asks: What does it mean that they bundled Shema? How did they do so? Rabbi Yehuda said that they recited: “Hear Israel: The Lord is our God, the Lord is One” (Deuteronomy 6:4), and they would not pause between words. Rava said: They would pause between words, but instead of reciting this verse in the proper manner: “That which I command you today, shall be on your heart” (Deuteronomy 6:5), pausing after the word today; they would say: Today shall be on your heart, inferring: Today it will be on your heart, and tomorrow it will not be on your heart. The Sages taught in the Tosefta: How would they bundle Shema? They recited: “Hear Israel, the Lord is our God the Lord is One,” without pausing; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: They paused, but they would not recite: Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever.
וַאֲנַן, מַאי טַעְמָא אָמְרִינַן לֵיהּ? כִּדְדָרֵישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
The Gemara asks: What is the reason that we recite that passage: Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever, even though it does not appear in the Torah? The Gemara answers: We recite it in accordance with that which Rabbi Shimon ben Lakish interpreted homiletically.
דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: ״וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם״. בִּיקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו קֵץ הַיָּמִין, וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה. אָמַר: שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בְּמִטָּתִי פְּסוּל, כְּאַבְרָהָם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, וְאָבִי יִצְחָק שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו? אָמְרוּ לוֹ בָּנָיו: ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״. אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֶחָד, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״.
As Rabbi Shimon ben Lakish said that it is written: “And Jacob called his sons and said, Gather around and I will tell you what will occur to you in the end of days” (Genesis 49:1). Jacob wanted to reveal to his sons when the complete redemption would arrive at the end of days (see Daniel 12:13), but the Divine Presence abandoned him, rendering him unable to prophesy. He said: Perhaps the Divine Presence has abandoned me because, Heaven forfend, one of my descendants is unfit, as was the case with my grandfather Abraham, from whom Ishmael emerged, and like my father Isaac, from whom Esau emerged. His sons said to him: Hear Israel, our father, the Lord is our God, the Lord is One. They said: Just as there is only one God in your heart, so too, there is only one in our hearts. At that moment Jacob our father said in praise: Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever, as all his children were righteous.
אָמְרִי רַבָּנַן: הֵיכִי נַעֲבֵיד? נֵאמְרֵיהּ, לֹא אֲמָרוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ. לָא נֵאמְרֵיהּ, אֲמָרוֹ יַעֲקֹב. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ בַּחֲשַׁאי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי: מָשָׁל לְבַת מֶלֶךְ שֶׁהֵרִיחָה צִיקֵי קְדֵירָה. אִם תֹּאמַר — יֵשׁ לָהּ גְּנַאי. לֹא תֹּאמַר — יֵשׁ לָהּ צַעַר. הִתְחִילוּ עֲבָדֶיהָ לְהָבִיא בַּחֲשַׁאי.
The Rabbis said: What should we do? Shall we recite this verse? But Moses our teacher did not say it in the Torah as part of Shema. Shall we not recite it? But Jacob said it. In order to resolve this dilemma they established that this passage should be recited surreptitiously. Rabbi Yitzḥak said that the school of Rabbi Ami said: This is analogous to the daughter of a king who smelled the fragrance of the dried spices stuck to the bottom of the pot and craved to eat them. What can she do? If she tells her servants to give it to her, she will be disgraced, as the dried spices are a contemptible food. However, if she does not say she wants to eat them, she will endure suffering. Her servants began to bring them to her surreptitiously. One should conduct himself in that manner in similar cases of uncertainty.
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּקוֹל רָם, מִפְּנֵי תַּרְעוֹמֶת הַמִּינִין. וּבִנְהַרְדְּעָא, דְּלֵיכָּא מִינִין, עַד הַשְׁתָּא אָמְרִי לַהּ בַּחֲשַׁאי.
Rabbi Abbahu said: The Sages instituted that the people should recite it aloud due to the grievance of the heretics. It was instituted to prevent the heretics from claiming that the Jews are surreptitiously reciting inappropriate statements. The Gemara adds: In Neharde’a, where there are no heretics, they recite it surreptitiously even now.
תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁשָּׁה דְּבָרִים עָשׂוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ, שְׁלֹשָׁה בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים. וְאֵלּוּ בִּרְצוֹן חֲכָמִים: מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל הַיּוֹם, וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע, וְקוֹצְרִין לִפְנֵי הָעוֹמֶר. וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים: גּוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר, וּפוֹרְצִין פְּרָצוֹת בְּגַנּוֹתֵיהֶן וּבְפַרְדְּסוֹתֵיהֶן לְהַאֲכִיל נֶשֶׁר לַעֲנִיִּים בִּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, וּמַתִּירִין גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
The Sages taught a related matter in the Tosefta: The people of Jericho performed six actions, three in keeping with the will of the Sages and three against the will of the Sages. And these are what they did in keeping with the will of the Sages: They would graft palm trees the entire day of the fourteenth of Nisan; and they would bundle Shema; and they would harvest grain before the omer offering was brought. And these are what they did against the will of the Sages: They would pile the harvest before the omer; and they would make breaches in the walls of their gardens and their orchards to feed fallen fruit to the poor during drought years, so that the poor could take the fruit that had fallen on Shabbat and Festivals; and they would permit the use of consecrated branches of carob and of sycamore trees. This is the statement of Rabbi Meir.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: אִם בִּרְצוֹן חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂין, יְהוּ כׇּל אָדָם עוֹשִׂין כֵּן. אֶלָּא: אֵלּוּ וָאֵלּוּ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂין, עַל שְׁלֹשָׁה מִיחוּ בְּיָדָם, וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא מִיחוּ בְּיָדָם.
Rabbi Yehuda said to him: It is inaccurate to formulate it in that manner, as if they acted in keeping with the will of the Sages, all people would do so, not only the residents of Jericho. Rather, formulate it in this manner: Both these three acts and those three were performed against the will of the Sages. With regard to three the Sages reprimanded them; and with regard to three the Sages did not reprimand them. Since one could contend that the latter are permitted and the people of Jericho had already performed them, the Sages chose not to reprimand them.
וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא מִיחוּ בְּיָדָם: מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל הַיּוֹם, וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע, וְקוֹצְרִין וְגוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר. וְאֵלּוּ שֶׁמִּיחוּ בְּיָדָם: מַתִּירִין גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה, וּפוֹרְצִין פְּרָצוֹת בְּגַנּוֹתֵיהֶן וּפַרְדְּסֵיהֶן לְהַאֲכִיל נֶשֶׁר לַעֲנִיִּים בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים בִּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת, נוֹתְנִין פֵּיאָה לַיָּרָק, וּמִיחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים.
And these are what they did for which the Sages did not reprimand them: They would graft palm trees the entire day; and they would bundle Shema; and they would harvest and pile grain before the omer offering was brought. And these are what they did for which the Sages reprimanded them: They would permit the use of consecrated branches of carob and of sycamore trees; they would make breaches in the walls of their gardens and orchards on Shabbat and Festivals, in order to feed the poor fallen fruit during drought years; and they would designate for the poor the produce in the corner in a field of vegetables. And the Sages reprimanded them for those actions.
וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה קְצִירָה שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים הִיא? וְהָתְנַן: אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ קוֹצְרִין לִפְנֵי הָעוֹמֶר בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וְגוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וְלֹא מִיחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים.
The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda maintain that this harvest performed by the residents of Jericho was against the will of the Sages? Didn’t we learn in a mishna: The people of Jericho would harvest before the omer, in keeping with the will of the Sages, and they would pile the grain before the omer, against the will of the Sages, but the Sages did not reprimand them?
מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר ״מִיחוּ״ וְ״לֹא מִיחוּ״ — רַבִּי יְהוּדָה. וְקָתָנֵי: קוֹצְרִין בִּרְצוֹן חֲכָמִים! וְלִיטַעְמָיךְ, הָנֵי אַרְבְּעָה הֲוָה! אֶלָּא: סְמִי מִיכָּן קְצִירָה.
Whom did you hear that said: Reprimanded and did not reprimand? It is Rabbi Yehuda, as Rabbi Meir uses the terminology: In keeping with the will and against the will. And yet, Rabbi Yehuda is teaching in the baraita that they would harvest in keeping with the will of the Sages. The Gemara answers with a question: And according to your reasoning, these three activities listed in the mishna, for which the Sages did not reprimand them, are actually four: Grafting palms, bundling Shema, harvesting, and piling. They are not three activities, as stated. Rather, delete harvest from the mishna here. Harvesting should not be listed with the activities for which the Sages did not reprimand them.
וּמַתִּירִין גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה. אָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ לֹא הִקְדִּישׁוּ אֶלָּא קוֹרוֹת, וְאָנוּ נַתִּיר גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה. וּבְגִידּוּלִין הַבָּאִין לְאַחַר מִכָּאן עָסְקִינַן, וְסָבְרִי לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר: אֵין מְעִילָה בְּגִידּוּלִין. וְרַבָּנַן סָבְרִי: נְהִי דִּמְעִילָה לֵיכָּא, אִיסּוּרָא מִיהָא אִיכָּא.
It was taught in the baraita: They would permit the use of consecrated branches of carob and of sycamore trees. The Gemara explains the reason: They said: Our fathers consecrated only the tree trunks, and therefore we can permit the consecrated branches that have grown from the branches of carob and of sycamore trees. The Gemara explains that we are dealing with the growth that came afterward, and they hold in accordance with the one who said: There is no misuse of consecrated property with regard to subsequent growth. And the Rabbis hold: Although there is no misuse of consecrated property, in any case, there is a prohibition.
וּפוֹרְצִין פְּרָצוֹת. אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַחְלוֹקֶת בְּשֶׁל מַכְבֵּדוֹת, דְּרַבָּנַן סָבְרִי: גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיִתְלוֹשׁ, וְאַנְשֵׁי יְרִיחוֹ סָבְרִי: לָא גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיִתְלוֹשׁ. אֲבָל בְּשֶׁל בֵּין הַכִּיפִּין — דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר.
It was taught in the baraita that the residents of Jericho created breaches so that during years of famine the poor could take fruit that fell on Shabbat and Festivals. Ulla said that Rabbi Shimon ben Lakish said: This dispute between the residents of Jericho and the Sages is with regard to dates no longer attached to the tree that fell onto the upper palm branches [makhebedot]. The Sages hold: We issue a decree to prohibit taking these dates, lest one climb the tree and pick dates still attached to the tree. And the people of Jericho hold: We do not issue a decree lest one climb the tree and pick dates. However, with regard to dates that fell onto lower palm branches [keifin], everyone agrees that taking fruit from these branches is permitted.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא מוּקְצוֹת נִינְהוּ. וְכִי תֵּימָא: הוֹאִיל דַּחֲזֵי לְעוֹרְבִין. הַשְׁתָּא מוּכָן לְאָדָם לָא הָוֵי מוּכָן לִכְלָבִים, דִּתְנַן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם לֹא הָיְתָה נְבֵילָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת — אֲסוּרָה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִן הַמּוּכָן, מוּכָן לְעוֹרְבִים הָוֵי מוּכָן לְאָדָם?!
Rava said to Ulla: But aren’t they set-aside, as they are not prepared as food before Shabbat, since they fell from the tree on Shabbat itself? Any item prohibited during twilight on Shabbat eve remains prohibited throughout day, even if circumstances change. And if you say: These dates are not set-aside, since they are fit for consumption by domestic ravens, which can fly and gather the dates still attached to the tree, now, an item that is prepared for use for a person is not considered prepared for use for dogs, as we learned in a mishna that Rabbi Yehuda says: If the animal was alive and not a carcass on Shabbat eve, it may not be fed to dogs on Shabbat because it was not expressly prepared for that purpose. Is food prepared for ravens considered prepared for a person? While it was alive, the animal was prepared for human consumption during twilight; nevertheless, it is prohibited to feed its carcass to the dogs.
אֲמַר לֵיהּ: אִין, מוּכָן לְאָדָם — לָא הָוֵי מוּכָן לִכְלָבִים, דְּכׇל מִידֵּי דַּחֲזֵי לְאִינִישׁ, לָא מַקְצֵה לֵיהּ מִדַּעְתֵּיהּ. מוּכָן לְעוֹרְבִים — הָוֵי מוּכָן לְאָדָם, כׇּל מִידֵּי דַּחֲזֵי לְאִינִישׁ, דַּעְתֵּיהּ עִלָּוֵיהּ.
Ulla said to Rava: Yes, an item that is prepared for consumption for a person is not prepared for dogs, as any item that is fit for a person, one does not remove it from his thoughts; it remains exclusively for the use of a person. However, an item that is prepared for ravens is also prepared for the use of a person. Any item that is fit for the use of a person, his thoughts are upon it. Although initially it is available only to ravens, a person is prepared to eat any food that becomes available to him. That is Ulla’s version of the statement of Rabbi Shimon ben Lakish.
כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַחְלוֹקֶת בְּשֶׁל בֵּין כִּיפִּין, דְּרַבָּנַן סָבְרִי: מוּכָן לְעוֹרְבִים — לָא הָוֵי מוּכָן לְאָדָם, וְאַנְשֵׁי יְרִיחוֹ סָבְרִי: מוּכָן לָעוֹרְבִים — הָוֵי מוּכָן לְאָדָם, אֲבָל בְּשֶׁל מַכְבֵּדוֹת — דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר, גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיִתְלוֹשׁ.
When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said a different version of that which Rabbi Shimon ben Lakish said: This dispute is with regard to dates that fell onto the lower palm branches, as the Sages hold: An item that is prepared for ravens is not prepared for a person. And the people of Jericho hold: An item that is prepared for ravens is prepared for a person. However, with regard to the dates on upper branches, everyone agrees that they are prohibited, as we issue a decree lest one climb the tree and pick dates.
וְנוֹתְנִין פֵּיאָה לַיָּרָק. וְלֵית לְהוּ לְאַנְשֵׁי יְרִיחוֹ הָא דִּתְנַן, כְּלָל אָמְרוּ בַּפֵּיאָה: כׇּל שֶׁהוּא אוֹכֶל, וְנִשְׁמָר, וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, וּלְקִיטָתוֹ כְּאַחַת, וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם — חַיָּיב בְּפֵיאָה.
We learned in the mishna: And the residents of Jericho would designate for the poor the produce in the corner [pe’a] in a field of vegetables. The Gemara asks: And aren’t the people of Jericho of the opinion of that which we learned in a mishna: A principle was stated with regard to the produce of the corner of the field: Anything that is food, and is protected, and grows from the ground, and is gathered as one, and one brings it in to store for preservation is obligated in the halakhot of the produce in the corner of the field?
״כׇּל שֶׁהוּא אוֹכֶל״ — פְּרָט לִסְפִיחֵי סְטִיס וְקוֹצָה. ״וְנִשְׁמָר״ —פְּרָט לְהֶפְקֵר. ״וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ״ — פְּרָט לִכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת. ״וּלְקִיטָתָן כְּאַחַת״ — פְּרָט לִתְאֵנִים. ״וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם״ — פְּרָט לְיָרָק.
The Gemara elaborates on each criterion in the mishna. Anything that is food; this comes to exclude the after-growths of woad and safflower. These plants are used as dyes and not for food. Therefore, one need not designate the produce in the corners from them. And is protected; this comes to exclude ownerless crops. And grows from the ground; this comes to exclude truffles and mushrooms, which, unlike other plants, do not draw sustenance from the ground. And is gathered as one; this comes to exclude the fig tree, whose fruit is gathered throughout an extended period, as the figs do not ripen together. And one brings it in to storage for preservation; this comes to exclude vegetables, which cannot be stored for lengthy periods.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הָכָא בְּרָאשֵׁי לְפָתוֹת עָסְקִינַן, וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר קָמִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: מַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — שְׁמֵיהּ קִיּוּם, וּמָר סָבַר: לָא שְׁמֵיהּ קִיּוּם.
Rav Yehuda said that Rav said: Here we are dealing with turnip heads, which can be stored for an extended period of time, and they disagree with regard to bringing it in to storage for preservation by means of another substance. Turnips are not stored alone. In order to store them, one preserves them in vinegar or a similar substance (Rabbeinu Ḥananel). One Sage, the residents of Jericho, holds: Storage by means of another substance such as vinegar is considered storage. And one Sage, i.e., the Sages, holds: It is not considered storage, and therefore one need not designate produce from the corner of the field from turnips.
תָּנוּ רַבָּנַן: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ נוֹתְנִין פֵּיאָה לְלֶפֶת וְלִכְרוּב, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף לְקַפְלוֹט. וְתַנְיָא אִידַּךְ: הָיוּ נוֹתְנִין פֵּיאָה לְלֶפֶת וּלְקַפְלוֹט, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף לִכְרוּב.
The Sages taught: Initially, they would designate the produce in the corner of the field from turnips and cabbages. Rabbi Yosei says: They would do so even from leeks [kaflot]. And it was taught in another baraita: They would designate the produce in the corner of the field from turnips and leeks. Rabbi Shimon says: They would do so even from cabbages.
לעקוב 
כלים
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
"נשים עצלניות הן” בדיקת חמץ – נשים עם בפני עצמן: עולמן ההלכתי של נשים
24.03.2025 | כ״ד באדר תשפ״ה
הכנה לליל הסדר: על הסבה ואישה חשובה- סוגיות נבחרות (ניסן שיעור א)
31.03.2022 | כ״ח באדר ב׳ תשפ״ב
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
באירוע של הדרן בנייני האומה. בהשראתה של אמי שלי שסיימה את הש”ס בסבב הקודם ובעידוד מאיר , אישי, וילדיי וחברותיי ללימוד במכון למנהיגות הלכתית של רשת אור תורה סטון ומורתיי הרבנית ענת נובוסלסקי והרבנית דבורה עברון, ראש המכון למנהיגות הלכתית.
הלימוד מעשיר את יומי, מחזיר אותי גם למסכתות שכבר סיימתי וידוע שאינו דומה מי ששונה פרקו מאה לשונה פרקו מאה ואחת במיוחד מרתקים אותי החיבורים בין המסכתות
רוית קלך
מודיעין, ישראל
למדתי גמרא מכיתה ז- ט ב Maimonides School ואחרי העליה שלי בגיל 14 לימוד הגמרא, שלא היה כל כך מקובל בימים אלה, היה די ספוראדי. אחרי "ההתגלות” בבנייני האומה התחלתי ללמוד בעיקר בדרך הביתה למדתי מפוקקטסים שונים. לאט לאט ראיתי שאני תמיד חוזרת לרבנית מישל פרבר. באיזה שהוא שלב התחלתי ללמוד בזום בשעה 7:10 .
היום "אין מצב” שאני אתחיל את היום שלי ללא לימוד עם הרבנית מישל עם כוס הקפה שלי!!
דבי גביר
חשמונאים, ישראל
התחלתי ללמוד בשנת המדרשה במגדל עוז, בינתיים נהנית מאוד מהלימוד ומהגמרא, מעניין ומשמח מאוד!
משתדלת להצליח לעקוב כל יום, לפעמים משלימה קצת בהמשך השבוע.. מרגישה שיש עוגן מקובע ביום שלי והוא משמח מאוד!
אוריה קסנר
חיפה , ישראל
My explorations into Gemara started a few days into the present cycle. I binged learnt and become addicted. I’m fascinated by the rich "tapestry” of intertwined themes, connections between Masechtot, conversations between generations of Rabbanim and learners past and present all over the world. My life has acquired a golden thread, linking generations with our amazing heritage.
Thank you.
סוזן כשדן
חשמונאים, Israel
התחלתי ללמוד דף יומי שהתחילו מסכת כתובות, לפני 7 שנים, במסגרת קבוצת לימוד שהתפרקה די מהר, ומשם המשכתי לבד בתמיכת האיש שלי. נעזרתי בגמרת שטיינזלץ ובשיעורים מוקלטים.
הסביבה מאד תומכת ואני מקבלת המון מילים טובות לאורך כל הדרך. מאז הסיום הגדול יש תחושה שאני חלק מדבר גדול יותר.
אני לומדת בשיטת ה”7 דפים בשבוע” של הרבנית תרצה קלמן – כלומר, לא נורא אם לא הצלחת ללמוד כל יום, העיקר שגמרת ארבעה דפים בשבוע
רחל גולדשטיין
עתניאל, ישראל
אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין
רננה הלמן
עתניאל, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי של לימוד הדף היומי, נחשפתי לחגיגות המרגשות באירועי הסיום ברחבי העולם. והבטחתי לעצמי שבקרוב אצטרף גם למעגל הלומדות. הסבב התחיל כאשר הייתי בתחילת דרכי בתוכנית קרן אריאל להכשרת יועצות הלכה של נשמ”ת. לא הצלחתי להוסיף את ההתחייבות לדף היומי על הלימוד האינטנסיבי של תוכנית היועצות. בבוקר למחרת המבחן הסופי בנשמ”ת, התחלתי את לימוד הדף במסכת סוכה ומאז לא הפסקתי.
חנה שחם-רוזבי (ד”ר)
קרית גת, ישראל
. לא תמיד נהניתי מלימוד גמרא כילדה.,בל כהתבגרתי התחלתי לאהוב את זה שוב. התחלתי ללמוד מסכת סוטה בדף היומי לפני כחמש עשרה שנה ואז הפסקתי.הגעתי לסיום הגדול של הדרן לפני שנתיים וזה נתן לי השראה. והתחלתי ללמוד למשך כמה ימים ואז היתה לי פריצת דיסק והפסקתי…עד אלול השנה. אז התחלתי עם מסכת ביצה וב”ה אני מצליחה לעמוד בקצב. המשפחה מאוד תומכת בי ויש כמה שגם לומדים את זה במקביל. אני אוהבת שיש עוגן כל יום.
רבקה דרשן
בית שמש, ישראל
הייתי לפני שנתיים בסיום הדרן נשים בבנייני האומה והחלטתי להתחיל. אפילו רק כמה דפים, אולי רק פרק, אולי רק מסכת… בינתיים סיימתי רבע שס ותכף את כל סדר מועד בה.
הסביבה תומכת ומפרגנת. אני בת יחידה עם ארבעה אחים שכולם לומדים דף יומי. מדי פעם אנחנו עושים סיומים יחד באירועים משפחתיים. ממש מרגש. מסכת שבת סיימנו כולנו יחד עם אבא שלנו!
אני שומעת כל יום פודקאסט בהליכה או בנסיעה ואחכ לומדת את הגמרא.
עדנה גרוס
מרכז שפירא, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי הצטברו אצלי תחושות שאני לא מבינה מספיק מהי ההלכה אותה אני מקיימת בכל יום. כמו כן, כאמא לבנות רציתי לתת להן מודל נשי של לימוד תורה
שתי הסיבות האלו הובילו אותי להתחיל ללמוד. נתקלתי בתגובות מפרגנות וסקרניות איך אישה לומדת גמרא..
כמו שרואים בתמונה אני ממשיכה ללמוד גם היום ואפילו במחלקת יולדות אחרי לידת ביתי השלישית.
נועה שילה
רבבה, ישראל
התחלתי ללמוד דף לפני קצת יותר מ-5 שנים, כשלמדתי רבנות בישיבת מהר”ת בניו יורק. בדיעבד, עד אז, הייתי בלימוד הגמרא שלי כמו מישהו שאוסף חרוזים משרשרת שהתפזרה, פה משהו ושם משהו, ומאז נפתח עולם ומלואו…. הדף נותן לי לימוד בצורה מאורגנת, שיטתית, יום-יומית, ומלמד אותי לא רק ידע אלא את השפה ודרך החשיבה שלנו. לשמחתי, יש לי סביבה תומכת וההרגשה שלי היא כמו בציטוט שבחרתי: הדף משפיע לטובה על כל היום שלי.
מיכל כהנא
חיפה, ישראל
התחלתי ללמוד בעידוד שתי חברות אתן למדתי בעבר את הפרק היומי במסגרת 929.
בבית מתלהבים מאוד ובשבת אני לומדת את הדף עם בעלי שזה מפתיע ומשמח מאוד! לימוד הדף הוא חלק בלתי נפרד מהיום שלי. לומדת בצהריים ומחכה לזמן הזה מידי יום…
מרים ונגרובר
אפרת, ישראל
התחלתי ללמוד בסבב הנוכחי לפני כשנתיים .הסביבה מתפעלת ותומכת מאוד. אני משתדלת ללמוד מכל ההסכתים הנוספים שיש באתר הדרן. אני עורכת כל סיום מסכת שיעור בביתי לכ20 נשים שמחכות בקוצר רוח למפגשים האלו.
יעל אשר
יהוד, ישראל
לצערי גדלתי בדור שבו לימוד גמרא לנשים לא היה דבר שבשגרה ושנים שאני חולמת להשלים את הפער הזה.. עד שלפני מספר שבועות, כמעט במקרה, נתקלתי במודעת פרסומת הקוראת להצטרף ללימוד מסכת תענית. כשקראתי את המודעה הרגשתי שהיא כאילו נכתבה עבורי – "תמיד חלמת ללמוד גמרא ולא ידעת איך להתחיל”, "בואי להתנסות במסכת קצרה וקלה” (רק היה חסר שהמודעה תיפתח במילים "מיכי שלום”..). קפצתי למים ו- ב”ה אני בדרך להגשמת החלום:)
מיכי קדוש
מורשת, ישראל
התחלתי ללמוד דף יומי אחרי שחזרתי בתשובה ולמדתי במדרשה במגדל עוז. הלימוד טוב ומספק חומר למחשבה על נושאים הלכתיים ”קטנים” ועד לערכים גדולים ביהדות. חשוב לי להכיר את הגמרא לעומק. והצעד הקטן היום הוא ללמוד אותה בבקיאות, בעזרת השם, ומי יודע אולי גם אגיע לעיון בנושאים מעניינים. נושאים בגמרא מתחברים לחגים, לתפילה, ליחסים שבין אדם לחברו ולמקום ולשאר הדברים שמלווים באורח חיים דתי 🙂
גאיה דיבו
מצפה יריחו, ישראל
התחלתי להשתתף בשיעור נשים פעם בשבוע, תכננתי ללמוד רק דפים בודדים, לא האמנתי שאצליח יותר מכך.
לאט לאט נשאבתי פנימה לעולם הלימוד .משתדלת ללמוד כל בוקר ומתחילה את היום בתחושה של מלאות ומתוך התכווננות נכונה יותר.
הלימוד של הדף היומי ממלא אותי בתחושה של חיבור עמוק לעם היהודי ולכל הלומדים בעבר ובהווה.
נילי חיון
אפרת, ישראל
רבנית מישל הציתה אש התלמוד בלבבות בביניני האומה ואני נדלקתי. היא פתחה פתח ותמכה במתחילות כמוני ואפשרה לנו להתקדם בצעדים נכונים וטובים. הקימה מערך שלם שמסובב את הלומדות בסביבה תומכת וכך נכנסתי למסלול לימוד מעשיר שאין כמוה. הדרן יצר קהילה גדולה וחזקה שמאפשרת התקדמות מכל נקודת מוצא. יש דיבוק לומדות שמחזק את ההתמדה של כולנו. כל פניה ושאלה נענית בזריזות ויסודיות. תודה גם למגי על כל העזרה.
שרה אבר
נתניה, ישראל
התחלתי ללמוד לפני כשנתיים בשאיפה לסיים לראשונה מסכת אחת במהלך חופשת הלידה.
אחרי מסכת אחת כבר היה קשה להפסיק…
נעה גלנט
ירוחם, ישראל
אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין
רננה הלמן
עתניאל, ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
יודי אסקוף
רעננה, ישראל
פסחים נו
וְאוֹכְלִין מִתַּחַת הַנְּשָׁרִים בְּשַׁבָּת, וְנוֹתְנִין פֵּאָה לַיָּרָק. וּמִיחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים.
and they would eat fallen fruit from beneath palm trees that shed fruit that had fallen on Shabbat; and they would designate the produce in the corner for the poor in a field of vegetables, which is exempt from this obligation even by rabbinic law. And the Sages reprimanded the people of Jericho for doing these three things.
גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁשָּׁה דְבָרִים עָשָׂה חִזְקִיָּה הַמֶּלֶךְ, עַל שְׁלֹשָׁה הוֹדוּ לוֹ, וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא הוֹדוּ לוֹ: גֵּירַר עַצְמוֹת אָבִיו עַל מִטָּה שֶׁל חֲבָלִים — וְהוֹדוּ לוֹ. כִּיתַּת נְחַשׁ הַנְּחשֶׁת — וְהוֹדוּ לוֹ. גָּנַז סֵפֶר רְפוּאוֹת — וְהוֹדוּ לוֹ.
GEMARA: Apropos the people of Jericho, who were reprimanded for some of their actions and not reprimanded for others, the Gemara cites a similar baraita. The Sages taught: King Hezekiah performed six actions. With regard to three of them, the Sages of his generation conceded to him; and with regard to three of them, the Sages did not concede to him. Due to King Hezekiah’s father’s wickedness, he dragged the bones of his father Ahaz on a bier of ropes and did not afford him the respect due to a king, and the Sages conceded to him. He ground the copper snake that Moses fashioned in the desert because Israel worshipped it, and the Sages conceded to him. He suppressed the Book of Cures, and they conceded to him.
וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא הוֹדוּ לוֹ: קִיצֵּץ דְּלָתוֹת שֶׁל הֵיכָל וְשִׁיגְּרָן לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר — וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. סָתַם מֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן — וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. עִיבֵּר נִיסָן בְּנִיסָן — וְלֹא הוֹדוּ לוֹ.
And with regard to three actions, the Sages did not concede to him. He cut off the doors of the Sanctuary and sent them to the King of Assyria, and they did not concede to him because he thereby demeaned the Temple. He sealed the waters of the upper Gihon stream, diverting its water into the city by means of a tunnel, and they did not concede to him, because he harmed the local populace in the process and should have relied upon God (Me’iri). He intercalated the year, delaying the advent of the month of Nisan during Nisan, and they did not concede to him. The Gemara explains that he declared the first of Nisan to be the thirtieth of Adar and only then intercalated the year (see II Chronicles 30:2).
מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל הַיּוֹם וְכוּ׳. הֵיכִי עָבְדִי? אָמַר רַב יְהוּדָה: מַיְיתֵי אָסָא דָּרָא וְשִׁיכְרָא דְּדַפְנָא וְקִימְחָא דִשְׂעָרֵי דִּרְמֵי בְּמָנָא דְּלָא חָלְפִי עֲלֵיהּ אַרְבְּעִין יוֹמִין, וּמַרְתְּחִי לְהוּ, וְשָׁדוּ לְהוּ לְדִיקְלָא בְּלִיבֵּיהּ, וְכׇל דְּקָאֵי בְּאַרְבַּע אַמּוֹת דִּידֵיהּ, אִי לָא עָבְדִי לֵיהּ הָכִי — צָאוֵי לְאַלְתַּר. רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא אָמַר: מַנְּחִי כּוּפְרָא דִּיכְרָא לְנוּקְבְּתָא.
We learned in the mishna: They would graft palm trees the entire day of the fourteenth of Nisan. The Gemara asks: How did they perform this grafting? Rabbi Yehuda said: They brought fresh myrtle, strong beer made from the fruit of the laurel tree, and barley flour that was cast into a vessel, and forty days has not passed since it was ground. They boiled them together and poured the mixture into the core of the palm tree. And for any tree standing within four cubits of that tree, if they did not perform this treatment with it, it would immediately wither because the tree that received the treatment would grow faster at the expense of the surrounding trees. Rav Aḥa, son of Rava, said: They placed a branch of a male palm tree on the female, and by doing so the female tree would yield fruit.
וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע. הֵיכִי עָבְדִי? אָמַר רַב יְהוּדָה: אוֹמְרִים ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״, וְלֹא הָיוּ מַפְסִיקִין. רָבָא אָמַר: מַפְסִיקִין הָיוּ, אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים ״הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ״, דְּמַשְׁמַע: הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ, וְלֹא מָחָר עַל לְבָבֶךָ. תָּנוּ רַבָּנַן: כֵּיצַד הָיוּ כּוֹרְכִין אֶת שְׁמַע? אוֹמְרִים ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״, וְלֹא הָיוּ מַפְסִיקִין, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַפְסִיקִין הָיוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ אוֹמְרִים ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״.
We learned in the mishna that the residents of Jericho would bundle Shema. The Gemara asks: What does it mean that they bundled Shema? How did they do so? Rabbi Yehuda said that they recited: “Hear Israel: The Lord is our God, the Lord is One” (Deuteronomy 6:4), and they would not pause between words. Rava said: They would pause between words, but instead of reciting this verse in the proper manner: “That which I command you today, shall be on your heart” (Deuteronomy 6:5), pausing after the word today; they would say: Today shall be on your heart, inferring: Today it will be on your heart, and tomorrow it will not be on your heart. The Sages taught in the Tosefta: How would they bundle Shema? They recited: “Hear Israel, the Lord is our God the Lord is One,” without pausing; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: They paused, but they would not recite: Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever.
וַאֲנַן, מַאי טַעְמָא אָמְרִינַן לֵיהּ? כִּדְדָרֵישׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ.
The Gemara asks: What is the reason that we recite that passage: Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever, even though it does not appear in the Torah? The Gemara answers: We recite it in accordance with that which Rabbi Shimon ben Lakish interpreted homiletically.
דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: ״וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם״. בִּיקֵּשׁ יַעֲקֹב לְגַלּוֹת לְבָנָיו קֵץ הַיָּמִין, וְנִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ שְׁכִינָה. אָמַר: שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם יֵשׁ בְּמִטָּתִי פְּסוּל, כְּאַבְרָהָם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ יִשְׁמָעֵאל, וְאָבִי יִצְחָק שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ עֵשָׂו? אָמְרוּ לוֹ בָּנָיו: ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״. אָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ אֶלָּא אֶחָד, כָּךְ אֵין בְּלִבֵּנוּ אֶלָּא אֶחָד. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתַח יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר: ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״.
As Rabbi Shimon ben Lakish said that it is written: “And Jacob called his sons and said, Gather around and I will tell you what will occur to you in the end of days” (Genesis 49:1). Jacob wanted to reveal to his sons when the complete redemption would arrive at the end of days (see Daniel 12:13), but the Divine Presence abandoned him, rendering him unable to prophesy. He said: Perhaps the Divine Presence has abandoned me because, Heaven forfend, one of my descendants is unfit, as was the case with my grandfather Abraham, from whom Ishmael emerged, and like my father Isaac, from whom Esau emerged. His sons said to him: Hear Israel, our father, the Lord is our God, the Lord is One. They said: Just as there is only one God in your heart, so too, there is only one in our hearts. At that moment Jacob our father said in praise: Blessed be the name of His glorious kingdom for ever and ever, as all his children were righteous.
אָמְרִי רַבָּנַן: הֵיכִי נַעֲבֵיד? נֵאמְרֵיהּ, לֹא אֲמָרוֹ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ. לָא נֵאמְרֵיהּ, אֲמָרוֹ יַעֲקֹב. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ בַּחֲשַׁאי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי אַמֵּי: מָשָׁל לְבַת מֶלֶךְ שֶׁהֵרִיחָה צִיקֵי קְדֵירָה. אִם תֹּאמַר — יֵשׁ לָהּ גְּנַאי. לֹא תֹּאמַר — יֵשׁ לָהּ צַעַר. הִתְחִילוּ עֲבָדֶיהָ לְהָבִיא בַּחֲשַׁאי.
The Rabbis said: What should we do? Shall we recite this verse? But Moses our teacher did not say it in the Torah as part of Shema. Shall we not recite it? But Jacob said it. In order to resolve this dilemma they established that this passage should be recited surreptitiously. Rabbi Yitzḥak said that the school of Rabbi Ami said: This is analogous to the daughter of a king who smelled the fragrance of the dried spices stuck to the bottom of the pot and craved to eat them. What can she do? If she tells her servants to give it to her, she will be disgraced, as the dried spices are a contemptible food. However, if she does not say she wants to eat them, she will endure suffering. Her servants began to bring them to her surreptitiously. One should conduct himself in that manner in similar cases of uncertainty.
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּקוֹל רָם, מִפְּנֵי תַּרְעוֹמֶת הַמִּינִין. וּבִנְהַרְדְּעָא, דְּלֵיכָּא מִינִין, עַד הַשְׁתָּא אָמְרִי לַהּ בַּחֲשַׁאי.
Rabbi Abbahu said: The Sages instituted that the people should recite it aloud due to the grievance of the heretics. It was instituted to prevent the heretics from claiming that the Jews are surreptitiously reciting inappropriate statements. The Gemara adds: In Neharde’a, where there are no heretics, they recite it surreptitiously even now.
תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁשָּׁה דְּבָרִים עָשׂוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ, שְׁלֹשָׁה בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וּשְׁלֹשָׁה שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים. וְאֵלּוּ בִּרְצוֹן חֲכָמִים: מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל הַיּוֹם, וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע, וְקוֹצְרִין לִפְנֵי הָעוֹמֶר. וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים: גּוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר, וּפוֹרְצִין פְּרָצוֹת בְּגַנּוֹתֵיהֶן וּבְפַרְדְּסוֹתֵיהֶן לְהַאֲכִיל נֶשֶׁר לַעֲנִיִּים בִּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, וּמַתִּירִין גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
The Sages taught a related matter in the Tosefta: The people of Jericho performed six actions, three in keeping with the will of the Sages and three against the will of the Sages. And these are what they did in keeping with the will of the Sages: They would graft palm trees the entire day of the fourteenth of Nisan; and they would bundle Shema; and they would harvest grain before the omer offering was brought. And these are what they did against the will of the Sages: They would pile the harvest before the omer; and they would make breaches in the walls of their gardens and their orchards to feed fallen fruit to the poor during drought years, so that the poor could take the fruit that had fallen on Shabbat and Festivals; and they would permit the use of consecrated branches of carob and of sycamore trees. This is the statement of Rabbi Meir.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: אִם בִּרְצוֹן חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂין, יְהוּ כׇּל אָדָם עוֹשִׂין כֵּן. אֶלָּא: אֵלּוּ וָאֵלּוּ שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים הָיוּ עוֹשִׂין, עַל שְׁלֹשָׁה מִיחוּ בְּיָדָם, וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא מִיחוּ בְּיָדָם.
Rabbi Yehuda said to him: It is inaccurate to formulate it in that manner, as if they acted in keeping with the will of the Sages, all people would do so, not only the residents of Jericho. Rather, formulate it in this manner: Both these three acts and those three were performed against the will of the Sages. With regard to three the Sages reprimanded them; and with regard to three the Sages did not reprimand them. Since one could contend that the latter are permitted and the people of Jericho had already performed them, the Sages chose not to reprimand them.
וְאֵלּוּ שֶׁלֹּא מִיחוּ בְּיָדָם: מַרְכִּיבִין דְּקָלִים כׇּל הַיּוֹם, וְכוֹרְכִין אֶת שְׁמַע, וְקוֹצְרִין וְגוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר. וְאֵלּוּ שֶׁמִּיחוּ בְּיָדָם: מַתִּירִין גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה, וּפוֹרְצִין פְּרָצוֹת בְּגַנּוֹתֵיהֶן וּפַרְדְּסֵיהֶן לְהַאֲכִיל נֶשֶׁר לַעֲנִיִּים בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים בִּשְׁנֵי בַצּוֹרֶת, נוֹתְנִין פֵּיאָה לַיָּרָק, וּמִיחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים.
And these are what they did for which the Sages did not reprimand them: They would graft palm trees the entire day; and they would bundle Shema; and they would harvest and pile grain before the omer offering was brought. And these are what they did for which the Sages reprimanded them: They would permit the use of consecrated branches of carob and of sycamore trees; they would make breaches in the walls of their gardens and orchards on Shabbat and Festivals, in order to feed the poor fallen fruit during drought years; and they would designate for the poor the produce in the corner in a field of vegetables. And the Sages reprimanded them for those actions.
וְסָבַר רַבִּי יְהוּדָה קְצִירָה שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים הִיא? וְהָתְנַן: אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ קוֹצְרִין לִפְנֵי הָעוֹמֶר בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וְגוֹדְשִׁין לִפְנֵי הָעוֹמֶר שֶׁלֹּא בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וְלֹא מִיחוּ בְּיָדָם חֲכָמִים.
The Gemara asks: And does Rabbi Yehuda maintain that this harvest performed by the residents of Jericho was against the will of the Sages? Didn’t we learn in a mishna: The people of Jericho would harvest before the omer, in keeping with the will of the Sages, and they would pile the grain before the omer, against the will of the Sages, but the Sages did not reprimand them?
מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר ״מִיחוּ״ וְ״לֹא מִיחוּ״ — רַבִּי יְהוּדָה. וְקָתָנֵי: קוֹצְרִין בִּרְצוֹן חֲכָמִים! וְלִיטַעְמָיךְ, הָנֵי אַרְבְּעָה הֲוָה! אֶלָּא: סְמִי מִיכָּן קְצִירָה.
Whom did you hear that said: Reprimanded and did not reprimand? It is Rabbi Yehuda, as Rabbi Meir uses the terminology: In keeping with the will and against the will. And yet, Rabbi Yehuda is teaching in the baraita that they would harvest in keeping with the will of the Sages. The Gemara answers with a question: And according to your reasoning, these three activities listed in the mishna, for which the Sages did not reprimand them, are actually four: Grafting palms, bundling Shema, harvesting, and piling. They are not three activities, as stated. Rather, delete harvest from the mishna here. Harvesting should not be listed with the activities for which the Sages did not reprimand them.
וּמַתִּירִין גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה. אָמְרוּ: אֲבוֹתֵינוּ לֹא הִקְדִּישׁוּ אֶלָּא קוֹרוֹת, וְאָנוּ נַתִּיר גַּמְזִיּוֹת שֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁל חָרוּב וְשֶׁל שִׁקְמָה. וּבְגִידּוּלִין הַבָּאִין לְאַחַר מִכָּאן עָסְקִינַן, וְסָבְרִי לַהּ כְּמַאן דְּאָמַר: אֵין מְעִילָה בְּגִידּוּלִין. וְרַבָּנַן סָבְרִי: נְהִי דִּמְעִילָה לֵיכָּא, אִיסּוּרָא מִיהָא אִיכָּא.
It was taught in the baraita: They would permit the use of consecrated branches of carob and of sycamore trees. The Gemara explains the reason: They said: Our fathers consecrated only the tree trunks, and therefore we can permit the consecrated branches that have grown from the branches of carob and of sycamore trees. The Gemara explains that we are dealing with the growth that came afterward, and they hold in accordance with the one who said: There is no misuse of consecrated property with regard to subsequent growth. And the Rabbis hold: Although there is no misuse of consecrated property, in any case, there is a prohibition.
וּפוֹרְצִין פְּרָצוֹת. אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַחְלוֹקֶת בְּשֶׁל מַכְבֵּדוֹת, דְּרַבָּנַן סָבְרִי: גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיִתְלוֹשׁ, וְאַנְשֵׁי יְרִיחוֹ סָבְרִי: לָא גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיִתְלוֹשׁ. אֲבָל בְּשֶׁל בֵּין הַכִּיפִּין — דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר.
It was taught in the baraita that the residents of Jericho created breaches so that during years of famine the poor could take fruit that fell on Shabbat and Festivals. Ulla said that Rabbi Shimon ben Lakish said: This dispute between the residents of Jericho and the Sages is with regard to dates no longer attached to the tree that fell onto the upper palm branches [makhebedot]. The Sages hold: We issue a decree to prohibit taking these dates, lest one climb the tree and pick dates still attached to the tree. And the people of Jericho hold: We do not issue a decree lest one climb the tree and pick dates. However, with regard to dates that fell onto lower palm branches [keifin], everyone agrees that taking fruit from these branches is permitted.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: וְהָא מוּקְצוֹת נִינְהוּ. וְכִי תֵּימָא: הוֹאִיל דַּחֲזֵי לְעוֹרְבִין. הַשְׁתָּא מוּכָן לְאָדָם לָא הָוֵי מוּכָן לִכְלָבִים, דִּתְנַן: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם לֹא הָיְתָה נְבֵילָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת — אֲסוּרָה, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִן הַמּוּכָן, מוּכָן לְעוֹרְבִים הָוֵי מוּכָן לְאָדָם?!
Rava said to Ulla: But aren’t they set-aside, as they are not prepared as food before Shabbat, since they fell from the tree on Shabbat itself? Any item prohibited during twilight on Shabbat eve remains prohibited throughout day, even if circumstances change. And if you say: These dates are not set-aside, since they are fit for consumption by domestic ravens, which can fly and gather the dates still attached to the tree, now, an item that is prepared for use for a person is not considered prepared for use for dogs, as we learned in a mishna that Rabbi Yehuda says: If the animal was alive and not a carcass on Shabbat eve, it may not be fed to dogs on Shabbat because it was not expressly prepared for that purpose. Is food prepared for ravens considered prepared for a person? While it was alive, the animal was prepared for human consumption during twilight; nevertheless, it is prohibited to feed its carcass to the dogs.
אֲמַר לֵיהּ: אִין, מוּכָן לְאָדָם — לָא הָוֵי מוּכָן לִכְלָבִים, דְּכׇל מִידֵּי דַּחֲזֵי לְאִינִישׁ, לָא מַקְצֵה לֵיהּ מִדַּעְתֵּיהּ. מוּכָן לְעוֹרְבִים — הָוֵי מוּכָן לְאָדָם, כׇּל מִידֵּי דַּחֲזֵי לְאִינִישׁ, דַּעְתֵּיהּ עִלָּוֵיהּ.
Ulla said to Rava: Yes, an item that is prepared for consumption for a person is not prepared for dogs, as any item that is fit for a person, one does not remove it from his thoughts; it remains exclusively for the use of a person. However, an item that is prepared for ravens is also prepared for the use of a person. Any item that is fit for the use of a person, his thoughts are upon it. Although initially it is available only to ravens, a person is prepared to eat any food that becomes available to him. That is Ulla’s version of the statement of Rabbi Shimon ben Lakish.
כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַחְלוֹקֶת בְּשֶׁל בֵּין כִּיפִּין, דְּרַבָּנַן סָבְרִי: מוּכָן לְעוֹרְבִים — לָא הָוֵי מוּכָן לְאָדָם, וְאַנְשֵׁי יְרִיחוֹ סָבְרִי: מוּכָן לָעוֹרְבִים — הָוֵי מוּכָן לְאָדָם, אֲבָל בְּשֶׁל מַכְבֵּדוֹת — דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר, גָּזְרִינַן שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיִתְלוֹשׁ.
When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said a different version of that which Rabbi Shimon ben Lakish said: This dispute is with regard to dates that fell onto the lower palm branches, as the Sages hold: An item that is prepared for ravens is not prepared for a person. And the people of Jericho hold: An item that is prepared for ravens is prepared for a person. However, with regard to the dates on upper branches, everyone agrees that they are prohibited, as we issue a decree lest one climb the tree and pick dates.
וְנוֹתְנִין פֵּיאָה לַיָּרָק. וְלֵית לְהוּ לְאַנְשֵׁי יְרִיחוֹ הָא דִּתְנַן, כְּלָל אָמְרוּ בַּפֵּיאָה: כׇּל שֶׁהוּא אוֹכֶל, וְנִשְׁמָר, וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, וּלְקִיטָתוֹ כְּאַחַת, וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם — חַיָּיב בְּפֵיאָה.
We learned in the mishna: And the residents of Jericho would designate for the poor the produce in the corner [pe’a] in a field of vegetables. The Gemara asks: And aren’t the people of Jericho of the opinion of that which we learned in a mishna: A principle was stated with regard to the produce of the corner of the field: Anything that is food, and is protected, and grows from the ground, and is gathered as one, and one brings it in to store for preservation is obligated in the halakhot of the produce in the corner of the field?
״כׇּל שֶׁהוּא אוֹכֶל״ — פְּרָט לִסְפִיחֵי סְטִיס וְקוֹצָה. ״וְנִשְׁמָר״ —פְּרָט לְהֶפְקֵר. ״וְגִידּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ״ — פְּרָט לִכְמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת. ״וּלְקִיטָתָן כְּאַחַת״ — פְּרָט לִתְאֵנִים. ״וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם״ — פְּרָט לְיָרָק.
The Gemara elaborates on each criterion in the mishna. Anything that is food; this comes to exclude the after-growths of woad and safflower. These plants are used as dyes and not for food. Therefore, one need not designate the produce in the corners from them. And is protected; this comes to exclude ownerless crops. And grows from the ground; this comes to exclude truffles and mushrooms, which, unlike other plants, do not draw sustenance from the ground. And is gathered as one; this comes to exclude the fig tree, whose fruit is gathered throughout an extended period, as the figs do not ripen together. And one brings it in to storage for preservation; this comes to exclude vegetables, which cannot be stored for lengthy periods.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הָכָא בְּרָאשֵׁי לְפָתוֹת עָסְקִינַן, וּמַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר קָמִיפַּלְגִי. מָר סָבַר: מַכְנִיסוֹ לְקִיּוּם עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — שְׁמֵיהּ קִיּוּם, וּמָר סָבַר: לָא שְׁמֵיהּ קִיּוּם.
Rav Yehuda said that Rav said: Here we are dealing with turnip heads, which can be stored for an extended period of time, and they disagree with regard to bringing it in to storage for preservation by means of another substance. Turnips are not stored alone. In order to store them, one preserves them in vinegar or a similar substance (Rabbeinu Ḥananel). One Sage, the residents of Jericho, holds: Storage by means of another substance such as vinegar is considered storage. And one Sage, i.e., the Sages, holds: It is not considered storage, and therefore one need not designate produce from the corner of the field from turnips.
תָּנוּ רַבָּנַן: בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ נוֹתְנִין פֵּיאָה לְלֶפֶת וְלִכְרוּב, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף לְקַפְלוֹט. וְתַנְיָא אִידַּךְ: הָיוּ נוֹתְנִין פֵּיאָה לְלֶפֶת וּלְקַפְלוֹט, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף לִכְרוּב.
The Sages taught: Initially, they would designate the produce in the corner of the field from turnips and cabbages. Rabbi Yosei says: They would do so even from leeks [kaflot]. And it was taught in another baraita: They would designate the produce in the corner of the field from turnips and leeks. Rabbi Shimon says: They would do so even from cabbages.
לעקוב
