הלימוד החודש מוקדש ע”י אדם, קרולין, מיכל, ג’וש, בני, איזי, גלי, שים, זואי, זק’י ויהודה לע”נ אפריים בן קיילה וברוך.
הלימוד השבוע מוקדש ע”י מדינה קורן לע”נ שושנה רייזל בת אברהם יהושוע וביילה טויב.
רוצה להקדיש שיעור?
תקציר
האם צריך לסכך את הסוכה עם אחד מארבעת המינים? מהברייתא שבה יש מחלוקת בעניין, אפשר ללמוד שלר’ יהודה אפשר ללמוד שסיב ועיקרא דדיקלא הם נחשבים כמינו של הלולב. איך? רבה מודאג מכל מיני סיטואציות שונות שבו תהיה חציצה בלקיחת הלולב ולא יקיים את המצווה. אבל בכל מקרה רבא חולק עליו ומסביר למה האו חושב שאין חציצה במקרה הזה. האם אפשר להריח אתרוג או הדס של מצווה? האם אפשר להריח אתרוג או הדס בשבת? למה נוטלים לולב בימין ואתרוג בשמאל? למה מברכים רק על נטילת לולב ולא על השאר? מתי מנענעים את הלולב בהלל? בית שמאי ובית הלל חולקים בנושא. איך מנענעים ולמה?
כלים
הלימוד החודש מוקדש ע”י אדם, קרולין, מיכל, ג’וש, בני, איזי, גלי, שים, זואי, זק’י ויהודה לע”נ אפריים בן קיילה וברוך.
הלימוד השבוע מוקדש ע”י מדינה קורן לע”נ שושנה רייזל בת אברהם יהושוע וביילה טויב.
סוכה לז
לֹא מָצָא אַרְבַּעַת מִינִין יְהֵא יוֹשֵׁב וּבָטֵל, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״בַּסּוּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים״ — סוּכָּה שֶׁל כׇּל דָּבָר. וְכֵן בְּעֶזְרָא אוֹמֵר: ״צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבוֹת (וַעֲשׂוּ) סוּכּוֹת כַּכָּתוּב״!
According to your reasoning, if one did not find any of the four species to roof his sukka, he will sit idly and fail to fulfill the mitzva of sukka; and the Torah states: “You shall reside in sukkot for seven days” (Leviticus 23:42), meaning a sukka of any material. Likewise, in the book of Ezra, which can refer also to the book of Nehemiah, it says: “Go forth unto the mount, and fetch olive branches, and pine branches, and myrtle branches, and palm branches, and branches of a dense-leaved tree, to make sukkot, as it is written” (Nehemiah 8:15). Apparently, a sukka may be constructed even with materials other than the four species.
וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הָנֵי — לִדְפָנוֹת, עֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבוֹת — לִסְכָךְ. וּתְנַן: מְסַכְּכִין בִּנְסָרִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אַלְמָא סִיב וְעִיקָּרָא דְּדִיקְלָא מִינָא דְלוּלַבָּא הוּא, שְׁמַע מִינַּהּ.
And Rabbi Yehuda holds: These olive branches and pine branches mentioned in the verse were for the walls of the sukka, which need not be built from the four species. Myrtle branches, palm branches, and branches of a dense-leaved tree, i.e., again myrtle, all of which are among the four species, were for the roofing. Rabbi Yehuda holds that one may roof the sukka only with the four species. And we learned in a mishna: One may roof the sukka with boards; this is the statement of Rabbi Yehuda. As boards can be produced from one of the four species only if the trunk of the date palm is considered a lulav, apparently, fibers and the trunk of the date palm are the species of the lulav. The Gemara determines: Indeed, conclude from it that this is so.
וּמִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אַרְבַּעַת מִינִין — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא? וְהָתַנְיָא: סִיכְּכָהּ בִּנְסָרִים שֶׁל אֶרֶז שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אַרְבָּעָה טְפָחִים — דִּבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלָה. אֵין בָּהֶן אַרְבָּעָה טְפָחִים — רַבִּי מֵאִיר פּוֹסֵל, וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. וּמוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר שֶׁאִם יֵשׁ בֵּין נֶסֶר לְנֶסֶר כִּמְלֹא נֶסֶר — שֶׁמַּנִּיחַ פְּסָל בֵּינֵיהֶן, וּכְשֵׁירָה!
The Gemara wonders: And did Rabbi Yehuda say with regard to the materials fit for roofing a sukka that the four species, yes, they are fit, but other materials, no, they are not fit? But isn’t it taught in a baraita: If one roofed the sukka with cedar [erez] boards that have four handbreadths in their width, everyone agrees that it is unfit. If they do not have four handbreadths in their width, Rabbi Meir deems it unfit and Rabbi Yehuda deems it fit. And Rabbi Meir concedes that if there is between one board and another board a gap the complete width of a board, then one places fit roofing from the waste of the threshing floor and the winepress between the boards and the sukka is fit. Apparently, Rabbi Yehuda permits one to roof the sukka with cedar wood, which is not one of the four species.
מַאי ״אֶרֶז״ — הֲדַס, כִּדְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא. דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אָמְרִי בֵּי רַב: עֲשָׂרָה מִינֵי אֲרָזִים הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁיטָּה וַהֲדַס וְגוֹ׳״.
The Gemara responds: What is the erez to which the mishna refers? It is in fact a myrtle tree, in accordance with that which Rabba bar Rav Huna said, as Rabba bar Rav Huna said that they say in the school of Rav: There are ten types of erez, as it is stated: “I will place in the wilderness the cedar [erez], the acacia-tree, the myrtle, and pine tree; I will set in the plain the juniper, the box-tree, and the cypress all together” (Isaiah 41:19). All the trees listed in this verse are types of cedar, and the myrtle is one of them.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילּוּ בִּמְשִׁיחָה כּוּ׳. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי מֵאִיר: מַעֲשֶׂה בְּיַקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ אוֹגְדִין אֶת לוּלְבֵיהֶן בְּגִימוֹנִיּוֹת שֶׁל זָהָב. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה?! בְּמִינוֹ הָיוּ אוֹגְדִין אוֹתוֹ מִלְּמַטָּה.
§ The mishna continues: Rabbi Meir says: One may tie the lulav even with a cord. It is taught in the Tosefta that Rabbi Meir said: There was an incident involving the prominent residents of Jerusalem who would bind their lulavim with gold rings. The Sages said to him: Is there proof from there? They would bind it with its own species beneath the rings, which serve a merely decorative purpose and not a halakhic one.
אֲמַר לְהוּ רַבָּה לְהָנְהוּ מְגַדְּלֵי הוֹשַׁעְנָא דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא: כִּי גָּדְלִיתוּ הוֹשַׁעְנָא דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, שַׁיִּירוּ בֵּיהּ בֵּית יָד — כִּי הֵיכִי דְּלָא תֶּיהְוֵי חֲצִיצָה.
Rabba said to those who would bind the four species [hoshana] of the house of the Exilarch: When you bind the four species of the house of the Exilarch, leave room for a handgrip on it where there is neither binding nor decoration so that there will not be an interposition between the lulav and the hand of the person taking it.
רָבָא אָמַר: כׇּל לְנָאוֹתוֹ — אֵינוֹ חוֹצֵץ. וְאָמַר רַבָּה: לָא לִינְקוֹט אִינִישׁ הוֹשַׁעְנָא בְּסוּדָרָא, דְּבָעֵינָא לְקִיחָה תַּמָּה וְלֵיכָּא. וְרָבָא אָמַר: לְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — שְׁמָהּ לְקִיחָה.
Rava said: That is unnecessary, as any addition whose purpose is to beautify does not interpose. And Rabba said: Let a person not take the four species with a cloth [sudara] around his hand, since I require a complete taking, and there is none in this case due to the interposition between his hand and the lulav. And Rava said: That is not a problem, as taking by means of another object is considered taking.
אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ דִּלְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר שְׁמָהּ לְקִיחָה, דִּתְנַן: אֵזוֹב קָצָר — מְסַפְּקוֹ בְּחוּט וּבְכוּשׁ, וְטוֹבֵל וּמַעֲלֶה וְאוֹחֵז בָּאֵזוֹב וּמַזֶּה. אַמַּאי — ״וְלָקַח״ ״וְטָבַל״ אָמַר רַחֲמָנָא! אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: לְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — שְׁמָהּ לְקִיחָה.
Rava said: From where do I say that taking by means of another object is considered taking? It is as we learned in a mishna: One undergoing purification from impurity imparted by a corpse must be sprinkled with purification water with the ashes of the red heifer. If the hyssop used to sprinkle the water was short and did not reach the water in the receptacle, one renders it sufficiently long by attaching a string or a spindle, and then he dips the hyssop into the water, removes it, grasps the hyssop, and sprinkles the water on the one undergoing purification. And why may he do so? Doesn’t the Merciful One say in the Torah: “And a ritually pure person shall take hyssop, and dip it in the water, and sprinkle it” (Numbers 19:18), indicating that one must take the hyssop while dipping it? Rather, may one not conclude from this that taking by means of another object is considered taking?
מִמַּאי? דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, כֵּיוָן דְּחַבְּרֵיהּ — כְּגוּפֵיהּ דָּמֵי. אֶלָּא מֵהָכָא: נָפַל מִשְּׁפוֹפֶרֶת לַשּׁוֹקֶת — פָּסוּל.
This proof is rejected: From where can that be proven? Perhaps it is different there; since he attached the string to the hyssop, its legal status is like that of the hyssop itself. However, the legal status of the cloth is not like that of the lulav, since it is not attached to the lulav. Rather, the fact that taking by means of another object is considered taking can be learned from here: If the ashes of the red heifer fell from the tube in which they were held into the trough in which the spring water was located, the water is unfit, since taking the ashes and placing them in the water must be performed intentionally.
הָא הִפִּילוֹ הוּא — כָּשֵׁר. אַמַּאי? ״וְלָקְחוּ״ ״וְנָתַן״ אָמַר רַחֲמָנָא! אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: לְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — שְׁמָהּ לְקִיחָה.
By inference, if he spilled the ashes intentionally from the tube into the water, it is fit. Why? Doesn’t the Merciful One say in the Torah: “And for the impure they shall take of the ashes of the burning of the purification from sin, and he places running water upon them in a vessel” (Numbers 19:17). Apparently, one must mix the water and the ashes intentionally. Rather, may one not conclude from it that taking by means of another object is considered taking?
וְאָמַר רַבָּה: לָא לִדוּץ אִינִישׁ לוּלַבָּא בְּהוֹשַׁעְנָא, דְּדִלְמָא נָתְרִי טַרְפֵי וְהָוֵי חֲצִיצָה. וְרָבָא אָמַר: מִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ.
And Rabba said with regard to the lulav: After binding the myrtle branches and willow branches, let a person not insert the lulav into the binding of the four species, as perhaps as a result the leaves will fall from the branches and the leaves will constitute an interposition between the various species. And Rava said: An object of one species does not interpose before an object of the same species.
וְאָמַר רַבָּה: לָא לִיגּוֹז אִינִישׁ לוּלַבָּא בְּהוֹשַׁעְנָא, דְּמִשְׁתַּיְּירִי הוּצֵא וְהָוֵי חֲצִיצָה. וְרָבָא אָמַר: מִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ.
And Rabba said: Let a person not cut the lulav in order to shorten it while it is in the binding of the four species, as perhaps as a result leaves will become detached and will constitute an interposition between the various species. And Rava said: An object of one species does not interpose before an object of the same species.
וְאָמַר רַבָּה: הֲדַס שֶׁל מִצְוָה — אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ, אֶתְרוֹג שֶׁל מִצְוָה — מוּתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ. מַאי טַעְמָא? הֲדַס דִּלְרֵיחָא קָאֵי, כִּי אַקְצְיֵיה — מֵרֵיחָא אַקְצְיֵיה. אֶתְרוֹג דְּלַאֲכִילָה קָאֵי כִּי אַקְצְיֵיה — מֵאֲכִילָה אַקְצְיֵיה.
§ And Rabba said: It is prohibited to smell the myrtle branch used in fulfillment of the mitzva. However, it is permitted to smell the etrog used in fulfillment of the mitzva. The Gemara asks: What is the reason for the distinction between them? The Gemara answers: With regard to a myrtle branch, which exists primarily for its fragrance, when he sets it aside exclusively for the mitzva, he sets it aside from enjoying its fragrance. With regard to an etrog, on the other hand, which exists primarily for eating, when he sets it aside exclusively for the mitzva, he sets it aside from eating. However, he never intended to prohibit this ancillary pleasure.
וְאָמַר רַבָּה: הֲדַס בִּמְחוּבָּר — מוּתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ, אֶתְרוֹג בִּמְחוּבָּר — אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ. מַאי טַעְמָא? הֲדַס דִּלְהָרִיחַ קָאֵי, אִי שָׁרֵית לֵיהּ — לָא אָתֵי לְמִגְזְיֵיהּ. אֶתְרוֹג, דְּלַאֲכִילָה קָאֵי, אִי שָׁרֵית לֵיהּ — אָתֵי לְמִגְזְיֵיהּ.
And Rabba said: With regard to a myrtle branch, while it is attached to the tree, it is permitted to smell it on Shabbat. With regard to an etrog, while it is attached to the tree, it is prohibited to smell it. The Gemara explains: What is the reason for the difference between them? With regard to a myrtle branch, which exists primarily to smell it, if you permit him to smell it, he will not come to cut it. Once he has smelled it, he has no further use for it. With regard to an etrog, which exists primarily for eating, one may not smell it because if you permit him to do so, the concern is that he will come to cut it from the tree to eat it.
וְאָמַר רַבָּה: לוּלָב — בְּיָמִין, וְאֶתְרוֹג — בִּשְׂמֹאל. מַאי טַעְמָא? הָנֵי תְּלָתָא מִצְוֹת, וְהַאי חֲדָא מִצְוָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זְרִיקָא: מַאי טַעַם לָא מְבָרְכִינַן אֶלָּא ״עַל נְטִילַת לוּלָב״ — הוֹאִיל וְגָבוֹהַּ מִכּוּלָּן. וְלַגְבְּהֵיהּ לְאֶתְרוֹג וּלְבָרֵיךְ! אֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וּבְמִינוֹ גָּבוֹהַּ מִכּוּלָּן.
§ And Rabba said: One takes the lulav bound with the other two species in the right hand and the etrog in the left. The Gemara explains: What is the reason for that arrangement? These species constitute three mitzvot, and this etrog is only one mitzva. One accords deference to the greater number of mitzvot by taking the three species in the right hand. Rabbi Yirmeya said to Rabbi Zerika: What is the reason that we recite the blessing only with the formula: About taking the lulav, with no mention of the other species? Rabbi Zerika said to him: Since it is highest of them all and the most conspicuous, the other species are subsumed under it. Rabbi Yirmeya asks: And if that is the only reason, let him lift the etrog higher than the lulav and recite the blessing mentioning it. Rabbi Zerika said to him that he meant: Since the tree of its species is the tallest of them all, it is the most prominent, and therefore it is appropriate for the formula of the blessing to emphasize the lulav.
מַתְנִי׳ וְהֵיכָן הָיוּ מְנַעַנְעִין? בְּ״הוֹדוּ לַה׳״ תְּחִילָּה וָסוֹף, וּבְ״אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָּא״ — דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִין: אַף בְּ״אָנָּא ה׳ הַצְלִיחָה נָּא״. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: צוֹפֶה הָיִיתִי בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁכׇּל הָעָם הָיוּ מְנַעְנְעִין אֶת לוּלְבֵיהֶן, וְהֵם לֹא נַעְנָעוֹ אֶלָּא בְּ״אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָּא״.
MISHNA: And where in the recitation of hallel would they wave the lulav? They would do so at the verse: “Thank the Lord, for He is good” (Psalms 118:1, 29) that appears at both the beginning and the end of the psalm, and at the verse: “Lord, please save us” (Psalms 118:25); this is the statement of Beit Hillel. And Beit Shammai say: They would wave the lulav even at the verse: “Lord, please grant us success” (Psalms 118:25). Rabbi Akiva said: I was observing Rabban Gamliel and Rabbi Yehoshua and saw that all the people were waving their lulavim, and the two of them waved their lulav only at: “Lord, please save us,” indicating that this is the halakha.
גְּמָ׳ נִעְנוּעַ מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ? הָתָם קָאֵי: כׇּל לוּלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ — כָּשֵׁר, וְקָאָמַר: הֵיכָן מְנַעְנְעִין.
GEMARA: The Gemara asks about the premise of the mishna. With regard to waving, who mentioned it? As no previous mention was made of waving the lulav, it is a non sequitur when the tanna begins discussion of the details of the custom. The Gemara answers: The tanna is basing himself on the mishna there (29b), which states: Any lulav that has three handbreadths in length, sufficient to enable one to wave with it, is fit for use in fulfilling the mitzva. As the custom of waving the lulav was already established there, here the tanna is saying: Where would they wave the lulav?
תְּנַן הָתָם: שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? מַנִּיחַ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם עַל גַּבֵּי שְׁנֵי הַכְּבָשִׂין, וּמַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתֵּיהֶן, וּמֵנִיף וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם״.
We learned in a mishna there (Menaḥot 61a): With regard to the two loaves and the two lambs offered on the festival of Shavuot, how does he perform their waving before the altar? He places the two loaves atop the two lambs, and places his hand beneath them, and waves to and fro to each side, and he raises and lowers them, as it is stated: “Which is waved and which is lifted” (Exodus 29:27), indicating that there is waving to the sides as well as raising and lowering.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לְמִי שֶׁהָאַרְבַּע רוּחוֹת שֶׁלּוֹ, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד לְמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ. בְּמַעְרְבָא מַתְנוּ הָכִי: אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מוֹלִיךְ וּמֵבִיא כְּדֵי לַעֲצוֹר רוּחוֹת רָעוֹת, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד כְּדֵי לַעֲצוֹר טְלָלִים רָעִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי בַּר זְבִידָא: זֹאת אוֹמֶרֶת
Rabbi Yoḥanan said: He moves them to and fro to dedicate them to He Whom the four directions are His. He raises and lowers them to He Whom the heavens and earth are His. In the West, Eretz Yisrael, they taught it as follows. Rabbi Ḥama bar Ukva said that Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: He moves them to and fro in order to request a halt to harmful winds, storms and tempests that come from all directions; he raises and lowers them in order to halt harmful dews and rains that come from above. Rabbi Yosei bar Avin said, and some say that it was Rabbi Yosei bar Zevila who said: That is to say,
כלים
העמקה
רוצה להבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח של הסוגיה?
שיעורים, פודקאסטים והרחבות של מיטב המורות שלנו יפתחו לך עוד זוויות וכיווני חשיבה.
סיום מסכת סוכה עם רחלי שפרכר פרנקל – סוכה – בית – מקדש
סיום מסכת סוכה עם מוריה תעסן מיכאלי – ברכת שהחיינו והשמחה במצוות
חדשה בלימוד הגמרא?
זה הדף הראשון שלך? איזו התרגשות עצומה! יש לנו בדיוק את התכנים והכלים שיעזרו לך לעשות את הצעדים הראשונים ללמידה בקצב וברמה שלך, כך תוכלי להרגיש בנוח גם בתוך הסוגיות המורכבות ומאתגרות.
פסיפס הלומדות שלנו
גלי את קהילת הלומדות שלנו, מגוון נשים, רקעים וסיפורים. כולן חלק מתנועה ומסע מרגש ועוצמתי.
התחלתי בסיום הש”ס, יצאתי באורות. נשברתי פעמיים, ובשתיהם הרבנית מישל עודדה להמשיך איפה שכולם בסבב ולהשלים כשאוכל, וכך עשיתי וכיום השלמתי הכל. מדהים אותי שאני לומדת כל יום קצת, אפילו בחדר הלידה, בבידוד או בחו”ל. לאט לאט יותר נינוחה בסוגיות. לא כולם מבינים את הרצון, בפרט כפמניסטית. חשה סיפוק גדול להכיר את המושגים וצורת החשיבה. החלום זה להמשיך ולהתמיד ובמקביל ללמוד איך מהסוגיות נוצרה והתפתחה ההלכה.
מודיעין, ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
רעננה, ישראל
A life-changing journey started with a Chanukah family tiyul to Zippori, home of the Sanhedrin 2 years ago and continued with the Syum in Binanei Hauma where I was awed by the energy of 3000 women dedicated to learning daf Yomi. Opening my morning daily with a fresh daf, I am excited with the new insights I find enriching my life and opening new and deeper horizons for me.
Elazar gush etzion, Israel
אמא שלי למדה איתי ש”ס משנה, והתחילה ללמוד דף יומי. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד גם. בהתחלה למדתי איתה, אח”כ הצטרפתי ללימוד דף יומי שהרב דני וינט מעביר לנוער בנים בעתניאל. במסכת עירובין עוד חברה הצטרפה אלי וכשהתחלנו פסחים הרב דני פתח לנו שעור דף יומי לבנות. מאז אנחנו לומדות איתו קבוע כל יום את הדף היומי (ובשבת אבא שלי מחליף אותו). אני נהנית מהלימוד, הוא מאתגר ומעניין
עתניאל, ישראל
רציתי לקבל ידע בתחום שהרגשתי שהוא גדול וחשוב אך נעלם ממני. הלימוד מעניק אתגר וסיפוק ומעמיק את תחושת השייכות שלי לתורה וליהדות
עלי זהב – לשם, ישראל
התחלתי ללמוד בסבב הנוכחי לפני כשנתיים .הסביבה מתפעלת ותומכת מאוד. אני משתדלת ללמוד מכל ההסכתים הנוספים שיש באתר הדרן. אני עורכת כל סיום מסכת שיעור בביתי לכ20 נשים שמחכות בקוצר רוח למפגשים האלו.
יהוד, ישראל
My explorations into Gemara started a few days into the present cycle. I binged learnt and become addicted. I’m fascinated by the rich "tapestry” of intertwined themes, connections between Masechtot, conversations between generations of Rabbanim and learners past and present all over the world. My life has acquired a golden thread, linking generations with our amazing heritage.
Thank you.
חשמונאים, Israel
התחלתי ללמוד דף יומי כאשר קיבלתי במייל ממכון שטיינזלץ את הדפים הראשונים של מסכת ברכות במייל. קודם לא ידעתי איך לקרוא אותם עד שנתתי להם להדריך אותי. הסביבה שלי לא מודעת לעניין כי אני לא מדברת על כך בפומבי. למדתי מהדפים דברים חדשים, כמו הקשר בין המבנה של בית המקדש והמשכן לגופו של האדם (יומא מה, ע”א) והקשר שלו למשפט מפורסם שמופיע בספר ההינדי "בהגוד-גיתא”. מתברר שזה רעיון כלל עולמי ולא רק יהודי
נשר, ישראל
ראיתי את הסיום הגדול בבנייני האומה וכל כך התרשמתי ורציתי לקחת חלק.. אבל לקח לי עוד כשנה וחצי )באמצע מסיכת שבת להצטרף..
הלימוד חשוב לי מאוד.. אני תמיד במרדף אחרי הדף וגונבת כל פעם חצי דף כשהילדים עסוקים ומשלימה אח”כ אחרי שכולם הלכו לישון..
ירושלים, ישראל
הצטרפתי ללומדות בתחילת מסכת תענית. ההתרגשות שלי ושל המשפחה היתה גדולה מאוד, והיא הולכת וגוברת עם כל סיום שאני זוכה לו. במשך שנים רבות רציתי להצטרף ומשום מה זה לא קרה… ב”ה מצאתי לפני מספר חודשים פרסום של הדרן, ומיד הצטרפתי והתאהבתי. הדף היומי שינה את חיי ממש והפך כל יום- ליום של תורה. מודה לכן מקרב ליבי ומאחלת לכולנו לימוד פורה מתוך אהבת התורה ולומדיה.
חיספין רמת הגולן, ישראל
"התחלתי ללמוד דף יומי במחזור הזה, בח’ בטבת תש””ף. לקחתי על עצמי את הלימוד כדי ליצור תחום של התמדה יומיומית בחיים, והצטרפתי לקבוצת הלומדים בבית הכנסת בכפר אדומים. המשפחה והסביבה מתפעלים ותומכים.
בלימוד שלי אני מתפעלת בעיקר מכך שכדי ללמוד גמרא יש לדעת ולהכיר את כל הגמרא. זו מעין צבת בצבת עשויה שהיא עצומה בהיקפה.”
כפר אדומים, ישראל
התחלתי להשתתף בשיעור נשים פעם בשבוע, תכננתי ללמוד רק דפים בודדים, לא האמנתי שאצליח יותר מכך.
לאט לאט נשאבתי פנימה לעולם הלימוד .משתדלת ללמוד כל בוקר ומתחילה את היום בתחושה של מלאות ומתוך התכווננות נכונה יותר.
הלימוד של הדף היומי ממלא אותי בתחושה של חיבור עמוק לעם היהודי ולכל הלומדים בעבר ובהווה.
אפרת, ישראל
A life-changing journey started with a Chanukah family tiyul to Zippori, home of the Sanhedrin 2 years ago and continued with the Syum in Binanei Hauma where I was awed by the energy of 3000 women dedicated to learning daf Yomi. Opening my morning daily with a fresh daf, I am excited with the new insights I find enriching my life and opening new and deeper horizons for me.
Elazar gush etzion, Israel
התחלתי ללמוד דף יומי ממסכת נידה כי זה היה חומר הלימוד שלי אז. לאחר הסיום הגדול בבנייני האומה החלטתי להמשיך. וב”ה מאז עם הפסקות קטנות של קורונה ולידה אני משתדלת להמשיך ולהיות חלק.
זה משפיע מאוד על היום יום שלי ועל אף שאני עסוקה בלימודי הלכה ותורה כל יום, זאת המסגרת הקבועה והמחייבת ביותר שיש לי.
גבעת הראל, ישראל
רבנית מישל הציתה אש התלמוד בלבבות בביניני האומה ואני נדלקתי. היא פתחה פתח ותמכה במתחילות כמוני ואפשרה לנו להתקדם בצעדים נכונים וטובים. הקימה מערך שלם שמסובב את הלומדות בסביבה תומכת וכך נכנסתי למסלול לימוד מעשיר שאין כמוה. הדרן יצר קהילה גדולה וחזקה שמאפשרת התקדמות מכל נקודת מוצא. יש דיבוק לומדות שמחזק את ההתמדה של כולנו. כל פניה ושאלה נענית בזריזות ויסודיות. תודה גם למגי על כל העזרה.
נתניה, ישראל
אני לומדת גמרא כעשור במסגרות שונות, ואת הדף היומי התחלתי כשחברה הציעה שאצטרף אליה לסיום בבנייני האומה. מאז אני לומדת עם פודקסט הדרן, משתדלת באופן יומי אך אם לא מספיקה, מדביקה פערים עד ערב שבת. בסבב הזה הלימוד הוא "ממעוף הציפור”, מקשיבה במהירות מוגברת תוך כדי פעילויות כמו בישול או נהיגה, וכך רוכשת היכרות עם הסוגיות ואופן ניתוחם על ידי חז”ל. בע”ה בסבב הבא, ואולי לפני, אצלול לתוכו באופן מעמיק יותר.
רמת גן, ישראל
לפני 15 שנה, אחרי עשרות שנים של "ג’ינגול” בין משפחה לקריירה תובענית בהייטק, הצטרפתי לשיעורי גמרא במתן רעננה. הלימוד המעמיק והייחודי של הרבנית אושרה קורן יחד עם קבוצת הנשים המגוונת הייתה חוויה מאלפת ומעשירה. לפני כשמונה שנים כאשר מחזור הדף היומי הגיע למסכת תענית הצטרפתי כ”חברותא” לבעלי. זו השעה היומית שלנו ביחד כאשר דפי הגמרא משתלבים בחיי היום יום, משפיעים ומושפעים, וכשלא מספיקים תמיד משלימים בשבת
רעננה, ישראל
ראיתי את הסיום הגדול בבנייני האומה וכל כך התרשמתי ורציתי לקחת חלק.. אבל לקח לי עוד כשנה וחצי )באמצע מסיכת שבת להצטרף..
הלימוד חשוב לי מאוד.. אני תמיד במרדף אחרי הדף וגונבת כל פעם חצי דף כשהילדים עסוקים ומשלימה אח”כ אחרי שכולם הלכו לישון..
ירושלים, ישראל
התחלתי בתחילת הסבב, והתמכרתי. זה נותן משמעות נוספת ליומיום ומאוד מחזק לתת לזה מקום בתוך כל שגרת הבית-עבודה השוטפת.
בית שמש, ישראל
בתחילת הסבב הנוכחי של לימוד הדף היומי, נחשפתי לחגיגות המרגשות באירועי הסיום ברחבי העולם. והבטחתי לעצמי שבקרוב אצטרף גם למעגל הלומדות. הסבב התחיל כאשר הייתי בתחילת דרכי בתוכנית קרן אריאל להכשרת יועצות הלכה של נשמ”ת. לא הצלחתי להוסיף את ההתחייבות לדף היומי על הלימוד האינטנסיבי של תוכנית היועצות. בבוקר למחרת המבחן הסופי בנשמ”ת, התחלתי את לימוד הדף במסכת סוכה ומאז לא הפסקתי.
קרית גת, ישראל
סוכה לז
לֹא מָצָא אַרְבַּעַת מִינִין יְהֵא יוֹשֵׁב וּבָטֵל, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״בַּסּוּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים״ — סוּכָּה שֶׁל כׇּל דָּבָר. וְכֵן בְּעֶזְרָא אוֹמֵר: ״צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבוֹת (וַעֲשׂוּ) סוּכּוֹת כַּכָּתוּב״!
According to your reasoning, if one did not find any of the four species to roof his sukka, he will sit idly and fail to fulfill the mitzva of sukka; and the Torah states: “You shall reside in sukkot for seven days” (Leviticus 23:42), meaning a sukka of any material. Likewise, in the book of Ezra, which can refer also to the book of Nehemiah, it says: “Go forth unto the mount, and fetch olive branches, and pine branches, and myrtle branches, and palm branches, and branches of a dense-leaved tree, to make sukkot, as it is written” (Nehemiah 8:15). Apparently, a sukka may be constructed even with materials other than the four species.
וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הָנֵי — לִדְפָנוֹת, עֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבוֹת — לִסְכָךְ. וּתְנַן: מְסַכְּכִין בִּנְסָרִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אַלְמָא סִיב וְעִיקָּרָא דְּדִיקְלָא מִינָא דְלוּלַבָּא הוּא, שְׁמַע מִינַּהּ.
And Rabbi Yehuda holds: These olive branches and pine branches mentioned in the verse were for the walls of the sukka, which need not be built from the four species. Myrtle branches, palm branches, and branches of a dense-leaved tree, i.e., again myrtle, all of which are among the four species, were for the roofing. Rabbi Yehuda holds that one may roof the sukka only with the four species. And we learned in a mishna: One may roof the sukka with boards; this is the statement of Rabbi Yehuda. As boards can be produced from one of the four species only if the trunk of the date palm is considered a lulav, apparently, fibers and the trunk of the date palm are the species of the lulav. The Gemara determines: Indeed, conclude from it that this is so.
וּמִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אַרְבַּעַת מִינִין — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא? וְהָתַנְיָא: סִיכְּכָהּ בִּנְסָרִים שֶׁל אֶרֶז שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אַרְבָּעָה טְפָחִים — דִּבְרֵי הַכֹּל פְּסוּלָה. אֵין בָּהֶן אַרְבָּעָה טְפָחִים — רַבִּי מֵאִיר פּוֹסֵל, וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר. וּמוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר שֶׁאִם יֵשׁ בֵּין נֶסֶר לְנֶסֶר כִּמְלֹא נֶסֶר — שֶׁמַּנִּיחַ פְּסָל בֵּינֵיהֶן, וּכְשֵׁירָה!
The Gemara wonders: And did Rabbi Yehuda say with regard to the materials fit for roofing a sukka that the four species, yes, they are fit, but other materials, no, they are not fit? But isn’t it taught in a baraita: If one roofed the sukka with cedar [erez] boards that have four handbreadths in their width, everyone agrees that it is unfit. If they do not have four handbreadths in their width, Rabbi Meir deems it unfit and Rabbi Yehuda deems it fit. And Rabbi Meir concedes that if there is between one board and another board a gap the complete width of a board, then one places fit roofing from the waste of the threshing floor and the winepress between the boards and the sukka is fit. Apparently, Rabbi Yehuda permits one to roof the sukka with cedar wood, which is not one of the four species.
מַאי ״אֶרֶז״ — הֲדַס, כִּדְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא. דְּאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אָמְרִי בֵּי רַב: עֲשָׂרָה מִינֵי אֲרָזִים הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁיטָּה וַהֲדַס וְגוֹ׳״.
The Gemara responds: What is the erez to which the mishna refers? It is in fact a myrtle tree, in accordance with that which Rabba bar Rav Huna said, as Rabba bar Rav Huna said that they say in the school of Rav: There are ten types of erez, as it is stated: “I will place in the wilderness the cedar [erez], the acacia-tree, the myrtle, and pine tree; I will set in the plain the juniper, the box-tree, and the cypress all together” (Isaiah 41:19). All the trees listed in this verse are types of cedar, and the myrtle is one of them.
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר אֲפִילּוּ בִּמְשִׁיחָה כּוּ׳. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי מֵאִיר: מַעֲשֶׂה בְּיַקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ אוֹגְדִין אֶת לוּלְבֵיהֶן בְּגִימוֹנִיּוֹת שֶׁל זָהָב. אָמְרוּ לוֹ: מִשָּׁם רְאָיָה?! בְּמִינוֹ הָיוּ אוֹגְדִין אוֹתוֹ מִלְּמַטָּה.
§ The mishna continues: Rabbi Meir says: One may tie the lulav even with a cord. It is taught in the Tosefta that Rabbi Meir said: There was an incident involving the prominent residents of Jerusalem who would bind their lulavim with gold rings. The Sages said to him: Is there proof from there? They would bind it with its own species beneath the rings, which serve a merely decorative purpose and not a halakhic one.
אֲמַר לְהוּ רַבָּה לְהָנְהוּ מְגַדְּלֵי הוֹשַׁעְנָא דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא: כִּי גָּדְלִיתוּ הוֹשַׁעְנָא דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, שַׁיִּירוּ בֵּיהּ בֵּית יָד — כִּי הֵיכִי דְּלָא תֶּיהְוֵי חֲצִיצָה.
Rabba said to those who would bind the four species [hoshana] of the house of the Exilarch: When you bind the four species of the house of the Exilarch, leave room for a handgrip on it where there is neither binding nor decoration so that there will not be an interposition between the lulav and the hand of the person taking it.
רָבָא אָמַר: כׇּל לְנָאוֹתוֹ — אֵינוֹ חוֹצֵץ. וְאָמַר רַבָּה: לָא לִינְקוֹט אִינִישׁ הוֹשַׁעְנָא בְּסוּדָרָא, דְּבָעֵינָא לְקִיחָה תַּמָּה וְלֵיכָּא. וְרָבָא אָמַר: לְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — שְׁמָהּ לְקִיחָה.
Rava said: That is unnecessary, as any addition whose purpose is to beautify does not interpose. And Rabba said: Let a person not take the four species with a cloth [sudara] around his hand, since I require a complete taking, and there is none in this case due to the interposition between his hand and the lulav. And Rava said: That is not a problem, as taking by means of another object is considered taking.
אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ דִּלְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר שְׁמָהּ לְקִיחָה, דִּתְנַן: אֵזוֹב קָצָר — מְסַפְּקוֹ בְּחוּט וּבְכוּשׁ, וְטוֹבֵל וּמַעֲלֶה וְאוֹחֵז בָּאֵזוֹב וּמַזֶּה. אַמַּאי — ״וְלָקַח״ ״וְטָבַל״ אָמַר רַחֲמָנָא! אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: לְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — שְׁמָהּ לְקִיחָה.
Rava said: From where do I say that taking by means of another object is considered taking? It is as we learned in a mishna: One undergoing purification from impurity imparted by a corpse must be sprinkled with purification water with the ashes of the red heifer. If the hyssop used to sprinkle the water was short and did not reach the water in the receptacle, one renders it sufficiently long by attaching a string or a spindle, and then he dips the hyssop into the water, removes it, grasps the hyssop, and sprinkles the water on the one undergoing purification. And why may he do so? Doesn’t the Merciful One say in the Torah: “And a ritually pure person shall take hyssop, and dip it in the water, and sprinkle it” (Numbers 19:18), indicating that one must take the hyssop while dipping it? Rather, may one not conclude from this that taking by means of another object is considered taking?
מִמַּאי? דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם, כֵּיוָן דְּחַבְּרֵיהּ — כְּגוּפֵיהּ דָּמֵי. אֶלָּא מֵהָכָא: נָפַל מִשְּׁפוֹפֶרֶת לַשּׁוֹקֶת — פָּסוּל.
This proof is rejected: From where can that be proven? Perhaps it is different there; since he attached the string to the hyssop, its legal status is like that of the hyssop itself. However, the legal status of the cloth is not like that of the lulav, since it is not attached to the lulav. Rather, the fact that taking by means of another object is considered taking can be learned from here: If the ashes of the red heifer fell from the tube in which they were held into the trough in which the spring water was located, the water is unfit, since taking the ashes and placing them in the water must be performed intentionally.
הָא הִפִּילוֹ הוּא — כָּשֵׁר. אַמַּאי? ״וְלָקְחוּ״ ״וְנָתַן״ אָמַר רַחֲמָנָא! אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ: לְקִיחָה עַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר — שְׁמָהּ לְקִיחָה.
By inference, if he spilled the ashes intentionally from the tube into the water, it is fit. Why? Doesn’t the Merciful One say in the Torah: “And for the impure they shall take of the ashes of the burning of the purification from sin, and he places running water upon them in a vessel” (Numbers 19:17). Apparently, one must mix the water and the ashes intentionally. Rather, may one not conclude from it that taking by means of another object is considered taking?
וְאָמַר רַבָּה: לָא לִדוּץ אִינִישׁ לוּלַבָּא בְּהוֹשַׁעְנָא, דְּדִלְמָא נָתְרִי טַרְפֵי וְהָוֵי חֲצִיצָה. וְרָבָא אָמַר: מִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ.
And Rabba said with regard to the lulav: After binding the myrtle branches and willow branches, let a person not insert the lulav into the binding of the four species, as perhaps as a result the leaves will fall from the branches and the leaves will constitute an interposition between the various species. And Rava said: An object of one species does not interpose before an object of the same species.
וְאָמַר רַבָּה: לָא לִיגּוֹז אִינִישׁ לוּלַבָּא בְּהוֹשַׁעְנָא, דְּמִשְׁתַּיְּירִי הוּצֵא וְהָוֵי חֲצִיצָה. וְרָבָא אָמַר: מִין בְּמִינוֹ אֵינוֹ חוֹצֵץ.
And Rabba said: Let a person not cut the lulav in order to shorten it while it is in the binding of the four species, as perhaps as a result leaves will become detached and will constitute an interposition between the various species. And Rava said: An object of one species does not interpose before an object of the same species.
וְאָמַר רַבָּה: הֲדַס שֶׁל מִצְוָה — אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ, אֶתְרוֹג שֶׁל מִצְוָה — מוּתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ. מַאי טַעְמָא? הֲדַס דִּלְרֵיחָא קָאֵי, כִּי אַקְצְיֵיה — מֵרֵיחָא אַקְצְיֵיה. אֶתְרוֹג דְּלַאֲכִילָה קָאֵי כִּי אַקְצְיֵיה — מֵאֲכִילָה אַקְצְיֵיה.
§ And Rabba said: It is prohibited to smell the myrtle branch used in fulfillment of the mitzva. However, it is permitted to smell the etrog used in fulfillment of the mitzva. The Gemara asks: What is the reason for the distinction between them? The Gemara answers: With regard to a myrtle branch, which exists primarily for its fragrance, when he sets it aside exclusively for the mitzva, he sets it aside from enjoying its fragrance. With regard to an etrog, on the other hand, which exists primarily for eating, when he sets it aside exclusively for the mitzva, he sets it aside from eating. However, he never intended to prohibit this ancillary pleasure.
וְאָמַר רַבָּה: הֲדַס בִּמְחוּבָּר — מוּתָּר לְהָרִיחַ בּוֹ, אֶתְרוֹג בִּמְחוּבָּר — אָסוּר לְהָרִיחַ בּוֹ. מַאי טַעְמָא? הֲדַס דִּלְהָרִיחַ קָאֵי, אִי שָׁרֵית לֵיהּ — לָא אָתֵי לְמִגְזְיֵיהּ. אֶתְרוֹג, דְּלַאֲכִילָה קָאֵי, אִי שָׁרֵית לֵיהּ — אָתֵי לְמִגְזְיֵיהּ.
And Rabba said: With regard to a myrtle branch, while it is attached to the tree, it is permitted to smell it on Shabbat. With regard to an etrog, while it is attached to the tree, it is prohibited to smell it. The Gemara explains: What is the reason for the difference between them? With regard to a myrtle branch, which exists primarily to smell it, if you permit him to smell it, he will not come to cut it. Once he has smelled it, he has no further use for it. With regard to an etrog, which exists primarily for eating, one may not smell it because if you permit him to do so, the concern is that he will come to cut it from the tree to eat it.
וְאָמַר רַבָּה: לוּלָב — בְּיָמִין, וְאֶתְרוֹג — בִּשְׂמֹאל. מַאי טַעְמָא? הָנֵי תְּלָתָא מִצְוֹת, וְהַאי חֲדָא מִצְוָה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זְרִיקָא: מַאי טַעַם לָא מְבָרְכִינַן אֶלָּא ״עַל נְטִילַת לוּלָב״ — הוֹאִיל וְגָבוֹהַּ מִכּוּלָּן. וְלַגְבְּהֵיהּ לְאֶתְרוֹג וּלְבָרֵיךְ! אֲמַר לֵיהּ: הוֹאִיל וּבְמִינוֹ גָּבוֹהַּ מִכּוּלָּן.
§ And Rabba said: One takes the lulav bound with the other two species in the right hand and the etrog in the left. The Gemara explains: What is the reason for that arrangement? These species constitute three mitzvot, and this etrog is only one mitzva. One accords deference to the greater number of mitzvot by taking the three species in the right hand. Rabbi Yirmeya said to Rabbi Zerika: What is the reason that we recite the blessing only with the formula: About taking the lulav, with no mention of the other species? Rabbi Zerika said to him: Since it is highest of them all and the most conspicuous, the other species are subsumed under it. Rabbi Yirmeya asks: And if that is the only reason, let him lift the etrog higher than the lulav and recite the blessing mentioning it. Rabbi Zerika said to him that he meant: Since the tree of its species is the tallest of them all, it is the most prominent, and therefore it is appropriate for the formula of the blessing to emphasize the lulav.
מַתְנִי׳ וְהֵיכָן הָיוּ מְנַעַנְעִין? בְּ״הוֹדוּ לַה׳״ תְּחִילָּה וָסוֹף, וּבְ״אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָּא״ — דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. וּבֵית שַׁמַּאי אוֹמְרִין: אַף בְּ״אָנָּא ה׳ הַצְלִיחָה נָּא״. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: צוֹפֶה הָיִיתִי בְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, שֶׁכׇּל הָעָם הָיוּ מְנַעְנְעִין אֶת לוּלְבֵיהֶן, וְהֵם לֹא נַעְנָעוֹ אֶלָּא בְּ״אָנָּא ה׳ הוֹשִׁיעָה נָּא״.
MISHNA: And where in the recitation of hallel would they wave the lulav? They would do so at the verse: “Thank the Lord, for He is good” (Psalms 118:1, 29) that appears at both the beginning and the end of the psalm, and at the verse: “Lord, please save us” (Psalms 118:25); this is the statement of Beit Hillel. And Beit Shammai say: They would wave the lulav even at the verse: “Lord, please grant us success” (Psalms 118:25). Rabbi Akiva said: I was observing Rabban Gamliel and Rabbi Yehoshua and saw that all the people were waving their lulavim, and the two of them waved their lulav only at: “Lord, please save us,” indicating that this is the halakha.
גְּמָ׳ נִעְנוּעַ מַאן דְּכַר שְׁמֵיהּ? הָתָם קָאֵי: כׇּל לוּלָב שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעְנֵעַ בּוֹ — כָּשֵׁר, וְקָאָמַר: הֵיכָן מְנַעְנְעִין.
GEMARA: The Gemara asks about the premise of the mishna. With regard to waving, who mentioned it? As no previous mention was made of waving the lulav, it is a non sequitur when the tanna begins discussion of the details of the custom. The Gemara answers: The tanna is basing himself on the mishna there (29b), which states: Any lulav that has three handbreadths in length, sufficient to enable one to wave with it, is fit for use in fulfilling the mitzva. As the custom of waving the lulav was already established there, here the tanna is saying: Where would they wave the lulav?
תְּנַן הָתָם: שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? מַנִּיחַ שְׁתֵּי הַלֶּחֶם עַל גַּבֵּי שְׁנֵי הַכְּבָשִׂין, וּמַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתֵּיהֶן, וּמֵנִיף וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם״.
We learned in a mishna there (Menaḥot 61a): With regard to the two loaves and the two lambs offered on the festival of Shavuot, how does he perform their waving before the altar? He places the two loaves atop the two lambs, and places his hand beneath them, and waves to and fro to each side, and he raises and lowers them, as it is stated: “Which is waved and which is lifted” (Exodus 29:27), indicating that there is waving to the sides as well as raising and lowering.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מוֹלִיךְ וּמֵבִיא לְמִי שֶׁהָאַרְבַּע רוּחוֹת שֶׁלּוֹ, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד לְמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ. בְּמַעְרְבָא מַתְנוּ הָכִי: אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר עוּקְבָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מוֹלִיךְ וּמֵבִיא כְּדֵי לַעֲצוֹר רוּחוֹת רָעוֹת, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד כְּדֵי לַעֲצוֹר טְלָלִים רָעִים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָבִין וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי בַּר זְבִידָא: זֹאת אוֹמֶרֶת
Rabbi Yoḥanan said: He moves them to and fro to dedicate them to He Whom the four directions are His. He raises and lowers them to He Whom the heavens and earth are His. In the West, Eretz Yisrael, they taught it as follows. Rabbi Ḥama bar Ukva said that Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, said: He moves them to and fro in order to request a halt to harmful winds, storms and tempests that come from all directions; he raises and lowers them in order to halt harmful dews and rains that come from above. Rabbi Yosei bar Avin said, and some say that it was Rabbi Yosei bar Zevila who said: That is to say,
