הדף היום מוקדש ע”י טינה לם לכבוד "צוות הדרן יבמות” שהכינו את תרשימי יבמות!
אם היבם והיבמה עברו לגור יחד למטרות קיום מצוות יבום, אבל היא טוענת אז שלא היו לו יחסים איתה, ולטענתו כן היו, למי מאמינים? לפי המשנה הדין תלוי אם זה היה תוך שלושים יום או מעבר לכך שכן יש הנחה (חזקה) שאם יתייחדו שלושים יום, אפשר להניח שקיימו יחסים. אם אנחנו מאמינים לה, אז אנחנו מתעקשים שהגבר יעשה חליצה כדי לאפשר לה להינשא מחדש. רב מסביר שהמקרה הנידון הוא מקרה שבו הוא כבר נתן לה גט ולכן אנחנו מתעקשים שהוא יעשה חליצה ולא מתעקש שיעשה איתה ייבום. מובאת ברייתא כדי להעלות קושי כנגד הסברו של רב, אולם יש שתי תשובות לקושי. פעם האמינו לנשים אם הן טוענות מדוע הן לא יכולות להישאר נשואות – למשל, "בעלי אינו מסוגל לקיים איתי יחסי מין” ובעלה היה צריך לגרש אותה ולתת לה את כסף הכתובה אבל אז היו מצבים שנשים שמו את עיניהן בגבר אחר והיו טוענות תביעות כאלה כדי לצאת מהנישואין תוך קבלת כספי הכתובה שלהן. ולכן שינו את הדין ודרשו הוכחה כשאפשר או ביקשו מהבעל להתגרש ממנה, אך לא הכריחו אותו. מה עושים אם היא נדרה לא לקיים יחסי אישות עם אף גבר יהודי? האם נדר זה יכלול גם את היבם, שכן במהלך נישואיה הוא ממילא נאסר עליה (כאחיו של בעלה)? האם נוכל למצוא תשובה לשאלה זו ממשנתנו? המשניות של פרק י”ד מתארות מצבים שונים לגבי חירש-אילם, קטן וכדומה בכל הנוגע לנישואין, גירושין וייבום. מה אם מישהו היה כשיר כשהתחתן ואז הפך לחרש-אילם או שוטה? מה קורה לנישואים – האם הם יכולים להתגרש?
