חולין

חולין

כל מה שאינו קודש. בהקשרי בשר הכוונה היא לבהמות או עופות שלא מוקרבים על המזבח אלא נשחטים מחוץ למתחם בית המקדש על מנת לאוכלם שלא בקדושה (בדומה לאכילת הבשר בימינו).

סימני טהרה

הסימנים שלפיהם אפשר לדעת האם חיה היא כשרה או לא. בבהמות הסימנים הם: מפריסת פרסה, שוסעת שסע ומעלה גרה. בדגים הסימנים הם: סנפיר וקשקשת. בעוף הסימנים הם: אצבע יתרה, זפק וקורקבן נקלף.

חֵלֶב

החלקים השומניים של הבהמה, המוקרבים על המזבח אם הבהמה מוקרבת לקורבן. גם במקרה שהשחיטה היא לחולין (לא להקרבה), אסור לאכול את החֵלֶב והאוכלו חייב כרת.

מתנות כהונה

עשרים וארבעה דברים שהתורה ציוותה לתת לכהן במתנה. ביניהם בן בכור של בהמות; זרוע, לחיים וקיבה של כל בהמה שנשחטת לחולין; חזה ושוק מקרבנות מסויימים; עורות של קרבן עולה; פדיון הבן; ראשית הגז ועוד.

גיד הנשה

קיים איסור לאכול את גיד הנשה של הבהמות (שהוא גיד בירך ימין שלהן), בעקבות סיפור יעקב והמלאך במעבר יבוק.

כיסוי הדם

מצווה לכסות את הדם שנשפך על הרצפה בזמן השחיטה, ואסור לאכול את הבשר אם לא כיסו את הדם בזמן השחיטה.

אותו ואת בנו

מצווה שלא לשחוט באותו יום את הבהמה ואת הצאצא שלה.

נבלה

חיה או בהמה שמתה באופן טבעי, לא בידי אדם.

טרפות

בהמות (ואנשים) שיש להן פציעה או מחלה סופנית שתהרוג אותן בוודאות בתוך זמן קצר (שנה או קצת יותר). גם הפצע וגם הבהמה נקראים טריפה.

נחירה

המתה של בעל חיים ע”י אדם אך לא בשחיטה. במדבר מותר היה לאכול בשר נחור (ולא שחוט). נחירה מספיקה עבור בני נוח על מנת לאכול מן החי, משום שהאיסור עבורם הוא "אבר מן החי”, כלומר איסור אכילה מבעל חיים חי.